התחממות עולמית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טמפרטורה ממוצעת גלובלית של האטמוספירה של כדור הארץ (בפני השטח) מ-1880 עד 2016, יחסית לממוצע הטמפרטורות בשנים 1951-1980, על פי מחקר של סוכנות החלל של ארצות הברית. הקו השחור הוא ממוצע שנתי, והקו האדום הוא ממוצע רץ של חמש שנים.
ההפרש בין הטמפרטורה הממוצעת בתקופה 1995-2004 לתקופה 1940-1980

התחממות עולמית (באנגלית: Global warming) או התחממות גלובלית הוא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה בעשורים האחרונים בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה ושל האוקיינוסים של כדור הארץ. הדעה הרווחת בקהילה המדעית הינה כי רוב העלייה נובעת מפעילות אנושית הגורמת להתחזקות אפקט החממה. ההשלכות של התחממות עולמית הן רחבות ומסועפות ולא בהכרח גורמות לחימום של כל מקום בכדור הארץ - כדי לציין מורכבות זו משתמשים במונח של שינוי אקלים. זהו נושא נרחב, הכולל בתוכו הרבה נושאים ותתי נושאים.

תוכן

תקציר

בעשורים האחרונים נצפתה עליה משמעותית בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה של כדור הארץ ושל האוקיינוסים. עליה זו מתאימה לתאוריה בתחום חקר האקלים שנוסחה בשנות ה-70 וצברה יותר ויותר אישושים בתצפיות וניסויים וקיבלה תמיכה גדולה והולכת בתחום חקר האקלים. מקור המידע המלא ביותר על הנושא נכון לשנת 2017 נחשב הדוח החמישי של הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים משנת 2014. הדוח מחולק ל 4 חלקים:

1. החלק העוסק בהוכחות המדעיות על שינויי האקלים וסיבותיהם.(Climate Change 2013: The Physical Science Basis).

2. החלק העוסק בהשפעותיו וההסתגלות אליהם-Climate Change 2014: Impacts, Adaptation, and Vulnerability.

3. החלק העוסק בהפחתת פליטות-Climate Change 2014: Mitigation of Climate Change.

4. סיכום קצר של שלושת הדוחות הקודמים בדוח כולל, מסכם, אחד-Climate Change 2014: Synthesis Report.

אתם יכולים לראות את הדוחות בקישור כאן.

הכמויות הגדלות של פחמן דו חמצני ושל גזי חממה אחרים המשוחררים על ידי הבערתם של דלקים מחצביים, בירוא יערות, חקלאות ופעולות אנושיות אחרות, הם הגורמים העיקריים של ההתחממות. אפקט החממה הטבעי שומר על טמפרטורת כדור הארץ, וגורם לה להיות חמה יותר בכ-33 מעלות צלזיוס ביחס למצב ללא אפקט זה; תוספת של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, ללא שינויים אחרים, עלולה לחמם את פני השטח של כדור הארץ ולגרום למגוון של בעיות אקולוגיות, חקלאיות, כלכליות ופוליטיות.

מחקרים עכשוויים מנסים להמשיך לדמות ולכמת בצורה טובה יותר את הגורמים שיכולים להשפיע על שינויים בטמפרטורה, במיוחד תהליכים של משוב חוזר שלילי וחיובי.

שינוי הטמפרטורה הינו רק היבט אחד של נושא רחב יותר של שינויי אקלים. הדעה המדעית על שינויי אקלים, כפי שבאה לידי ביטוי על ידי "הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים" של האו"ם (IPCC), וכפי שאומצה באופן מפורש על ידי האקדמיות המדעיות הלאומיות של מדינות הג'י 8, היא שבשנים 1880-2012 הטמפרטורה העולמית עלתה ב-0.85 מעלות צלזיוס, ושיש "סבירות גבוהה ביותר שרוב ההתחממות שנצפתה ב-50 השנים האחרונות מיוחסת לפעילויות אנושיות" ‏[1] . במקביל קיים גם שינוי של הים - הוא הופך לחומצי יותר, וחם יותר. מפלס מי הים עלה במאה השנים האחרונות ב-17 ס"מ, וקצב העליה גדל בעשורים האחרונים. ‏[2]

ישנה קבוצה קטנה של מדענים החולקת על ההשקפה לפיה פעילויות בני האדם משחקות תפקיד חשוב בעליית הטמפרטורות העכשווית. אכן ישנם גורמים של אי-ודאות בשאלה מה יהיה גודלם של שינויי אקלים בעתיד. יש גם וויכוח פוליטי וציבורי ער ולוהט שמתנהל בשאלה מה צריך לעשות כדי להקטין או להחזיר אחורה את ההתחממות העתידית, וכיצד יש להתמודד עם תוצאותיה. בנוסף למחלוקות מדעיות לגיטימיות, יש גם הכחשת אקלים - ניסיון מצד חברות נפט וגורמים עסקיים ומצד גורמים בימין הכלכלי להטות את הדיון, לזרוע ספקות ולעכב הכרה הן בקיום של התחממות עולמית והן בכך שבני האדם תורמים לה - בדרכים דומות לכך שחברות הטבק ניסו ומנסות עדיין להכחיש את נזקי העישון לבריאות וסוגיות אחרות הנוגעות לתחום.

מומחים רבים וביניהם הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים חושבים כי ההתחממות העולמית כבר משפיעה עלינו וגורמת להמסת קרחונים, פגיעה בחקלאות, יותר אירועי מזג אוויר קיצוני, גלי חום, פגיעה במערכות אקולוגיות‏[3] . לדוגמה בישראל נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום ודבר זה השפיע ככל הנראה על העוצמה של שריפות יער. בהתבסס על מדע בסיסי, מחקרי רגישות תצפיתיים ומודלים אקלימיים שה-IPCC מפנה אליהם, בין השנים 1990 ו-2100 הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [1]. התחממות זו צפויה להוביל לשינויי אקלים נוספים הכוללים את עליית פני הים, וכן שינויים בכמויות ובדפוסים של משקעים. עליית פני הים עלולה לגרור הצפת שטחים נרחבים וכן להמלחת מי תהום. שינויים באקלים עלולים להגדיל את התדירות ואת העוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שטפונות, בצורות, גלי חום והוריקנים, לשנות את התנובה החקלאית, לגרום לנסיגה בקרחונים, להקטין את כמות המים הזורמים בנחלים בקיץ, לתרום ל הכחדות ביולוגיות וכן לתרום להחמרה של שריפות יער. למרות שההתחממות צפויה להשפיע על מספרם ועל עוצמתם של אירועים אלו, קשה לקשר אירוע מסוים כלשהו עם ההתחממות העולמית. הרבה מהעדויות הן סטטיסטיות, ולכן קשה למדוד אותן באופן אמפירי.

מבחינה כלכלית וחברתית שמירה על אקלים נעים ויציב, היא סוג של מוצר ציבורי, בדומה לבעיות סביבה רבות אחרות. מצד אחד קשה למנוע ממישהו להנות מכך שמפלס מי הים לא עלו והאקלים יציב גם אם לא שילמו על כך (העדר בלבדיות). ומצד שני הנאה של אדם אחד מאקלים יציב לא מונעת הנאה מכך על ידי אדם אחר (העדר יריבות). כשל שוק נוסף הכרוך בהתחממות עולמית הוא היוון או הטלת העלות של מעשי דור אחד על כתפי הדור הבא - חוסר היכולת של הדורות הבאים להשתמש במנגנון השוק כדי למנוע פגיעה בהם על ידי הדור הנוכחי, בעיה נוספת היא אי קיומו של מידע מלא - אנשים לא יודעים לקשר בין הפעולות שלהם לבין הסיכוי להתחממות עולמית ובין התחממות כזו לבין המחיר הכלכלי והחברתי שהם יצטרכו לשלם. כשלי שוק אלה, יחד עם בעיות נוספות של קשרי הון שלטון ומריבות פוליטיות בין מדינות מקשות על פתרון של התחממות עולמית, למרות הסכמה רחבה הן בעולם האקדמי והן בציבור שיש לפתור בעיה זו.

החל מתחילת שנות ה-90 עלתה המודעות לנושא ואנשים התחילו לפעול כדי לעצור את שינויי האקלים. הפעילות החלה בארגונים לא ממשלתיים ואז עברה למישור הלאומי והבין לאומי. ב 1992 נחתם הסכם המסגרת למאבק בשינויי האקלים ונוצר גוף בין לאומי United Nations Framework Convention on Climate Change, חלק מארגון האמות המאוחדות כדי לטפל בבעיה. החלק של הגוף הזה אשר עוסק במדע האקלים נקרא הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים. הניסיונות הרבים להגיע להסכם בין לאומי, כולל, אפקטיבי, למאבק בשינויי האקלים בסופו של דבר הסתיימו בהצלחה מסוימת בדצמבר 2015 כאשר נחתם הסכם פריז. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות לפחות מ 2 מעלות מעל לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית כאשר המדינות ישאפו שהיא לא תעלה גם מעל 1.5 מעלות. לפי דעת מדעני האקלים זה מה שנחוץ כדי למנוע אסון.

לפי הנתונים האחרונים כדי שהמטרות של ההסכם יושגו פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת עד 2020 ומאז להמשיך לרדת קבוע‏[4]. עד עכשיו בעקבות פעילויות שונות לעצירת שינויי האקלים כמו מעבר לאנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית האנושות הצליחה לגרום לכך שבמשך 3 השנים 2014, 2015, 2016, פליטות הפחמן-דו-חמצני לא עלו ולא ירדו, כלומר נשארו בערך באותה הרמה‏[5]. נעשים מאמצים גדולים לגרום לכך שהפליטות יתחילו לרדת על ידי ארגונים וממשלות שונות. לפי דעתם של מומחים רבים אחד המכשולים להשגת היעד היא המדיניות של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אשר עד עכשיו עשה לא מעט כדי להעלות את הפליטות ולמנוע פעילות בנושא.

התחממות כדור הארץ

התחממות עולמית
"גרף מקל ההוקי" - נתונים היסטוריים של טמפרטורות לאורך 2000 השנים האחרונות על פי שחזורים שונים, מוחלקים, על פני סקאלה של מאות שנים. הערך הבלתי מוחלק של שנת 2004 שורטט אף הוא לשם מתן נקודת ייחוס.

לפי פרסום של נאס"א מינואר 2016, שנת 2015 הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות המודרניות של טמפרטורה בשנת-1880.‏[6] בספטבר 2016, הודיעה נאס"א כי חצי השנה הראשונה של שנת 2016 היתה החמה ביותר מאז החלו המדידות. הטמפרטורה הממוצעת של האטומוספירה של כדור הארץ הגיע ל-1.3 מעלות מעל הטמפרטורה הממוצעת בסוף המאה ה-19. ‏[7]

לפי הד"וח האחרון של הפנל הבינלאומי לשינויי אקלים בין השנים 1880 ל-2012 הטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה מעל היבשה והן מעל הים התחממה ב-0.85 מעלות צלזיוס (0.6 עד 1.06). ‏[8]

הטמפרטורה בחלק התחתון של הטרופוספירה עלתה ב-0.12-0.22 מעלות צלזיוס בעשור מאז 1979. רוב החוקרים מאמינים כי הטמפרטורה העולמית הייתה יציבה למדי במשך אלף או אלפיים השנים לפני 1850, עם תנודות שונות, שייתכן והן מקומיות, כמו התקופה החמה בימי הביניים באירופה, או עידן הקרח הקטן.

כתלות במסגרת הזמן הנדונה, קיימים בנמצא רישומי טמפרטורה שונים. אלו מבוססים על סדרות נתונים שונות, בעלות דרגות שונות של דיוק ואמינות. רישומי טמפרטורה באמצעות מכשירים, בפריסה עולמית בקרוב, התחילו סביב שנת 1860; נוטים להאמין כי טעויות מדידה עקב אפקט אי חום עירוני הן קטנות. ניתן לקבל נקודת מבט ארוכת טווח יותר מעדויות שונות לגבי 1,000 השנים האחרונות; לדיון על עדויות אלו ועל ההבדלים ביניהן, ראו רישומי טמפרטורה ב-1,000 השנים האחרונות. הסימנים המעידים על שינויי אקלים בעת האחרונה הינם ברורים יותר במשך 50 השנים האחרונות, שבהן קיימים הנתונים המפורטים ביותר. מדידות טמפרטורה לוויינית של הטרופוספירה החלה בשנת 1979. בנוסף יש כיום גם אינדיקטורים ביולוגיים להתחממות, כמו שינויים בתפוצה של מינים.

רוב החום שהאטמוספירה אוגרת מועבר בסופו של דבר אל האוקיינוסים. שכבת האוקינוס העליונה, עד לעומק של 700 מטרים מתחת לפני הים התחממה בין 1969 ל-2008 ב-0.167 מעלות צלזיוס.‏[9][10] התחממות האוקיינוסים וזרימת החום בינם לבין האטמוספירה הם בין הגורמים לכך שיש מחזורי אקלים שגורמים לכך שהתחממות העולמית של האטמוספירה אינה תופעה מונוטונית - שמתגברת משנה לשנה באופן עקבי אלא מתנהגת כך על פני ממוצע של מספר שנים. כאשר כמות גדולה של חום זורמת לתוך האוקיינוס ייתכנו מספר שנים מעט יותר קרות, וזרימה הפוכה , של חום מהאוקיינוס לאטמוספריה, מקצינה עוד יותר מגמה ארוכת-טווח של התחממות. דבר זה משמש לעיתים מכחישי אקלים כדי לטעון כי "המגמה התהפכה" ואין התחממות כלל - על יד התבוננות במספר קטן של שנים במהלך מחזור של התקררות.

באוגוסט 2017 הוציאו מדעני האקלים בארצות הברית דוח לפיו השנים 2014, 2015, 2016 היו החמות ביותר שתועדו ו 16 מתוך 17 השנים בין 2000 ל 2017 נרשמו שיאי חום. על-פי הדוח, הטמפרטורות הנוכחיות בכדור הארץ הן הגבוהות ביותר ב-1,700 השנים האחרונות. הטמפרטורה העולמית הממוצעת בין השנים 1986 2016 גבוהה ב-0.7 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בין 1901 ל-1960.‏[11]

הגורמים להתחממות העולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - הגורמים להתחממות העולמית, חקר האקלים, גזי חממה

התאוריה בה תומכים רוב המדענים

הריכוז של פחמן דו חמצני במשך 400,000 השנים האחרונות והעלייה המהירה שלו מאז המהפכה התעשייתית; מאמינים כי שינויים במסלול של כדור הארץ סביב השמש הידועים בשם מחזורי מילאנקוביץ', גורמים למחזורים של עידני קרח כל 100,000 שנים.

לפי דעת רוב מדעני העולם הסיבה העיקרית לשינויי אקלים מעשה ידי אדם המתרחשים מאז תחילת התקופה התעשייתית (ב 250 השנים האחרונות) והמתבטאים קודם כל בהתחממות עולמית היא התגברות אפקט החממה בכדור הארץ. האפקט הזה נוצר על ידי גזים שונים באטמוספרת כדור הארץ אשר נותנים לקרני השמש לעבור פנימה אבל לא נותנים לחום לצאת החוצה(כמו זכוכית החלונות במכונית כאשר השמש מחממת חזק והחלונות סגורים) וכתוצאה מכך כדור הארץ מתחמם.

