שינויים

התחממות עולמית (הצגת מקור)

גרסה מ־22:03, 30 במרץ 2021

הוסרו 48 בתים , 22:03, 30 במרץ 2021

מ

החלפת טקסט – " " ב־" "

שורה 2: שורה 2:

[[תמונה:שינויי הטמפרטורה בשנים 1880-2017.png|left|thumb|300px|השתנות הטמפרטורה העולמית בשנים 1880-2017, במעלות צלזיוס, יחסית לתקופת הבסיס 1951-1980 - הטמפרטורה בתקופת הבסיס מוצגת כ-0. הקו השחור הוא הממוצע השנתי, והקו האדום הוא ממוצע של 5 שנים.]]

[[קובץ:Global Warming Map.jpg|thumb|300px|ההפרש בין הטמפרטורה הממוצעת בשנים 1940-1980 לשנים 1995-2004.]]

−

'''התחממות עולמית''' (באנגלית: '''Global warming''') או '''התחממות גלובלית''' הוא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה מאז 1830 ובמיוחד בעשורים האחרונים ב[[טמפרטורה]] הממוצעת של ה[[אטמוספירה]] ושל [[אוקיינוס|האוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]]. [[השפעות ההתחממות העולמית]] הן רחבות ומסועפות ולא בהכרח גורמות לחימום של כל מקום בכדור הארץ - כדי לציין מורכבות זו משתמשים במונח של שינוי אקלים (באנגלית Climate Change). בעבר היו מספר [[שינוי אקלים]] טבעיים. התחממות שינוי אקלים משפיעים על אזורים שונים לדוגמה [[השפעות של התחממות העולמית על המזרח התיכון|שינוי אקלים במזרח התיכון]] ו[[שינויי אקלים בישראל]]. מקור המידע המלא ביותר על הנושא בעשורים האחרונים הם הדוחות של [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] שמסכמים אלפי דו"חות מדעיים של [[חקר האקלים|חוקרי אקלים]] ומדענים נוספים. בספטמבר 2019 - הודיע [[ארגון המטאורולוגיה העולמי]] כי התחממות עולמית האיצה בחמש השנים האחרונות ועומדת על 1.1 מעלות מעל רמת הטמפרטורות לפני העידן התעשייתי, וכי [[עומס חום|גלי חום]] מהווים גורם קטלני. [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3771031,00.html]

+

'''התחממות עולמית''' (באנגלית: '''Global warming''') או '''התחממות גלובלית''' הוא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה מאז 1830 ובמיוחד בעשורים האחרונים ב[[טמפרטורה]] הממוצעת של ה[[אטמוספירה]] ושל [[אוקיינוס|האוקיינוסים]] של [[כדור הארץ]]. [[השפעות ההתחממות העולמית]] הן רחבות ומסועפות ולא בהכרח גורמות לחימום של כל מקום בכדור הארץ - כדי לציין מורכבות זו משתמשים במונח של שינוי אקלים (באנגלית Climate Change). בעבר היו מספר [[שינוי אקלים]] טבעיים. התחממות שינוי אקלים משפיעים על אזורים שונים לדוגמה [[השפעות של התחממות העולמית על המזרח התיכון|שינוי אקלים במזרח התיכון]] ו[[שינויי אקלים בישראל]]. מקור המידע המלא ביותר על הנושא בעשורים האחרונים הם הדוחות של [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]] שמסכמים אלפי דו"חות מדעיים של [[חקר האקלים|חוקרי אקלים]] ומדענים נוספים. בספטמבר 2019 - הודיע [[ארגון המטאורולוגיה העולמי]] כי התחממות עולמית האיצה בחמש השנים האחרונות ועומדת על 1.1 מעלות מעל רמת הטמפרטורות לפני העידן התעשייתי, וכי [[עומס חום|גלי חום]] מהווים גורם קטלני. [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3771031,00.html]

−

[[הגורמים להתחממות העולמית]], [[קונצנזוס מדעי|לפי דעתה של רוב הקהילה המדעית]] הם פעילויות אנושיות, בעיקר פליטה של [[גזי חממה]], אשר גורמת להתחזקות [[אפקט החממה]]{{הערה|Sceptical Science [https://www.skepticalscience.com/global-warming-scientific-consensus-advanced.htm The 97% consensus on global warming] 08.05.2016}}{{הערה|KAREN GRAHAM [http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095 Evidence for man-made global warming hits 'gold standard'Read more: http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095#ixzz5hUGOPgDq] 26 בפברואר 2019 digital journal}}. אין גוף מדעי בעל עמדה לאומית או בין לאומית החולק על דעה זו{{הערה|NASA [ https://climate.nasa.gov/scientific-consensus/ Scientific consensus: Earth's climate is warming] 12.09.2018}}{{הערה|לשכת מושל קליפורניה לתכנון ומחקר [https://web.archive.org/web/20170807111205/https://www.opr.ca.gov/s_listoforganizations.php List of Worldwide Scientific Organizations]2011}} <ref name="Oreskes">Oreskes, Naomi (2004). "[http://www.sciencemag.org/content/306/5702/1686.full Beyond the Ivory Tower: The Scientific Consensus on Climate Change]". Science 306 (5702): 1686. doi:10.1126/science.1103618. PMID 15576594.</ref>. מחלוקות בנוגע לעובדות המרכזיות של התחממות עולמית קיימות בעיקר בתקשורת ומעט מאוד בין המדענים. מכאן ששינויי האקלים קשורים לכל הבעיות הסביבתיות המשמעותיות, כי הן, כולן, מגבירים את פליטות גזי החממה: [[זיהום אוויר]], [[כריתת יערות]], [[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[תלות ברכב הפרטי]] וכדומה. בשנים האחרונות נחשפו מספר אפיקים של [[הכחשת אקלים]] - מאמץ מכוון של חברות גדולות כמו חברות [[נפט]] לבלבל את הציבור או להסתיר ממנו עובדות חשובות. אם קראת, ראית או שמעת טענות של [[הכחשה של שינויי אקלים|מכחישי אקלים]] וברצונך להבין את העמדה המדעית - ראו דף [[תשובות לטענות של "מכחישי אקלים"]].

+

[[הגורמים להתחממות העולמית]], [[קונצנזוס מדעי|לפי דעתה של רוב הקהילה המדעית]] הם פעילויות אנושיות, בעיקר פליטה של [[גזי חממה]], אשר גורמת להתחזקות [[אפקט החממה]]{{הערה|Sceptical Science [https://www.skepticalscience.com/global-warming-scientific-consensus-advanced.htm The 97% consensus on global warming] 08.05.2016}}{{הערה|KAREN GRAHAM [http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095 Evidence for man-made global warming hits 'gold standard'Read more: http://www.digitaljournal.com/news/environment/evidence-for-man-made-global-warming-hits-gold-standard/article/544095#ixzz5hUGOPgDq] 26 בפברואר 2019 digital journal}}. אין גוף מדעי בעל עמדה לאומית או בין לאומית החולק על דעה זו{{הערה|NASA [ https://climate.nasa.gov/scientific-consensus/ Scientific consensus: Earth's climate is warming] 12.09.2018}}{{הערה|לשכת מושל קליפורניה לתכנון ומחקר [https://web.archive.org/web/20170807111205/https://www.opr.ca.gov/s_listoforganizations.php List of Worldwide Scientific Organizations]2011}} <ref name="Oreskes">Oreskes, Naomi (2004). "[http://www.sciencemag.org/content/306/5702/1686.full Beyond the Ivory Tower: The Scientific Consensus on Climate Change]". Science 306 (5702): 1686. doi:10.1126/science.1103618. PMID 15576594.</ref>. מחלוקות בנוגע לעובדות המרכזיות של התחממות עולמית קיימות בעיקר בתקשורת ומעט מאוד בין המדענים. מכאן ששינויי האקלים קשורים לכל הבעיות הסביבתיות המשמעותיות, כי הן, כולן, מגבירים את פליטות גזי החממה: [[זיהום אוויר]], [[כריתת יערות]], [[פלסטיק|פלסטיק חד פעמי]], [[תלות ברכב הפרטי]] וכדומה. בשנים האחרונות נחשפו מספר אפיקים של [[הכחשת אקלים]] - מאמץ מכוון של חברות גדולות כמו חברות [[נפט]] לבלבל את הציבור או להסתיר ממנו עובדות חשובות. אם קראת, ראית או שמעת טענות של [[הכחשה של שינויי אקלים|מכחישי אקלים]] וברצונך להבין את העמדה המדעית - ראו דף [[תשובות לטענות של "מכחישי אקלים"]].

[[השפעות ההתחממות העולמית]] הם רבות וחלקן הרסנית. הם כוללות [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|המסת קרחונים ושלגים]], [[השפעת ההתחממות העולמית על החקלאות|פגיעה בחקלאות]], יותר [[השפעת שינויי האקלים על סופות|אירועי מזג אוויר קיצוני כמו הוריקנים]], [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|גלי חום]], [[עליית מפלס פני הים]], [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור| התגברות הבצורות ומדבור]], פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}. לדוגמה, [[ישראל ושינוי אקלים|בישראל נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום]] ודבר זה השפיע ככל הנראה על [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל|משק המים]] ועל העוצמה של [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בין השנים [[1990]] ו-[[2100]] הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [http://www.sciencemag.org/cgi/reprint/309/5731/100.pdf]. התחממות זו צפויה להגביר משמעותית את ההשפעות של שינויי אקלים, כך שזה יכול להגיע ל[[הכחדה המונית| הכחדה המונית]]. רבים חושבים שזו הבעיה מספר 1 של האנושות כעת{{הערה|Campaign against Climate Change [https://www.campaigncc.org/climate_threat An Introduction to the Climate Threat]}}.

