קפיטליזם
קפיטליזם (Capitalism) הוא אידאולוגיה ופילוסופיה וכן מערכת כלכלית-פוליטית חברתית ותרבותית שבה אמצעי הייצור נמצאים בבעלות פרטית ומופעלים לשם השגת רווח, בדרך כלל בשווקים תחרותיים. הכנסה במערכת הקפיטליסטית מגיעה לפחות מ-2 אפיקים נפרדים שהם רווחים ושכר. יש המחשיבים את הרנטה - הכנסה שבאה כתוצאה משליטה במשאב טבעי - כאפיק הכנסה שלישי. בכל מקרה רווח הוא מה שמתקבל תודות לשליטה על אמצעי הייצור על ידי אלו אשר מספקים את ההון ומשתמשים בו בהצלחה כך שההכנסות ממכירת מוצרים גדולות יותר מהוצאות הייצור. בחלק מהמקרים משתמשים ברווחים כדי להרחיב יוזמה עסקית כלשהי, דבר שיכול להוביל להגדלת כמות המשרות והעושר. שכר הוא התשלום המקובל על הספקת שירותים ליזמים בעלי ההון, שירות שידוע גם בתור עבודה. בדרך כלל העובדים אינם הבעלים של היוזמה העסקית ולכן יש קשר חלש יותר בין תגמול העבודים לבין רווחי הפירמה.
אין הסכמה על ההגדרה המדוייקת של המונח קפיטליזם, או על הדרך שבו ניתן להשתמש במונח כקטגוריה היסטורית. עם זאת יש הסכמה כי בעלות פרטית על אמצעי הייצור, הפקת מוצרים ושירותים לשם רווחים בשוק ומחירים ושכר הם מרכיבים של הקפיטליזם. המונח קפיטליזם יכול להתאים למספר תקופות היסטוריות, אבל מקובל לראות בקפיטליזם מערכת שהתפתחה בזמן המהפכה התעשייתית החל מהמאה ה-18 באנגליה ולאחר מכן התפשטה לאירופה ולשאר מדינות העולם. ליברלים קלאסיים כמו מיזס, ראנד ורוטבנד מגדירים קפיטליזם כמערכת שוק שאין בה התערבות ממשלתית, בעוד שמרקסיטים, סוציאליטסים וזרמים אחרים שנמצאים מחוץ לקפיטליזם, מגדירים כותו כקואליציה בין המדינה ובעלי ההון - הקפיטליסטים. יש המגדירים קפיטליזם כמערכת שנשלטת על ידי ההגיון של צבירת הון, בלי קשר לשאלה של מי הבעלים החוקיים של הון זה.
המשך המאמר מתייחס לקפיטליזם בהגדרתו הרחבה - כלומר כמערכת שבה רוב מאפייני הקפיטליזם קיים, ולא לקפיטליזם של שוק חופשי שהיא ההגדרה המצומצמת יותר.
תוכן |
סוגים שונים של קפיטליזם
קיימים סוגים שונים של קפיטליזם והבחנות בין סוגי קפיטליזם שונים.
- מרכנתליזם - בצורה זו עסקי המדינה היו מעורבים באופן הדוק עם העסקים הפרטיים. המטרה של המרכנתליזם היתה להגביר את סחר החוץ ולשפר את הייצוא.
- קפיטליזם של שוק חופשי - מערכת קפיטליסטית שבה מעורבות המדינה היא מינמימלית, ומבנה השוק והפירמות קובעים באמצעות היצע וביקוש את המחיר בשווקים. היוזמות העסקיות הן בבעלות פרטית ותפקיד הממשלה מצומצם לשמירה על זכויות הקניין. תומכים של קפיטליזם שוק חופשי נקראים לפעמים ליברטנים, ולרוב רואים בצורות אחרות של קפיטליזם, קפיטליזם שאינו טהור מספיק, ולכן מגיע לפתרונות לא אופימליים.
- קפיטליזם של משק מעורב - מערכת שבה יש הן בעלות פרטית והן בעלות ציבורית על אמצעי הייצור, וכן רגולציה והתערבות של הממשלה במסחר בשוק על ידי מיסים, תקנות, סובסידיות וקביעת גבולות של בעלות וקניין. רוב כלכלות העולם נמצאות כיום במצב זה.
- קפיטליזם תאגידי - בקפיטליזם תאגידי חלק גדול מההחלטות הכלכליות נקבע לא בשווקים על ידי צרכנים ולא על ידי אזרחים או ממשלות, אלא על ידי תאגידים גדולים בעלי מבנה היררכי, השפעה ניכרת על הממשל ושאיפה להגדיל את הרווח. יש הרואים קווי דמיון בין קפיטליזם תאגידי לבין כלכלות ריכוזיות אחרות כמו ברית המועצות.