גזים כאלה היו קיימים באטמוספרה גם לפני התקופה התעשייתית, באופן טבעי, ואם הם לא היו קיימים ולא היו יוצרים אפקט חממה בכלל, הטמפרטורה הממוצעת על כדור הארץ הייתה 18- מעלות, ואז כל כדור הארץ היה נראה כמו אנטארקטיקה. גם לפני המהפכה התעשייתית ריכוז גזי החממה באטמוספירה השתנה בגלל סיבות טבעיות וזה גרם לכדור הארץ להתחמם או להתקרר. כאשר השינוי היה מהיר מידי זה גרם לאירועי הכחדה המונית. מאז תחילת התקופה התעשייתית החלו בני האדם לשחרר כמויות גדולות מאוד של גזי חממה, יותר משהטבע יכול לספוג. כתוצאה מכך ריכוז גזי החממה עלה במהירות, אפקט החממה התגבר, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ החלה לעלות והאקלים החל להשתנות במהירות יותר גבוהה ממה שהיה אי פעם בהיסטוריה של כדור הארץ.

הגוף הנחשב למוסמך ביותר בנושא שינויי אקלים הוא ההפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים. בשנת 2014 הוא פרסם דוח מסכם בנושא שינויי אקלים אנטרופוגניים‏[12] ובו בין השאר כתב אילו גזים המשוחררים על ידי בני האדם גורמים להתחממות. לפי דעתו הגזים העיקריים הם אלה:

פחמן דו חמצני(CO2)

אחראי על כ 72-77% מההתחממות העולמית. נפלט בעיקר משרפת פחם, נפט, וגז ומפגיעה בצמחייה שבדרך כלל קולטת אותו מהאטמוספרה. שרפת הפחם הגז והנפט מתבצעת קודם כל בתחנות כוח כדי להפיק חשמל ומעט פחות בתעשייה(כמו בתעשיית הפלסטיק) ובתחבורה(הדלקים השונים אשר נשרפים במנועי המכוניות, המטוסים, האוניות וכך הלאה). הפגיעה בצמחייה מתבטאת קודם כל ב ברוא יערות ופגיעה בפיטופלנקטון(אצות קטנות החיות בים וקולטות כחצי מהפחמן הדו חמצני).

מתאן(CH4) אחראי על 14-18% מההתחממות העולמית. הגז הזה נפלט בעיקר מתעשיית הגז , מחקלאות תעשייתית ומהתפרקות של פסולת אורגנית בתנאים ללא חמצן. ידוע גם כ"גז הביצות" כי לפני המהפכה התעשייתית, באופן טבעי הוא היה נפלט מביצות. הוא גז חממה חזק יותר פי 86-105 יותר מפחמן דו חמצני, אבל נפלט בכמויות הרבה יותר קטנות ומתפרק באטמוספרה הרבה יותר מהר.

חמצן דו חנקני(N2O) אחראי על 9-11% מההתחממות העולמית. הגז הזה הוא גז חממה חזק פי 300 בערך מהפחמן הדו חמצני אבל נפלט בכמויות הרבה הרבה יותר קטנות. נפלט בעיקר בגלל חקלאות תעשייתית ופרוק פסולת אורגנית בתנאים ללא חמצן. הגז הזה היה ידוע קודם כ "גז צחוק" כי משתמשים בו ברפואה כחומר הרדמה ליצירת תחושת איפוריה.

גזים פלואורינטיים(Fluorinated Gases) יש הערכות שונות לגבי כמה הם תורמים להתחממות. על פי נתוני גרינפיס הם תורמו כ 17% ב 2005‏[13](אם זה נכון אז הגזים האחרים תורמים פחות). לפי הדוח האחרון של הפאנל הממשלתי לשינוי אקלים מ 2014 הם תורמים כ 2%. לפי הנתונים שמביא כתב העט הישראלי "אקולוגיה וסביבה" רק קבוצה אחת מהגזים האלה ה HFCs, היו אחראיים על 6% מההתחממות נכון ל 2015‏[14].

הגזים האלה מורכבים מקבוצת גזים שנקראת הידרופלואורוקרבונים(HFCs), עוד קבוצה שנקראת פרפלואורוקרבונים (PFCs) ו 2 גזים נפרדים: גופרית שש פלואורידית או בקיצור SF6 ו nitrogen trifluoride בקיצור TF3 ‏[15] . בשונה מהגזים האחרים הגזים האלה הופיעו באטמוספירה רק לאחר המהפכה התעשייתית. הם גזי חממה חזקים פי אלפים מהפחמן הדו חמצני אבל נפלטים בכמויות מזעריות יחסית לגז זה. יחסית קשה להיפטר מהגזים האלה כי הם משמשים בהרבה מאוד תהליכים תעשייתיים בחברה המודרנית, אבל הכמות העיקרית נפלטת בעיקר בגלל השימוש בתרסיסים שונים כמו דאודורנטים ומטהרי אוויר, ממתקני קירור כמו מקררים ומזגנים ומתעשיית האלקטרוניקה‏[16].

מומחי אקלים מסכימים כי כדור הארץ התחמם באחרונה,ואין מחלוקת משמעותית באשר לסיבות לשינוי זה בקהילה המדעית[2][17]

ההשתנות המתואמת של כמות הפחמן דו חמצני באטמוספירה והטמפרטורה העולמית ב-650,000 השנים האחרונות
המגמות של גזי חממה
[3]

מדידת המכשירים המתמשכת הארוכה ביותר שבוצעה של ריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה החלה ב1958 במאונה לואה בהוואי. מאז, הערכים הממוצעים השנתיים עלו באופן מונוטוני מ-315 ppmv (ראו את עקומת קילינג). בשנת 2017 הריכוז הגיע ל-410 ppmv. נתונים מהקוטב הדרומי מראים גידול דומה[4]. המדידות החודשיות מצביעות על תנודות עונתיות קטנות.

פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.

לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים הסיבות העיקריות לגידול בכמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה הם ההגידול באוכלוסייה והגידול בצריכה. אולם לפי הדוח הגידול באוכלוסייה נותר קבוע ב 40 השנים האחרונות לעומת זאת קצב הגידול בצריכה רשם עלייה חדה בשנים 2000-2010. ראו עמוד 46-47 בדוח(עמוד 63-64 לפי העמודים באתר האינטרנט)‏[18]

כאמור רוב המדענים מסכימים שהסיבה העיקרית להתחממות היא פליטה מוגברת של גזי חממה על ידי בני האדם מאז תחילת המהפכה התעשייתית. רוב המדענים מסכימים גם שמלבד הסיבה הזו, יש כמה סיבות משניות בעלי השפעה קטנה יותר.

  • חלק מסוים משינויי האקלים נגרם מהחום הנפלט ממכונות שבנה האדם בשביל לצרוך אנרגיה: תחנות כוח, מכשירים חשמליים, מכוניות, מכונות בתוך המפעלים. נכון לעכשיו החום הזה אחראי על חלק קטן מאוד מההתחממות אבל כמות החום הנפלטת עולה כל הזמן. ב 2008 2 חוקרים בעזרת 2 אוניברסיטאות מניוקסל שבאנגליה הוציאו מחקר האומר שאם צריכת האנרגיה תגדל ב 1% בשנה(זה איטי יותר מהקצב ב 2008) עד 2100 זה יספיק כדי לבטל את האפקט מהפחתת גזי חממה. הם מציעים דרכים שונות כדי להתגבר על האפקט: ממליצים להשתמש קודם כל באנרגיית רוח, גלים ושמש ופחות באנרגיה משרפת גז פחם ונפט, גרעינית וגאוטרמלית‏[19][20].
  • חלק מסוים של שינויי האקלים יכול להיגרם בגלל ברוא יערות ובכלל השמדת צמחייה על ידי האדם גם מעבר לפליטת גזי החממה הנובע מתהליך זה. הצמחייה נותנת צל, כלומר מגנה מפני קרינת השמש, אבל לא מתחממת הרבה בעצמה, כי את האנרגיה הנמצאת בקרני השמש היא מנצלת לתהליך הפוטוסינטזה. בנוסף, היא מקררת את הסביבה בגלל אידוי מים במהלך תהליך הנשימה בצמחים. כאשר הצמחייה נעלמת, הטמפרטורה עולה(ראה מידע נוסף בפסקה "השרותים שנותנים היערות לאדם" בדף יער). באופן דומה פועל גם כיסוי שטחים נרחבים בחומרים כמו בטון ואספלט על ידי האדם במאות השנים האחרונות: החומרים האלה מתחממים עוד יותר מהקרקע.

2 האפקטים זה זה מורגשים יותר בתוך הערים. הם מהווים חלק מהסיבות לתופעת אי החום העירוני.

  • יש השערה שהיערות והצמחייה בכלל, מביאים גשם וכיום כבר יש בסיס מדעי נרחב יחסית להשערה זו. ראה מידע נוסף בפסקה "השרותים שנותנים היערות לאדם" בדף יער.
  • יש השפעה מסוימת לאיירוסולים: חלקיקים קטנים המשתחררים לאוויר מארובות המפעלים או משרפת עצים. החלקיקים האלה מקררים במידה מסוימת את האקלים, אם כי ההתקררות הזו הרבה יותר קטנה מההתחממות שגורם האדם(ראה עמעום עולמי). החלקיקים יכולים להשפיע גם על היווצרות עננים. לפי הדוח של 300 מדעני האקלים בארצות הברית, ההשפעה של החלקיקים איננה יציבה ולדוגמה עם ענן זיהום מקרר מים באוקיינוס ואחר כך נוסע למקום אחר והמים מתחממים שוב במהירות זה יכול להשפיע על היווצרות הוריקנים‏[21].

תאוריות חלופיות

  • תאורית השונות הסולארית
20 שנה של קרינה מהשמש

באופן כללי, הרמה של הבנה מדעית של שינויים בקרינה ישירה מהמשמש היא נמוכה [5]. למרות שרוב המדענים חושבים כי השינויים בקרינה הישירה של השמש הינם קטנים מכדי שתהיה להם השפעה משמעותית על האקלים, מדענים אחדים (לדוגמה [6]) הציעו כי המשוב החוזר מהעננים או של מנגנונים אחרים העצימו את ההשפעה. הרמה של הפעילות הסולארית במשך 70 השנים האחרונות הייתה גבוהה במיוחד, הגבוהה מתוך 8,000 השנים האחרונות.

בדיווח השלישי של ה-IPCC ,(TAR), דווח כי פעילותם של הרי געש ושינויים סולאריים עשויים לתרום עד למחצית מהשינוי בטמפרטורה לפני 1950, אבל ההשפעה הנקייה של כוחות טבעיים אלו הייתה ניטרלית למדי מאז [7]. מדענים מעריכים כי השינוי באקלים עקב גזי חממה מאז 1750 גדול פי שמונה ביחס לשינוי באקלים עקב פעילות סולארית מוגברת לאורך אותה תקופה [8].

מאז הפרסום של TAR, מחקרים שונים (Lean et al., 2002, Wang et al., 2005), הציעו כי שינויים בקרינה מאז התקופה הפרה-תעשייתית הינם נמוכים בפקטור של 3-4 מאשר החישובים שנערכו ב-TAR (לדוגמה Hoyt and Schatten, 1993, Lean, 2000.). סוט ואחרים [9] מעריכים כי התרומה של הפעילות המוגברת של השמש להתחממות העולמית הינה 16% - 36% ביחס לתרומה של גזי החממה.

בעשרות השנים האחרונות העוצמה של קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ פוחתת, לעומת זאת הטמפרטורה בכדור הארץ עולה אפילו יותר מהר מקודם. לכן השמש איננה יכולה להיות הגורם העיקרי להתחממות העולמית.

נכון ל אפריל 2017 הנתונים מראים שבעשרות השנים האחרונות השמש הייתה פחות פעילה כלומר עוצמת הקרינה ירדה. לעומת זאת הטמפרטורה עלתה בקביעות. מכאן שהשמש אינה יכולה לגרום להתחממות ולשינויי האקלים הנגרמים ממנה. נוסף על כך, עם השמש הייתה הגורם המרכזי השכבות העליונות של האטמוספרה היו מתחממים גם. אבל זה לא קורה. מה שמתחמם זה החלק התחתון של האטמוספרה והקרקע. לפי הנתונים השמש הוסיפה 0.1-0.01 מעלת צלסיוס להתחממות, הרי הגעש קיררו את כדור הארץ ב 0.1-0.2 מעלה, מחזור האל ניניו-לה ניניה(שגם הוא מתחזק בגלל שינויי אקלים) מקרר ומחמם את כדור הארץ כל כמה שנים ב 0.1-0.2 מעלה, גזי החממה חיממו את כדור הארץ ב יותר מ 0.8 מעלת צלסיוס‏[23] .

הוצעו גם תאוריות אחרות, ולהלן רשימה חלקית שלהן:

  • ההתחממות הינה בתוך התחום של השונות הטבעית. רוב המדענים חושבים שההתחממויות וההתקררויות הקודמות על כדור הארץ גם נגרמו בחלקם בגלל עלייה או ירידה בריכוז גזי החממה באטמוספירה וכאשר השינוי היה מהיר זה גרם ל הכחדה המונית כאשר ההתחממות הנוכחית נגרמת על ידי האדם. אתם יכולים לקרוא על זה כאן ו כאן
  • ההתחממות הינה תוצאה של יציאה מתקופה קרה – תקופת הקרח הקטנה. רוב המדענים חושבים שתקופת הקרח הקטנה נגרמה מירידה בפעילות השמש ועלייה בפעילות הרי הגעש. אבל מ 1950 עד היום פעילות השמש נותרת קבועה או יורדת והפעילות הגעשית מקררת את כדור הארץ ולמרות זאת הטמפרטורה עולה. לכן זו לא יכולה להיות הסיבה. אתם יכולים לקרוא על זה כאן.
  • הנטייה להתחממות עצמה לא הוכחה באופן ברור. רוב המדענים חושבים שהדבר הוכח מספיק ברור. אתם יכולים לקרוא על זה כאן.

נכון לעכשיו, אף אחת מהתאוריות האלו לא צברה יותר ממספר קטן של תומכים מקרב קהילת מדעני האקלים.

קיימת מחלוקת מתמשכת על השאלה מה ההשפעה של בני האדם על האקלים העולמי ואלו קווי מדיניות צריכים להינקט כדי להקל על השפעות מזיקות עכשוויות ומניעת השפעות הרסניות בעתיד. יש קונצנזוס נרחב של מדעני אקלים [10] שטוען שההתחממות הנוכחית נגרמת בעיקר בגלל פעילות אנושית. יש כמעט קונצנזוס בקרב המדענים כי התחממות גלובלית נגרמת כבר עתה בעקבות גזי חממה.

אתם יכולים לראות חלק מההוכחות לכך ששינויי אקלים הנוכחיים אכן קורים כאן וחלק מההוכחות שהם נגרמים על ידי האדם כאן.