−

[[פתרונות למשבר האקלים|הפתרונות למשבר האקלים]] מתמקדים בעיקר ב-3 דרכי פעולה: [[אופטימיזם טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב|הפחתת צריכה]]. הקושי להתמודד עם התחממות עולמית נחשב לבעיה של [[מוצר ציבורי]] וכן למקרה מייצג של [[בעיה נבזית]]. הפעילויות כוללות מעבר [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], [[יער|הגנה על יערות וייעור]], [[התייעלות אנרגטית]] ועוד. הגוף הבין לאומי המרכזי העוסק בנושא הוא [http://unfccc.int/2860.php United Nations Framework Convention on Climate Change], חלק מארגון האומות המאוחדות. החלק של הגוף הזה אשר עוסק במדע האקלים נקרא [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]]. קיים הסכם בין לאומי למאבק בשינויי האקלים - [[הסכם פריז]]. מטרתו היא להגביל את ההתחממות למשמעותית פחות מ-2 מעלות מעל לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית, ורצוי גם לפחות מ-1.5 מעלות. לפי דעתם של מדעני האקלים, זה יספיק כדי למנוע אסון. כדי שהמטרות יושגו, פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת עד 2020 ולהמשיך לרדת קבוע{{הערה|Christiana Figueres, Hans Joachim Schellnhuber, Gail Whiteman, Johan Rockström, Anthony Hobley& Stefan Rahmstorf [https://www.nature.com/news/three-years-to-safeguard-our-climate-1.22201 Three years to safeguard our climate] 28.06.2017, Nature}}.

+

[[פתרונות למשבר האקלים|הפתרונות למשבר האקלים]] מתמקדים בעיקר ב-3 דרכי פעולה: [[אופטימיזם טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב|הפחתת צריכה]]. הקושי להתמודד עם התחממות עולמית נחשב לבעיה של [[מוצר ציבורי]] וכן למקרה מייצג של [[בעיה נבזית]]. הפעילויות כוללות מעבר [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], [[יער|הגנה על יערות וייעור]], [[התייעלות אנרגטית]] ועוד. הגוף הבין לאומי המרכזי העוסק בנושא הוא [http://unfccc.int/2860.php United Nations Framework Convention on Climate Change], חלק מארגון האומות המאוחדות. החלק של הגוף הזה אשר עוסק במדע האקלים נקרא [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]]. קיים הסכם בין לאומי למאבק בשינויי האקלים - [[הסכם פריז]]. מטרתו היא להגביל את ההתחממות למשמעותית פחות מ-2 מעלות מעל לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית, ורצוי גם לפחות מ-1.5 מעלות. לפי דעתם של מדעני האקלים, זה יספיק כדי למנוע אסון. כדי שהמטרות יושגו, פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת עד 2020 ולהמשיך לרדת קבוע{{הערה|Christiana Figueres, Hans Joachim Schellnhuber, Gail Whiteman, Johan Rockström, Anthony Hobley& Stefan Rahmstorf [https://www.nature.com/news/three-years-to-safeguard-our-climate-1.22201 Three years to safeguard our climate] 28.06.2017, Nature}}.

בעקבות פעילויות שונות לעצירת שינויי האקלים, האנושות הצליחה לגרום לכך שבמשך 3 השנים 2014,-2016, פליטות ה[[פחמן-דו-חמצני]] לא עלו ולא ירדו, כלומר נשארו בערך באותה הרמה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/world-has-three-years-left-to-stop-dangerous-climate-change-warn-experts World has three years left to stop dangerous climate change, warn experts] 28.06.2017, גארדיאן}}. נעשים מאמצים גדולים לגרום לכך שהפליטות יתחילו לרדת על ידי ארגונים וממשלות שונות.

שורה 37: שורה 37:

כתלות במסגרת הזמן הנדונה, קיימים בנמצא רישומי [[טמפרטורה]] שונים. אלו מבוססים על סדרות נתונים שונות, בעלות דרגות שונות של דיוק ואמינות. רישומי טמפרטורה באמצעות מכשירים, בפריסה עולמית בקרוב, התחילו סביב שנת [[1860]]; נוטים להאמין כי טעויות מדידה עקב אפקט [[אי חום עירוני]] הן קטנות. ניתן לקבל נקודת מבט ארוכת טווח יותר מעדויות שונות לגבי 1,000 השנים האחרונות; לדיון על עדויות אלו ועל ההבדלים ביניהן, ראו [http://en.wikipedia.org/wiki/Temperature_record_of_the_past_1000_years רישומי טמפרטורה ב-1,000 השנים האחרונות]. הסימנים המעידים על שינויי אקלים בעת האחרונה הינם ברורים יותר במשך 50 השנים האחרונות, שבהן קיימים הנתונים המפורטים ביותר. מדידות טמפרטורה [[לווין|לוויינית]] של ה[[טרופוספירה]] החלה בשנת [[1979]]. בנוסף יש כיום גם אינדיקטורים ביולוגיים להתחממות, כמו שינויים בתפוצה של מינים.

−

רוב החום שהאטמוספירה אוגרת מועבר בסופו של דבר אל האוקיינוסים. שכבת האוקינוס העליונה, עד לעומק של 700 מטרים מתחת לפני הים התחממה בין 1969 ל-2008 ב-0.167 מעלות צלזיוס.{{הערה|[http://climate.nasa.gov/evidence/ ראיות להתחממות עולמית], NASA}} {{הערה|Levitus, et al, "[http://www.oco.noaa.gov/resources/Documents/Levitus_GRL_Heat2008.pdf Global ocean heat content 1955–2008 in light of recently revealed instrumentation problems]," GEOPHYSICAL RESEARCH LETTERS. vol 36, L07608 (2009).}} התחממות האוקיינוסים וזרימת החום בינם לבין האטמוספירה הם בין הגורמים לכך שיש [[מחזורי אקלים]] שגורמים לכך שהתחממות העולמית של האטמוספירה אינה תופעה מונוטונית - שמתגברת משנה לשנה באופן עקבי אלא מתנהגת כך על פני ממוצע של מספר שנים. כאשר כמות גדולה של חום זורמת לתוך האוקיינוס ייתכנו מספר שנים מעט יותר קרות, וזרימה הפוכה , של חום מהאוקיינוס לאטמוספירה, מקצינה עוד יותר מגמה ארוכת-טווח של התחממות. דבר זה משמש לעיתים מכחישי אקלים כדי לטעון כי "המגמה התהפכה" ואין התחממות כלל - על יד התבוננות במספר קטן של שנים במהלך מחזור של התקררות.

+

רוב החום שהאטמוספירה אוגרת מועבר בסופו של דבר אל האוקיינוסים. שכבת האוקינוס העליונה, עד לעומק של 700 מטרים מתחת לפני הים התחממה בין 1969 ל-2008 ב-0.167 מעלות צלזיוס.{{הערה|[http://climate.nasa.gov/evidence/ ראיות להתחממות עולמית], NASA}} {{הערה|Levitus, et al, "[http://www.oco.noaa.gov/resources/Documents/Levitus_GRL_Heat2008.pdf Global ocean heat content 1955–2008 in light of recently revealed instrumentation problems]," GEOPHYSICAL RESEARCH LETTERS. vol 36, L07608 (2009).}} התחממות האוקיינוסים וזרימת החום בינם לבין האטמוספירה הם בין הגורמים לכך שיש [[מחזורי אקלים]] שגורמים לכך שהתחממות העולמית של האטמוספירה אינה תופעה מונוטונית - שמתגברת משנה לשנה באופן עקבי אלא מתנהגת כך על פני ממוצע של מספר שנים. כאשר כמות גדולה של חום זורמת לתוך האוקיינוס ייתכנו מספר שנים מעט יותר קרות, וזרימה הפוכה , של חום מהאוקיינוס לאטמוספירה, מקצינה עוד יותר מגמה ארוכת-טווח של התחממות. דבר זה משמש לעיתים מכחישי אקלים כדי לטעון כי "המגמה התהפכה" ואין התחממות כלל - על יד התבוננות במספר קטן של שנים במהלך מחזור של התקררות.

באוגוסט 2017 הוציאו מדעני האקלים בארצות הברית דוח לפיו השנים 2014, 2015, 2016 היו החמות ביותר שתועדו וב-16 מתוך 17 השנים בין 2000 ל-2017 נרשמו שיאי חום. על-פי הדוח, הטמפרטורות הנוכחיות בכדור הארץ הן הגבוהות ביותר ב-1,700 השנים האחרונות. הטמפרטורה העולמית הממוצעת בין השנים 1986 2016 גבוהה ב-0.7 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בין 1901 ל-1960.{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}

שורה 113: שורה 113:

* יש השפעה מסוימת לאיירוסולים: חלקיקים קטנים המשתחררים לאוויר מארובות המפעלים או משרפת עצים. החלקיקים האלה מקררים במידה מסוימת את האקלים, אם כי ההתקררות הזו הרבה יותר קטנה מההתחממות שגורם האדם(ראה [[עמעום עולמי]]). החלקיקים יכולים להשפיע גם על היווצרות עננים. לפי הדוח של 300 מדעני האקלים בארצות הברית, ההשפעה של החלקיקים איננה יציבה ולדוגמה עם ענן זיהום מקרר מים באוקיינוס ואחר כך נוסע למקום אחר והמים מתחממים שוב במהירות זה יכול להשפיע על היווצרות הוריקנים{{הערה|300 מדענים בארצות הברית[http://nca2014.globalchange.gov/highlights/report-findings/extreme-weather National Climate Assessment Home

−

HIGHLIGHTS Extreme Weather] 2014 National Climate Assessment. U.S. Global Change Research Program}}.

+

HIGHLIGHTS Extreme Weather] 2014 National Climate Assessment. U.S. Global Change Research Program}}.