מאפיינים של הקפיטליזם
גידול כלכלי
גידול בצמיחה כלכלית. בתוקפת הקפיטליזם גדלה מאד הצריכה של מוצרים מצד אחד וכושר הייצור של אדם או של כלל החברה מצד שני. תחת הקפיטליזם עלו צריכת האנרגיה לנפש, צריכת חומרי הגלם לנפש, ושימשו לזרם אדיר של מוצרים מתכלים ובני קיימא כמו בתים, בגדים, רהיטים, מזון וכן פיתוח של מגוון גדול של מוצרים ושירותים שלא היו קיימים קודם כמו רכבות, מכוניות, טיסה במטוסים, מחשבים, שירותי אינטרנט, טלוויזיה ועוד.
הגידול בתוצרת הכלכלית התאפשר תודות למספר גורמים בינהם רתימת דלק מחצבי למנועים שונים. הפקה זולה של חומרי גלם תודות לפיתוח טכנקיות כריה וזיקוק. מיכון החקלאות ושיפור הזנים שאיפשר הקטנת מספר העובדים בחקלאות והעברתם לתעשייה ולמסחר. התמחות כלכלית וטכנולוגיות פס ייצור וניהול מלאים שאיפשרו הגדלה ניכרת של התפוקה לעובד וכן הכנסת מכונות ייצור יעודיות שאיפשרו ביצוע עבודות ייצור בצורה מדוייקת ומהירה.
הקפיטליזם דוחף להגדלת הייצור והצמיחה במספר רמות. ברמה האישית, הוא מעודד אנשים להגדיל את התפוקה ואת ההכנסות מהון ומעבודה, ומעודד יזמים להפתח יוזמות חדשות. ברמת הפירמות התחרות של הקפיטליזם מועדדת הגדלת יוזמות קיימות בנסיון לפתח שווקים חדשים ולהשתלט על שווקים ישנים בנסיון להגדיל את הרווח. ברמת המדינה הגדלת הייצור מאפשרת השקעה במחקר ובפיתוח (ראו בהמשך), הגדלת העוצמה הצבאית והמדינית. כמו כן הצמיחה הכלכלית היא התשובה העיקרית של קפיטזלים לבעיות של עוני, אי שוויון ובעיות חברתיות אחרות ומהווה תשובה להצדקת האידאולוגיה של הקפיטזלים והן לשם הפחתת מתחים חברתיים במדינות. כמו כן , המערכת הכספית שהתפתחה עם הקפיטליזם - בנקאות ברזרבה חלקית דוחפת את כלל השחקנים להשקיע או להמר בכספם ביוזמות חדשות, שכן כסף אינו מהווה מכשיר טוב לחסכון לעתיד בגלל אינפלציה שמכרסמת בערכו במהירות.
גידול באוכלוסיה ושינויים דמוגרפים
האוכלוסיה האנושית זינקה בתקופת הקפטליזם לפונקצייה בעלת גידול מעריכי או סיגומאידי. ב 1750 היו כ-790 מיליון בני אדם, ונדרשו לשם כך כ-10,000 שנה של חקלאות. ב-1900 היו כבר כ1.6 מיליארד בני אדם. מספר זה זינק לכ-6 מילאירד בני אדם, וצפוי להגיע לכ-9 או 10 מיליארד בני אדם עד סוף המאה ה-21 , אם לא יהיו מגבלות סביבתיות על גידול האכולוסיה.
הקפיטליזם וטכנולוגיות היגיינה ורפואה הביאו לשינוי דרסטי באחוז הילדים המתים לפני הגיעם לבגרות. בעבר בין חצי לשני שליש מהילדים מתו בכל משפחה, וכיום בכל מדינות העולם מספרים אלו ירדו לפחות מאחוז בודד. הדבר הביא לשינוי תרבותי עמוק וכן תרם לגידול עצום באוכלוסיה. הקפיטזלים הביא גם להקטנת התא המשפחתי הדרוש לשם גידול ילדים - מחמולה או קהילה, לתא משפחתי של זוג הורים ואף למשפחות חד הוריות. הדבר נבע הן מפיתוח טכנולוגיות לסיוע במשק הבית כמו אפיה, בישול, נקיון שאיפשרו למשפחה להתמודד עם מטלות אלה עם פחות כוח אדם ופחות שיתופי פעולה, הוא גם נבע משוק עבודה משוכלל יותר שבו עובדים מחליפים מקומות עבודה ועוברים בין ערים ובכך מתקשים להשאר ליד משפחה וחברים.