ההוכחות האלה נלקחו מהאתר skeptical science (מדע ספקני) אתר המוקדש להוכחת העובדה הזאת ומאבק ב הכחשת אקלים. אתר זה זכה בפרסים בגלל פעילותו הסביבתית וגם היוצר שלו ג'ון קוק. אתם יכולים להיכנס לאתר ולראות עוד חומרים בנושא.

בסרט אמת מטרידה הציג אל גור מחקר משנת 2004 מאת Max וJules Boykoff שטען כי 53% מהמאמרים שהופיעו בעיתונים מרכזיים בארצות הברית במהלך 14 השנים שלפני הסרט נתנו משקל שווה למדענים שהציגו דעות לפיהם התחממות עולמית נגמרת בידי בני אדם, ול"ספקני אקלים" (שרבים מהם קיבלו מימון מתעשיית הדלק המחצבי), דבר שיצר תחושה כוזבת של איזון בין שני הצדדים.[24]

בעיות סביבתיות
האילוץ הקרינתי של גזי חממה שונים ושל מקורות אחרים

השפעות של התחממות עולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות ההתחממות העולמית

ההשפעות של ההתחממות העולמית הינן רבות ומגוונות, הן לגבי הסביבה הטבעית והן לגבי אורח החיים האנושי. ההשפעות הישירות של התחממות עולמית הן שינויי אקלים - חימום של האטמוספירה ושל האוקיינוסים ושינויים בדפוסי ירידת משקעים. שינוי זה יכול להוביל לתוצאות שונות באיזורים שונים - לדוגמה קירור של איזור בריטניה בגלל פגיעה בזרם הגולף שמביא אליה מים חמים. מתהליך זה, נובעים מגוון של תהליכים שניוניים רבים כולל הפשרת קרחונים, עליית פני הים, אירועי בצורת, השלכות על חקלאות, הקטנת שכבת האוזון, עליה בתדירות ובעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוניים (כמו סופות או הצפות), שריפות יער, מינים פולשים, הגדלת התפוצה של מחלות, פליטים סביבתיים, מלחמות ועוד. בחלק מהמקרים, ניתן כבר לחוש כבר בהשפעות, למרות שבלתי אפשרי לשייך תופעת טבע ספציפית להתחממות העולמית ארוכת הטווח.

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בוויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [11]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמה כבר בשנת 2006 למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי שטפונות, הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ופליטים סביבתיים(רויטרס, 9 בפברואר 2006) [12] . לפי דוח של הארגון ההומניטארי "דארא" אשר נבדק על ידי 20 ממשלות שינויי האקלים אחראים למותם של כ 400,000 בני אדם כל שנה נכון ל 2012. לטענתם המספר עלול לגדול ל 600,000 עד 2030 עם השינויים ימשיכו להתגבר‏[25].

בדף זה אנו כותבים את המידע הכללי על ההשפעות: ההשפעה עצמה, איך היא נגרמת, נתונים ברמה הגלובלית. למידע פרטני יותר, השפעה על המדינות השונות הסתכלו בערכים המורחבים. להשפעות על ישראל הסתכלו ב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינויי אקלים בישראל

השפעה על קרחונים

מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. שימו לב למגמה השלילית המתחזקת שמתחילה בסוף שנות השמונים של המאה ה-20, שמאפיינת את המספר והקצב הגדל של קרחונים נמסים.

התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה לנסיגת קרחונים ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז 1980 הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [13] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [14].

בתמונה העליונה אנו רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית

את הנושא הזה כדאי לחלק ל 3 תתי נושאים:

הפשרת קרח בארקטיקה. מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב, עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח.

בנוסף, היא גם פוגעת באקלים וגורמת לאירועי מזג אוויר קיצוני בחצי הצפוני של כדור הארץ. כאשר הקרח מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אוויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.

כנראה שהדבר קשור לחורפים קרים בארה"ב ואירופה וחום ובצורת בקליפורניה.‏ יתכן והדבר קשור להתגברות הרוחות המזרחיות בישראל בשנים האחרונות אשר מביאות יובש חלקיקי חול, חום וכד'. מצד שני זה אומר שמערכת מזג אוויר עם גשם יכולה להישאר מעל ישראל יותר זמן מה שיכול מצד אחד למלא את האקוויפרים ומצד שני להביא לשטפון.‏[26][27][28][29].

כאשר הקרח בארקטיקה נמס זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם דרומית יותר נחלש. אז אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם צפונה. בנוסף בגלל שהזרם נע ממערב למזרח תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה מימין אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומשמאל אחרי המסת הקרח והשלג.

המסת הקרחונים באנטארקטיקה וגרינלנד אם שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר הרי שגרינלנד ואנטארקטיקה כמעט כל השטח מכובה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד קבוע שלג וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא כה גדולה שהים אליו מגיעים המים עולה. המסת הקרח באזורים האלה היא אחד מ 2 הגורמים העיקריים לעליית מפלס פני הים. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות(כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם).

המסת הקרחונים בהרים. כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר‏[30][31]

השפעות על אוקיינוסים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעת שינויי האקלים על האוקיינוסים

לשינויי אקלים יש השפעות רבות והרסניות על האוקיינוסים. השפעה אחת מוכרת היטב, היא עליית פני הים אשר פוגעת בבני האדם באופן ישיר. השפעות אחרות פוגעות ביצורים השונים החיים בים. שינויי האקלים היא אחת מהסיבות העיקריות שעלולות לגרום להכחדה מאסיבית באוקיינוסים עד 2048, אם ימשיכו המגמות הנוכחיות. הסיבות האחרות הן בעיקר זיהום מים ו דיג יתר[32][33]

עליית פני הים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - עליית מפלס פני הים

אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים היא עליית פני הים. 2 הסיבות העיקריות לעליית פני הים כתוצאה משינויי האקלים הן:

  • הפשרת הקרחונים בגלל ההתחממות קודם כל בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות המדענים הפרשה מלאה של שכבות הקרח האלה (שלא תתקיים בהכרח במאה השנים הקרובות) תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר.
  • ההתחממות המים באוקיינוסים גורמת להגדלת הנפח שלהן, כי כל חומר מתפשט כאשר הטמפרטורה שלו עולה.

עלייה פני הים מתרחשת כבר כיום. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר עם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה במערכות אקולוגיות, פגיעה בחקלאות, גלי פליטים, המלחת בארות שתייה.

עליית מפלס פני הים בשנים 1880-2015 באינצ'ים (אינץ'=2.54 סנטימטר). מאז החלו המדידות עלה מפלס מי הים בכ-20 סנטימטרים. עליית מי הים מתרחשת בקצב גובר כך שיש חשש שבמהלך המאה ה-21 היא תחריף ותגרום להצפות, המלחת מי תהום ובעיות נוספות. מקור: United States Environmental Protection Agency

קצב עליית מי הים עולה עם הזמן ככל ששינויי האקלים מתגברים. סך הכל מ 1900 עד 2016 מפלס הים עלה ב כ-15-20 סנטימטרים. מ 1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל 3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל 3.4-3.7 מילימטר בשנה.‏[34][35]

עליית פני הים היום
עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים כבר היום. ונזק זה אינו מוגבל למדינות העניות. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר: סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה טיילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה[36]. אחד האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוא החוף המזרחי והדרומי של ארצות הברית. לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015‏[37].
בתמונה רואים את עליית פני הים ליד חופי ארצות הברית בשנים 1960-2015 באינצ'ים(אינצ'=כ 2.5 סנטימטר). הים עלה ליד כל החופים חוץ מליד חופי אלסקה. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית

כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה מ-4-5 בשנה ל 30-40 בשנה, מה ששיבש את חייהם של התושבים בחוף זה.‏[38][39].

בתמונה רואים את עליית כמות הימים עם שיטפונות בערים ליד חופי ארצות הברית בעקבות עליית פני הים. העמודה הכתומה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנות ה 50. העמודה הסגולה-מספר ימים עם שיטפון בשנה בשנים 2010-2016. מקור: ההנהלה לענייני אוקיינוסים ואטמוספירה, ארצות הברית
.

המדינה שנפגעת כרגע בצורה הכי קשה היא בנגלדש. עליית פני הים הופכת 200,000 איש לחסרי בית כל שנה‏[40][41].

בגלל שינויי האקלים מפלס הים עולה והים בולע עוד ועוד חלקים של בנגלדש Photo credit: Richard P J Lambert via Flickr https://creativecommons.org/licenses/by-nc/2.0/

העלות הכספית של ההשפעות ושל הדרכים להתמודד מולם גבוהה. לדוגמה נורפולק, בה גרים 250,000 תושבים צריכה 1.2 מיליארד דולר להתמודד עם ההשלכות. העיר ניו יורק השקיע בנושא מיליארדים רבים של דולארים ומיאמי 400 מיליון דולר.‏[42]

עליית פני הים בעתיד

יש תחזיות שונות באשר לכמה יעלה מפלס הים בעתיד. רוב התחזיות מדברות על מה שיקרה בתקופה עד 2100. הגוף שנחשב למרכזי בנושאים האלה - הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, חזה ב-2007 עלייה של כ-18-59 סנטימטרים עד 2100, אך כבר ב-2013 העלה את התחזית למטר אחד בתרחיש עם רמת הפליטות הגבוהה ביותר. בתרחיש עם רמת הפליטות הנמוכה ביותר העליה החזויה היא של 28-60 סנטימטרים. לפי מרכז המחקר הלאומי של ארצות הברית אלה נתונים שמרניים והעלייה תהיה בין 65 סנטימטרים ל-2 מטר. לפי דוח האקלים הלאומי של ארה"ב תהיה עליה של 30-120 סנטימטרים, עם זאת הם מציינים שהאזורים הנמצאים בסיכון יכולים להשתמש בסקאלה רחבה יותר: 20 סנטימטר עד 2 מטר. לפי ג'יימס האנסן (שנחשב ל"אבי שינויי האקלים" כי הוא היה הראשון שהצליח למשוך תשומת לב רצינית לנושא), המדענים מרככים את הנתונים בגלל לחצים ובמציאות זה 5 מטר‏[43].

אם יעלה הים ב-6 מטרים בדרום מזרח ארצות הברית השטחים הצבועים באדום יהיו מתחת למים. מקור:https://www.cresis.ku.edu/data/sea-level-rise-maps

בשנים האחרונות פותחו מספר מפות אינטראקטיביות בהן אפשר לראות אילו שטחים יוצפו בעולם במקרה של עליית פני הים מחצי מטר ועד כמה עשרות מטרים. אחת מהן אפשר לראות כאן.

אם תעלה הטמפרטורה ב-4 מעלות, שטחי קרקע המשמשים כבית ל-470-760 מיליון איש יעלמו מתחת למים והם יהפכו לפליטים. ‏[44]

החמצת האוקיינוסים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - החמצת אוקיינוסים

פליטות פחמן דו חמצני גורמות לעלייה בחומציות האוקיינוסים דבר המסכן את רוב היצורים החיים בהם. ‏[45].

הפחתת קליטת החמצן באוקיינוסים

כאשר טמפרטורת המים עולה פחות חמצן נקלט בתוך המים. התופעה מסכנת את כל היצורים בים הנושמים חמצן מהמים ואת כל הקשורים אליהם‏[46].

פגיעה באלמוגים

העלייה בטמפרטורת המים והחמצת האוקיינוסים גורמת לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים‏[47]. נכון ל 2017 מדענים חושבים שאיבדנו כחצי מאלמוגים ב 30 השנים האחרונות ונאבד 90% מהנותרים בגלל שינויי האקלים בקרוב‏[48].האלמוגים אינם רק משהו יפה וצבעוני. הם מהווים בית לרבע מהמינים החיים באוקיינוסים, חיוניים לייצור תרופות, בולמים גלים גדולים במהלך סערות ומספקים פרנסה(מזון או כסף) לחצי מיליארד בני אדם‏[49][50].

פגיעה בפיטופלנקטון

הפיטופלנקטון הן אצות זעירות הקולטות חצי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, מייצרות חצי מהחמצן שאנו נושמים ומהוות את הבסיס לכל שרשרת המזון באוקיינוסים. התחממות המים פוגעת בפיטופלנקטון מה שמסכן את כל היצורים החיים על כדור הארץ‏[51].

ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו סקנדינביה ובריטניה, שמחוממים היום על ידי זרם הגולף. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים. היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[15][16][17][52] מה שקורה הוא ש 90% מהחום המצטבר עקב שינוי האקלים נאגר באוקיינוסים. האל ניניו בעצם מביא את החום הזה בחזרה לאטמוספירה [18] [19] [20]

השפעה על סופות(הוריקנים, טייפונים וכדומה)

שינויי האקלים מגבירים את העוצמה של סופות כגון הוריקנים. הם עושים זאת בעיקר בדרכים הבאות:

  • החום העודף שמצטבר באטמוספרה ובאוקיינוסים גורם לסופות להיות חזקות יותר.
  • העלייה בטמפרטורה גורמת לכך שיותר מים מתאדים מהאוקיינוסים ובו זמנית לכך שהאטמוספרה יכולה להכיל יותר לחות, כי אוויר חם הוא דליל יותר ואז יש בו יותר מקום לאדי מים. יחד זה מגביר את עוצמת המשקעים.
  • העלייה במפלס הים גורמת לשיטפונות להיות חזקים יותר.
  • שינויי האקלים גורמים לשינויים בזרמי האוויר באטמוספרה מה שגורם לכך שסופה יכולה להישאר יותר זמן באותו מקום‏[53].

לפי נתוני המדענים, בין השאר לפי הדוח המסכם לשינויי אקלים של ארצות הברית, ישנה עלייה משמעותית בתכיפות, באורך ובעוצמת ההוריקנים בצפון אמריקה ב 30-40 השנים האחרונות. מגמה דומה קיימת גם באזורים אחרים של העולם בהם יש סופות חזקות, כמו באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט, אם כי בצורה פחות ברורה. יש לציין שגם עליית טמפרטורת המים הייתה מהירה יותר ליד חופי צפון אמריקה בעשורים האחרונים.‏[54][55].

נכון ל 2016 המדענים לא בטוחים שיש יותר סופות. אבל הם בטוחים שהם נהפכות לחזקות יותר‏[56]

השפעה על אירועי טמפרטורה קיצונית - גלי חום וקור

שינויי האקלים גורמים לכך שיש יותר גלי חום והם חזקים יותר. הסיבות העיקריות:

  • ההתחממות הכללית של כדור הארץ(ראה מידע נוסף בפסקה התחממות כדור הארץ).
  • פחות צמחים בגלל השרפות והבצורות עקב שינוי משתר משקעים(כאשר אין צמחים אין צל).
  • כאשר האוויר מתחמם הוא מסוגל להכיל יותר לחות(5-7% למעלה אחת של התחממות כדור הארץ). גלי חום עם לחות גבוהה מסוכנים יותר.

בסך הכל התמותה מגלי חום עולה על התמותה מהוריקנים, רעידות אדמה, הצפות, ברקים וטורנדו יחד‏[57].

בהודו גלי החום התגברו ביותר מפי 2 מ 1960 עד 2009‏[58]. למרות שיש אשר חושבים שגלי החום משפיעים בעיקר אל אלה שאין להם מזגן במדינות העניות, גל חום כבד גרם ל כ 70,000 הרוגים בקיץ 2003 באירופה‏[59].