* ייתכן ול[[הדלדלות שכבת האוזון]] יש השפעה על האקלים עם כי לא ברור לגמרי מהי. ה[[פנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים]] אומר שיש לתופעה השפעה מקררת, אבל שוב לטענתו ההשפעות המקררות של האדם על האקלים הרבה יותר חלשות מההשפעות המחממות{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Attribution_of_recent_climate_change Attribution of recent climate change]}}.

שורה 134: שורה 134:

==השפעות של התחממות עולמית==

−

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי [[הסביבה הטבעית]] והן לגבי [[ציביליזציה|אורח החיים האנושי]]. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - לדוגמה קירור של אזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]], אירועי בצורת, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], הקטנת שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן כבר לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית [[תהליך ארוך טווח|להתחממות העולמית ארוכת הטווח]]. התחממות עולמית נחשבת כיום כ[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון לאסון עולמי]]{{הערה|Science and Security Board

+

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי [[הסביבה הטבעית]] והן לגבי [[ציביליזציה|אורח החיים האנושי]]. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן [[שינויי אקלים]] - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באזורים שונים - לדוגמה קירור של אזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל [[הפשרת קרחונים]], [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]], אירועי בצורת, [[השפעות חקלאיות של התחממות עולמית|השלכות על חקלאות]], הקטנת שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]], [[מין פולש|מינים פולשים]], הגדלת התפוצה של מחלות, [[פליטים סביבתיים]], מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן כבר לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית [[תהליך ארוך טווח|להתחממות העולמית ארוכת הטווח]]. התחממות עולמית נחשבת כיום כ[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון לאסון עולמי]]{{הערה|Science and Security Board

Bulletin of the Atomic Scientists [https://thebulletin.org/doomsday-clock/current-time/ A new abnormal:

It is still 2 minutes to midnight 2019 Doomsday Clock Statement] 24 בינואר 2019}}.

שורה 157: שורה 157:

'''המסת הקרחונים באנטארקטיקה וגרינלנד''' אם שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר הרי שגרינלנד ואנטארקטיקה כמעט כל השטח מכובה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד קבוע שלג וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא כה גדולה שהים אליו מגיעים המים עולה. המסת הקרח באזורים האלה היא אחד מ-2 הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]]. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות(כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם).

−

'''המסת הקרחונים בהרים'''. רוב הקרחונים בהרים נמסים בגלל שינויי האקלים. כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}} {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)

+

'''המסת הקרחונים בהרים'''. רוב הקרחונים בהרים נמסים בגלל שינויי האקלים. כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}} {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)

Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012}}

=== השפעות על אוקיינוסים ===

שורה 165: שורה 165:

Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10,

Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 [http://esanalysis.colmex.mx/Sorted%20Papers/2006/2006%20CAN%20GBR%20PAN%20SWE%20USA%20-Biodiv%20Phys.pdf Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services] 03.11.2006 Science Magazine}}{{הערה|Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/

−

Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}.

+

Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}.

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם [[החמצת אוקיינוסים]], זיהום מ[[פלסטיק]], [[זיהום מים]], עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 בדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}.

שורה 194: שורה 194:

פליטות פחמן דו חמצני גורמות [[החמצת אוקיינוסים|לעלייה בחומציות האוקיינוסים]] דבר המסכן את רוב היצורים החיים בהם. {{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Jennifer Bennett (NOAA)[http://ocean.si.edu/ocean-acidification?gclid=Cj0KEQiAzZHEBRD0ivi9_pDzgYMBEiQAtvxt-O9YygQ31g9NM3KGCwfrdQe2FDoA-VQfu263uPRmHlcaAua_8P8HAQ Ocean Acidification] Ocean Portal}}.

==== הפחתת קליטת החמצן באוקיינוסים ====

−

כאשר עולה טמפרטורת המים פחות חמצן נקלט בתוך המים. התופעה מסכנת את כל היצורים בים הנושמים חמצן מהמים ואת כל הקשורים אליהם{{הערה|Natalya Gallo[http://oceanscientists.org/index.php/topics/ocean-deoxygenation Ocean Deoxygenation] Ocean Scientists for Informed Policy}}.

+

כאשר עולה טמפרטורת המים פחות חמצן נקלט בתוך המים. התופעה מסכנת את כל היצורים בים הנושמים חמצן מהמים ואת כל הקשורים אליהם{{הערה|Natalya Gallo[http://oceanscientists.org/index.php/topics/ocean-deoxygenation Ocean Deoxygenation] Ocean Scientists for Informed Policy}}.

[[תמונה:Sealevel up6m1.jpg|left|thumb|250px|אם יעלה הים ב-6 מטרים בדרום מזרח ארצות הברית השטחים הצבועים באדום יהיו מתחת למים. מקור:https://www.cresis.ku.edu/data/sea-level-rise-maps]]

לפי מחקר שפורסם בינואר 2018, בגלל שינויי אקלים כבר קיימת הפחתה משמעותית בריכוז החמצן באוקיינוסים ו[[זיהום]] בחומרי תזונה מהקרקע, המסכנים את היצורים החיים באוקיינוסים. לטענת החוקרים, צריך לעצור את שינויי האקלים להפסיק זיהום בחומרי תזונה, להגן על האזורים שכבר נפגעו, ולהמשיך לחקור את הנושא.{{הערה|Denise Breitburg1,*, Lisa A. Levin2, Andreas Oschlies3, Marilaure Grégoire4, Francisco P. Chavez5, Daniel J. Conley6, Véronique Garçon7, Denis Gilbert8, Dimitri Gutiérrez9,10, Kirsten Isensee11, Gil S. Jacinto12, Karin E. Limburg13, Ivonne Montes14, S. W. A. Naqvi15,†, Grant C. Pitcher16,17, Nancy N. Rabalais18, Michael R. Roman19, Kenneth A. Rose19, Brad A. Seibel20, Maciej Telszewski21, Moriaki Yasuhara22, Jing Zhang23 [http://science.sciencemag.org/content/359/6371/eaam7240 Declining oxygen in the global ocean and coastal waters] 05.01.2018, Science}}{{הערה|UNFCCC [https://cop23.unfccc.int/news/disappearing-oxygen-in-the-ocean-threatens-marine-life Disappearing Oxygen in the Ocean Threatens Marine Life] 09.01.2018}}.

==== פגיעה באלמוגים ====

−

העלייה בטמפרטורת המים והחמצת האוקיינוסים גורמת לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים{{הערה|Teach Ocean Science[http://www.teachoceanscience.net/teaching_resources/education_modules/coral_reefs_and_climate_change/how_does_climate_change_affect_coral_reefs/ How does climate change affect coral reefs?] Teach Ocean Science}}. נכון ל-2017 מדענים חושבים שאיבדנו כחצי מאלמוגים ב-30 השנים האחרונות ונאבד 90% מהנותרים בגלל שינויי האקלים בקרוב{{הערה|Justin Worland [http://time.com/4698781/coral-reefs-climate-change-conservation/ Why It's So Hard to Save Coral Reefs] 15.03.2017 Time}}.

+

העלייה בטמפרטורת המים והחמצת האוקיינוסים גורמת לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים{{הערה|Teach Ocean Science[http://www.teachoceanscience.net/teaching_resources/education_modules/coral_reefs_and_climate_change/how_does_climate_change_affect_coral_reefs/ How does climate change affect coral reefs?] Teach Ocean Science}}. נכון ל-2017 מדענים חושבים שאיבדנו כחצי מאלמוגים ב-30 השנים האחרונות ונאבד 90% מהנותרים בגלל שינויי האקלים בקרוב{{הערה|Justin Worland [http://time.com/4698781/coral-reefs-climate-change-conservation/ Why It's So Hard to Save Coral Reefs] 15.03.2017 Time}}.

אירועי הלבנת אלמוגים קרו פעם ב-25-30 שנה בשנות ה-80 של המאה ה-20. נכון ל-2016 זה קורה כל 6 שנים, מה שלא נותן לאלמוגים מספיק זמן כדי להשתקם מהאירועים האלה.

כדי שיוכלו להשתקם הטמפרטורה העולמית חייבת לרדת{{הערה|Terry P. Hughes1,*, Kristen D. Anderson1, Sean R. Connolly1,2, Scott F. Heron3,4, James T. Kerry1, Janice M. Lough1,5, Andrew H. Baird1, Julia K. Baum6, Michael L. Berumen7, Tom C. Bridge1,8, Danielle C. Claar6, C. Mark Eakin3, James P. Gilmour9, Nicholas A. J. Graham1,10, Hugo Harrison1, Jean-Paul A. Hobbs11, Andrew S. Hoey1, Mia Hoogenboom1,2, Ryan J. Lowe12, Malcolm T. McCulloch12, John M. Pandolfi13, Morgan Pratchett1, Verena Schoepf12, Gergely Torda1,5, Shaun K. Wilson14 [http://science.sciencemag.org/content/359/6371/80 Spatial and temporal patterns of mass bleaching of corals in the Anthropocene] 05.01.2018, Science}}{{הערה|Doyle Rice [https://www.usatoday.com/story/tech/science/2018/01/04/coral-reefs-under-siege-frequency-bleaching-has-increased-almost-fivefold-since-80-s/1003407001/ Coral reefs under siege: Frequency of bleaching has increased almost fivefold since the '80s] 04.01.2018, USA TUDAY}}.

−

האלמוגים אינם רק משהו יפה וצבעוני. הם מהווים בית לרבע מהמינים החיים באוקיינוסים, חיוניים לייצור תרופות, בולמים גלים גדולים במהלך סערות ומספקים פרנסה(מזון או כסף) לחצי מיליארד בני אדם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Coral_reef Coral reef] ויקיפדיה}}{{הערה| National Oceanic and Atmospheric Administration [http://oceanservice.noaa.gov/education/kits/corals/coral07_importance.html Importance of Coral Reefs] National Oceanic and Atmospheric Administration }}.