הביט דמוגרפי משמעותי אחר הוא פיתוח של אמצעי מניעה כמו קונדום ולאחר מכן הגלולה והתקן תוך רחמי. טכנולוגיות אלה, יחד עם שינויים חברתיים אפשרו לנשים להקטין את מספר הילדים, וכן לשלוט על הזמן בהם מביאים ילדים ובכך להשתלב בשוק העבודה, דבר זה איפשר עצמאות כלכלית לנשים וגרם להענקת זכויות לנשים, ולשינוי במעמד האישה ולשינויים חברתיים רבים הנובעים בעקבותיו.
מהפכות טכנולוגיות
הקפיטליזם התפתח עם המהפכה התעשייתית, ופיתוח המנועים המונעים בדלק מחצבי. הקפיטליזם מקדם סוגים מסויימים של חדשנות טכנולוגית בגלל תחרות בין יזמים שונים, ותחרות בין מדינות, שרוצים להנות מיתרון תחרותי על פני יריבים (ומדינות מעוניינות לקדם טכנולוגיות כדי להנות מיתרון צבאי ואו כלכלי על פני מדינות יריבות). מצד שני, הקפיטלים תלוי בעודפי אנרגיה וביכולת לנצל אנרגיה כדי לאפשר התמחות של אנשים רבים למקצועות שונים, והפניית משאבי הון וכוח אדם לתעשייה ולשירותים ולא רק לייצור מזון מחקלאות.
השינויים הטכנולוגיים הגדולים בזמן הקפיטליזם כוללים עשרות ומאות פריצות טכנולוגיות חשובות, כולל: המצאת מנוע הקיטור; נול האריגה ופיתוח מכונות לתעשייה; מכונות חקלאיות כמו מנפטת כותנה, טרקטור, קומביין ועוד; פיתוח שיטות כריה וזיקוק מתכות כמו ברזל ופלדה; פיתוחי הנדסה כמו גשרים ובתים רבי קומות; רכבות; אונית ברזל וקיטור; פיתוח ברזים ורשתות מים שמביאים מים לבתים; בתי שימוש ומערכות ביוב; פיתוח אמצעי מניעה כמו קונדום, גלולה והתקן תוך רחמי; מנועי חשמל, טורבינות נורות חשמליות; מכשירי חשמל לבית כמו מכונת כביסה, מקרר, תנור חשמלי, מייבש כביסה חשמלי ותנור מיקרו; אמצעי חימום וקירור הבית כמו תנור גז ומזגן. מערכות חינוך והשכלה המוניות ולימוד קרוא וכתוב להמונים; שכלול טכנולוגיות הדפוס, עיתונות מודפסת רחבת היקף; טלגרף ורדיו; מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; המהפכה הירוקה; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון; פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרניסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולגיות צילום והדמיה; פיתוחי אופטיקה ומאצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף ; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת; מחזור; פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי והנדסה גנטית; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנלוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כמו לדוגמה הפיתוחים הרבים בתחום הזכוכית, ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות , חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.
פערים כלכליים, צבאיים ופוליטיים
הגידול המהיר בעושר הכלכלי, יצר פערים גדולים בין ובתוך אומות. פערים גדולים התקיימו גם בשיטות כלכליות מסורתיות כמו בסין ובהודו, אולם היו מוגבלים בדרך כלל לשליטים. כמו כן ניתנו להם צידוקים דתיים וחברתיים שהם פחות זמינים בתקופת הקפיטליזם.
כמו כן, הקפטיליזם יצר אי שווין בין אומות, כך שבעוד כ מיליארד אנשים במערב חיים עם רמות צריכה ואיכות חיים גבוהות בצורה חסרת תקדים היסטורי, כמיליארד אנשים החיים באפריקה ודרום מזרח אסיה סובלים מתת תזונה, מגפות, מלחמות על משאבים, זיהום ועוד.
בעשורים האחרונים, עם התפשטות הקפיטליזם והגלובליזציה, יש נטיה לצמצם את הפער בין שאר האנושות לבין המערב. תוחלת החיים עולה בכל מדינות העולם, ואיתה גם רמות הייצור והצריכה. הדבר ניכר בעיקר במזרח אירופה, דרום אמריקה, סין והודו. עם זאת, קיימים עדיין פערים גדולים בין עניי העולם לתושביו העשירים ומגבלות משאבים וסביבה, כמו גם לחצים פוליטיים וכלכליים משאירים את העוני והפערים הגדולים כתופעה משמעותית.