השפעת גלי החום מוחמרת על ידי תופעת אי החום העירוני בערים הגדולות. בגלל העדר צל, משטחים פולטי חום כמו בטון ואספלט, פליטת חום מרכבים ומכשירים חשמליים, קרינה מפנסים ומסכים, בתל אביב לדוגמה, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות. אבל העומס התרמי הממוצע בפועל הוא 45.8 מעלות בשביל תנאי שמש מלאים, 32.1 בשביל תנאי צל חלקיים ו 24.1 לתנאי צל מלאים‏[60].

שינויי האקלים יכולים לגרום גם לגלי קור. ההקשר פה הוא מעט יותר מסובך. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הזרמה מוגברת של מים מתוקים מהקרחונים הנמסים. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים מהאזורים הטרופיים קודם לחוף המזרחי של ארצות הברית ואז לאירופה ולכן הטמפרטורה באזורים אלה יכולה לרדת, במיוחד בחורף. לפי הנתונים מ 2015 זרם הגולף כבר נחלש ב 15-20% במהלך המאה 20‏[61][62]

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי‏[63].

השפעות על המערכת האקולוגית

ראיות שניוניות של ההתחממות העולמית – ירידה בגודלן של פסגות מושלגות, עליה במפלס מי הים, שינויים במזג האוויר – מספקות דוגמאות להשלכות של התחממות עולמית שעלולות להשפיע לא רק על הפעילות האנושית אלא גם על מערכות אקולוגיות. עליה עולמית בטמפרטורות פרושה שמערכות אקולוגיות עלולות להשתנות; מינים אחדים עשויים להידחק החוצה ממרחב המחייה שלהם (אולי אף עד הכחדה), עקב שינויים בתנאים, בעוד מינים אחרים עשויים לשגשג. ניתן לצפות כי רק מעטות מבין המערכות האקולוגיות באזורים היבשתיים על כדור הארץ לא ישתנו.

נכון לשנת 2016 כ-82% מהתהליכים החיוניים ביותר במערכות האקולוגיות כבר הושפעו משינויי אקלים‏[64].

התחממות עולמית נחשבת כיום כאחד הגורמים החשובים לאירוע ההכחדה בהולוקן - הכחדה המונית של חלק ניכר מהמינים בכדור הארץ שמתרחשת היום.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אירוע ההכחדה בהולוקן

כך לדוגמה התחממות של אוקיינוסיים והפיכתם לחומציים יותר גוררת הלבנת אלמוגים ומסכנת מינים רבים של אלמוגים בהכחדה. [21]

דוגמה אחרת להשפעה כזו של התחממות שנצפית כבר היום היא הרס יערות באיזורים שונים בכדור הארץ. אם בגלל פלישת מינים שחזרו בשל שינויי אקלים ואם בגלל בצורות או שרפות יער [22]

דוגמה נוספת היא השפעה על התזמון של בעלי חיים וצמחים. בעלי חיים נודדים רבים תלויים בתזמון עם מינים אחרים - לדוגמה נדידת ציפורים שמגיעות לאזור מסוים שבו יש מספיק זחלים המשמשים להן כמזון. הזחלים מתזמנים את הבקיעה לפי טמפרטורת הסביבה, אבל בגלל ההתחממות עולמית הם בוקעים לפני שהציפורים מגיעות – וכך הציפורים גוועות ברעב. [23][65]

התגברות של שרפות יער

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - התחממות עולמית ושריפות יער,יער

נכון לשנת 2016 יש הוכחות חזקות לכך ששריפות יער התגברו משמעותית ברחבי העולם בעקבות שינויי אקלים[66]

על פי ה IPCC, באופן כללי השרפות צפויות להתגבר ככל ששינויי האקלים האנטרופוגניים יתחזקו ויש סיכוי רב שזה כבר קורה‏[67] שינויי האקלים גורמים להגברת השרפות בעיקר בדרכים הבאות:

1. עלייה בטמפרטורות.

2. התגברות הבצורות והיובש בגלל פחות גשם ויותר חום

3. יותר סופות ברקים ורוחות חזקות-החום הוא בעצם סוג של אנרגיה וכככל שיש יותר אנרגיה יש יותר ברקים ורוחות חזקות.

לפי המדענים בארה"ב, תכיפות השרפות שם גדלה פי 4, השטח הנשרף גדל פי 6, ואורך השרפות פי 5, כאשר שינוי האקלים הוא אחת הסיבות לשינוי זה ‏[68]

היערות מתחלקים ל-3 גושים עיקריים: יערות הצפון הנקראים גם יערות מחטניים או יערות אורן (Boreal Forests) יערות נשירים הנקראים גם "יערות ממוזגים" אשר גדלים באיזורים חמים יותר (Temperate Forests) ויערות טרופיים הנקראים גם יערות הגשם, אשר גדלים באקלים טרופי(Tropical Forests)‏[69]. עיקר הנזק מהשרפות הוא ביערות הצפון כי אלה רגילים לאקלים קר ולח(המשקעים שם נמוכים מכמות המשקעים ביערות הטרופיים אבל האידוי נמוך ביותר) ולכן קשה להם עם ההתחממות וההתייבשות. השרפות הביאו ל-91% מברוא היערות המחטניים בצפון אמריקה ול-56% מברוא היערות המחטניים באירופה ואסיה בשנים 2000-2013. ברוא יערות הצפון היווה כ-19% מסך בירוא היערות בעולם בשנים אלה. עוד 21% תרם בירוא היערות ביערות הנשירים ועוד 40% היערות הטרופיים.‏[70]

שיטפונות

שינויי אקלים אנטרופוגניים גורמים להתגברות השיטפונות. הם עושים זאת בעיקר בדרכים הבאות:

1. עליית פני הים גורמת ליותר שיטפונות ליד החופים.

2. העלייה בטמפרטורות גורמת ליותר לחות באוויר מה שמביא ליותר משקעים.

3. עלייה בעוצמת הבצורות גורמת לכך שהקרקע קולטת פחות מים והם זורמים על הקרקע במקום לחלחל.

4. המסת הקרח הארקטי גורמת להחלשות זרם האוויר שנע מסביב לארקטיקה מה שמביא לכך שמערכות מזג האוויר נשארות באותו מקום יותר זמן כלומר מורידות יותר גשם שלג ברד על אותו מקום.

5.הרוחות במהלך סערות נעשות לחזקות יותר מה שיכול להקל על המים בים, נהר, אגם להציף את החוף.

דוגמה לשיטפון כזה היא השיטפון ומפולת הבוץ בקולומביה בתחילת אפריל 2017, שגרמו למאות הרוגים, הרס בתים, עקירת עצים וסחפית מכוניות ומשאיות בזרם, לאחר שבלילה אחד ירדה מחצית מכמות הגשמים שיורדת בחודש. נשיא קולומביה, סאנטוס, טען כי שינויי האקלים אחראים למפולת‏[71].

תופעה מעניינת עליה פחות חשבו עד היום היא שבגלל גשמים חזקים בקליפורניה נוצר סיכון לקריסת הסכר הגדול בארה"ב מה שהביא לפינוי של כ-200,000 איש. ובאמת העונה הגשומה בקליפורניה ב-2017 היא הגשומה ביותר מאז תחילת המדידות מה שאולי קשור לשינויי אקלים‏[72][73] פרוש הדבר ששינויי אקלים יכולים להשפיע גם על מדינות עשירות.

בצורות ומדבור

שינויי האקלים גורמים בעשרות השנים האחרונות לבצורות קשות והגברת המדבור ברחבי העולם‏[74]. הדרכים העיקריות בהן הוא עושה את זה הן אלה:

  • יותר אידוי בגלל טמפרטורה גבוהה יותר.
  • שינוי משטר משקעים
  • העלמות צמחייה בגלל שרפות, חום, יובש-הצמחייה מביאה איתה מים.
  • כאשר הקרקע יבשה וללא צמחייה היא פחות סופגת מים והם פשוט נשטפים לאוקיינוסים בלי לחלחל.
  • המסת הקרחונים בהרים מפחיתה את כמות המים המגיעה לנהרות, המשקים את האדמה.

בתחילת המאה ה 21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: שחיקת קרקע. בלי קרקע פוריה אין מזון. שינויי אקלים, היא אחת מ 3 הסיבות העיקריות לכך, כאשר 2 האחרות הן ברוא יערות ו חקלאות תעשייתית.

3 הגורמים האלה קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

על פי ארגון האומות המאוחדות, שטח חקלאי בגודל מדינת אוקראינה(כלומר כ 600,000 קילומטר רבוע, בערך פי 27 משטחה של מדינת ישראל‏[75]) הולך לאיבוד בכל שנה בגלל הסיבות האלה‏[76], ולפי הערכות המדענים בקצב הנוכחי 3 הגורמים האלה, יעלימו את הקרקע הפורייה לחלוטין עד 2074‏[77][78].

באפריקה, אסיה, מרכז אמריקה פגיעה בפוריות הקרקע גורמת לרעב המוני שהורג מיליונים, ומביא למלחמות.

בעשרות השנים האחרונות הפכו המדבור, הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור-הוא רק נהפך לבולט ביותר ב 40 השנים האחרונות. אחת השיטות בהן שינוי האקלים גורם לבצורות היא הפיכת אירועי האל ניניו להרסניים‏[79](ראה מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים")

דוגמה להשפעה משולבת של בצורת, גלי קור ודה רגולציה כלכלית היא מונגוליה. היבטים אלו גרמו למוות חלק גדול מהצאן והבקר של הנוודים ולמעבר מסיבי לערים שם הם חיים לעיתים קרובות בתנאים קשים. המחיר הנוסף הוא שבמקום לקחת בשר חלב ובגדים מהצאן והבקר, ישתו חלב מחוות תעשייתיות ובשר שיגיע אולי אפילו מברזיל או ארגנטינה, ילבשו בגדים המיוצרים בשיטת "האופנה המהירה" במפעלים והמחיר לסביבה יהיה כבד‏[80].

לפי פרופסור נורמן מיירס, נכון לשנת 1995, בחלק של אפריקה הנמצא מדרום לסהרה עליו הרחבת המדבר משפיעה ביותר, היו 80 מיליון בני אדם אשר חיו בתנאי תת תזונה, קודם כל בגלל סיבות סביבתיות.‏[81]

תופעה זו גם גורמת למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך לפליטים סביבתיים. לפי דו"ח של 30 קבוצות חוקרים אשר חברו לצורך חקר הנושא לארגון הנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי האקלים יכול לייצר 50 מיליון פליטים תוך עשור. לפי הדוח שינויי האקלים אינם הגורם היחיד לשחיקת קרקעות אך הם מהווים גורם מרכזי: שטח הקרקעות החשוף לבצורות הוכפל פי 2 מאז שנות ה 70 ועד לשנת כתיבת הדו"ח (2015).‏[82][83]לפי החוקרים שינויי האקלים גורמים לאיבוד של כ 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, כמות כזו של קרקע הייתה יכולה לשמש בסיס לגדילת 20 מיליון טון זרעים‏[84].

ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון‏[85][86].

למידע נוסף על פליטים ראה פסקה "פליטים סביבתיים" בדף זה ו-

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פליטים סביבתיים.

למידע על הסיבות השונות לאובדן קרקע פורייה ראה-

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אובדן קרקע.

למידע על השפעות שינויי האקלים על חקלאות ראה-

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינוי אקלים וחקלאות.

פליטים סביבתיים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - פליטים סביבתיים
התחנה הסופית של הקרחונים בבהוטן- ההימליה. אגמי קרחונים החלו להתהוות במהירות על המשטח של הקרחונים באזור זה בעשורים האחרונים. לפי חוקרים ב-USGS, הקרחונים בהימליה מתכלים בקצב מדאיג ומואץ, כפי שאפשר להיווכח מהשוואה של תמונות לווין ומידע היסטורי, וכפי שניתן לראות מהצמיחה הנרחבת והמהירה של אגמים על משטח הקרחון. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין עליית הטמפרטורות לבין נסיגת קרחונים.

כמות הפליטים שנוצרו עקב התחממות עולמית אינה וודאית שכן תהליכי סביבה ותהליכים חברתיים רבים מעורבים בהחלטות הגירה של אנשים, אבל לפי הנתונים האחרונים היא גדולה מאוד. פליטים סביבתיים הקשורים לשינויי אקלים נוצרים כתוצאה מעליית פני הים, מצוקת מים והשפעה לרעה על החקלאות, פליטים עקב אירועים של מזג אוויר קיצוני (כמו סופות, בצורות והצפות), וסכסוכים הנוגעים למים וחקלאות. עד שנת 2015 כמות הפליטים העולמית (מסיבות שונות, חלקן חברתיות) הלכה וגדלה - בניגוד למגמות עולמיות אחרות של הקטנת כמות העוני ומגמות שהיו עד שנות ה-90 של הקטנת תת תזונה ורעב עולמי.

לפי הנתונים של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות המגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנים 2015-2017. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון‏[87][88]

לפי נתוני האגף לענייני פליטים באו"ם כ-21.5 מיליון איש עוזבים את בתיהם כל שנה עקב אירועי אקלים‏[89]

כל שנייה אדם נאלץ להחליף מקום מגורים בגלל אירוע אקלים. לפי נתוני איגוד קבוצות מחקר שונות שנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי אקלים עלול ליצור 50 מיליון פליטים תוך עשור, ממוצע של 5 מיליון בשנה.

דוגמה בולטת אפשרית להשפעת שינויי אקלים על פליטים היא מלחמת האזרחים בסוריה שנגרמה בין היתר בעקבות בצורת ארוכת שנים. 1.5 מיליון איש עברו מהאיזורים החקלאיים לערים בשנים 2007-2010. בשנת 2011 דבר זה גרם למהומות שהתדרדרו ללחמת אזרחים (שהביאה ל-6 מיליון פליטים בתוך סוריה ו-4.8 מיליון מחוץ לגבולותיה‏[90]). בסין נאלצו לא מזמן לפנות 30,000 איש בגלל מדבור שמתקדם שם בקצב של כ-2,000 קמ"ר בשנה. כ-180 כפרים באלסקה בסכנה בגלל הצפות ושחיקת החופים.

גלי הפליטים תורמים לתופעות שונות כמו יציאת אנגליה מהאיחוד האירופי, עליית שנאת הזרים והימין הקיצוני במדינות מערביות, סכסוכים בין מדינות וביטול אזורי סחר ותנועה חופשיים. כל אלה תופעות אשר בין היתר פוגעות בצמיחה הכלכלית[91].

לטענת חוקר מפורסם בנושא, מיירס, עד 2050 בעולם יהיו בעולם 250 מיליון פליטים סביבתיים. לפעמים קשה לחשב כמות פליטי אקלים כי חלק מאלה שבורחים חוזרים אחר כך כשהתנאים משתפרים. לדוגמה באסיה בלבד בשנים 2010-2011 היו כ-42 מיליון איש נאלצו לברוח בגלל מפגעים סביבתיים כמו סופות, הצפות, עליית פני הים. הרוב חזרו אחר כך אבל חלק הפכו לפליטי אקלים‏[92].