+

האלמוגים אינם רק משהו יפה וצבעוני. הם מהווים בית לרבע מהמינים החיים באוקיינוסים, חיוניים לייצור תרופות, בולמים גלים גדולים במהלך סערות ומספקים פרנסה(מזון או כסף) לחצי מיליארד בני אדם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Coral_reef Coral reef] ויקיפדיה}}{{הערה| National Oceanic and Atmospheric Administration [http://oceanservice.noaa.gov/education/kits/corals/coral07_importance.html Importance of Coral Reefs] National Oceanic and Atmospheric Administration }}.

הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017{{הערה|Michael Slezak [https://www.theguardian.com/environment/2017/nov/03/more-coral-bleaching-feared-for-great-barrier-reef-in-coming-months More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months] 03.11.2017}}. בנובמבר 2017 החלו החוקרים לנסות להצמיח אלמוגים חדשים במקום והחוקרים מקווים שזה יעזור לשקם את השונית{{הערה|Laura Polson [http://www.smh.com.au/environment/climate-change/scientists-grow-baby-coral-on-barrier-reef-20171126-p4yx7v.html Scientists grow baby coral on Barrier Reef] 26.11.2017, The Sydney Morning Herald}},אבל כדי שהאלמוגים יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה בשבילם.

שורה 209: שורה 209:

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. הפיטופלנקטון לא רק מהווה בסיס לכל המערכות האקולוגיות באוקיינוס, אלה גם מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט על ידי קולטים טבעיים. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 בדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}..

==== ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים ====

−

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו [[סקנדינביה]] ו[[בריטניה]], שמחוממים היום על ידי [[זרם הגולף]]. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים. היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[http://www.nature.com/nclimate/journal/v4/n2/full/nclimate2100.html][http://e360.yale.edu/feature/el_nino_and_climate_change_wild_weather_may_get_wilder/2960/][http://www.scientificamerican.com/article/study-strengthens-link-between-el-nino-and-climate-change/] {{הערה|Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change]

+

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו [[סקנדינביה]] ו[[בריטניה]], שמחוממים היום על ידי [[זרם הגולף]]. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים. היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[http://www.nature.com/nclimate/journal/v4/n2/full/nclimate2100.html][http://e360.yale.edu/feature/el_nino_and_climate_change_wild_weather_may_get_wilder/2960/][http://www.scientificamerican.com/article/study-strengthens-link-between-el-nino-and-climate-change/] {{הערה|Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change]

−

Science 09 Dec 2016}} מה שקורה הוא ש-90% מהחום המצטבר עקב שינוי האקלים נאגר באוקיינוסים. האל ניניו בעצם מביא את החום הזה בחזרה לאטמוספירה [http://e360.yale.edu/feature/how_long_can_oceans_continue_to_absorb_earths_excess_heat/2860/] [http://www.oceanscientists.org/index.php/topics/ocean-warming] [http://grist.org/climate-energy/now-where-did-we-place-all-that-extra-heat-oh-it-dropped-into-the-ocean/]

+

Science 09 Dec 2016}} מה שקורה הוא ש-90% מהחום המצטבר עקב שינוי האקלים נאגר באוקיינוסים. האל ניניו בעצם מביא את החום הזה בחזרה לאטמוספירה [http://e360.yale.edu/feature/how_long_can_oceans_continue_to_absorb_earths_excess_heat/2860/] [http://www.oceanscientists.org/index.php/topics/ocean-warming] [http://grist.org/climate-energy/now-where-did-we-place-all-that-extra-heat-oh-it-dropped-into-the-ocean/]

=== השפעה על סופות(הוריקנים, טייפונים וכדומה) ===

שורה 231: שורה 231:

=== השפעה על עומס החום ===

−

שינויי האקלים גורמים לכך שיש יותר גלי חום והם חזקים יותר. הסיבה העיקריות היא ההתחממות הכללית של כדור הארץ, אך יש סיבות נוספות: פגיעה בצמחים בגלל [[התחממות עולמית ושריפות יער|השרפות]] והבצורות עקב שינוי משטר משקעים גורמת לפחות צל ושינוי מיקרו אקלים. בנוסף כאשר האוויר מתחמם הוא מסוגל להכיל יותר לחות וגלי חום עם לחות גבוהה מסוכנים יותר. סך התמותה בעולם מגלי חום עולה על התמותה מהוריקנים, רעידות אדמה, הצפות, ברקים וטורנדו גם יחד{{הערה| 2017, Climate Communication [https://www.climatecommunication.org/new/features/heat-waves-and-climate-change/heat-waves-the-details/ Heat Waves: The Details]}}.

+

שינויי האקלים גורמים לכך שיש יותר גלי חום והם חזקים יותר. הסיבה העיקריות היא ההתחממות הכללית של כדור הארץ, אך יש סיבות נוספות: פגיעה בצמחים בגלל [[התחממות עולמית ושריפות יער|השרפות]] והבצורות עקב שינוי משטר משקעים גורמת לפחות צל ושינוי מיקרו אקלים. בנוסף כאשר האוויר מתחמם הוא מסוגל להכיל יותר לחות וגלי חום עם לחות גבוהה מסוכנים יותר. סך התמותה בעולם מגלי חום עולה על התמותה מהוריקנים, רעידות אדמה, הצפות, ברקים וטורנדו גם יחד{{הערה| 2017, Climate Communication [https://www.climatecommunication.org/new/features/heat-waves-and-climate-change/heat-waves-the-details/ Heat Waves: The Details]}}.

−

בהודו גלי החום התגברו ביותר מפי 2 בתקופה בין 1960 עד 2009{{הערה|Michael Reilly [https://www.technologyreview.com/s/608089/climate-change-has-made-heat-waves-much-more-deadly-mainly-for-the-poor/ Climate Change Has Made Heat Waves Much More Deadly, Mainly for the Poor] 12.06.2017, MIT Technology Review}}. יש מיתוס לפיו גלי החום משפיעים בעיקר על תושבי מדינות עניות ללא מזגן, אך בקיץ 2003 גל חום כבד גרם לכ-70,000 הרוגים באירופה{{הערה|Physicians for Social Responsibility [http://www.psr.org/environment-and-health/climate-change/results-impacts/heat-related-illness.html Climate Change is a Threat to Health: Heat-Related Illnesses]}}.

+

בהודו גלי החום התגברו ביותר מפי 2 בתקופה בין 1960 עד 2009{{הערה|Michael Reilly [https://www.technologyreview.com/s/608089/climate-change-has-made-heat-waves-much-more-deadly-mainly-for-the-poor/ Climate Change Has Made Heat Waves Much More Deadly, Mainly for the Poor] 12.06.2017, MIT Technology Review}}. יש מיתוס לפיו גלי החום משפיעים בעיקר על תושבי מדינות עניות ללא מזגן, אך בקיץ 2003 גל חום כבד גרם לכ-70,000 הרוגים באירופה{{הערה|Physicians for Social Responsibility [http://www.psr.org/environment-and-health/climate-change/results-impacts/heat-related-illness.html Climate Change is a Threat to Health: Heat-Related Illnesses]}}.

השפעת גלי החום מוחמרת על ידי תופעת [[אי החום העירוני]] ופגיעה ב[[טבע עירוני]] בערים הגדולות. בגלל העדר צל, משטחים פולטי חום כמו בטון ואספלט ועוד. בתל אביב לדוגמה, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע בפועל הוא 45.8 מעלות בתנאי שמש מלאים {{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

שורה 243: שורה 243:

שינויי האקלים יכולים לגרום גם לגלי קור. ההקשר פה הוא מעט יותר מסובך. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הזרמה מוגברת של מים מתוקים מהקרחונים הנמסים. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים מהאזורים הטרופיים קודם לחוף המזרחי של ארצות הברית ואז לאירופה ולכן הטמפרטורה באזורים אלה יכולה לרדת, במיוחד בחורף. לפי הנתונים מ-2015 זרם הגולף כבר נחלש ב-15%-20% במהלך המאה ה-20{{הערה|RICHARD GRAY [http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3009162/Gulf-Stream-slowdown-faster-Fresh-water-melting-ice-sheets-make-European-winters-colder.html Gulf Stream slowdown is faster than ever: Fresh water from melting ice sheets may make European winters colder, warns study] 24.03.2015, MailOnline}}{{הערה|1=Stefan Rahmstorf1*, Jason E. Box2, Georg Feulner1, Michael E. Mann3,4, Alexander Robinson1,5,6,Scott Rutherford7and Erik J. Schaffernicht1 [https://www.nature.com/articles/nclimate2554.epdf?referrer_access_token=-IvYui0ehQ6dP-10uMMf8NRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0NAhBvJD3qQKAFJ5ZYnRB2DfVKqstvbeSrKxpKUhj2SxFAYOSl8lvXqcMfYZK1jwZNhV6ON3aE2lERBBXkJA6QHOFC9fbL63EDIUe7Aekg_u0puIiXKNsNTMmvKIpyrGymSn1dRi1CzCglVLYWRhWhKLhCmy5LZbFaXlUUi9k_BP4uzkQ3bvUkY2kNRoW4P7f4H6TSRuz1sp_p7Fh0L3Ka1V3hDJ0ZHBz1N2a2ZvxO2eDTsjZ3JP-6Sbv1i3crlf-vGLMam8LixKcaSFMZ0JKht3hG94N2So6H65TCPA85QjA%3D%3D&tracking_referrer=www.dailymail.co.uk Exceptional twentieth-century slowdown inAtlantic Ocean over turning circulation] 23.03.2015 Nature Climate Change}}

−

+

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now']19.12.2016 הגארדיאן}}. כנראה שזו אחת הסיבות למספר חורפים קרים במיוחד באירופה וצפון אמריקה בתחילת המאה ה-21, כולל גל הקור בארצות הברית הצפון מזרחית בסוף 2017-תחילת 2018{{הערה|1=HENRY FOUNTAIN [https://www.nytimes.com/2018/01/03/climate/cold-climate-change.html?smid=fb-share Why So Cold? Climate Change May Be Part of the Answer] 03.01.2018, New York Times}}.

