47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←רקע
[[זיהום תעשייתי]] מהמפעלים שהונעו במנועי קיטור בלתי יעילים והוסקו ב[[פחם]] גרם ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] קשה. זיהומים אלה, יחד עם חום בלתי נסבל, צפיפות, קשירת עובדים למכונות ושאשר סוגי התעללות היו עניין נפוץ. לפי קיפטריק סייל תאונות קטלניות היו עניין יומיומי, ולעיתים ספגו העובדים (שהיו לעיתים קרובות ילדים או נשים) מכות שהביאו למותם. בשנת 1842, 30 שנה לאחר מהומות הלודיסטים, תוחלת החיים בבריטניה היתה 40 שנה, אבל בערי התעשייה, כמו מנצ'סטר ולידס, תוחלת החיים של עובדים היתה 18 שנה. 57% מהילדים במנצ'סטר ו-53% מילדי לידס מתו לפני גיל 5.<ref name="yuval_dror">יובל דרור, הפוליטיקה של הטכנולוגיה, פרק 2, "הלודיטים", הוצאת מפה, 2006</ref>
[[זיהום תעשייתי]] מהמפעלים שהונעו במנועי קיטור בלתי יעילים והוסקו ב[[פחם]] גרם ל[[זיהום אוויר]] ול[[זיהום מים]] קשה. זיהומים אלה, יחד עם חום בלתי נסבל, צפיפות, קשירת עובדים למכונות ושאשר סוגי התעללות היו עניין נפוץ. לפי קיפטריק סייל תאונות קטלניות היו עניין יומיומי, ולעיתים ספגו העובדים (שהיו לעיתים קרובות ילדים או נשים) מכות שהביאו למותם. בשנת 1842, 30 שנה לאחר מהומות הלודיסטים, תוחלת החיים בבריטניה היתה 40 שנה, אבל בערי התעשייה, כמו מנצ'סטר ולידס, תוחלת החיים של עובדים היתה 18 שנה. 57% מהילדים במנצ'סטר ו-53% מילדי לידס מתו לפני גיל 5.<ref name="yuval_dror">יובל דרור, הפוליטיקה של הטכנולוגיה, פרק 2, "הלודיטים", הוצאת מפה, 2006</ref>
המכונות גרמו לכך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים. אחת הקבוצות הראשונה להפגע היתה בתחום גימור הבגדים (croppers). באיזור יורקשר לדוגמה, עבדו בתחום זה כ-5,000 איש נכון לשנת 1812. כעבור 5 שנים, ב-1817 רק 760 מהם המשיכו לעבוד בעבודה זו, ב-1830 ירד מספר העוסקים בתחום ל-0. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להעשות על ידי ילדים. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה לחליף אותם בקלות בילדים אחרים.<ref name="yuval_dror"/>
המכונות גרמו לכך שאלפי אנשים שעבדו בתעשיית הבדים. אחת הקבוצות הראשונה להפגע היתה בתחום גימור הבגדים (croppers). באיזור יורקשר לדוגמה, עבדו בתחום זה כ-5,000 איש נכון לשנת 1812. כעבור 5 שנים, ב-1817 רק 760 מהם המשיכו לעבוד בעבודה זו, ב-1830 ירד מספר העוסקים בתחום ל-0. מכונה אחת החליפה 27 עובדים מסוג זה, ותפעולה היה יכול להעשות על ידי ילדים. אם הילדים מתו, חלו או נפצעו, אפשר היה לחליף אותם בקלות בילדים אחרים.<ref name="yuval_dror"/>
==פעילות==
הלודיטים נפגשו בלילות בביצות סביב ערי תעשייה ושם תרגלו תרגולים ותמרונים. הם לרוב נהנו מתמיכה מקומית. איזורי הפעילות העיקריים שלהם היו במחוז נוטינגהם בנובמבר 1811 ובעקבות זה במחוז מערב יורקשר בתחילת 1812 ובמחוז לנקשייר ממרץ 1812. סה"כ פעלו הלודטים כשנה - בין נובמבר 1811 ועד ינואר 1813. רוב הפעילות נערכה בחצי השנה הראשונה עד מאי 1812.
===תחילת הפעילות===
ב-4 בנובמבר 1811 פעלו הלוטידים לראשונה, נגד התעשיין הולניגסוורת' מהעיר נוטינגהם, ושרפו 6 מכונות אריגה. ב-10 בנומבר הם תקפו שוב, אלא שהולניגסוורת' ו-7 מעובדיו חיכו להם והתפתח קרב יריות. אחד הלודיטים, ג'ון וסטלי נורה ונהרג, והלודיטים נסוגו ולקחו את גופתו, לאחר מכן שבו, שברו את הדלת בעוד השומרים והמשפחה נמלטים. הלודיטים שרפו את המכונות והבית נשרף כליל. ב-14 בנובמר נערכה הלוויתו של וסטלי והגיעו אליה מאות אנשים זועמים. מספר ימים לאחר מכן התפרסם המנשר הלודיטי הראשון שקרא ל"מוות או נקמה" וסימן עוד תעשיין, צארלס לייסי מהעיר נוטינגהם.