כבר עכשיו חלק גדול מהפליטים המגיעים לאירופה הם פליטי אקלים ‏[93][94]

אפילו העליה הקטנה בגובה פני הים שקיימת כיום הופכת כמה מישורים המיושבים בצפיפות לבלתי ראויים ליישוב אדם ויוצרת בעיית פליטים משמעותית. כך לדוגמה עליית פני הים בבנגלדש משאירה 200,000 איש חסרי בית בשנה. ‏[95].‏[96]. על פי המדענים, עד 2050 כ-25 מיליון איש יושפעו במדינה הזו מעליית פני הים, קצת פחות מ-800,000 בשנה‏[97]. לפי הנתונים האחרונים של ארגון ההגירה הבין לאומי עד שנת 2017 כ-6 מיליון בני אדם נאלצו לעזוב את בתיהם בבנגלדש בגלל סיבות אקלימיות‏[98] אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-IPCC עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה הבאה. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר בויאטנם, בנגלדש, סין, הודו, תאילנד, הפיליפינים, אינדונזיה ומצרים.

דוגמה לפליטים סביבתיים הם המהגרים ממדינת האיים של טובאלו, שנמצאת בגובה ממוצע של מטר אחד מעל פני הים. ישנם גורמים חברתיים וכלכליים להגירה מטובאלו, עליית פני הים מהווה סיבה אף היא. לטובאלו יש כבר הסכם אד-הוק עם ניו זילנד להרשות פינוי מחדש בשלבים. [24] [25] [26] [27]

השפעות בריאותיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות בריאותיות של שינויי אקלים

שינויי אקלים אנטרופוגניים כגון התחממות עולמית וכל הנובע ממנה משפיעים לרעה על בריאות בני האדם. ארגון הבריאות העולמי הכריז על שינויי אקלים כאיום הבריאותי מספר 1 של המאה ה 21 ‏[99]. השפעה זו כבר ניכרת במדינות עשירות ועניות.

לפי נתוני אוניברסיטת הרווארד, גם אם לא לוקחים בחשבון תמותה ישירה מגלי חום, גידול בשונות של הטמפרטורה בקיץ במעלה אחת בארצות הברית (כלומר כאשר הרווח בין הטמפרטורה המינימלית למקסימלית גדול יותר, כאשר הטמפרטורה משתנה באופן יותר קיצוני), מקצרת את תוחלת החיים לאנשים רגישים למחלות שונות מעבר לגיל 65 ב-2.8%-4.0%. המחלות הם בעיקר סוכרת, מחלות לב ומחלות ריאה. מה שאומר 10,000 מקרי מוות יותר בשנה בארה"ב בלבד. ההשפעות היו חזקות יותר בקרב אפרו אמריקאים ועניים ‏[100].

לפי המשרד להגנת הסביבה בארצות הברית ההשפעות הבריאותיות של שינויי אקלים על אוכלוסיית ארה"ב נובעות מהגורמים הבאים:‏[101]

1. חום יתר. בעיקר התייבשות, מחלות לב-ראה, בעיות נשימה, מכות חום. הרגישים יותר הם, עניים, זקנים, ילדים, נשים הרות, חולים, ילידים, מהגרים וחסרי בית. בנוסף גלי החום מלווים בדרך כלל בימים של אוויר עומד מה שמגביר את השפעת זיהום האוויר. ההשפעה תהיה פחות חמורה באזורים כפריים בגלל ששם מרגישים פחות את אי החום העירוני.

2. הגברת זיהום אוויר. בעיקר בגלל שבתנאי חום ואוויר עומד נוצר יותר אוזון בגובה הקרקע, החום מגביר היווצרות ערפיח בערים‏[102], הגברת השרפות, הגברת נוכחות אלרגנים באוויר והגברת הזיהום בחלקיקים בימים של אוויר עומד. זה יכול להחמיר את המצב עם כל המחלות הקשורות לזיהום אוויר.

3. מפגעים בריאותיים שונים עקב אירועי מזג אוויר קיצוני כמו, שיטפונות, סופות, בצורות. שורה ארוכה של מחלות.

4. התפשטות מחלות עקב השתנות התפוצה של יתושים, טפילים. קודם כל מדובר במחלת הלימה וקדחת הנילוס המערבי. 3 מיליון חלו במחלה זו בארה"ב בעשורים האחרונים.

5. התגברות החשיפה לחיידקים מזיקים במי השתייה. גם בגלל שהמים נהיים מזוהמים יותר אחרי סערה או שיטפון וגם בגלל שחיידקים שונים משגשגים יותר במים חמים.

6. פגיעה באיכות המזון. בגלל שבאקלים חם חיידקים כמו הסלמונלה מרגישים טוב יותר, כמות החומרים כמו פרוטאין באוכל יורדת כאשר יש יותר פחמן דו חמצני באוויר ברחבי העולם(מדובר במוצרי יסוד כמו קמח, אורז, תפוחי אדמה), יש יותר סיכוי להרעלת מזון בחומרים כימיים שונים בזמן שיטפונות, כמות הכספית במזון מהים עולה כאשר הטמפרטורה עולה ובנוסף יש עלייה בשימוש בקוטלי חרקים בטמפרטורה גבוהה יותר.

7. השפעה על הבריאות הנפשית. עצם ההבנה מה זה שינוי אקלים יכולה להחמיר את הבריאות המנטלית. ובוודאי החשיפה להשלכותיו הישירות.

8. השפעות אחרות יכולות להיות קשורות לרעב ישיר ופגיעה באיכות המזון בגלל ירידה ביבול אם כי השפעות אלה צפויות להיות חמורות יותר במדינות אחרות.

לפי המשרד, כל אמריקאי מושפע ויושפע מההשלכות האלה. למרות שהעניים, המהגרים ושאר אוכלוסיות חלשות נחשבות לרגישות יותר, כולם יושפעו. בנוסף רמת הרגישות נקבעת לא רק לפי מדדים כלכליים אלה גם לפי גיל, מין, מצב בריאותי.

יש לציין שבשנת 2015, שהייתה השנה החמה ביותר שנמדדה עד ששנת 2016 שברה את השיא, לראשונה מאז 1993 תוחלת החיים הכללית בארצות הברית ירדה. בידיעות על הירידה הזו לא הוזכר שינוי האקלים. אבל עם רואים את הסיבות לירידה ניתן לשער שהוא יכול להיות אחד מהגורמים העיקריים‏[103].

באירופה כבר יש ראיות לגבי קשר בין שינויי אקלים לירידה ב"תוחלת השנים הבריאות" ב 7 ממדינות אירופה החל מ-2003‏[104]

התחממות עולמית עלולה להרחיב את התחום של נשאים ביולוגיים שיעבירו מחלות מדבקות כמו מלריה. מחלת הלשון הכחולה בקרב מעלי גרה מבוייתים המשוייכת עם נשיכות של קרדית התפשטה באחרונה בצפון אזור הים התיכון. מחלת וירוס ההנטה, קדחת קרים-קונגו, קדחת הארנבים, וכלבת התרבו באחרונה באזורים נרחבים של רוסיה במהלך 2004-2005. דבר זה שוייך לפיצוץ אוכלוסין של מכרסמים ושל טורפיהם אבל ייתכן וסיבה חלקית לכך היא התפרקות של תוכניות בקרת מכרסמים וחיסונים ממשלתיות.[28] באופן דומה, למרות היעלמותה של המלריה ברוב האזורים בעלי האקלים הממוזג, היתוש היליד שמעביר אותה מעולם לא הוכחד ונשאר נפוץ בכמה אזורים. כך, למרות שטמפרטורה הינה חשובה בדינמיקה של העברת מחלת המלריה, ישנם גורמים רבים אחרים. [29]

התפרצות מגפת האבולה והזיקה, שתי מגפות שגרמו לארגון הבריאות העולמי להכריז על מצב חירום עולמי, קשורות לשינויי אקלים אנטרופוגניים. ההתחממות העולמית סייעה להתפרצות מגפת האבולה בכך ששינתה את איזור התפוצה של עטלפים המעבירים את הנגיף. בנוסף, ההתחממות העולמית תרמה לבצורת, שבתורה גרמה לרעב שגרם לאנשים לצוד קופים אשר מהווים נשא נוסף של האבולה.[30] ההתחממות העולמית מסייעת להפצת נגיף הזיקה על ידי גרימת יובש וחום קיצוני שתורמים לתפוצת יתושים המעבירים את הנגיף. יתושים המפיצים את הווירוס מתרבים יותר כאשר יש חום וכן עקב התרבות מאגרי מים מלאכותיים שנוצרו על ידי תושבים אשר נאלצו לאגור מים בעקבות הבצורת.[31]

השפעות כספיות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - השפעות כלכליות של התחממות עולמית

מוסדות פיננסיים, לרבות 2 חברות הביטוח הגדולות בעולם מוניך רה וסויוס רה, הזהירו במחקר משנת 2002 (תקציר UNEP) כי "התדירות הגוברת של אירועי אקלים חמורים, בשילוב עם מגמות חברתיות", יכולה לעלות 150 מיליארד דולר בכל שנה בעשור הבא. עלויות אלה, דרך עלויות גדלות הקשורות לביטוח ולסיוע לאסונות, יפלו למעמסה על צרכנים, על משלמי מיסים ועל התעשייה כאחד.

על פי התאחדות הביטוח הבריטית [32], הגבלת פליטות הפחמן יכולה לחסוך 80% מהעלויות הנוספות הצפויות עקב סופות ציקלון טרופיות עד 2080. על פי צ'י ופישר (2003) כל עליה של 1% במשקעים השנתיים יכולה להגדיל את ההפסד מאסון בכ-2.8%.

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה באחרונה כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [33], למרות ש"אין דרך להוכיח ש[הוריקן מסוים] היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [34]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

יש לציין שנכון לשנת 2017 שינויי אקלים אנטרופוגניים מסוגלים אפילו לעצור את הצמיחה הכלכלית לכמה חודשים. כך, לדוגמה, ב 2017 בארצות הברית הייתה עונת הוריקנים חזקה במיוחד: בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות 2 הוריקנים בדרגה 4 הכו בה במהלך עונה אחת ונשברו שאיים נוספים. על פי הערכות המדענים כנראה ששינויי אקלים אנטרופוגניים גרמו לה להיעשות לכה הרסנית. הסוכנות למזג האוויר AccuWeather מעריכה שהנזק הכולל מ 2 ההוריקנים יסתכם ב 290 מיליארד דולר(1.011 טריליון שקל) מה שיבטל את הצמיחה הכלכלית בארצות הברית מאמצע אוגוסט ועד לסוף הרבעון השלישי, כלומר עד תחילת אוקטובר. נשאלת השאלה, האם באמת כדאי לכל מיני גופים וממשלות לתמוך בהכחשת אקלים, אם שינויי האקלים יכולים לבטל את הצמיחה הכלכלית לזמן יחסית ממושך כבר עכשיו. סביר להניח, שבעתיד לאחר ששינויי האקלים יתחזקו עוד, הם יוכלו גם לגרום להצטמקות הכלכלה‏[105].

שינויי אקלים ומלחמות

ישנם 3 היבטים הקושרים בין שינויי אקלים ומלחמות:

1. כדי לפתור את בעיית שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי. מבחינה פילוסופית האנושות הגיעה עכשיו למצב מעניין: עד לשנות ה 50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על הישרדות המין האנושי. בשנות ה 50 לאחר התפשטות הנשק הגרעיני נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי. מין זה הצליח להסתגל למצב החדש ואכן מאז לא הייתה מלחמה גדולה. עכשיו בתחילת המאה ה 21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את הישרדות המין. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. כך לדוגמה הסכם פריז עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.

2.שינויי האקלים מתסיסים מלחמות וסכסוכים. הם משמשים כגורם מכביד בסכסוכים קיימים וגורמים לפרוץ סכסוכים חדשים בגלל רעב, בצורת וכדומה. בתור דוגמה אפשר לקחת את רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה.

3. התעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על הרבה פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פתור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה‏[106][107].

תגובות להתחממות העולמית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - ניסיונות לפתור את משבר האקלים

האיום הגלום בהתחממות עולמית הוביל למאמצים להקטנת ההתחממות העולמית, שכוללים את כל הפעולות שנועדו להקטין את ההשפעות השליליות או את ההסתברות להתחממות עולמית. שני הנקודות העיקריות בתחום הזה הם: 1. כלכלה מאורגנת, כלומר כלכלה המיועדת לייצור לפי הצרכים האמתיים של האנושות בדרך הכי פחות פוגענית 2. שיתוף פעולה בין-לאומי. יש לציין שקשה לדבר במקרה זה על ניגוד אינטרסים- לדוגמה מול חברות הנפט, כי שינויי האקלים מסכנים את כולם ולכולם יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. לכן סביר להניח שאם יש אנשים שמפריעים לנקיטת אמצעים נגד ההרס הזה מדובר כנראה בטיפשות או חוסר מידע.

ההסכם הבינלאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים עד 2015 היה פרוטוקול קיוטו. הפרוטוקול הוא תיקון לאמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים (UNFCCC). מדינות אשר מאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להקטין פליטות של פחמן דו חמצני ושל חמישה גזי חממה אחרים, או לעסוק במסחר פליטות אם הן מתכוונות להשאיר או להגדיל את הפליטות של גזים אלו. ב 2015 נחתם הסכם פריז הסכם כלל עולמי רחב ומקיף יותר מאמנת קיוטו. מטרת ההסכם היא להגביל את ההתחממות ל 2 מעלות ואם אפשר ל 1.5 מעלות.

אסטרטגיות לצמצום פליטות גזי החממה(מיטיגציה)

כוללות תוכניות של פיתוח טכנולוגיות אנרגיה חדשות כגון: אנרגיה מתחדשת, אנרגיה גרעינית, ביו דיזל, מכוניות חשמליות, מכוניות היברידיות, טכנולוגיית תאי דלק, ועוד. היבטים אחרים כוללים שימור אנרגיה, מיסי פחמן, וכן שיקוע פחמן. חלק מהקבוצות הסביבתיות מעודדות פעילות אישית נגד ההתחממות העולמית, שמכוונת בדרך כלל אל הצרכן. כמו כן מתקיימות פעולות של עסקים בנושא שינויי האקלים.

מלבד שינויים טכנולוגיים יש טענות מצד חלק מההוגים הסביבתיים כי יש צורך בצעדים נוספים - המשך של גידול אוכלוסין ושל גידול הצריכה לנפש יובילו, גם עם שינוי טכנולוגי, להגדלת כל הבעיות הסביביות כולל התחממות עולמית. דיון כמותי בתרומה של כל גורם מתקיים סביב משוואת I=PAT. גורמים סביבתיים שונים טוענים כי יש צורך בייצוב אוכלוסין וכלכלת מצב יציב כדי להמנע מהגעה ליציבות אקלימית.

אנרגיות מתחדשות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - אנרגיות מתחדשות

המעבר לאנרגיות מתחדשות הוא השיטה הנפוצה והמפורסמת ביותר להיאבק בשינויי האקלים. זו השיטה לה נותנים את רוב תשומת הלב בהסכם פריז. כך לדוגמה נכון ל-2016 אחרי מאמצים רבים והשקעת סכומים גדולים מאוד של כסף האנרגיות המתחדשות ספקו 23.7% מהחשמל בעולם‏[108].

