שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,859 בתים ,  19:10, 22 באוקטובר 2011
שורה 29: שורה 29:     
==השלכות על התאורה הכלכלית==
 
==השלכות על התאורה הכלכלית==
 +
===שכר ותפוקה שולית===
 
בתאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] מקובלת [[פונקציית הייצור]] לפירמה או מפעל שיש בה [[תפוקה שולית פוחתת]] לגורמי הייצור. בדרך כלל מקובל להסתכל על פונקציה שבה יש שני גורמי ייצור [[הון]] (מכונות, מפעלים) ועבודה (עובדים). ככל שמכניסים יותר הון, כאשר כמות העובדים קבועה, התפוקה השולית של העובדים עולה. לפי התאוריה, התפוקה השולית של העובדים קובעת השכר. תפוקה שולית גבוהה יותר אמורה להעלות את שכר העובדים.  
 
בתאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] מקובלת [[פונקציית הייצור]] לפירמה או מפעל שיש בה [[תפוקה שולית פוחתת]] לגורמי הייצור. בדרך כלל מקובל להסתכל על פונקציה שבה יש שני גורמי ייצור [[הון]] (מכונות, מפעלים) ועבודה (עובדים). ככל שמכניסים יותר הון, כאשר כמות העובדים קבועה, התפוקה השולית של העובדים עולה. לפי התאוריה, התפוקה השולית של העובדים קובעת השכר. תפוקה שולית גבוהה יותר אמורה להעלות את שכר העובדים.  
   שורה 34: שורה 35:     
ניתן לנסות להתמודד עם דבר זה על ידי תיקון של התאוריה הנאו-קלאסית על ידי שתכיל מושג כמו [[הון אנושי]]. במקרה זה עברו מטכנולוגיה עתירת הון אנושי, שדרש שנים רבות של הכשרה ולימוד, הגביל את כמות האנשים שיכלו לעסוק במקצוע ולכן העלה את שכרם, לטכנולוגיה אחרת דלה מאד בהון אנושי, ועתירת [[הון תעשייתי]] (וכן [[זיהום]] רב שאליו היו העובדים חשופים במקום העבודה ובמקומות המחייה שלהם). עם זאת, גם עם המושג של הון אנושי התפוקה השולית של עובד גדלה ועם זאת השכר שלו ירד.
 
ניתן לנסות להתמודד עם דבר זה על ידי תיקון של התאוריה הנאו-קלאסית על ידי שתכיל מושג כמו [[הון אנושי]]. במקרה זה עברו מטכנולוגיה עתירת הון אנושי, שדרש שנים רבות של הכשרה ולימוד, הגביל את כמות האנשים שיכלו לעסוק במקצוע ולכן העלה את שכרם, לטכנולוגיה אחרת דלה מאד בהון אנושי, ועתירת [[הון תעשייתי]] (וכן [[זיהום]] רב שאליו היו העובדים חשופים במקום העבודה ובמקומות המחייה שלהם). עם זאת, גם עם המושג של הון אנושי התפוקה השולית של עובד גדלה ועם זאת השכר שלו ירד.
 +
 +
===טכנולוגיה ומקומות עבודה===
 +
טענה הנאו קלאסית אחרת נקראת  "[http://en.wikipedia.org/wiki/Luddite_fallacy כשל הלודיסטים]" ולפיה הלודיסטים טעו. בטווח הארוך, הגברת היעילות של התעשייה לא גורמת להתגברות גוברת והולכת של אבטלה ואי שוויון. ההכנסה של צרכנים ושל בעלי תעשייה שהרוויחו כתוצאה מהוזלת המוצרים, מתועלת להגדלת הביקוש למוצרים אחרים. דבר זה מייצר משרות חדשות שאליהם יכולים לעבור העובדים שפוטרו עקב כניסת הטכנולוגיה.
 +
 +
תזה זו נמצאת בויכוח שכן יש ראיות לכאן ולכאן. אם הלודיסטים היו צודקים, מצבם של הפועלים היה הולך ומתדרדר מאז המאה ה-19, שכן עשרות ומאות תחומי תעשייה פיטרו עובדים מיומנים בעקבות הכנסה של מכונות.  מצד שני, אין ראיה מה קצב של השינויים וכי אותם פועלים שפוטרו עקב כניסת הטכנלוגיה אכן זוכים להנות גם מהגברת הביקושים שבאים לאחר הצמיחה הכלכלית שנובעת מהוזלת המחירים לצרכנים. בנוסף, לפי מחקרים שונים בארצות הברית בין 1980 ל-2000 טכנולוגיות חדשות שנכנסו גרמו להגברת [[אי שוויון|אי השוויון]] כאשר חלק קטן מהפועלים שפוטרו עבר למשרות הדורשות הכשרה וכישורים גבוהים והכנסתו עלתה, וחלק גדול מהעובדים עבר לעבודות ללא מיומנות ושכרו ירד.
    
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==

תפריט ניווט