קולוניאליזם
הגידול המהיר בעושר כלכלי, יחד עם פיתוחי הטכנולוגיה, הגידול המהיר באוכלוסיה, הגידול בהשכלה וביכולות להשפיע בצורה מהירה על התודעה של המוני אנשים על ידי תקשורת ההמונים. אפשר למדינות קפיטליסטיות להנות מעוצמה צבאית חסרת תקדים ולכונן עידן של קולוניאליזם, כך שמדינות אירופה וארצות הברית הקפיטלסטיות כבשו בצורה ישירה או השפיעו בצורה חזקה על שאר מדינות העולם.
לאחר מלחמת העולם השניה, החלה נסיגה בקולוניזלים. עם זאת, המדינות העשירות והחזקות נהנות עדיין מהשפעה גדולה על מדינות עניות יותר. דפוסים אלה משתנים עם הזמן כאשר חלק מהכוח הפוליטי והצבאי זורמים אל מדינות עניות יותר, וחלק מהכוח הפוליטי עובר ממשלות לידי תאגידים מצד אחד ולאזרחים מצד שני.
הקולוניאליזם, יחד עם אי השוויון הכלכלי והפוליטי שקיימים בקפיטליזם. הביאו לעליית הסוציאליזם, האנרכיזם והסוציאל דמוקרטיה - תנועות אלה היו מרכזיות בהתנגדות לקפיטליזם ובשינוי פנימי שלו (לכיוון משק מעורב), כאשר הדגש העיקרי שניתן בהם הוא רצון להגדלת השוויון וכן לפעמים רצון להגדלת החופש הפוליטי והדמוקרטיה כתוצאה מכך.
הרס סביבתי ובעיות קיימות
מאפיינים רבים של הקפיטלזים - הגידול הכלכלי והתעשייתי, הגידול באוכלוסיה, פיתוח השטחים החקלאיים ושטחי ההתיישבות על חשבון שטחי בר וטבע, הגידול בביקוש למשאבי טבע מתכלים ומתחדשים, השינויים הטכנולוגים, וכן התסיסה החברתית והפוליטית , אי השווין ומבנה מערכת הכספים בקפיטליזם, תורמים כולם להשפעות סביבתיות חסרות תקדים בהיקפן.
הקפיטליזם הביא לניצול גדל של משאבים מתכלים והעלה חשש של דלדול של משאבים מתכלים והרס של משאבים מתחדשים כמו יערות ושדות מדגה. הייצור רחב ההיקף גרר גם בעיות גדולות של זיהום והשפעות גדלות על המערכות האקולוגיות ועל המחזורים האקולוגיים שהביאו לפגיעה בשירותי המערכת האקולוגית ולהכחדה המונית. עם עליית הקפיטליזם התפתחו הזרמים של סביבתנות וקיימות שמצביעות על הבעיות הסביבתיות שיש בקפיטליזם וכן על הבעיות החברתיות שקשורות לבעיות אלה, מזינות אותן וניזונות מהן.
הכחדת ושינוי של תרבויות מסורתיות
שינויים הרבים ששכרוכים בקפיטליזם גורמים לשינויים בתרבויות מסורתיות ולהכחדת תרבויות. הקפיטליזם מביא שיוניים טכנולוגים רבים שמשנים את הדרך בה חברה מתקיימית. תקשורת המונים ובידור המונים מחליפים את הקהילה בהספקת תרבות, ואמצעי בידור. תבניות המחשבה והתרבות נקבעות פחות על ידי מסורות , דתות וקהילות ויותר על ידי תקשורת המונים ותרבות הצריכה. החופש הכלכלי שהקפיטליזם מאפשר גורם להקטנת התא המשפחתי מחמולה למשפחה זוגית ואף למשפחות חד הוריות. כמו כן שוק העבודה גורם למשפחות לנדוד וגורם להפרדה גאוגרפית בין בני הזוג ומקשה על חיי המשפחה ועל בניית קהילות יציבות. הגלובליציה תורמת להתפשטות האנגלית כשפה אוניברסלית ומקטינה את החשיבות של שפות מקומיות. כל אלה תורמים להכחדה של שפות , דתות ותרבויות בכל הגלובוס. התרבויות שנשארו בקפיטזלים משתנות בהתאם לערכים שקיימים בקפיטליזם ומתאימות את עצמן עליו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קפיטליזם בוויקיפדיה האנגלית.
