שינויים

==מבוא ==

==מבוא ==

תכנית פורסייט - The Foresight programme

תכנית פורסייט - The Foresight programme

"תוכנית פורסייט" של הממשלה הבריטית, לצד תוכנית Horizon Scanning Centre משתמשת בראיות ממגוון רחב של תחומי מחקר, כדי לנתח ולפתח אפשרויות מדיניות כדי להתמודד עם בעיות מפתח שצפויות להשפיע על החברה בבריטניה במשך 10-20 השנים הבאות.

"תוכנית פורסייט" של הממשלה הבריטית, לצד תוכנית Horizon Scanning Centre משתמשת בראיות ממגוון רחב של תחומי מחקר, כדי לנתח ולפתח אפשרויות מדיניות כדי להתמודד עם בעיות מפתח שצפויות להשפיע על החברה בבריטניה במשך 10–20 השנים הבאות.

'''"פרויקט ההון-הנפשי והרווחה"''' (Mental Capital and Wellbeing Project) משנת 2008, נוצר במטרה לנתח את הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על [[הון נפשי|ההון הנפשי]] ועל ה[[רווחה חברתית|רווחה]], ולפתח [[חזון ארוך-טווח]] למקסום [[הון נפשי|ההון הנפשי]] והרווחה בבריטניה, לטובת החברה והפרט.

'''"פרויקט ההון-הנפשי והרווחה"''' (Mental Capital and Wellbeing Project) משנת 2008, נוצר במטרה לנתח את הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על [[הון נפשי|ההון הנפשי]] ועל ה[[רווחה חברתית|רווחה]], ולפתח [[חזון ארוך-טווח]] למקסום [[הון נפשי|ההון הנפשי]] והרווחה בבריטניה, לטובת החברה והפרט.

הראיות שעולות מדו"ח האתגרים של פורסייט מצביעות כי [[הון חברתי|יחסים חברתיים]] הם קריטיים לקידום רווחה וכי הם מתנהגים כחוצץ או בולם זעזועים כנגד מחלה נפשית. נראה כי זה המקרה עבור אנשים מכל הגילאים.

הראיות שעולות מדו"ח האתגרים של פורסייט מצביעות כי [[הון חברתי|יחסים חברתיים]] הם קריטיים לקידום רווחה וכי הם מתנהגים כחוצץ או בולם זעזועים כנגד מחלה נפשית. נראה כי זה המקרה עבור אנשים מכל הגילאים.

הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16-64 בבריטניה מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.<ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p91.</ref> זאת ועוד, רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.<ref>Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.

הסקרים הלאומים של תחלואה פסיכיאטרית בקרב מבוגרים בגילאי 16–64 בבריטניה מראים כי ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצה זו לבין אנשים בלי מחלות נפשיות היא מעורבות חברתית.<ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p91.</ref> זאת ועוד, רשת חברתית ראשית (המוגדרת כמספר הכולל של קרובי משפחה וחברים קרובים) של 3 או פחות מנבאת את ההסתברות לבעיות נפשיות נפוצות (CMDs) בעתיד אפילו כאשר מנטרלים הפרעות נפשיות נפוצות מהעבר.<ref>Brugha TS, Weich S, Singleton N, Lewis G, Bebbington PE, Jenkins R, Meltzer H (2005) ‘Primary group size, social support, gender and future mental health status in a prospective study of people living in private households throughout Great Britain’ Psychological Medicine 35: 705–714.

</ref><ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p19.</ref> חשוב לציין, כי ממצאים אלה משתקפים בתוצאות סקרים, שמראים כי אנשים רוצים לבלות יותר זמן עם אנשים שחשובים להם.

</ref><ref>Jenkins R, Meltzer H, Jones P, Brugha T, Bebbington P (2008) Mental health and ill health challenge report (London:Foresight Mental Capital and Wellbeing Project, 2008, p19.</ref> חשוב לציין, כי ממצאים אלה משתקפים בתוצאות סקרים, שמראים כי אנשים רוצים לבלות יותר זמן עם אנשים שחשובים להם.