שורה 269: שורה 269:

[[תמונה:השריפה בפורט מק מוררי.jpg|left|thumb|250px|חלק מהשרפה הגדולה שהיתה בפורט מק מוררי בקנדה ב-2016. יש ראיות לכך שעוצמת השריפה היתה גדולה יותר בשל שינויי אקלים. בעשורים האחרונים השרפות בקנדה התגברו פי שתיים]]

−

נכון לשנת 2016 יש ראיות חזקות לכך ש[[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער התגברו משמעותית ברחבי העולם בעקבות שינויי אקלים]] {{הערה|Anne-Sophie Brändlin [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490 How climate change is increasing forest fires around the world] Deutsche Welle, 11.08.2016}}

+

נכון לשנת 2016 יש ראיות חזקות לכך ש[[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער התגברו משמעותית ברחבי העולם בעקבות שינויי אקלים]] {{הערה|Anne-Sophie Brändlin [http://www.dw.com/en/how-climate-change-is-increasing-forest-fires-around-the-world/a-19465490 How climate change is increasing forest fires around the world] Deutsche Welle, 11.08.2016}}

−

על פי ההפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, שרפות יער צפויות להתגבר ככל ששינויי האקלים האנטרופוגניים יתחזקו ויש סיכוי רב שזה כבר קורה.{{הערה|1=הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://www.ipcc.ch/ipccreports/tar/wg2/index.php?idp=246 Working Group II: Impacts, Adaptation and Vulnerability] הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים}} שינויי האקלים גורמים להגברת השרפות דרך מספר אפיקים כמו עלייה בטמפרטורות, התגברות היובש בגלל פחות גשם ויותר חום, יותר סופות ברקים ויותר רוחות חזקות.

+

על פי ההפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, שרפות יער צפויות להתגבר ככל ששינויי האקלים האנטרופוגניים יתחזקו ויש סיכוי רב שזה כבר קורה.{{הערה|1=הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://www.ipcc.ch/ipccreports/tar/wg2/index.php?idp=246 Working Group II: Impacts, Adaptation and Vulnerability] הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים}} שינויי האקלים גורמים להגברת השרפות דרך מספר אפיקים כמו עלייה בטמפרטורות, התגברות היובש בגלל פחות גשם ויותר חום, יותר סופות ברקים ויותר רוחות חזקות.

לפי המדענים בארה"ב, תכיפות השרפות שם גדלה פי 4, השטח הנשרף גדל פי 6, ואורך השרפות פי 5, כאשר שינוי האקלים הוא אחת הסיבות לשינוי זה {{הערה|"ברית המדענים המודאגים" [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/global-warming-and-wildfire.html#.WHutS9IrK1s Is Global Warming Fueling Increased Wildfire Risks?]}}

−

עיקר הנזק מהשרפות הוא ב[[יערות הצפון]] - יערות מחטניים בצפון כדור הארץ - כי אלה רגילים לאקלים קר ולח, וקשה להם הלתמודד עם ההתחממות וההתייבשות. בשנים 2000-2013 השרפות גרמו ל-91% [[ברוא יערות|מברוא היערות המחטניים]] בצפון אמריקה ול-56% מברוא היערות המחטניים באירופה ואסיה. ברוא יערות הצפון היווה כ-19% מסך בירוא היערות בעולם בשנים אלה. {{הערה|Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova [http://advances.sciencemag.org/content/3/1/e1600821.full The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013] American Association for the Advancement of Science 13.01.2017}}.

+

עיקר הנזק מהשרפות הוא ב[[יערות הצפון]] - יערות מחטניים בצפון כדור הארץ - כי אלה רגילים לאקלים קר ולח, וקשה להם הלתמודד עם ההתחממות וההתייבשות. בשנים 2000-2013 השרפות גרמו ל-91% [[ברוא יערות|מברוא היערות המחטניים]] בצפון אמריקה ול-56% מברוא היערות המחטניים באירופה ואסיה. ברוא יערות הצפון היווה כ-19% מסך בירוא היערות בעולם בשנים אלה. {{הערה|Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova [http://advances.sciencemag.org/content/3/1/e1600821.full The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013] American Association for the Advancement of Science 13.01.2017}}.

−

התגברות השרפות ובאופן כללי פגיעת שינויי האקלים ב[[יער|יערות]] מהוות חלק מההשפעות החמורות יותר של שינויי האקלים. יש מדענים האומרים שהדבר עלול לגרום להעלמות יערות הצפון בהתחממות של 3 מעלות ולהעלמות של יערות האמזונס בהתחממות של 3-4 מעלות{{הערה|Timothy M. Lenton, Hermann Held, Elmar Kriegler, Jim W. Hall , Wolfgang Lucht Stefan Rahmstorf, and Hans Joachim Schellnhuber [http://www.pnas.org/content/105/6/1786.fullTipping elements in the Earth's climate system] 21.11.2007 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}. יש הערכות שעלייה ב-2 מעלות תשמיד 20%-40% מיערות האמזונס{{הערה|David Adam [https://www.theguardian.com/environment/2009/mar/11/amazon-global-warming-trees Amazon could shrink by 85% due to climate change, scientists say] 11.03.2009, The Guardian}}. בדוח החמישי של[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] נרמז כי נקודות המפנה ביחס ל[[יערות הצפון]] והיערות באמזונס כאשר הסיכון גובר עם ההתחממות{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, בעמוד 70, [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

+

התגברות השרפות ובאופן כללי פגיעת שינויי האקלים ב[[יער|יערות]] מהוות חלק מההשפעות החמורות יותר של שינויי האקלים. יש מדענים האומרים שהדבר עלול לגרום להעלמות יערות הצפון בהתחממות של 3 מעלות ולהעלמות של יערות האמזונס בהתחממות של 3-4 מעלות{{הערה|Timothy M. Lenton, Hermann Held, Elmar Kriegler, Jim W. Hall , Wolfgang Lucht Stefan Rahmstorf, and Hans Joachim Schellnhuber [http://www.pnas.org/content/105/6/1786.fullTipping elements in the Earth's climate system] 21.11.2007 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}. יש הערכות שעלייה ב-2 מעלות תשמיד 20%-40% מיערות האמזונס{{הערה|David Adam [https://www.theguardian.com/environment/2009/mar/11/amazon-global-warming-trees Amazon could shrink by 85% due to climate change, scientists say] 11.03.2009, The Guardian}}. בדוח החמישי של[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] נרמז כי נקודות המפנה ביחס ל[[יערות הצפון]] והיערות באמזונס כאשר הסיכון גובר עם ההתחממות{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, בעמוד 70, [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}. מכאן אפשר להסיק ששינויי האקלים מהווים אולי סיכון מרכזי ליערות - לא פחות מכריתה מכוונת על ידי בני האדם.

=== שיטפונות ===

שורה 295: שורה 295:

דוגמה לשיטפון כזה היא השיטפון ומפולת הבוץ בקולומביה בתחילת אפריל 2017, שגרמו למאות הרוגים, הרס בתים, עקירת עצים וסחפית מכוניות ומשאיות בזרם, לאחר שבלילה אחד ירדה מחצית מכמות הגשמים שיורדת בחודש. נשיא קולומביה, סאנטוס, טען כי שינויי האקלים אחראים למפולת{{הערה|AP [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4944135,00.html האסון בקולומביה: העיר נקברה בבוץ, מאות נהרגו, מאות נעדרים] 03.04.2017 ויינט}}.

−

תופעה מעניינת עליה פחות חשבו עד היום היא שבגלל גשמים חזקים בקליפורניה נוצר סיכון לקריסת הסכר הגדול בארה"ב מה שהביא לפינוי של כ-200,000 איש. ובאמת העונה הגשומה בקליפורניה ב-2017 היא הגשומה ביותר מאז תחילת המדידות מה שאולי קשור לשינויי אקלים{{הערה|Cathleen Kelly [https://www.americanprogress.org/issues/green/news/2017/02/16/415334/businesses-are-managing-their-climate-change-risks-the-federal-government-should-too/ Businesses Are Managing Their Climate Change Risks—the Federal Government Should Too] Center for American Progress,16.02.2017}} {{הערה|Dana Nuccitelli [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2017/feb/20/expect-to-see-more-emergencies-like-oroville-dam-in-a-hotter-world Expect to see more emergencies like Oroville Dam in a hotter world] גארדיאן, 20.02.2017}} פירוש הדבר ששינויי אקלים יכולים להשפיע גם על מדינות עשירות.

+

תופעה מעניינת עליה פחות חשבו עד היום היא שבגלל גשמים חזקים בקליפורניה נוצר סיכון לקריסת הסכר הגדול בארה"ב מה שהביא לפינוי של כ-200,000 איש. ובאמת העונה הגשומה בקליפורניה ב-2017 היא הגשומה ביותר מאז תחילת המדידות מה שאולי קשור לשינויי אקלים{{הערה|Cathleen Kelly [https://www.americanprogress.org/issues/green/news/2017/02/16/415334/businesses-are-managing-their-climate-change-risks-the-federal-government-should-too/ Businesses Are Managing Their Climate Change Risks—the Federal Government Should Too] Center for American Progress,16.02.2017}} {{הערה|Dana Nuccitelli [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2017/feb/20/expect-to-see-more-emergencies-like-oroville-dam-in-a-hotter-world Expect to see more emergencies like Oroville Dam in a hotter world] גארדיאן, 20.02.2017}} פירוש הדבר ששינויי אקלים יכולים להשפיע גם על מדינות עשירות.