מטרתם של הלודיטים היתה להרוס מכונות, אבל גם להטיל פחד על התעשיינים. התקפות הלודיטים היו חשאיות ומהירות, הם פלשו למפעלים והרסו מכונות וכל מה שניתן, לעיתים שרפו את המפעל ולעיתים שדדו. כאשר התנגבות לא היתה אפשרית בגלל שמירה הדוקה הגיעו הלודיטים במספרים גדולים והתגברו על השומרים. בסה"כ נהרסו בנובמבר 1811 כ-400 מכונות טוויה. הצלחת פעילות זו והזעם על תגובת התעשיינים והממשלה הביאה להתפשטות פעילות הלודיטים למקומות אחרים וכן לתגובה חריפה של הממשלה הבריטית מאידך.
===תגובת הממשלה והתגברות המהומות===
הממשלה הבריטית נתנה גיבוי מלא לתעשיינים בעלי המפעלים ודיכאה בכוח את הלודיטים. כוחות משטרה לשומרים הפרטיים שפיטרלו בלילות בעיר נוטניגהם. אליהם הצטרפו 1,900 חיילים שנשלחו בבהילות בנובמר 1811 על ידי הממשלה הבריטית. עוד 500 חיילים נשלחו בחודש דצמבר של אותה שנה. עוד 100 חיילים נשלחו בינואר. בנוסף הבטיחה הממשלה סכומים גדולים של כסף תמורת מידע על כותבי המנשרים או מידע לסיכול פעילות הלודיטים. דבר זה לא עזר ומאות נוספות של מכונות נהרסו בכל אחד מהחודשים האלה.
הממשלה הבריטית הכריזה ב-14 בפברואר 1812 כי בכוונתה להגיש לפרלמנט הצעת חוק שמטילה גזר דין מוות על מי שהורס מכונות אריגה. עוד קודם לכן נתפסו 10 גברים שנחשדו כלודיטים, חלקם זוכו, חלקם נשפטו לכלא וחלקם לגלות באוסטרליה. אם בעקבות זען על המשפט ואם מסיבה אחרת פעילות הלודיטים התפשטה למחוזות אחרים. במנצ'סטר פעלו עשרות ולפעמים מאות פועלים נגד המפעלים הגדולים בעיר. לפעמים הפעולות נכשלו ולפעמים המפעלים נשרפו כליל.
באפריל 1812 הגיעה פעילות הלודיטים לשיאה. ביורקשייר ניסו התוקפים להרוס בית חרושת של ויליאם קרטרייט ונהדפו בקרב יריות. לאחר שבוע תקפו הלודיסים בית חרושת של ויליאם הורספל והרגו אותו. כוחות המשטרה והצבא עצרו מאה אנשים שנחשדו בתקיפות ומתוכם נתלו 17 איש בגין הרציחות והתקיפות. הממשלה שלחה לאיזורי הפרעות עוד אלפי חיילים. סה"כ נשלחו לאיזורים אלה כ 14,400 חיילים. בתקופה מסויימת כמות זו היתה גדולה יותר מאשר מספר החיילים שלחמו באותה עת נגד צבא הצרפתי של נפוליאון ה-1 בספרד, ובעיתונות הובא חשש ממרד בשלטון וממלחמת אזרחים.
ב-9 במאי נורה למוות ראש ממשלת בריטניה, ספנסר פרסוול, שהוביל את המתקפה נגד הלודיטים. בתחילה חשדו שמדובר בפועלם של הלודיטים, ששמחו לשם הידיעה על מותו, אבל נתברר כי הוא נרצח על ידי תמהוני.
למרות מאות מכונות שנשרפו כל חודש, מתקפות רבות והרוגים משני הצדדים, לא הצליחו הלודיטים לשבור את התעשיינים שקיבלו גיבוי מהממשלה. עוד ועוד לודיטים נעצרו ופעילותם הלכה ודעכה. המתקפה האחרונה נערכה בינואר 1813. לאחריה נערכו עוד מהומות וביזות אבל התנועה החלה לאבד את המומנטום שלה החל מהמשפט ביורק באפריל 1812.
==השלכות על התאורה הכלכלית==
==השלכות על התאורה הכלכלית==