שינויים

השימוש באופניים לצורכי תחבורה, הוא בדרך כלל לשם נסיעות למרחקים קצרים ובינוניים - בדרך כלל במרחק של 3–15 ק"מ לכל כיוון. רוב הנסיעות מבוצעות באזורים עירוניים, כולל נסיעות לעבודה, למוסדות חינוך, לסידורים, לקניות ולביקורים חברתיים. היבטים נוספים ומשלימים הם [[תובלה באופניים]] והסעת ילדים באופניים, [[שילוב אופניים ברכבת]] ו[[תיירות אופניים]].

השימוש באופניים לצורכי תחבורה, הוא בדרך כלל לשם נסיעות למרחקים קצרים ובינוניים - בדרך כלל במרחק של 3–15 ק"מ לכל כיוון. רוב הנסיעות מבוצעות באזורים עירוניים, כולל נסיעות לעבודה, למוסדות חינוך, לסידורים, לקניות ולביקורים חברתיים. היבטים נוספים ומשלימים הם [[תובלה באופניים]] והסעת ילדים באופניים, [[שילוב אופניים ברכבת]] ו[[תיירות אופניים]].

לתחבורת אופניים יש יתרונות רבים בהקשר חברתי, סביבתי, בריאותי וכלכלי: הפחתת בעיות של [[פקקים]] ו[[בעיות חניה]] ו[[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי|נזקים כלכליים אחרים מצד הרכב הפרטי]] כמו ייקור הדיור בעיר עקב הקצאת שטח לכבישים וחניה; ייעול התחבורה הציבורית וקידום של [[תחבורה בת קיימא]]; שיפור [[בריאות הציבור]] על ידי הפחתת [[השפעות בריאותיות של מכוניות]] כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום רעש]]; שיפור הבריאות הגופנית של הרוכבים בשל [[פעילות גופנית]] על ידי [[תחבורה פעילה]] ושיפור הבריאות הנפשית (הורדת [[מתח נפשי]] עקב נהיגה ממושכת ונהיגה בפקקים) - שיפור הבריאות של הרוכב גוררת פחות ימי מחלה ולכן הדבר משתלם גם למעסיקים; סיבות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] על ידי הפחתת פליטה של [[גזי חממה]], הפחתת [[פרבור]] והשפעות כבישים כמו [[קיטוע שטחי מחייה]], והפחתת [[זיהום]] כולל פליטת [[מתכות כבדות]]; חסכון כספי לרוכבים והפחתת [[אי שוויון תחבורתי]], שיפור ה[[כלכלה מקומית]] (לדוגמה עקב קניות מקומית) ושיפור ה[[אקולוגיה עירונית]] עקב הפחתת זיהום, הפחתת [[זיהום רעש]] ושיפורים של [[טבע עירוני]] ו[[עצים בעיר]]. היבט נוסף הוא הורדת [[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי|הפחתת התלות במדינות המפיקות נפט]] ותרומה ל[[אנרגיה מתחדשת]]. חלק מהשפעות אלה מחושב על ידי עיריות וגורמים שונים במסגרת ניתוחים של [[כלכלת אופניים]] שמוצאים יתרונות כלכליים לשימוש באופניים לרוכבים עצמם, לעיר ולמדינה.

לתחבורת אופניים יש יתרונות רבים בהקשר חברתי, סביבתי, בריאותי וכלכלי: הפחתת בעיות של [[פקקים]] ו[[בעיות חניה]] ו[[השפעות חיצוניות של הרכב הפרטי|נזקים כלכליים אחרים מצד הרכב הפרטי]] כמו ייקור הדיור בעיר עקב הקצאת שטח לכבישים וחניה; ייעול התחבורה הציבורית וקידום של [[תחבורה בת קיימא]]; שיפור [[בריאות הציבור]] על ידי הפחתת [[השפעות בריאותיות של מכוניות]] כמו [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום רעש]]; שיפור הבריאות הגופנית של הרוכבים בשל [[פעילות גופנית]] על ידי [[תחבורה פעילה]] ושיפור הבריאות הנפשית (הורדת [[מתח נפשי]] עקב נהיגה ממושכת ונהיגה בפקקים) - שיפור הבריאות של הרוכב גוררת פחות ימי מחלה ולכן הדבר משתלם גם למעסיקים; סיבות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] על ידי הפחתת פליטה של [[גזי חממה]], הפחתת [[פרבור]] והשפעות כבישים כמו [[קיטוע שטחי מחייה]], והפחתת [[זיהום]] כולל פליטת [[מתכות כבדות]]; חסכון כספי לרוכבים והפחתת [[אי שוויון תחבורתי]], שיפור ה[[כלכלה מקומית|הכלכלה המקומית]] (לדוגמה עקב קניות מקומית) ושיפור ה[[אקולוגיה עירונית]] עקב הפחתת זיהום, הפחתת [[זיהום רעש]] ושיפורים של [[טבע עירוני]] ו[[עצים בעיר]]. היבט נוסף הוא הורדת [[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי|הפחתת התלות במדינות המפיקות נפט]] ותרומה ל[[אנרגיה מתחדשת]]. חלק מהשפעות אלה מחושב על ידי עיריות וגורמים שונים במסגרת ניתוחים של [[כלכלת אופניים]] שמוצאים יתרונות כלכליים לשימוש באופניים לרוכבים עצמם, לעיר ולמדינה.

החל מתחילת המאה ה-21 גדלה המודעות לחשיבות הנושא כחלק מרצון לקדם תחבורה בת קיימא, ויש עליה בתכנון [[תשתיות אופניים]] ועלייה בשיעור השימוש באופניים בערים ומדינות רבות בעולם – המגמה שהחלה בהולנד ודנמרק בשנות ה-70, התפשטה בהמשך למדינות נוספות כולל [[תחבורת אופניים בגרמניה|גרמניה]], [[תחבורת אופניים בצרפת|צרפת]] ו[[תחבורת אופניים בבריטניה]], ו[[תחבורת אופניים בספרד|ספרד]]. מגמות דומות קיימות גם במזרח הרחוק, ובדרום אמריקה. תחבורת האופניים נמוכה במיוחד במדינות עם [[פרבור]] מהותי ועם [[תכנון מוטה מכוניות]] כמו [[תחבורת אופניים בארצות הברית|ארצות הברית]], קנדה, אוסטרליה, רוסיה ומדינות המזרח התיכון, אם כי חלק מהערים במדינות אלה מנסות לקדם תשתיות אופניים.

החל מתחילת המאה ה-21 גדלה המודעות לחשיבות הנושא כחלק מרצון לקדם תחבורה בת קיימא, ויש עליה בתכנון [[תשתיות אופניים]] ועלייה בשיעור השימוש באופניים בערים ומדינות רבות בעולם – המגמה שהחלה בהולנד ודנמרק בשנות ה-70, התפשטה בהמשך למדינות נוספות כולל [[תחבורת אופניים בגרמניה|גרמניה]], [[תחבורת אופניים בצרפת|צרפת]] ו[[תחבורת אופניים בבריטניה]], ו[[תחבורת אופניים בספרד|ספרד]]. מגמות דומות קיימות גם במזרח הרחוק, ובדרום אמריקה. תחבורת האופניים נמוכה במיוחד במדינות עם [[פרבור]] מהותי ועם [[תכנון מוטה מכוניות]] כמו [[תחבורת אופניים בארצות הברית|ארצות הברית]], קנדה, אוסטרליה, רוסיה ומדינות המזרח התיכון, אם כי חלק מהערים במדינות אלה מנסות לקדם תשתיות אופניים.