[[תמונה:Fig 2.2 rev1-01.png|left|thumb|250px|ההשתנות הצפויה בטמפרטורות, במשקעים ובמפלס פני הים באזורים השונים על כדור הארץ בשנים 2081-2100 ביחס לשנים 1986-2005 אם יופחתו פליטות גזי החממה ואם לא יופחתו לפי הדוח של [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]]. העמודה השמאלית מציגה את המצב עם יופחתו פליטות גזי החממה והימנית אם לא יופחתו.]]

שורה 313: שורה 313:

* המסת הקרחונים בהרים מפחיתה את כמות המים המגיעה לנהרות, המשקים את האדמה.

−

נכון ל-2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר{{הערה| Fraser Cain [https://www.universetoday.com/65639/what-percentage-of-the-earths-land-surface-is-desert/ WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT?] 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news

+

נכון ל-2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר{{הערה| Fraser Cain [https://www.universetoday.com/65639/what-percentage-of-the-earths-land-surface-is-desert/ WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT?] 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news

}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית תהפוך למדבר עוד 20-30%, כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב-20%-30% האלה חיים נכון ל-2018 כחמישית מהאוכלוסייה האנושית של כדור הארץ כלומר כ-1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה-20%-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא נמצאים במדבר פתאום ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו לפליטים{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.

שורה 331: שורה 331:

בעשרות השנים האחרונות הפכו ה[[מדבור]], הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור-הוא רק נהפך לבולט ביותר ב-40 השנים האחרונות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. אחת השיטות בהן שינוי האקלים גורם לבצורות היא הפיכת אירועי האל ניניו להרסניים{{הערה|1=Nicholas Kristof [https://www.nytimes.com/2017/01/06/opinion/sunday/as-donald-trump-denies-climate-change-these-kids-die-of-it.html?smid=fb-share&_r=0 As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It] The New York Times, 6.01.2017}}(ראה מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים")

−

תופעה זו גם גורמת למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך ל[[פליטים סביבתיים]]. לפי דו"ח של 30 קבוצות חוקרים אשר חברו לצורך חקר הנושא לארגון הנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי האקלים יכול לייצר 50 מיליון פליטים תוך עשור. לפי הדוח שינויי האקלים אינם הגורם היחיד ל[[שחיקת קרקעות]] אך הם מהווים גורם מרכזי: שטח הקרקעות החשוף לבצורות הוכפל פי 2 מאז שנות ה-70 ועד לשנת כתיבת הדו"ח (2015).{{הערה|FRANK BIERMANN[http://europe.newsweek.com/climate-change-will-cause-worlds-next-migration-crisis-333024 Frank Biermann argues that the world is ill-prepared to deal with 50 million climate refugees in the next decade.]15.09.2015}} {{הערה|AVANEESH PANDEY[http://www.ibtimes.com/land-degradation-desertification-might-create-50-million-climate-refugees-within-2097242 Land Degradation, Desertification Might Create 50 Million Climate Refugees Within A Decade]15.09.2015 International Buissnes Times}}לפי החוקרים שינויי האקלים גורמים לאיבוד של כ-120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, כמות כזו של קרקע הייתה יכולה לשמש בסיס לגדילת 20 מיליון טון זרעים{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.

+

תופעה זו גם גורמת למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך ל[[פליטים סביבתיים]]. לפי דו"ח של 30 קבוצות חוקרים אשר חברו לצורך חקר הנושא לארגון הנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי האקלים יכול לייצר 50 מיליון פליטים תוך עשור. לפי הדוח שינויי האקלים אינם הגורם היחיד ל[[שחיקת קרקעות]] אך הם מהווים גורם מרכזי: שטח הקרקעות החשוף לבצורות הוכפל פי 2 מאז שנות ה-70 ועד לשנת כתיבת הדו"ח (2015).{{הערה|FRANK BIERMANN[http://europe.newsweek.com/climate-change-will-cause-worlds-next-migration-crisis-333024 Frank Biermann argues that the world is ill-prepared to deal with 50 million climate refugees in the next decade.]15.09.2015}} {{הערה|AVANEESH PANDEY[http://www.ibtimes.com/land-degradation-desertification-might-create-50-million-climate-refugees-within-2097242 Land Degradation, Desertification Might Create 50 Million Climate Refugees Within A Decade]15.09.2015 International Buissnes Times}}לפי החוקרים שינויי האקלים גורמים לאיבוד של כ-120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, כמות כזו של קרקע הייתה יכולה לשמש בסיס לגדילת 20 מיליון טון זרעים{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.

[[תמונה:Fig 1.11-01.png|left|thumb|250px|התמונה התחתונה מימין מראה ב-4 העמודות הצהובות, את השפעת שינויי האקלים על יבול החיטה, הסויה, האורז והתירס. היא מראה עלייה או ירידה ביבול, באחוזים לעשור, בשנים 1960-2013. זה לא אומר שהיבול עולה או יורד אלה מראה את ההשפעה, כלומר, אם ההשפעה על החיטה היא 10%- ב-40 שנה, זה אומר שללא שינויי האקלים בשנה ה-40, היבול היה ב-10% גבוה יותר. 2 העמודות הכחולות מראות את ההשפעות הכוללות על האזורים הטרופיים והממוזגים.]]

ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון{{הערה|Food and Agrficulture organization of the United Nations [http://www.fao.org/about/who-we-are/director-gen/faodg-statements/detail/en/c/902584/ A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva] 03.07.2017}} {{הערה| Tharanga Yakupitiyage [http://www.ipsnews.net/2017/07/progress-world-hunger-reversed/ Progress on World Hunger Has Reversed] 03.07.2017

שורה 339: שורה 339:

[[קובץ:800px-Glacial lakes, Bhutan.jpg|thumb|left|250px|התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.]]

−

כמות הפליטים שנוצרו עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאוד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. עד שנת 2015 כמות הפליטים העולמית (מסיבות שונות, חלקן חברתיות) הלכה וגדלה - בניגוד למגמות עולמיות אחרות של הקטנת כמות ה[[עוני]] ומגמות שהיו עד שנות ה-90 של הקטנת [[תת תזונה]] ו[[רעב עולמי]].

+

כמות הפליטים שנוצרו עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאוד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. עד שנת 2015 כמות הפליטים העולמית (מסיבות שונות, חלקן חברתיות) הלכה וגדלה - בניגוד למגמות עולמיות אחרות של הקטנת כמות ה[[עוני]] ומגמות שהיו עד שנות ה-90 של הקטנת [[תת תזונה]] ו[[רעב עולמי]].

לפי הנתונים של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות המגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנים 2015-2017. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. '''2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות'''. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון{{הערה|Food and Agrficulture organization of the United Nations [http://www.fao.org/about/who-we-are/director-gen/faodg-statements/detail/en/c/902584/ A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva] 03.07.2017}} {{הערה| Tharanga Yakupitiyage [http://www.ipsnews.net/2017/07/progress-world-hunger-reversed/ Progress on World Hunger Has Reversed] 03.07.2017

Inter Press Service News Agency.}}

−

לפי נתוני האגף לענייני פליטים באו"ם כ-21.5 מיליון איש עוזבים את בתיהם כל שנה עקב אירועי אקלים{{הערה|UNHCR [http://www.unhcr.org/news/latest/2016/11/581f52dc4/frequently-asked-questions-climate-change-disaster-displacement.html Frequently asked questions on climate change and disaster displacement] 6 November 2016}}

+

לפי נתוני האגף לענייני פליטים באו"ם כ-21.5 מיליון איש עוזבים את בתיהם כל שנה עקב אירועי אקלים{{הערה|UNHCR [http://www.unhcr.org/news/latest/2016/11/581f52dc4/frequently-asked-questions-climate-change-disaster-displacement.html Frequently asked questions on climate change and disaster displacement] 6 November 2016}}

כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" [[מדבור|המדבור]] הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.

שורה 355: שורה 355:

לטענת חוקר מפורסם בנושא, מיירס, עד 2050 בעולם יהיו בעולם 250 מיליון פליטים סביבתיים. לפעמים קשה לחשב כמות פליטי אקלים כי חלק מאלה שבורחים חוזרים אחר כך כשהתנאים משתפרים. לדוגמה באסיה בלבד בשנים 2010-2011 היו כ-42 מיליון איש נאלצו לברוח בגלל מפגעים סביבתיים כמו סופות, הצפות, עליית פני הים. הרוב חזרו אחר כך אבל חלק הפכו לפליטי אקלים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_migrant#Enumeration Environmental migrant Enumeration]}}.