מחקרים מצביעים על כך כי פעילות גופנית לא צריכה להיות נמרצת במיוחד, לפחות בתפקידה כהגנה על ה[[הון נפשי|הון הנפשי]. עם זאת, לא ידוע מספיק מהם נתוני הפעילות הגופנית משפרים את ההון הנפשי בצורה טובה - איזה סוג פעילות (אירובי או אנאירובי), מה התדירות, עוצמה או משך הפעילות.24 החוקרים מתחילים לבחון את השפעת הגורמים המתווכים בהשפעות הפעילות הגופנית על הרווחה. כמה מחקרים התמקדו בתגובות ביו-פיזיות לפעילות גופנית, בעוד שאחרים התמקדו במנגנונים פסיכולוגיים. לדוגמה, עיסוק בפעילות גופנית נחשב כדבר מועיל לרווחה על ידי כך שהוא משפר את [[דימוי עצמי|הדימוי העצמי]] של הפרט לגבי היכולת שלו לשנות, תחושה של שליטה וכן התחושה של יכולת התמודדות. הדבר גם מסיח את הדעת ממחשבות שליליות.25

מחקרים מצביעים על כך כי פעילות גופנית לא צריכה להיות נמרצת במיוחד, לפחות בתפקידה כהגנה על ה[[הון נפשי|הון הנפשי]. עם זאת, לא ידוע מספיק מהם נתוני הפעילות הגופנית משפרים את ההון הנפשי בצורה טובה - איזה סוג פעילות (אירובי או אנאירובי), מה התדירות, עוצמה או משך הפעילות.24 החוקרים מתחילים לבחון את השפעת הגורמים המתווכים בהשפעות הפעילות הגופנית על הרווחה. כמה מחקרים התמקדו בתגובות ביו-פיזיות לפעילות גופנית, בעוד שאחרים התמקדו במנגנונים פסיכולוגיים. לדוגמה, עיסוק בפעילות גופנית נחשב כדבר מועיל לרווחה על ידי כך שהוא משפר את [[דימוי עצמי|הדימוי העצמי]] של הפרט לגבי היכולת שלו לשנות, תחושה של שליטה וכן התחושה של יכולת התמודדות. הדבר גם מסיח את הדעת ממחשבות שליליות.25

===ראיות אחרות ===

===ראיות אחרות ===

כמה ראיות מצביעות על כך כי כדי להקטין במידה ניכרת סימני דיכאון, יש צורך לקיים את [[בריאות הציבור|הנחיות לבריאות-הציבור]] הקוראות ל[[אורח חיים פעיל|פעילות גופנית מתונה 3-5 פעמים בשבוע]].26,27 עם זאת, יש ראיות לכך כי ניתן לשפר את ההרגשה ומצב הרוח בפרצים יחידים של פעילות בת פחות מ-10 דקות.28,29 משמעות ממצאים אלה היא כי שינויים קטנים ברמות הפעילות של אנשים שמבלים את כל היום בישיבה, או של קשישים תחזק את רווחתם.

כמה ראיות מצביעות על כך כי כדי להקטין במידה ניכרת סימני דיכאון, יש צורך לקיים את [[בריאות הציבור|הנחיות לבריאות-הציבור]] הקוראות ל[[אורח חיים פעיל|פעילות גופנית מתונה 3–5 פעמים בשבוע]].26,27 עם זאת, יש ראיות לכך כי ניתן לשפר את ההרגשה ומצב הרוח בפרצים יחידים של פעילות בת פחות מ-10 דקות.28,29 משמעות ממצאים אלה היא כי שינויים קטנים ברמות הפעילות של אנשים שמבלים את כל היום בישיבה, או של קשישים תחזק את רווחתם.

===הרציונל להכללה===

===הרציונל להכללה===

בעוד שבסיס הראיות עדיין מתפתח, נראה כי התפתח קונצנזוס כללי בדבר חשיבות הפעילות גופנית לרווחה. נראה כי הדבר חיוני עבור אנשים בכל הגילאים, הן כמנגנון להאטת הירידה בכושר התפיסה (קוגניציה) עם הגיל, והן כדי לקדם את הרווחה. פעילות גופנית לא בהכרח צריכה להיות חזקה במיוחד כדי לשפר את ההרגשה. לדוגמה, פעילות בקצב איטי יותר, כמו הליכה, יכולות גם להנות מהיתרונות של עידוד אינטראקציות חברתיות בזמן הפעילות הגופנית. המסרים יעודדו אנשים לשקול את רמות הפעילות הגופנית ואת רמות הניידות כשהם מגיבים לעצה.

בעוד שבסיס הראיות עדיין מתפתח, נראה כי התפתח קונצנזוס כללי בדבר חשיבות הפעילות גופנית לרווחה. נראה כי הדבר חיוני עבור אנשים בכל הגילאים, הן כמנגנון להאטת הירידה בכושר התפיסה (קוגניציה) עם הגיל, והן כדי לקדם את הרווחה. פעילות גופנית לא בהכרח צריכה להיות חזקה במיוחד כדי לשפר את ההרגשה. לדוגמה, פעילות בקצב איטי יותר, כמו הליכה, יכולות גם להנות מהיתרונות של עידוד אינטראקציות חברתיות בזמן הפעילות הגופנית. המסרים יעודדו אנשים לשקול את רמות הפעילות הגופנית ואת רמות הניידות כשהם מגיבים לעצה.