שינויים

'''מינוף פיננסי''' (באנגלית: '''Financial Leverage'''), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.

'''מינוף פיננסי''' (באנגלית: '''Financial Leverage'''), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.  

למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של [[תאגיד רב לאומי| חברות גדולות]] מול חברות קטנות ([[יתרון לגודל]]), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים ([[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]) ובכך להגביר את [[אי השוויון הכלכלי]]. חוקרי [[כסף|מערכות פיננסיות]] ו[[מערכות מורכבות]] טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.  

למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של [[תאגיד רב לאומי| חברות גדולות]] מול חברות קטנות ([[יתרון לגודל]]), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים ([[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]) ובכך להגביר את [[אי השוויון הכלכלי]]. חוקרי [[כסף|מערכות פיננסיות]] ו[[מערכות מורכבות]] טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.  

==דוגמה==

==דוגמה==

לשם המחשה ניקח משווק של מוצרים שאין לו מינוף, שיש לו לדוגמה 10,000 ש"ח. בכסף זה הוא קונה מוצר אחד, ומוכר אותו ב-11,000 ש"ח. נותר לו רווח של 1,000 ש"ח שהם שיעור רווח של 10% מסך ההשקעה שלו.  

לשם המחשה ניקח משווק של מוצרים שאין לו מינוף, שיש לו לדוגמה 10,000 ש"ח. בכסף זה הוא קונה מוצר אחד, ומוכר אותו ב-11,000 ש"ח. נותר לו רווח של 1,000 ש"ח שהם שיעור רווח של 10% מסך ההשקעה שלו.  

בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית - 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו.  

בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית - 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו.  

במקרה בו המינוף מקנה לבעלים שלו רווחים גדולים יותר מדובר ב'''"מינוף חיובי"'''. מובן שתהליך המינוף עלול להיכשל - בגלל קשיים במכירה לדוגמה. במקרה זה הגוף שלקח את המינוף יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית + את הריבית עליה. במצב זה המינוף הגדיל את ההפסדים למבצע המינוף ודבר זה מכונה '''"מינוף שלילי"'''. יש לשים לב שהמינוף החיובי אינו בהכרח בעל השפעות חיוביות לחברה - יתכן שמדובר בלקיחת הלוואות לשם הגדלת מפעל נשק או מפעל מזהם, המינוף מכונה חיובי משם שכך הוא מנקודת המבט של לוקח הלוואה.  

במקרה בו המינוף מקנה לבעלים שלו רווחים גדולים יותר מדובר ב'''"מינוף חיובי"'''. מובן שתהליך המינוף עלול להיכשל - בגלל קשיים במכירה לדוגמה. במקרה זה הגוף שלקח את המינוף יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית + את הריבית עליה. במצב זה המינוף הגדיל את ההפסדים למבצע המינוף ודבר זה מכונה '''"מינוף שלילי"'''. יש לשים לב שהמינוף החיובי אינו בהכרח בעל השפעות חיוביות לחברה - יתכן שמדובר בלקיחת הלוואות לשם הגדלת מפעל נשק או מפעל מזהם, המינוף מכונה חיובי משם שכך הוא מנקודת המבט של לוקח הלוואה.  

==תנאים למינוף פיננסי==

==תנאים למינוף פיננסי==

==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==

==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==

{{הפניה לערך מורחב|תאגיד רב-לאומי}}

{{הפניה לערך מורחב|תאגיד רב-לאומי}}

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות]] והשליטה ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה ב[[מניות]] מצד אנשים, מוסדות ופירמות, זאת על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו ב[[תאגידים רב לאומיים]] וגילו 43,000 תאגידים כאלה. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים שבניהם יש יותר קשרים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1,300 קודקודים בלבד שכוללת פירמות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות]] והשליטה ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה ב[[מניות]] מצד אנשים, מוסדות ופירמות, זאת על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו ב[[תאגידים רב לאומיים]] וגילו 43,000 תאגידים כאלה. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים שבניהם יש יותר קשרים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1,300 קודקודים בלבד שכוללת פירמות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאוד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאוד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונותיו חרף ההתנגדות של אנשים אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי המניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ-0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב-40% מהערך של התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונותיו חרף ההתנגדות של אנשים אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי המניות הגדולים מחזיקים ביכולות מינוף שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ-0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים, ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב-40% מהערך של התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

דבר זה נפוץ בתרחישים של [[מחזור עסקים|גאות פיננסית]], בזמן שבטחונות שניתנים על הלוואות תלויים למעשה בהמשך הגאות, שכן ערכם של הביטחונות תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או למיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי הטלת החוב על הבנקים או גופי השקעה או על ממשלות.  

דבר זה נפוץ בתרחישים של [[מחזור עסקים|גאות פיננסית]], בזמן שבטחונות שניתנים על הלוואות תלויים למעשה בהמשך הגאות, שכן ערכם של הביטחונות תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או למיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי הטלת החוב על הבנקים או גופי השקעה או על ממשלות.  

