שינויים

היבט חשוב עוד יותר מבחינת הקפיטליזם הוא היחס בין השלטונות לבין העשירים ובעלי ההון. בעבר מלכים יכלו להטיל מס שרירותי על אצילים ועשירים או להחרים את רכושם בקלות, בעיקר כדי לממן מלחמות. דוגמה למהלך כזה הוא מלך ספרד שהחרים את רכושם של היהודים. במסגרת הקפיטליזם הדבר הפך קשה יותר בגלל שורה של סיבות פוליטיות ופיתוח של מוסדות חברתיים. סיבה אחת היא חולשתם של מלכים באנגליה שהיו תלויים במעמד רחב של אצילים ועשירים (בניגוד לצרפת לדוגמה), בהמשך חוקים של זכויות אדם וזכויות רכוש, ונורמות דמוקרטיות הקשו על השלטון המרכזי להחרים רכוש ללא סיבה. דבר זה יצר תמריץ עבור בעלי הון להגדיל את רכושם והונם בלי חשש שהשלטון המרכזי יחרים את רכושם. מחקר של [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דרון אסמוגלו]] מצא כי הקפדה על זכויות קניין היה אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בצמיחה כלכלית בין מדינות שונות.

היבט חשוב עוד יותר מבחינת הקפיטליזם הוא היחס בין השלטונות לבין העשירים ובעלי ההון. בעבר מלכים יכלו להטיל מס שרירותי על אצילים ועשירים או להחרים את רכושם בקלות, בעיקר כדי לממן מלחמות. דוגמה למהלך כזה הוא מלך ספרד שהחרים את רכושם של היהודים. במסגרת הקפיטליזם הדבר הפך קשה יותר בגלל שורה של סיבות פוליטיות ופיתוח של מוסדות חברתיים. סיבה אחת היא חולשתם של מלכים באנגליה שהיו תלויים במעמד רחב של אצילים ועשירים (בניגוד לצרפת לדוגמה), בהמשך חוקים של זכויות אדם וזכויות רכוש, ונורמות דמוקרטיות הקשו על השלטון המרכזי להחרים רכוש ללא סיבה. דבר זה יצר תמריץ עבור בעלי הון להגדיל את רכושם והונם בלי חשש שהשלטון המרכזי יחרים את רכושם. מחקר של [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[דרון אסמוגלו]] מצא כי הקפדה על זכויות קניין היה אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בצמיחה כלכלית בין מדינות שונות.

עם זאת אין בהכרח אכיפה שווה של הגנה על זכויות קניין בקפיטליזם. פגיעה ברכוש של מיעוטים לאומיים, מלחמות, הקמת מפעלים מזהמים בקרבת מקום, תת אכיפה של חוקים מצד המשטרה, פגיעה מצד ארגוני פשע, הזנחה עירונית ופליטים יכולים לפגוע בצורה קלה או קשה בזכויות קניין של תושבים עניים יותר או בעלי כוח פוליטי נמוך יותר. זהו חלק מהיבט של [[אי שוויון פוליטי]] שממשיך להתקיים גם במסגרת הקפיטליזם והליברליזם.

עם זאת אין בהכרח אכיפה שווה של הגנה על זכויות קניין בקפיטליזם. במסגרת הקפיטליזם עצמו היו תקופות שבהם חלק מהאנשים נחשבו בעצמם כרכוש - עבדים, ואחד [[צידוקים לעבדות|הצידוקים לעבדות]] היה שאסור לפגוע בזכויות הקניין של בעלי העבדים. פגיעה ברכוש של מיעוטים לאומיים, מלחמות, הקמת [[מפעלים מזהמים]] בקרבת ישובים, תת אכיפה של חוקים מצד המשטרה, פגיעה מצד ארגוני פשע, הזנחה עירונית ופליטים יכולים לפגוע בצורה קלה או קשה בזכויות קניין של תושבים עניים יותר או בעלי כוח פוליטי נמוך יותר. זהו חלק מהיבט של [[אי שוויון פוליטי]] שממשיך להתקיים גם במסגרת הקפיטליזם וה[[ליברליזם]]. במיוחד קיים מתח בין זכויות הקניין של [[תאגידים גדולים]] רבים ובעלי מניות שלהם לבין אינטרסים רחבים של הציבור כמו שיקולי [[קיימות]]. לדוגמה [[פרשת אקסון מוביל]] שבה החברה בחרה לכאורה להסתיר מידע על הידע שלה על התחממות עולמית, ופעלה במקום זה כדי לתרום ל[[הכחשת אקלים]].

===פיתוח שווקים ומוסדות אחרים===

===פיתוח שווקים ומוסדות אחרים===