אחד ההישגים החשובים הוא הירידה במחיר האנרגיות המתחדשות. ובאמת תעשיית הפחם נסגרת בארצות הברית למרות תמיכת טראמפ בגלל המחיר הנמוך יותר של גז ואנרגיות מתחדשות. הסיבה למחיר הנמוך היא עבודת מדענים על הורדתו עקב הבנתם שחשוב לעבור לאנרגיה נקייה. נכון ל 2016 רוב המדענים חושבים שהאנרגיות המתחדשות סביבתיות הרבה יותר מנפט פחם וגז ולכן בשנה הזו הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות הפכה לזולה ביותר‏[109]. ב 2017 המגמה המשיכה ובקיץ 2017 הסוכנות הפיננסית מורגן סטנלי הוציאה תחזית לפיה חשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה הזול ביותר בכל רחבי העולם עד 2020‏[110]. עד 2020-2025 המכוניות החשמליות שאותם אפשר להטעין גם מחשמל מאנרגיות מתחדשות יהיו זולים יותר ממכוניות על גז‏[111].

אולם חשוב לציין שלהתייחס אליהם כפתרון פלא אשר יפתור את כל הבעיה(כפי שנוטים להציג חלק) עלול לגרום לבעיות בעצמו: כבר היום 17-32% מהפליטות נובעות מחקלאות תעשייתית‏[112]. והחלק שלה גדל‏[113]. בנוסף גם לאנרגיות מתחדשות יש השלכות סביבתיות: אפילו לפנלים סולאריים אשר נחשבים לאמצעי האקולוגי ביותר יש השלכות אשר יכולות לדוגמה במידה מסוימת להשפיע על האקלים וליצור פסולת(למרות זאת נכון ל 2017 רוב המומחים מסכימים שהם עדיפים בהרבה על הדלקים הפוסיליים: נפט, פחם, גז)‏[114][115][116][117][118][119][120]. . האנרגיות המתחדשות יכולים להשפיע גם על מאזן האנרגיה של כדור הארץ‏[121]. נוסף על כך החום שנובע מהשימוש הישיר במכונות ואשר כרגע איננו משמעותי מאוד, עלול אם ישמר קצה הגידול הנוכחי בכלכלה לבטל את השפעת המעבר לאנרגיות מתחדשות‏[122]. יש לציין שמילוי המלצות משרד הבריאות כגון לא יותר משעתיים מול המסך ביום, 150 דקות של פעילות פיזית בשבוע לאדם, תזונה בריאה,דרך פעולות כמו איסור רכב פרטי ורידוד קווי התחבורה הציבורית עידוד ביצוע פעולות כמו לחתוך לחם או נקניק או לנגב שיער באמצעים ידניים, עידוד אורח חיים פעיל ולא אורח חיים יושבני מול המסך הפסקת תרבות הצריכה ויחד איתה את השמנה יכולים להביא לירידה בפליטות ללא האפקטים האלה.

התייעלות אנרגטית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - חסכון אנרגטי

חסכון אנרגטי הוא עוד ענף חשוב של הפחתת פליטות של גזי חממה. הדבר כולל ייעול של חימום וקירור בבתים, הפחתת נסיעות במכוניות ושימוש גדול יותר בתחבורה בת קיימא, שימוש במכשירים חכמים יותר שצורכים פחות חשמל, ועוד. אחד מהנושאים הקשורים לכך הוא בתאורת יתר מלאכותית-זיהום אור.

שמירה על יערות וייעור מחדש

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים - בירוא יערות,יער

יערות מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים פחמן דו חמצני, מייצרים חמצן, שומרים על קרקע פורייה ומספקים שירותים אקולוגיים נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם בברוא יערות. מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו.

מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב 24-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק בצמיחה כלכלית לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות בהסכם פריז לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries - התכנית השיתופית של האו"ם להפחתת פליטות מבירוא ופגיעה ביערות במדינות מתפתחות‏[123].

חקלאות

החקלאות התעשייתית אחראית על כשליש מפליטות גזי החממה. לדוגמה, רוב יערות הגשם נכרתים בשביל גידול סויה ואורז להאבסת הבקר ומטעי דקלים לשמן דקלים ויש השפעות נוספות. החלופה שמציעים ארגוני הסביבה היא חקלאות בת קיימא. אחד הפרויקטים הגדולים בעולם כדי לקדם חקלאות כזו, בין השאר כדי לפתור את משבר האקלים, הוא פרויקט חקלאות מתחדשת-Regenerative Agriculture. מקימי הפרויקט טוענים שמימוש הפרויקט יאפשר קליטה של כל הפחמן הדו חמצני העודף הנמצא כעת באטמוספרת כדור הארץ כלומר ירידה לרמה של 350 חלקיקים למיליון, ללא צורך בהנדסת אקלים בתנאי שהאנושות תפסיק לפלוט עוד מתעשיות הגז הפחם והנפט. יש לציין שהם מדברים על פחמן דו חמצני ויש עוד גזי חממה שאותם יהיה קשה יותר לסלק מהאטמוספרה)‏[124][125][126]

דוגמה לתכנית שאפתנית לפתרון הבעיה הוצגה בשנת 2017 על ידי ארגון גרינפיס בגרמניה. התכנית מדברת על מעבר למערכת מזון אקולוגית בגרמניה עד 2050. התכנית כוללת 4 היבטים: מעבר לחקלאות עם פחות קוטלי עשבים וחרקים, מעבר לחקלאות מקומית, צמצום בזבוז מזון ב-50% והפחתת צריכת בשר ב-50%. תכנית זו מהווה שינוי גישה מסוים. במקום הגישה הקפיטליסטית של סחר בין לאומי-ייצור עצמי. פחות מזון יבוזבז-פחות מזון ייוצר. ובנוסף צמצום ביצור הבשר ורכיבים שונים של חקלאות תעשייתית, מה ששונה מהגישות הקפיטליסטיות והמרקסיסטיות של "כמה שיותר מוצרים לנפש". בגלל שגרמניה היא אחת מהכלכלות הגדולות בעולם, ומזון מהווה חלק נכבד מהתל"ג השינוי יהיה משמעותי אם התכנית תתקבל‏[127].

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב חומרי הדברה במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע שחיקת קרקעות מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים‏[128]

שמירה על קולטי פחמן ואוגרי פחמן באוקיינוסים

קולטי הפחמן הדו חמצני הביולוגיים באוקיינוס הם אצות זעירות הנקראות פיטופלנקטון. הם משתמשים בפחמן כדי לבנות את הגוף שלהם ולפלוט חמצן בתהליך הפוטוסינטזה.

צמצום שימוש בגזים פלואורינטיים

בכנס לפיתוח בר קיימא בריו דה ג'נירו הכריזו המדינות על רצון להוציא כלל מהשימוש את ההידרופלואורוקארבונטים(hydrofluorocarbons). ארצות הברית ומיקרונזיה החליטו להוציא מהשימוש את ההידרופלואורוקארבונטים עד 2030. האיחוד האירופי הציב לעצמו מטרה של הפחתת פליטות הגזים הפלואורינטיים ב 72%-73% עד 2030 ו ב 70%-78% עד 2050‏[129]. בישראל פרסם המשרד להגנת הסביבה מספר אלוני מידע לגבי צמצום השימוש בגזים אלה. ראה מספר קבצים בתחתית הדף התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה.

אסטרטגיות התאמה לשינויי האקלים(אדאפטציה)

מניחות כי בכל מקרה לפחות חלק מההיבטים של התחממות עולמית הם כבר כאן וכי יש להתמודד איתם במקביל להקטנת הסיכוי להתחממות נוספות. צעדים אלה מתרכזים בהפחתה או במניעה של תוצאות בלתי רצויות. דוגמאות לאסטרטגיות אלה הן הגנה מפני עליית מפלס פני הים או קיום של בטחון מזון.

אספקת מזון ומים למדינות נפגעות

קליטת פליטי אקלים

מבחינה טכנית אפשר לפתור את בעיית פליטי האקלים, אבל לשם כך צריך את המרכיבים הבאים:

1. הפחתת פליטות 2. חלוקת משאבים צודקת בין המדינות העניות לעשירות(קודם כל מזון ומים) 3. חלוקת משאבים צודקת בתוך המדינות העניות(בדרך כלל במדינות האלה יש חלק קטן לו יש עודף גדול ורוב החי בעוני. 4. שיקום אותם מערכות אשר שירתו את האנשים קודם לכן, כמו קרקע פורייה, נהרות, יערות. 5. הפסקת סכסוכים ומלחמות. 6. עזרה לאלה שכבר נעקרו.

אפילו עם מרכיב אחד יחסר כנראה שהבעיה לא תוכל להיפתר.

ישנם שתי גישות עיקריות לפתרון בעיית פליטי האקלים. גישה אחת מנסה לפתור את הבעיות שגרמו לזרם הפליטים: שינויי אקלים, מדבור מלחמות. יחד עם זאת מנסים לעזור לפליטים עצמם במזון, מחסה. דוגמה לגישה זו היא הגישה שנוקטת גרמניה, אשר נותנת עזרה לפליטים ויחד עם זאת מנסה לפתור את בעיות המדבור, המלחמות‏[130][131]

הגישה השנייה מתמקדת בגרוש, הסטה, וכליאה. דוגמה לגישה כזאת היא הגישה של דונלד טראמפ. הגישה הזו מעדיפה להתעלם מהבעיה ולדחוק אותה החוצה. בעצם היא אומרת שבמקום לפתור את בעיית שינוי האקלים זול יותר לשמור רק על המדינות העשירות ואת השאר להפקיר.

התוצאה עלולה להיות לחץ כבד יותר על המדינות הנפגעות מה שעלול להביא לסכסוכים, מלחמות וגלי פליטים גדולים יותר. מאחר שלאנשים לא תישאר ברירה הם יכולים לנסות לעבור את הגבול בכוח מה שיצור סכסוכים על הגבול. גישה זו עלולה ליצור "גטו" למיליארד התושבים שחיים במדינות מערביות עשירות, ולפגוע בכלכלה העולמית ובבטחון מחוץ לאותו איזור. ה"גטו" הזה כבר עכשיו לא גדול מידי(בעצם נכללים בו בעיקר 7-8 מדינות במערב אירופה ארצות הברית וקנדה) וימשיך להצטמצם בעתיד, ככל שמצד אחד יגברו השפעות שינויי האקלים מה שיפגע בעוד ועוד שטחים ומצד שני ירצו להפחית עלויות כלומר לשמור על שטח יותר קטן. ייתכן שבהמשך יוקמו גם גטאות כאלה בתוך המדינות ובתוך הערים כאשר שוב החלק בתוך הגדר יהיה משמעותית קטן יותר מהשטח מחוץ לגדר מאותן סיבות.

הגנה מפני עליית פני הים

בהתחלה ניסו להקים חומות כדי לעצור את עליית פני הים. הסתבר שהחומות יכולות לגרום להריסת החוף ושהים יכול לחפור מתחת לחומות. לכן היום מנסים לעשות את זה בדרכים טבעיות יותר כמו שתילת מנגרובים‏[132]

עזרה כספית

העזרה הכספית למדינות הנפגעות משינויי אקלים, לפי התכניות של ארגון האומות המאוחדות אמורות להיות מועברות קודם כל דרךקרן האקלים הירוק, קרן שנועדה במיוחד למטרות אלה. עד עכשיו הקרן כבר ארגנה לא מעט פרויקטים שונים. המטרה היא שהקרן תוכל לספק למטרות אלה 100 מיליארד דולר כל שנה החל מ 2020. נכון לעכשיו 43 מדינות התחייבו להעביר לקופה שלה 10.3 מיליארד דולר‏[133][134].

חקלאות

ישנן דרכים רבות בהן החקלאות יכולה להסתגל לשינויי האקלים. בין הנפוצות ביותר גידול זנים פחות רגישים לבצורת לגלי חום וקור, השקייה בדרכים חסכוניות יותר. אחת הדרכים היא לעצור את המדבור הקשור לשחיקת קרקעות. אחת השיטות שיכולות לעזור בכך היא להשאיר את עשב הבר במטעים במקום להשמיד אותו. השיטה הזו הופכת ליותר ויותר מקובלת בישראל. מעניין שזה נותן למטע מראה כה יפה, שזוגות מצטלמים במטעים כאלה לתמונת חתונה‏[135].

שמירה על טבע עירוני והרחבתו

חלק מתכניות ההסתגלות לשינויי אקלים כוללות פיתוח טבע עירוני בערים: נטיעת עצים וכדומה. זה מרכך את גלי החום בקיץ ואת גלי הקור החורף, עוזר לחסוך בחשמל באמצעות צמצום עבודת המזגנים, מפחית זיהום אוויר, מגן מפני שיטפונות ועוד.

כך לדוגמה, עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על הולכי רגל ורוכבי אופניים על ידי הספקה של צל - דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה(בגלל זה לאדם רטוב קר-המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא בריזת הפארקים(Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום אם האוויר הדליל יותר שנצר למטה נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר‏[136].

לאפקט הזה יש משמעות גדולה מאוד היום כי עלייה בטמפרטורה בגלל שינויי אקלים, מוחמרת על ידי אי החום העירוני. מצד שני צל ורוח יכולים להוריד את העומס התרמי ב 50-60%. לדוגמה בתל אביב בתנאי שמש מלאים מדד העמוס התרמי מגיע ל 45 מעלות. בתנאי צל חלקיים-32.1 מעלות. בתנאי צל מלאים-24.1 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי בתל אביב עוד יותר-ב 63%. דבר נוסף שיכול לעזור הוא תכנון "מעודד רוח". כך לדוגמה בישראל הרוח היא לרוב מערבית - צפון מערבית ובניית רחובות בכיוון הזה יחד עם אי יצרת מחסומים לרוח לאורך הרחובות האלה יכולה לשפר את מצב הרוח בערים בישראל‏[137].

לעוד פרטים ראו -

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - טבע עירוני

הסכם פריז

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - הסכם פריז
זיהום אוויר

רקע:

מזהמים שונים:

זיהום אוויר בישראל:

הסכם פריז הוא הסכם כלל עולמי למאבק בהרס האקלים אשר נחתם בדצמבר 2015. מטרת ההסכם היא להגביל את עליית הטמפרטורה העולמית ל-2 מעלות מעבר לרמה הקדם-תעשייתית ורצוי ל-1.5 מעלות. הפחתת הפליטות אמורה להתבצע באמצעות התחייבויות להפחתת פליטות של המדינות החתומות עליו. ההתחייבויות עליהן חתמו המדינות עד יוני 2016 מספיקות רק כדי להגביל את ההתחממות ל-2.6-3.1 מעלות‏[138] ולכן יש בהסכם מנגנון לפיו כל 5 שנים ההסכם צריך לעבור בדיקה מחדש וההתחייבויות צריכות להפוך לגבוהות יותר‏[139].