−

כבר עכשיו חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הם פליטי אקלים {{הערה| Joshua Keating [http://www.slate.com/articles/news_and_politics/foreigners/2015/09/refugee_crisis_or_climate_crisis_is_europe_experiencing_the_long_predicted.html Global (Warming) Instability ] 09.09.2015 slate}} {{הערה|MARTIN HODSON [http://evangelicalfocus.com/blogs/2310/Climate_change_in_Europe_martin_hodson Climate change in Europe]10.02.2017 evangelicalfocus}}

+

כבר עכשיו חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הם פליטי אקלים {{הערה| Joshua Keating [http://www.slate.com/articles/news_and_politics/foreigners/2015/09/refugee_crisis_or_climate_crisis_is_europe_experiencing_the_long_predicted.html Global (Warming) Instability ] 09.09.2015 slate}} {{הערה|MARTIN HODSON [http://evangelicalfocus.com/blogs/2310/Climate_change_in_Europe_martin_hodson Climate change in Europe]10.02.2017 evangelicalfocus}}

אפילו העליה הקטנה בגובה פני הים שקיימת כיום הופכת כמה מישורים המיושבים [[צפיפות אוכלוסין|בצפיפות]] לבלתי ראויים ליישוב אדם ויוצרת בעיית [[פליט|פליטים]] משמעותית. כך לדוגמה עליית פני הים בבנגלדש משאירה 200,000 איש חסרי בית בשנה. {{הערה| Rafiqul Islam [http://www.reuters.com/article/us-bangladesh-clmate-land-idUSKCN0R90U220150909 To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea] Reuters 09.09.2015}}.{{הערה|eco-watch [http://www.ecowatch.com/europes-next-crisis-climate-refugees-1882095434.html Europe's Next Crisis: Climate Refugees] EcoWatch 09.09.2015}}. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה{{הערה|Karen McVeigh [https://www.theguardian.com/global-development/2017/jan/20/bangladesh-struggles-turn-tide-climate-change-sea-levels-rise-coxs-bazar Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise] גארדיאן, 20.01.2017}}. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות{{הערה|Star Online [http://www.thedailystar.net/environment/6m-displaced-climate-change-bangladesh-study-1345687 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM] 15.01.2017}} אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[ויאטנם]], [[בנגלדש]], [[סין]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].

שורה 363: שורה 363:

===השפעות בריאותיות===

−

שינויי אקלים אנטרופוגניים כגון התחממות עולמית וכל הנובע ממנה משפיעים לרעה על בריאות בני האדם. ארגון הבריאות העולמי הכריז על שינויי אקלים כאיום הבריאותי מספר 1 של המאה ה-21 {{הערה|ארגון הבריאות העולמי [http://www.who.int/globalchange/global-campaign/cop21/en/ WHO calls for urgent action to protect health from climate change – Sign the call] ארגון הבריאות העולמי}}. השפעה זו כבר ניכרת במדינות עשירות ועניות.

+

שינויי אקלים אנטרופוגניים כגון התחממות עולמית וכל הנובע ממנה משפיעים לרעה על בריאות בני האדם. ארגון הבריאות העולמי הכריז על שינויי אקלים כאיום הבריאותי מספר 1 של המאה ה-21 {{הערה|ארגון הבריאות העולמי [http://www.who.int/globalchange/global-campaign/cop21/en/ WHO calls for urgent action to protect health from climate change – Sign the call] ארגון הבריאות העולמי}}. השפעה זו כבר ניכרת במדינות עשירות ועניות.

לפי נתוני אוניברסיטת הרווארד, גם אם לא לוקחים בחשבון תמותה ישירה מגלי חום, גידול בשונות של הטמפרטורה בקיץ במעלה אחת בארצות הברית (כלומר כאשר הרווח בין הטמפרטורה המינימלית למקסימלית גדול יותר, כאשר הטמפרטורה משתנה באופן יותר קיצוני), מקצרת את תוחלת החיים לאנשים רגישים למחלות שונות מעבר לגיל 65 ב-2.8%-4.0%. המחלות הם בעיקר [[סוכרת]], [[מחלות לב]] ומחלות ריאה. מה שאומר 10,000 מקרי מוות יותר בשנה בארה"ב בלבד. ההשפעות היו חזקות יותר בקרב אפרו אמריקאים ועניים {{הערה|Harvard School of Public Health [http://www.news-medical.net/news/20120410/First-study-to-examine-long-term-effects-of-climate-change-on-life-expectancy.aspx First study to examine long-term effects of climate change on life expectancy] News Medical - Medical & Life Sciences 10.04.2012}}.

שורה 397: שורה 397:

באופן דומה, למרות היעלמותה של המלריה ברוב האזורים בעלי האקלים הממוזג, ה[[יתוש]] היליד שמעביר אותה מעולם לא הוכחד ונשאר נפוץ בכמה אזורים. כך, למרות שטמפרטורה הינה חשובה בדינמיקה של העברת מחלת המלריה, ישנם גורמים רבים אחרים. [http://www.cdc.gov/ncidod/eid/vol6no1/reiter.htm]

−

התפרצות מגפת האבולה והזיקה, שתי מגפות שגרמו לארגון הבריאות העולמי להכריז על מצב חירום עולמי, קשורות לשינויי אקלים אנטרופוגניים. ההתחממות העולמית סייעה להתפרצות מגפת האבולה בכך ששינתה את אזור התפוצה של עטלפים המעבירים את הנגיף. בנוסף, ההתחממות העולמית תרמה לבצורת, שבתורה גרמה ל[[רעב]] שגרם לאנשים לצוד קופים אשר מהווים נשא נוסף של האבולה.[http://www.haaretz.com/israel-news/science/.premium-1.621945] ההתחממות העולמית מסייעת להפצת נגיף הזיקה על ידי גרימת יובש וחום קיצוני שתורמים לתפוצת יתושים המעבירים את הנגיף. יתושים המפיצים את הווירוס מתרבים יותר כאשר יש חום וכן עקב התרבות מאגרי מים מלאכותיים שנוצרו על ידי תושבים אשר נאלצו לאגור מים בעקבות הבצורת.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2841138]

+

התפרצות מגפת האבולה והזיקה, שתי מגפות שגרמו לארגון הבריאות העולמי להכריז על מצב חירום עולמי, קשורות לשינויי אקלים אנטרופוגניים. ההתחממות העולמית סייעה להתפרצות מגפת האבולה בכך ששינתה את אזור התפוצה של עטלפים המעבירים את הנגיף. בנוסף, ההתחממות העולמית תרמה לבצורת, שבתורה גרמה ל[[רעב]] שגרם לאנשים לצוד קופים אשר מהווים נשא נוסף של האבולה.[http://www.haaretz.com/israel-news/science/.premium-1.621945] ההתחממות העולמית מסייעת להפצת נגיף הזיקה על ידי גרימת יובש וחום קיצוני שתורמים לתפוצת יתושים המעבירים את הנגיף. יתושים המפיצים את הווירוס מתרבים יותר כאשר יש חום וכן עקב התרבות מאגרי מים מלאכותיים שנוצרו על ידי תושבים אשר נאלצו לאגור מים בעקבות הבצורת.[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2841138]

=== השפעות כספיות ===

שורה 439: שורה 439:

נכון למרץ 2018, 20,000 מדענים חתמו על מכתב אזהרה לאנושות בו הם מזהירים מאסון פלנטרי בגלל הרס הטבע בידי האדם וקודם כל בגלל שינויי האקלים{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/warning-to-humanity-scientists-2544973158.html 20,000 Scientists Have Now Signed 'Warning to Humanity'] 9 במרץ 2018, Ecowatch}}.

−

דיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של גודל האוכלוסייה (P מהמילה Population) בגודל הצריכה (A מהמילה Affluence) כפול T שמייצג טכנולוגיה (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסייה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד ב[[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה]] וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[אופטימיזם טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]].

+

דיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של גודל האוכלוסייה (P מהמילה Population) בגודל הצריכה (A מהמילה Affluence) כפול T שמייצג טכנולוגיה (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסייה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד ב[[כלכלת מצב יציב|צמצום צריכה]] וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[אופטימיזם טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]].

[[תמונה:Fig 4.1 rev1-01.png|left|thumb|300px|בתמונה רואים איך יצטרכו להשתנות הפליטות כדי להשיג את יעדי פריז. לחצו על התמונה כדי לראות אותה בהגדלה עם הסבר.]]

שורה 476: שורה 476:

חשוב לא להתייחס לאנרגיות המתחדשות כפתרון מוחלט של בעיית משבר האקלים, כמו שלפעמים מציגים את זה. מהפסקה הקודמת אפשר לראות שכאשר מייצרים חשמל מפנלים סולריים נפלטים פי 11 פחות גזי חממה ביחס לייצור חשמל מגז ופי 18 פחות בהשוואה לייצור מפחם. לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]](עמוד 24 בדוח הסינטזיס שלו מ-2014) עד 2100 צפויה הצריכה לעלות פי 7 עם אפשרות של עלייה גבוהה יותר{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

−

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp. עמוד 24] 2015}}, מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא בהרבה. צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז. לפחות שליש מגזי החממה נפלטים בגלל [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], יש בעיה של פליטת חום ישירה ממכונות שונות ובגלל כיסוי שטחים באספלט ובטון, ואפילו לאנרגיה המתחדשת יש השפעות שליליות על הסביבה באיזו שהיא מידה. יש על הנושא הזה הרבה מאמרים של מדענים עם הרבה דעות{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015 The weather channel }}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nitrogen_trifluoride Nitrogen trifluoride]}}{{הערה|Charles Q. Choi [https://www.livescience.com/2324-solar-power-greenhouse-emissions-measured.html Solar Power's Greenhouse Emissions Measured] 26.02.2008, Live Science}}{{הערה| GREG WALTERS [https://www.seeker.com/a-potent-greenhouse-gas-used-to-make-solar-panels-is-on-the-rise-2288834288.html A Potent Greenhouse Gas Used to Make Solar Panels Is on the Rise] 27.02.2017 Seeker }} {{הערה|CHRISTOPHER BOYD [https://www.chemservice.com/news/2015/02/learn-which-chemicals-make-solar-power-possible/ LEARN WHICH CHEMICALS MAKE SOLAR POWER POSSIBLE] 04.02.2015 Industry News}} {{הערה|1=M.J. de Wild-Scholten E.A. Alsema, ,V.M. Fthenakis,G. Agostinelli, ,H. Dekkers, K.Roth,Roth, V. Kinzig, [https://www.ecn.nl/publications/PdfFetch.aspx?nr=ECN-M--07-015 FLUORINATED GREENHOUSE GASES IN PHOTOVOLTAIC MODULE MANUFACTURING:

