שינויים

אחד הפרדוקסים שקיימים ב[[כלכלה פוליטית]] היא השאלה מדוע [[עוני|העניים]], אינם מנצלים את כוחם הפוליטי העדיף כדי להעלות את המיסוי על העשירים. העניים הם רבים יותר מהעשירים, כך שהיה צפוי שהם יצביעו בשיעורים גדולים יותר ויתמכו במפלגות שדורשות הגדלת המיסוי על העשירים ([[מיסוי פרוגרסיבי]]) או צעדים אחרים לשם הקטנת [[אי שוויון כלכלי]]. עם זאת שיעורי ההצבעה של העניים הוא בדרך כלל נמוך יותר. במדינות ובמקרים רבים העניים תומכים דווקא במפלגות שמרניות המתנגדות למיסוי פרוגרסיבי, כמו התנגדות ל[[מס ירושה]]. הסבר אפשרי לשיעורי הצבעה נמוכים של העניים, כן שיעורי השתתפות נמוך שלהם במפלגות, הוא ההרגשה שהתועלת מהצבעתם נמוכה (שכן המפלגות לא מקיימות הבטחות לעניים) ואילו המחיר שהצבעה דורשת מהם הוא גבוה.  

אחד הפרדוקסים שקיימים ב[[כלכלה פוליטית]] היא השאלה מדוע [[עוני|העניים]], אינם מנצלים את כוחם הפוליטי העדיף כדי להעלות את המיסוי על העשירים. העניים הם רבים יותר מהעשירים, כך שהיה צפוי שהם יצביעו בשיעורים גדולים יותר ויתמכו במפלגות שדורשות הגדלת המיסוי על העשירים ([[מיסוי פרוגרסיבי]]) או צעדים אחרים לשם הקטנת [[אי שוויון כלכלי]]. עם זאת שיעורי ההצבעה של העניים הוא בדרך כלל נמוך יותר. במדינות ובמקרים רבים העניים תומכים דווקא במפלגות שמרניות המתנגדות למיסוי פרוגרסיבי, כמו התנגדות ל[[מס ירושה]]. הסבר אפשרי לשיעורי הצבעה נמוכים של העניים, כן שיעורי השתתפות נמוך שלהם במפלגות, הוא ההרגשה שהתועלת מהצבעתם נמוכה (שכן המפלגות לא מקיימות הבטחות לעניים) ואילו המחיר שהצבעה דורשת מהם הוא גבוה.  

הרגשה זו קיבלה תמיכה מצד מחקר שפורסם בשנת 2014. התברר כי [[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית, מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הרגשה זו קיבלה תמיכה מצד מחקר שפורסם בשנת 2014. התברר כי [[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית, מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

==חוסר הומוגניות ושיתוף פעולה בקרב קבוצות קטנות==

==חוסר הומוגניות ושיתוף פעולה בקרב קבוצות קטנות==

דובי קננגיסר, מתאר בבלוג שלו ניסיונות התמודדות עם הבעיה שמעלה אולסון. דרך אחת לגיוס תרומות לעניים היא להגיד לאנשים "יש לנו יעד של השגת מיליון שקל" אבל החיסרון של דבר זה הוא שאנשים מרגישים שהתרומה שלהם היא בלתי מורגשת. דרך אחרת היא לפרק את התרומה הגדולה לסכומים קטנים בהרבה, ולחבר אותם להישגים ספציפיים שהארגון מנסה להשיג. לדוגמה תרמו לנו 20 ש"ח ובזה נקנה ארוחה לאדם רעב, או אנחנו רוצים לקנות כיסא גלגלים למחלקה האורתופדית לילדים, הכיסא שעולה 1,000 ש"ח, השגנו כבר 700 ש"ח ואנחנו רוצים ממך עוד 100 ש"ח כדי להתקרב למטרה. דרך פעולה זו, של פירוק המטרה הגדולה למטרות קטנות בהרבה, ממחישה לאדם את התרומה שלו ומספקת לו יעד מוחשי שהשגתו תלויה בו.  

דובי קננגיסר, מתאר בבלוג שלו ניסיונות התמודדות עם הבעיה שמעלה אולסון. דרך אחת לגיוס תרומות לעניים היא להגיד לאנשים "יש לנו יעד של השגת מיליון שקל" אבל החיסרון של דבר זה הוא שאנשים מרגישים שהתרומה שלהם היא בלתי מורגשת. דרך אחרת היא לפרק את התרומה הגדולה לסכומים קטנים בהרבה, ולחבר אותם להישגים ספציפיים שהארגון מנסה להשיג. לדוגמה תרמו לנו 20 ש"ח ובזה נקנה ארוחה לאדם רעב, או אנחנו רוצים לקנות כיסא גלגלים למחלקה האורתופדית לילדים, הכיסא שעולה 1,000 ש"ח, השגנו כבר 700 ש"ח ואנחנו רוצים ממך עוד 100 ש"ח כדי להתקרב למטרה. דרך פעולה זו, של פירוק המטרה הגדולה למטרות קטנות בהרבה, ממחישה לאדם את התרומה שלו ומספקת לו יעד מוחשי שהשגתו תלויה בו.  

ב[[מימון המון]], נוקטים באסטרטגיות דומות של בידול וייחוד. במימון המון מבטיחים בדרך כלל מתנות (חומריות או לא) גדולות יותר לתורמים הראשונים, ומתנות קטנות יותר לתורמים המאוחרים יותר. כך שלאנשים יש אינטרס לתרום לפני אנשים אחרים.  

ב[[מימון המון]], נוקטים באסטרטגיות דומות של בידול וייחוד. במימון המון מבטיחים בדרך כלל מתנות (חומריות או לא) גדולות יותר לתורמים הראשונים, ומתנות קטנות יותר לתורמים המאוחרים יותר. כך שלאנשים יש אינטרס לתרום לפני אנשים אחרים.  

ארגון [[אוואז]] מקדם עצומות של מיליוני אנשים למען מטרות של [[הגנת הסביבה]], [[זכויות אדם]] ונושאים נוספים. כדי לעודד אנשים לחתום, מציין הארגון גם את המטרה של כמות האנשים שנדרשת לחתום (לדוגמה להגיע למטרה של מיליון אנשים) וגם מראה כל הזמן את החתימות של אנשים שונים מרחבי העולם, כך שההרגשה של החותם היא הצטרפות לפעילות שכבר מתרחשת, באופן שמשדר לו שהוא שותף להצלחה.

ארגון [[אוואז]] מקדם עצומות של מיליוני אנשים למען מטרות של [[הגנת הסביבה]], [[זכויות אדם]] ונושאים נוספים. כדי לעודד אנשים לחתום, מציין הארגון גם את המטרה של כמות האנשים שנדרשת לחתום (לדוגמה להגיע למטרה של מיליון אנשים) וגם מראה כל הזמן את החתימות של אנשים שונים מרחבי העולם, כך שההרגשה של החותם היא הצטרפות לפעילות שכבר מתרחשת, באופן שמשדר לו שהוא שותף להצלחה.