נכון לדצמבר 2016 על ההסכם חתמו 133 מדינות האחראיות על 81.90% מהפליטות‏[140]

יש לציין שכבר עכשיו יש מדינות שהעלו את היעדים שלהן מעבר למה שהבטיחו בהסכם פריז, כמו הודו‏[141] ושוודיה‏[142]

ניתן לומר שההסכם מהווה סוג של מעבר לכלכלה מאורגנת, לפחות באיזו שהיא מידה, כי מכתיב באיזה אופן יש לייצר את המוצרים ובמידה מסוימת גם כמה (כי מתעסק גם בהתייעלות אנרגטית, חקלאות וכדומה). בנוסף ההסכם דורש שיתוף פעולה בין-לאומי כלל-עולמי. עד כדי כך שמדינות רבות הכניסו לתוך ההתחייבויות שלהן להפחתת פליטות התחייבות ליעד גבוה הרבה יותר אם יתקיימו תנאים שונים הקשורים לכלכלה מאורגנת ושיתוף פעולה בין-לאומי. לדוגמה מקסיקו הבטיחה להעלות את היעד שלה מ-25% ל-40% הפחתה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל אם "יקבע מחיר קבוע לפחמן ברמה הבין לאומית, יקבע גבול לשימוש בפחמן, יהיה שיתוף פעולה ברמה הטכנולוגית, גישה למשאבים פיננסיים והעברת טכנולוגיות בעלות נמוכה הכל במימד התואם את בעיית שינוי האקלים העולמי"‏[143]

אחת הדרכים העיקריות בה אמור להתבצע שיתוף הפעולה הבין לאומי בהסכם פריז היא קרן האקלים הירוק - קופה בין לאומית אליה צריכים להעביר כספים המדינות שהתחייבו לכך וממנה צריכים לממן את הפחתת הפליטות וההסתגלות לשינויי אקלים ‏[144].

קיים מאבק פוליטי עז סביב שאלת ההתחממות וסביב שאלת אחריות האדם אליה, בלי קשר לממצאים המדעיים - תחום הנקרא הכחשת אקלים. כך לדוגמה ממשל בוש ניסה לצאת נגד ה-IPCC ולטעון שאין התחממות או שהתחממות אינה קשורה לבני האדם. בוש גם פנה לאקדמיה האמריקאית למדעים בניסיון לגייס תמיכה לטענתו אך נענה בשלילה. בנוסף הסתיר ממשל בוש ראיות שתומכות בחומרת ההתחממות [35]. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חזר וטען כי התחממות עולמית היא קונספירציה. המחיר הכלכלי והפוליטי הכבד של מעבר לאנרגיות מתחדשות ושל שימור אנרגיה גורם לכך שבנושא ההתחממות קיימים דיבורים רבים אבל מעשים מעטים.

בארצות הברית קבוצת צעירים יחד עם מדען האקלים הנודע האנסן ניסתה להיאבק בשינויי האקלים באמצעים משפטיים. היא הגישה תביעה נגד ממשלת ארצות הברית על כך שהיא מפקירה אותם כאשר פולטת לעולם כמות כה גדולה של גזי חממה. ב-13 בינואר התקבלה בבית המשפט תשובתו של ממשל אובמה. מכיוון שברק אובמה בכהונתו כנשיא היה אחד התומכים העיקריים במאבק אקטיבי בשינויי אקלים ובכלל נודע כנשיא יחסית סביבתי, בתשובתו הממשל האמריקני לא רק הודע בנכונותם של טיעוני התובעים אלה אף השלים את המידע שלהם: לדוגמה ציין כי הריכוז הפחמן הדו חמצני הוא הגדול ביותר במיליוני השנים האחרונות ולא רק במהלך ההיסטוריה הכתובה, שלפחות 50 שנה אנשים בממשל ידעו על השפעת גזי החממה, שהחלק של ארה"ב בפליטות הוא אף גדול יותר ממה שציינו התובעים, שעליית פני הים מתרחשת מהר יותר ממה שהם ציינו. הוא גם ציין באילו דרכים בדיוק ממנת ממשלת ארה"ב את התעשיות המזהמות‏[145].

השפעת ההתחממות העולמית על ישראל

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב - שינויי אקלים בישראל

שינויי האקלים האנטרופוגניים כבר החלו להשפיע על ישראל. יש סבירות גבוהה שהעלייה בתכיפות ובעוצמת אירועי האובך הכבדים בשנים האחרונות קשורה לכך.[146]. אירועים כגון אלה עלולים להביא לזיהום אוויר ברמה הגבוהה פי 20 מביום רגיל[147]. כמו כן, גשמים שיורדים בעוצמה גדולה יותר מביאים לסחף קרקעות ופוגעים בחקלאות[148]. התחממות המים גורמת לפגיעה חמורה במערכת האקולוגית של הים התיכון[149]. בסביבות שנת 2100, אם שינויי האקלים לא יעצרו, עלול המזרח התיכון כולו להפוך לאיזור שכמעט אינו מאפשר מחיית אדם[150].


ראו גם

שינויי אקלים והתחממות עולמית

רקע מדעי להתחממות עולמית: קלימטולוגיה - מחזור הפחמן - שיווי משקל - שוק האנרגיה העולמי - דלק מחצבי - תהליך ארוך טווח - תהליך בלתי הפיך - התחממות עולמית - שינויי אקלים - אפקט החממה - גזי חממה - גרף מקל ההוקי - החמצת אוקיינוסים - עמעום עולמי - מודל אקלימי - הפתעה אקלימית - התקררות עולמית - טביעת רגל פחמנית - פוטנציאל התחממות עולמית

התחממות עולמית

השפעות של שינויי אקלים: השפעות כלכליות של התחממות עולמית - שינוי אקלים וחקלאות - פליטים סביבתיים - ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד - השערת מדיאה -השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון - רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה - שינויי אקלים בישראל - הנה זה בא (ספר)

מדיניות אקלים: המחלוקת על התחממות עולמית - הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - פרוטוקול קיוטו - דו"ח שטרן - ועידת האקלים בפריז - אמת מטרידה (סרט) - הכחשת שינויי האקלים - התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט) - התחממות העולמית - מורה נבוכים

טכנולוגיה, כלים, ותחומי התמודדות: אנרגיה מתחדשת - חסכון אנרגטי - התייעלות אנרגטית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - שימושי קרקע - חקלאות בת קיימא - צמיחה כלכלית - I=PAT - פשטות מרצון - גידול אוכלוסין - כלכלה בת קיימא - זה משנה הכל


קישורים חיצוניים

אתרים ובלוגים בעברית

מאמרים בעברית

  • ד"ר דניאל מדר, אני עם ה-97% על הקונצנזוס המדעי בנושא שינויי אקלים, בסוכנות הידיעות זווית
  • המדע המוצק של שינויי האקלים קולינס, קולמן, הייווד, מנינג ומוט, סיינטיפק אמריקן, ינואר 2008 מאמר מקיף בנושא
  • ועכשיו לתחזית פרופ' קולין פרייס, ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, מומחה למדעי האטמוספירה והאקלים, פורסם במקור במגזים אודיסאה
  • התחזית בידיים שלנו - ההתחממות הגלובלית בישראל. האפשרויות ההשפעות וקווים למדיניות, אדם טבע ודין, יולי 2007