+

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp. עמוד 24] 2015}}, מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא בהרבה. צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז. לפחות שליש מגזי החממה נפלטים בגלל [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], יש בעיה של פליטת חום ישירה ממכונות שונות ובגלל כיסוי שטחים באספלט ובטון, ואפילו לאנרגיה המתחדשת יש השפעות שליליות על הסביבה באיזו שהיא מידה. יש על הנושא הזה הרבה מאמרים של מדענים עם הרבה דעות{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015 The weather channel }}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nitrogen_trifluoride Nitrogen trifluoride]}}{{הערה|Charles Q. Choi [https://www.livescience.com/2324-solar-power-greenhouse-emissions-measured.html Solar Power's Greenhouse Emissions Measured] 26.02.2008, Live Science}}{{הערה| GREG WALTERS [https://www.seeker.com/a-potent-greenhouse-gas-used-to-make-solar-panels-is-on-the-rise-2288834288.html A Potent Greenhouse Gas Used to Make Solar Panels Is on the Rise] 27.02.2017 Seeker }} {{הערה|CHRISTOPHER BOYD [https://www.chemservice.com/news/2015/02/learn-which-chemicals-make-solar-power-possible/ LEARN WHICH CHEMICALS MAKE SOLAR POWER POSSIBLE] 04.02.2015 Industry News}} {{הערה|1=M.J. de Wild-Scholten E.A. Alsema, ,V.M. Fthenakis,G. Agostinelli, ,H. Dekkers, K.Roth,Roth, V. Kinzig, [https://www.ecn.nl/publications/PdfFetch.aspx?nr=ECN-M--07-015 FLUORINATED GREENHOUSE GASES IN PHOTOVOLTAIC MODULE MANUFACTURING:

POTENTIAL EMISSIONS AND ABATEMENT STRATEGIES

] 22nd European Photovoltaic Solar Energy Conference, Milano, Italy, 3-7 September 2007}} {{הערה|SHAUNA THEEL [https://www.mediamatters.org/research/2013/01/24/myths-and-facts-about-solar-energy/192364 Myths And Facts About Solar Energy] 24.01.2013}}.{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg21028063-300-wind-and-wave-farms-could-affect-earths-energy-balance/ Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance]30.03.2011}}.

שורה 484: שורה 484:

==== התייעלות אנרגטית ====

−

[[חסכון אנרגטי]] הנקרא גם התייעלות אנרגטית הוא עוד ענף חשוב של הפחתת פליטות של גזי חממה-מדובר בצמצום צריכת החשמל בשיטות שונות. הדבר כולל ייעול של חימום וקירור בבתים, שימוש במכשירים חכמים יותר שצורכים פחות חשמל, ועוד. אחד מהנושאים הקשורים לכך הוא בתאורת יתר מלאכותית-[[זיהום אור]]. בניית בתים בהם יצטרכו להשתמש בפחות חשמל לקירור וחימום, כי יש בידוד טוב יותר לימים קרים ואפשרות לאוורור בימים חמים, תאורה כי יש יותר אפשרויות לתאורה טבעית, וכך הלאה היא חלק מעקרונות [[בניה ירוקה|הבניה הירוקה]]

+

[[חסכון אנרגטי]] הנקרא גם התייעלות אנרגטית הוא עוד ענף חשוב של הפחתת פליטות של גזי חממה-מדובר בצמצום צריכת החשמל בשיטות שונות. הדבר כולל ייעול של חימום וקירור בבתים, שימוש במכשירים חכמים יותר שצורכים פחות חשמל, ועוד. אחד מהנושאים הקשורים לכך הוא בתאורת יתר מלאכותית-[[זיהום אור]]. בניית בתים בהם יצטרכו להשתמש בפחות חשמל לקירור וחימום, כי יש בידוד טוב יותר לימים קרים ואפשרות לאוורור בימים חמים, תאורה כי יש יותר אפשרויות לתאורה טבעית, וכך הלאה היא חלק מעקרונות [[בניה ירוקה|הבניה הירוקה]]

==== צמצום פליטות מתחבורה ====

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[פתרונות למשבר האקלים]], [[תחבורה בת קיימא]]}}

שורה 503: שורה 503:

==== חקלאות ====

−

[[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] אחראית על כשליש מפליטות גזי החממה. לדוגמה, רוב יערות הגשם נכרתים בשביל גידול סויה ואורז להאבסת הבקר ומטעי דקלים לשמן דקלים ויש השפעות נוספות. החלופה שמציעים ארגוני הסביבה היא [[חקלאות בת קיימא]]. אחד הפרויקטים הגדולים בעולם כדי לקדם חקלאות כזו, בין השאר כדי לפתור את משבר האקלים, הוא פרויקט [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של '''כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט'''. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

+

[[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] אחראית על כשליש מפליטות גזי החממה. לדוגמה, רוב יערות הגשם נכרתים בשביל גידול סויה ואורז להאבסת הבקר ומטעי דקלים לשמן דקלים ויש השפעות נוספות. החלופה שמציעים ארגוני הסביבה היא [[חקלאות בת קיימא]]. אחד הפרויקטים הגדולים בעולם כדי לקדם חקלאות כזו, בין השאר כדי לפתור את משבר האקלים, הוא פרויקט [http://regenerationinternational.org/ חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture]. מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של '''כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט'''. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה){{הערה|Regeneration International [http://regenerationinternational.org/ REGENERATION INTERNATIONAL]}} {{הערה|Ronnie Cummins and Regeneration International [http://regenerationinternational.org/2017/05/31/regeneration-next-stage-organic-food-farming-civilization/ Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization] 31.05.2017,

Regeneration International}} {{הערה|Jack Kittredge,

policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration:

שורה 591: שורה 591:

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/Pages/default.aspx שינויי אקלים] אתר המשרד להגנת הסביבה.

* [http://www.actcool.org.il ההתחממות הגלובלית Act Cool], [[אדם טבע ודין]]

−

* [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.com אפקט הפרפר השחור] בלוג בעברית בנושא שינוי אקלים, קישורים לאתרים בנושא.

+

* [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.com אפקט הפרפר השחור] בלוג בעברית בנושא שינוי אקלים, קישורים לאתרים בנושא.

* [http://israelclimatecoalition.wordpress.com/ אקלים ישראלי] בלוג [[דרכים לקיימות]] - קואליציית הארגונים הסביבתיים בישראל בנושא התחממות עולמית

* [http://infospot.co.il/sviva/scp/%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99_%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D שינוי אקלים] האגף המוקדש לשינויי אקלים באתר "מרכז מידע למנהלי סביבה".

שורה 604: שורה 604:

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=901579&contrassID=2 כתב הארץ בגרינלנד]

*[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=807627 קרחוני היבשה של קנדה נעלמים] הארץ 31.12.2006

−

* [http://www.themarker.com/ibo/misc/printFriendly.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20071031_918778.xml&ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20071031_918778.xml מגזרים שירוויחו או יפסידו עקב התחממות]

+

* [http://www.themarker.com/ibo/misc/printFriendly.jhtml?ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20071031_918778.xml&ElementId=%2Fibo%2Frepositories%2Fstories%2Fm1_2000%2Fskira20071031_918778.xml מגזרים שירוויחו או יפסידו עקב התחממות]

−

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3471116,00.html הכנסת, פה אחד: עלינו להילחם בשינויי האקלים] יעל עברי-דראל ynet 13.11.2007

+

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3471116,00.html הכנסת, פה אחד: עלינו להילחם בשינויי האקלים] יעל עברי-דראל ynet 13.11.2007

−

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3472345,00.html מדענים: השלכות שינוי האקלים יהיו בלתי הפיכות] 17.11.2007 ynet

+

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3472345,00.html מדענים: השלכות שינוי האקלים יהיו בלתי הפיכות] 17.11.2007 ynet

* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000450273&fid=3221 ההתחממות הגלובלית מהווה את האיום הגדול ביותר על בריאות הציבור] גלובס, 15.5.2009

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3791538,00.html התחזית: נפלוט יותר גזי חממה - ונשלם בגדול] השלכות אפשריות על ישראל, 25.10.2009 ynet

שורה 620: שורה 620:

* [https://www.youtube.com/watch?v=DjILZWW6Ko0 לחבר יחד את הפאזל של טמפרטורות] סרטון של נאס"א על השנים 2000-2010 ועל חוסר הוודאות שקיים בנושא.

====כלי חישוב והמחשה====

−

* [http://my2050.decc.gov.uk/ משחק סימולציה - צור את אנגליה של 2050] האם אתם מסוגלים להגיע להפחתת פליטות של [[גזי חממה]] במידה המספקת?

+

* [http://my2050.decc.gov.uk/ משחק סימולציה - צור את אנגליה של 2050] האם אתם מסוגלים להגיע להפחתת פליטות של [[גזי חממה]] במידה המספקת?

* [http://2050-calculator-tool.decc.gov.uk/ כלי חישובי] לבדיקת אפשרויות שונות להפחתת פליטות [[גזי חממה]] תוך שימוש ב[[אנרגיות מתחדשות]] וב[[שימור אנרגיה|הפחתת כמות האנרגיה]].

====רשימות קישורים====

−

* [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.com אפקט הפרפר השחור] בלוג בעברית בנושא שינוי אקלים, קישורים לאתרים בנושא.

+

* [http://the-black-butterfly-effect.blogspot.com אפקט הפרפר השחור] בלוג בעברית בנושא שינוי אקלים, קישורים לאתרים בנושא.

* [http://personal.zahav.net.il/personalsite/in/inbar007/links.htm קישורים לאתרים בנושא התחממות עולמית] מהאתר של אלון אנגרט

==הערות שוליים==

Neriah

מפעילי מערכת

2,690

עריכות

שינויים

התחממות עולמית (הצגת מקור)

גרסה מ־22:03, 30 במרץ 2021

תפריט ניווט

חיפוש