שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " מאד " ב־" מאוד "
שורה 36: שורה 36:  
אחד הפרדוקסים שקיימים ב[[כלכלה פוליטית]] היא השאלה מדוע [[עוני|העניים]], אינם מנצלים את כוחם הפוליטי העדיף כדי להעלות את המיסוי על העשירים. העניים הם רבים יותר מהעשירים, כך שהיה צפוי שהם יצביעו בשיעורים גדולים יותר ויתמכו במפלגות שדורשות הגדלת המיסוי על העשירים ([[מיסוי פרוגרסיבי]]) או צעדים אחרים לשם הקטנת [[אי שוויון כלכלי]]. עם זאת שיעורי ההצבעה של העניים הוא בדרך כלל נמוך יותר. במדינות ובמקרים רבים העניים תומכים דווקא במפלגות שמרניות המתנגדות למיסוי פרוגרסיבי, כמו התנגדות ל[[מס ירושה]]. הסבר אפשרי לשיעורי הצבעה נמוכים של העניים, כן שיעורי השתתפות נמוך שלהם במפלגות, הוא ההרגשה שהתועלת מהצבעתם נמוכה (שכן המפלגות לא מקיימות הבטחות לעניים) ואילו המחיר שהצבעה דורשת מהם הוא גבוה.  
 
אחד הפרדוקסים שקיימים ב[[כלכלה פוליטית]] היא השאלה מדוע [[עוני|העניים]], אינם מנצלים את כוחם הפוליטי העדיף כדי להעלות את המיסוי על העשירים. העניים הם רבים יותר מהעשירים, כך שהיה צפוי שהם יצביעו בשיעורים גדולים יותר ויתמכו במפלגות שדורשות הגדלת המיסוי על העשירים ([[מיסוי פרוגרסיבי]]) או צעדים אחרים לשם הקטנת [[אי שוויון כלכלי]]. עם זאת שיעורי ההצבעה של העניים הוא בדרך כלל נמוך יותר. במדינות ובמקרים רבים העניים תומכים דווקא במפלגות שמרניות המתנגדות למיסוי פרוגרסיבי, כמו התנגדות ל[[מס ירושה]]. הסבר אפשרי לשיעורי הצבעה נמוכים של העניים, כן שיעורי השתתפות נמוך שלהם במפלגות, הוא ההרגשה שהתועלת מהצבעתם נמוכה (שכן המפלגות לא מקיימות הבטחות לעניים) ואילו המחיר שהצבעה דורשת מהם הוא גבוה.  
   −
הרגשה זו קיבלה תמיכה מצד מחקר שפורסם בשנת 2014. התברר כי [[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית, מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>
+
הרגשה זו קיבלה תמיכה מצד מחקר שפורסם בשנת 2014. התברר כי [[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית, מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>
    
==חוסר הומוגניות ושיתוף פעולה בקרב קבוצות קטנות==
 
==חוסר הומוגניות ושיתוף פעולה בקרב קבוצות קטנות==

תפריט ניווט