אנגלית

כלי חישוב והמחשה

רשימות קישורים

הערות שוליים

  1. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015
  2. ^ Climate change: How do we know? אתר של נאס"א בנושא אקלים
  3. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]
  4. ^ Christiana Figueres, Hans Joachim Schellnhuber, Gail Whiteman, Johan Rockström, Anthony Hobley& Stefan Rahmstorf Three years to safeguard our climate 28.06.2017, Nature
  5. ^ Fiona Harvey World has three years left to stop dangerous climate change, warn experts 28.06.2017, גארדיאן
  6. ^ Brown, Dwayne; Cabbage, Michael; McCarthy, Leslie; Norton, Karen "NASA, NOAA Analyses Reveal Record-Shattering Global Warm Temperatures in 2015". NASA. 20 January 2016.
  7. ^ 2016 Climate Trends Continue to Break Records, NASA, July 19, 2016
  8. ^ Climate Change 2013: The Physical Science Basis, IPCC Fifth Assessment Report (WGI AR5)" (PDF). WGI AR5. IPCC AR5. 2013. p. 5. Climate Change 2013: The Physical Science Basis, IPCC Fifth Assessment Report (WGI AR5)" . WGI AR5. IPCC AR5. 2013. p. 5
  9. ^ ראיות להתחממות עולמית, NASA
  10. ^ Levitus, et al, "Global ocean heat content 1955–2008 in light of recently revealed instrumentation problems," GEOPHYSICAL RESEARCH LETTERS. vol 36, L07608 (2009).
  11. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  12. ^ הפאנל הבין משלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf Climate Change 2014 Synthesis Report] 2014
  13. ^ גרינפיס [http://www.greenpeace.org/international/Global/international/planet-2/report/2009/5/HFCs-Fgases.pdf HFCs and other F-gases: The Worst Greenhouse Gases You’ve Never Heard Of]
  14. ^ מיכאל גרבר, המנהל בפועל של מזכירות האמנה הבין-לאומית להגנה על שכבת האוזון, לשעבראליה וקוץ בה – הגזים הידידותיים לאוזון תורמים להתחממות העולמית אפריל 2016, אקולוגיה וסביבה
  15. ^ הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית Emissions of Fluorinated Gases
  16. ^ ויקיפדיה Fluorinated gases
  17. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  18. ^ הפאנל הבין משלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf Climate Change 2014 Synthesis Report] 2014
  19. ^ Mark Buchanan Heat we emit could warm the Earth 26.11.2008, New Scientist
  20. ^ Nick E.B. Cowern and Chihak Ahn [https://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/0811/0811.0476.pdf Thermal emissions and climate change: Cooler options for future energy technology] School of Electrical, Electronic and Computer Engineering, Newcastle University, Newcastle upon Tyne, NE1 7RU, UK Institute for Research on Environment and Sustainability, Newcastle University, Newcastle upon Tyne, NE1 7RU, UK
  21. ^ 300 מדענים בארצות הברית[http://nca2014.globalchange.gov/highlights/report-findings/extreme-weather National Climate Assessment Home HIGHLIGHTS Extreme Weather] 2014 National Climate Assessment. U.S. Global Change Research Program
  22. ^ ויקיפדיה Attribution of recent climate change
  23. ^ Larry M, Sarah Sun & climate: moving in opposite directions 02.04.2017 Skeptical Science
  24. ^ Jules Boykoff, Maxwell Boykoff (November 2004). "Journalistic Balance as Global Warming Bias". FAIR
  25. ^ REBECCA LEBER Obama Is Right: Climate Change Kills More People Than Terrorism 11.02.2015 New Republic
  26. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now' 19.12.2016 גארדיאן
  27. ^ CHRIS MOONEY Global warming’s effect on jet stream could mean longer periods of extreme weather 27.03.2017
  28. ^ Jennifer Francis of Rutgers University and Stephen Vavrus of the University of Wisconsin-MadisonArctic Warming is Altering Weather Patterns, Study Shows Climate Central 30.9.2012
  29. ^ ערוץ מזג האוויר Weather2day שיבוש זרם הסילון משגע את מזג האוויר 26.09.2015
  30. ^ The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) 2012
  31. ^ National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012) Chapter: 5 Conclusion] National Academies Press, 2012
  32. ^ Boris Worm1,* , Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6, Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10, Enric Sala8, Kimberley A. Selkoe7, John J. Stachowicz11, Reg Watson12 Impacts of Biodiversity Loss on Ocean Ecosystem Services 03.11.2006 Science Magazine
  33. ^ Daniel DeNoon [http://www.cbsnews.com/news/salt-water-fish-extinction-seen-by-2048/ Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN
  34. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  35. ^ National Geografic Sea level rise National geografic
  36. ^ Environmental Technology Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels? 20.08.2015
  37. ^ EPA Change Indicators: Sea Level EPA אוגוסט 2016
  38. ^ EPAChange Indicators: Coastal Flooding EPA
  39. ^ שחר סמוחה אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד 19.08.2017, גלובס
  40. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  41. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  42. ^ JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast, Caused by Global Warming, Has Already Begun] ניו יורק טיימס, 3.9.2016
  43. ^ ויקיפדיה Sea Level Rise ויקיפדיה
  44. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central Sea Level Rise Ocean Portal
  45. ^ The Ocean Portal Team; Reviewed by Jennifer Bennett (NOAA)Ocean Acidification Ocean Portal
  46. ^ Natalya GalloOcean Deoxygenation Ocean Scientists for Informed Policy
  47. ^ Teach Ocean ScienceHow does climate change affect coral reefs? Teach Ocean Science
  48. ^ Justin Worland Why It's So Hard to Save Coral Reefs 15.03.2017 Time
  49. ^ ויקיפדיה Coral reef ויקיפדיה
  50. ^ National Oceanic and Atmospheric Administration Importance of Coral Reefs National Oceanic and Atmospheric Administration
  51. ^ NASA WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH NASA
  52. ^ Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change] Science 09 Dec 2016
  53. ^ Michael E Mann It's a fact: climate change made Hurricane Harvey more deadly 28.08.2017, גארדיאן
  54. ^ 300 מדענים בארצות הברית [ http://nca2014.globalchange.gov/ National Climate Assessment Home National Climate Assessment] 2014 GlobalChange.gov
  55. ^ Union of Concerned Scientists Hurricanes and Climate Change Union of Concerned Scientists,01.09.2016
  56. ^ John Cook What is the link between hurricanes and global warming? Sceptical Science
  57. ^ 2017, Climate Communication Heat Waves: The Details
  58. ^ Michael Reilly Climate Change Has Made Heat Waves Much More Deadly, Mainly for the Poor 12.06.2017, MIT Technology Review
  59. ^ Physicians for Social Responsibility Climate Change is a Threat to Health: Heat-Related Illnesses
  60. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  61. ^ RICHARD GRAY Gulf Stream slowdown is faster than ever: Fresh water from melting ice sheets may make European winters colder, warns study 24.03.2015, MailOnline
  62. ^ Stefan Rahmstorf1*, Jason E. Box2, Georg Feulner1, Michael E. Mann3,4, Alexander Robinson1,5,6,Scott Rutherford7and Erik J. Schaffernicht1 Exceptional twentieth-century slowdown inAtlantic Ocean over turning circulation 23.03.2015 Nature Climate Change
  63. ^ Damian Carrington Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now'19.12.2016 הגארדיאן
  64. ^ Brett R. Scheffers1,*, Luc De Meester2, Tom C. L. Bridge3,4, Ary A. Hoffmann5, John M. Pandolfi6, Richard T. Corlett7, Stuart H. M. Butchart8,9, Paul Pearce-Kelly10, Kit M. Kovacs11, David Dudgeon12, Michela Pacifici13, Carlo Rondinini13, Wendy B. Foden14, Tara G. Martin15, Camilo Mora16, David Bickford17,†, James E. M. Watson18,19 The broad footprint of climate change from genes to biomes to people Science ,11.11.2016
  65. ^ T. J. Stevenson et al, Disrupted seasonal biology impacts health, food security and ecosystems, Proceedings of the Royal Society B, 14 October 2015. DOI: 10.1098/rspb.2015.1453
  66. ^ Anne-Sophie Brändlin How climate change is increasing forest fires around the world Deutsche Welle, 11.08.2016
  67. ^ הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים Working Group II: Impacts, Adaptation and Vulnerability הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים
  68. ^ "ברית המדענים המודאגים" Is Global Warming Fueling Increased Wildfire Risks?
  69. ^ ויינט יער ויינט, אנציקלופדיה, בוטניקה
  70. ^ Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013 American Association for the Advancement of Science 13.01.2017
  71. ^ AP האסון בקולומביה: העיר נקברה בבוץ, מאות נהרגו, מאות נעדרים 03.04.2017 ויינט
  72. ^ Cathleen Kelly Businesses Are Managing Their Climate Change Risks—the Federal Government Should Too Center for American Progress,16.02.2017
  73. ^ Dana Nuccitelli Expect to see more emergencies like Oroville Dam in a hotter world גארדיאן, 20.02.2017
  74. ^ THE CLIMATE REALITY PROJECT THE FACTS ABOUT CLIMATE CHANGE AND DROUGHT THE CLIMATE REALITY PROJECT, 15.6.2016
  75. ^ ויקיפדיה אוקראינה, גאוגרפיה
  76. ^ Sunday Herald 2008: The year of global food crisis 08.03.2008
  77. ^ Chris Arsenault Only 60 Years of Farming Left If Soil Degradation Continues Reuters
  78. ^ Future timeline.net. The world has 60 years of topsoil left
  79. ^ Nicholas Kristof As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It The New York Times, 6.01.2017
  80. ^ פטריק קינגסלי, גרדיאן הנוודים במונגוליה נוטשים את חיק הטבע ונודדים לעיר הארץ, 24.01.2017
  81. ^ Prof. Norman Myers [http://www.osce.org/eea/14851?download=true ENVIRONMENTAL REFUGEES: AN EMERGENT SECURITY ISSUE* ] 23-27.05.2006 הפורום הכלכלי בפראג
  82. ^ FRANK BIERMANNFrank Biermann argues that the world is ill-prepared to deal with 50 million climate refugees in the next decade.15.09.2015
  83. ^ AVANEESH PANDEYLand Degradation, Desertification Might Create 50 Million Climate Refugees Within A Decade15.09.2015 International Buissnes Times
  84. ^ The Economics of Land degradation The Value of Landספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.
  85. ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
  86. ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
  87. ^ Food and Agrficulture organization of the United Nations A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva 03.07.2017
  88. ^ Tharanga Yakupitiyage Progress on World Hunger Has Reversed 03.07.2017 Inter Press Service News Agency.
  89. ^ UNHCR Frequently asked questions on climate change and disaster displacement 6 November 2016
  90. ^ ויקיפדיה Refugees of the Syrian Civil War
  91. ^ ROBERT HUNZIKER [http://www.counterpunch.org/2016/10/28/the-political-era-of-climate-refugees/ The Political Era of Climate Refugees] Counterpunch, 28.10.2016
  92. ^ ויקיפדיה Environmental migrant Enumeration
  93. ^ Joshua Keating Global (Warming) Instability 09.09.2015 slate
  94. ^ MARTIN HODSON Climate change in Europe10.02.2017 evangelicalfocus
  95. ^ Rafiqul Islam To help climate migrants, Bangladesh takes back land from the sea Reuters 09.09.2015
  96. ^ eco-watch Europe's Next Crisis: Climate Refugees EcoWatch 09.09.2015
  97. ^ Karen McVeigh Bangladesh struggles to turn the tide on climate change as sea levels rise גארדיאן, 20.01.2017
  98. ^ Star Online 6m people displaced due to climate change impacts in Bangladesh: IOM 15.01.2017
  99. ^ ארגון הבריאות העולמי WHO calls for urgent action to protect health from climate change – Sign the call ארגון הבריאות העולמי
  100. ^ Harvard School of Public Health First study to examine long-term effects of climate change on life expectancy News Medical - Medical & Life Sciences 10.04.2012
  101. ^ United States Environmental Protection Agency Climate Impacts on Human Health United States Environmental Protection Agency
  102. ^ מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל מתווה להיערכות הרשויות המקומיות אוגוסט 2013
  103. ^ Ben Tinker US life expectancy drops for first time in 22 years CNN 08.12.2016
  104. ^ Ugo Bardi* and Virginia Perini [https://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/1311/1311.3799.pdf Declining trends of healthy life years expectancy (HLYE) in Europe. ] Dipartimento di Scienze della Terra – Università di Firenze c/o Dipartimento di Chimica - Polo scientifico di Sesto Fiorentino.
  105. ^ AccuWeather AccuWeather predicts economic cost of Harvey, Irma to be $290 billion 11.09.2017
  106. ^ Arthur Neslen Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal 14.12.2015
  107. ^ BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the Carbon Footprint of War] A PEOPLE’S CURRICULUM FOR THE EARTH
  108. ^ Ren21[http://www.ren21.net/wp-content/uploads/2016/06/GSR_2016_Full_Report.pdf RENEWABLES 2016 GLOBAL STATUS REPORT]
  109. ^ Zachary Shahan Renewables Now Cheapest, But How To Enable Faster Renewable Energy Growth?22.01.2017
  110. ^ Graham Rapier 'INFLECTION POINT': Renewables will be the 'cheapest form of new power generation' by 2020 08.07.2017
  111. ^ Lorraine Chow Electric Vehicles Will Soon Be Cheaper Than Gas Guzzlers 27.09.2017 Ecowatch
  112. ^ גרינפיס [http://www.greenpeace.org/international/Global/international/publications/agriculture/2013/Ecological-Livestock.pdf Ecological Livestock]מרץ 2012
  113. ^ Laura Beans UN Predicts 30% Rise in Agriculture’s Greenhouse Gas Emissions by 2050 11.04.2014, אקו וואטצ'
  114. ^ Carolyn Williams Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds 03.11.2015 The weather channel
  115. ^ ויקיפדיה Nitrogen trifluoride
  116. ^ Charles Q. Choi Solar Power's Greenhouse Emissions Measured 26.02.2008, Live Science
  117. ^ GREG WALTERS A Potent Greenhouse Gas Used to Make Solar Panels Is on the Rise 27.02.2017 Seeker
  118. ^ CHRISTOPHER BOYD LEARN WHICH CHEMICALS MAKE SOLAR POWER POSSIBLE 04.02.2015 Industry News
  119. ^ M.J. de Wild-Scholten E.A. Alsema, ,V.M. Fthenakis,G. Agostinelli, ,H. Dekkers, K.Roth,Roth, V. Kinzig, [https://www.ecn.nl/publications/PdfFetch.aspx?nr=ECN-M--07-015 FLUORINATED GREENHOUSE GASES IN PHOTOVOLTAIC MODULE MANUFACTURING: POTENTIAL EMISSIONS AND ABATEMENT STRATEGIES ] 22nd European Photovoltaic Solar Energy Conference, Milano, Italy, 3-7 September 2007
  120. ^ SHAUNA THEEL Myths And Facts About Solar Energy 24.01.2013
  121. ^ Mark Buchanan Wind and wave farms could affect Earth’s energy balance30.03.2011
  122. ^ Mark Buchanan Heat we emit could warm the Earth 26.11.2008 New Scientists
  123. ^ John Vidal We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years גארדיאן, 23.01.2017
  124. ^ Regeneration International REGENERATION INTERNATIONAL
  125. ^ Ronnie Cummins and Regeneration International Regeneration: The Next Stage of Organic Food and Farming—And Civilization 31.05.2017, Regeneration International
  126. ^ Jack Kittredge, policy director, NOFA/Mass [http://www.nofamass.org/sites/default/files/2015_White_Paper_web.pdf Soil Carbon Restoration: Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter
  127. ^ Dirk Zimmermann Agricultural revolution in Germany: we want it and we can do it Greenpeace Internationa 25.01.2017
  128. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  129. ^ ויקיפדיה Fluorinated gases
  130. ^ דליה קאלינין ישראל כמקור מידע אקולוגי חקלאי ולא רק בעין הסערה המדינית פורבס, 10.1.2017
  131. ^ Catherine Cheney German foreign aid is at a record high and rising. Here is how it works. devex, 02/02/2017
  132. ^ אוניברסיטת סאוטהמפטון באנגליה Mangroves help protect against sea level rise 23.07.2015
  133. ^ ויקיפדיה Green Climate Fund
  134. ^ קרן האקלים הירוק GREEN CLIMATE FUND
  135. ^ מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה
  136. ^ American Planning Association Climate Change Management 2007
  137. ^ אלינה ארביטמן עומס תרמי כבד 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
  138. ^ Joeri Rogelj, Michel den Elzen, Niklas Höhne, Taryn Fransen, Hanna Fekete, Harald Winkler, Roberto Schaeffer, Fu Sha, Keywan Riahi & Malte Meinshausen Paris Agreement climate proposals need a boost to keep warming well below 2 °C 05.07.2016 Nature
  139. ^ אגף האקלים של האו"ם ADOPTION OF THE PARIS AGREEMENT 12.12.2015
  140. ^ ויקיפדיה Parties and signatories
  141. ^ Michael Safi India plans nearly 60% of electricity capacity from non-fossil fuels by 2027 גארדיאן, 22.12.2016
  142. ^ Chloe Farand Sweden pledges to cut all greenhouse gas emissions by 2045 פברואר 2017 The independent
  143. ^ ממשלת מקסיקו INTENDED NATIONALLY DETERMINED CONTRIBUTION
  144. ^ קרן האקלים הירוקה עמוד הבית של האתר של קרן האקלים הירוקה
  145. ^ Our Childrens Trust Feds Respond to Allegations in Historic Lawsuit: Fossil Fuel Emissions Put Humans on 'Dangerous Path' Our Childrens Trust, 18.01.2017
  146. ^ http://www.hayadan.org.il/dust-storms-will-be-least-rare-1009154
  147. ^ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4720743,00.html
  148. ^ http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2924567
  149. ^ http://www.hayadan.org.il/hot-sea-0904168
  150. ^ http://mic.com/articles/127458/scientists-say-climate-change-could-render-the-middle-east-almost-uninhabitable-by-2100#.aGGfM6vhm
קיימות

תחומי מחקר ויישום: אקולוגיה - תרבות מקיימת - כלכלה בת קיימא - כלכלה אקולוגית - חקלאות בת קיימא - פרמקלצ'ר - אנרגיה מתחדשת - עיצוב מקיים - כימיה ירוקה - אקולוגיה תעשייתית - אקולוגיה עירונית - תחבורה בת קיימא - עירוניות מתחדשת - בנייה ירוקה - תעשייה בת קיימא - ייצוב אוכלוסין

The Earth seen from Apollo 17.jpg

מושגים: השפעות סביבתיות - אקסרגיה - I=PAT - מחזור ביוגאוכימי - התפוצצות אוכלוסין - גבולות מקיימים לתפוקת חומר ואנרגיה - משאבים מתכלים - טביעת רגל אקולוגית - מערכת אקולוגית - שיא תפוקת הנפט - עקרון הזהירות המונעת - הכחדה המונית - זיהום - התחממות עולמית - בליית קרקע - דייג יתר - עמידות - סביבתנות - כלכלת מצב יציב

ספרים וסרטים: גבולות לצמיחה - התמוטטות - אנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם - מעריסה לעריסה - קורס בהתרסקות - סיפורם של הדברים - האיש שנטע עצים


אנרגיה

מושגים: אקסרגיהאנטרופיההחוק השני של התרמודינמיקההחזר אנרגיה על השקעת אנרגיהאנרגיה גלומהיחידות מידה לאנרגיה

אנרגיה

אנרגיה כלכלה וסביבה: משק האנרגיה העולמימשאבים מתכליםדלק מחצביפחםנפטגז טבעיאנרגיה גרעיניתבסיס אנרגטי לכלכלהייצור ראשונישיא תפוקת הנפטשיא תפוקת הפחםהתחממות עולמיתזיהום אווירעקרון העוצמה המקסימליתחקלאות ואנרגיה

אנרגיה מתחדשת: אנרגיה סולאריתאנרגיית רוחאנרגיה גאותרמיתייצור ראשוניאנרגיית יםביו דיזלאנרגיית גלי יםדלק אצותמשאבת חוםתנור שמשכבשן סולאריתאורת אור יוםכלי תחבורה מונעי רוחאנרגיה בת קיימא - ללא האוויר החם

שימור אנרגיה: פרדוקס ג'בונסBedZEDתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתבנייה ירוקהתאורת אור יוםצמחונותהתייעלות אנרגטית

אנרגיה בישראל: משק האנרגיה בישראלגז טבעי בישראלאנרגיה מתחדשת בישראלאנרגיה סולארית בישראלמוסד שמואל נאמןבתי זיקוק לנפטהחברה לאנרגיה מתחדשת אילת-אילות



זיהום

רקע וסוגי זיהום: זיהוםזיהום אווירהצטברות ביולוגיתהשפעות בריאותיות של זיהום אווירזיהום מיםזיהום קרקעזיהום במזוןזיהום אורזיהום אוויר מתחבורהזיהום תעשייתיחומרי הדברהמתכות כבדותדיאוקסיןכרייהדלק מחצביפחםהתחממות עולמיתגורם מסרטןטרטוגןמשבש אנדוקריניהשפעה חיצוניתחוק קואסהכחשת זיהום

זיהום בישראל: זיהום אוויר בישראלזיהום מים בישראלזיהום נחלים בישראלזיהום קרקע בישראלזיהום מזון בישראלתעשיות אלקטרוכימיותזיהום אוויר במפרץ חיפהרמת חובבזיהום האוויר בגוש דןהמשרד להגנת הסביבהאזרחים למען הסביבההקואליציה לבריאות הציבוראדם טבע ודיןצלולמגמה ירוקה

הקטנה ומניעת זיהום: אנרגיה מתחדשתגז טבעי בישראלתחבורה בת קיימאתחבורת אופנייםעירוניות מתחדשתתעשייה בת קיימאמעריסה לעריסהחקלאות בת קיימאמס פיגוכלכלה בת קיימאנתונים פתוחים

חקלאות

רקע: ייצור ראשוני - מחזור הזרחן - מחזור החנקן - קרקע - ציידים לקטים - המהפכה החקלאית - המהפכה הירוקה - חקלאות תעשייתית - פריון חקלאי - שימושי קרקע - דשן - הומוס - צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית - חקלאות בישראל

Contour buffer strips NRCS.jpg

אתגרי קיימות בחקלאות: בליית קרקע - מדבור - משבר המים העולמי - התחממות עולמית - חומרי הדברה - דשן כימי - שיא תפוקת הנפט - שיא תפוקת הזרחן - חקלאות כרות והבער - הנדסה גנטית - השפעות סביבתיות של מזון מהחי - ביטחון תזונתי - נעילה טכנולוגית

חקלאות בת קיימא: חקלאות בת קיימא - אגרואקולוגיה - פרמקלצ'ר - ביו אינטנסיב - טכנולוגיה נאותה - קומפוסט - שמירת זרעים - גידולים משולבים - סיעוף - יערנות חקלאית - קציר מי נגר - מזון אורגני - מזון מקומי - גינה קהילתית - חקלאות נתמכת קהילה - הקרן לביטחון תזונתי - תוכנית אב לחקלאות בת קיימא

ספרים וסרטים: התמוטטות - רובים חיידקים ופלדה - גבולות לצמיחה - תכנית ב' - עולם מלא, צלחות ריקות - מהפיכת הקנה הבודד - הסיוט של דרווין - מלך התירס - עתיד המזון - כוחה של קהילה