דבר זה מוכר בשם "כשאתה לא יכול להחזיר חוב קטן לבנק, אתה בבעיה גדולה, כאשר אתה לא יכול להחזיר חוב גדול לבנק, הבנק בבעיה גדולה". לדוגמה בעשור שבין 2005 ועד 2015 הפסידו בנק הפועלים ובנק לאומי 1.7 ו-1.4 מיליארד ש"ח בהתאמה מאשראי שלא הוחזר מעסקים קטנים. סכומים אלה קטנים יותר לעומת החובות שהותיר להם [[אליעזר פישמן]] עקב אשראי עסקי שלקח מהם בשנים האחרונות בסך של 2 מיליארד ש"ח מכל בנק, שאת רובו אינו יכול להחזיר בצורה ישירה או על ידי מכירת נכסים.[http://www.themarker.com/markets/1.2770850]

דבר זה מוכר בשם "כשאתה לא יכול להחזיר חוב קטן לבנק, אתה בבעיה גדולה, כאשר אתה לא יכול להחזיר חוב גדול לבנק, הבנק בבעיה גדולה". לדוגמה בעשור שבין 2005 ועד 2015 הפסידו בנק הפועלים ובנק לאומי 1.7 ו-1.4 מיליארד ש"ח בהתאמה מאשראי שלא הוחזר מעסקים קטנים. סכומים אלה קטנים יותר לעומת החובות שהותיר להם [[אליעזר פישמן]] עקב אשראי עסקי שלקח מהם בשנים האחרונות בסך של 2 מיליארד ש"ח מכל בנק, שאת רובו אינו יכול להחזיר בצורה ישירה או על ידי מכירת נכסים.[http://www.themarker.com/markets/1.2770850]  

סיכון מוסרי הוא סוג של [[כשל שוק]], שיכול לגרור [[פשיטות רגל]] של חברות או [[ריצה על הבנק]]. בהיקפים גדולים יותר הוא עלול לגרום לערעור מערכת כלכלית של מדינה שלמה או אפילו להשפיע על הכלכלה העולמית, בדומה ל[[המשבר הכלכלי של שנת 2008|משבר הכלכלי של שנת 2008]].

סיכון מוסרי הוא סוג של [[כשל שוק]], שיכול לגרור [[פשיטות רגל]] של חברות או [[ריצה על הבנק]]. בהיקפים גדולים יותר הוא עלול לגרום לערעור מערכת כלכלית של מדינה שלמה או אפילו להשפיע על הכלכלה העולמית, בדומה ל[[המשבר הכלכלי של שנת 2008|משבר הכלכלי של שנת 2008]].

==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==

==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי ללוות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation". הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  

במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי ללוות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation". הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  

עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.  

עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.  

* [[חברת פירמידה]] - דרך נפוצה למינוף פיננסי - שליטה על חברה באמצעות הון עצמי נמוך.  

* [[חברת פירמידה]] - דרך נפוצה למינוף פיננסי - שליטה על חברה באמצעות הון עצמי נמוך.  

* [[יתרון לגודל]]

* [[יתרון לגודל]]

* [[חברות ציבוריות בישראל]]- הטייקונים בישראל משלבים שליטה בגופים ריאליים ופיננסים כדי ליצור לעצמם מינוף נוח.

* [[חברות ציבוריות בישראל]]- הטייקונים בישראל משלבים שליטה בגופים ריאליים ופיננסים כדי ליצור לעצמם מינוף נוח.

* [[תאגיד רב-לאומי]]

* [[תאגיד רב-לאומי]]

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Leverage_%28finance%29 מינוף פיננסי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Leverage_%28finance%29 מינוף פיננסי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.youtube.com/watch?v=Q0zEXdDO5JU&NR=1 הסבר על מינוף בסרטון "משבר החוב" (של מניות הסאב-פריים)]

* [http://www.youtube.com/watch?v=Q0zEXdDO5JU&NR=1 הסבר על מינוף בסרטון "משבר החוב" (של מניות הסאב-פריים)]

* [http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0025995 The Network of Global Corporate Control], Stefania Vitali, James B. Glattfelder, Stefano Battiston  

* [http://www.plosone.org/article/info%3Adoi%2F10.1371%2Fjournal.pone.0025995 The Network of Global Corporate Control], Stefania Vitali, James B. Glattfelder, Stefano Battiston  

* [http://takenspace.blogspot.co.il/2011/10/corporations-that-control-our-modern.html 50 תאגידים ששולטים בהון העולמי] Stefania Vitali, James B. Glattfelder, Stefano Battiston

* [http://takenspace.blogspot.co.il/2011/10/corporations-that-control-our-modern.html 50 תאגידים ששולטים בהון העולמי] Stefania Vitali, James B. Glattfelder, Stefano Battiston

* [[גיא רולניק]], [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.3056270 מה מסתתר מאחורי המיליארדים בפשיטת הרגל של אליעזר פישמן] דה מרקר, 02.9.2016

* [[גיא רולניק]], [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.3056270 מה מסתתר מאחורי המיליארדים בפשיטת הרגל של אליעזר פישמן] דה מרקר, 02.9.2016