47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
הנוחסה יכולה להוות עזר או קירוב ראשוני להבנת הגורמים הראשיים של השפעות אנושיות על הסביבה הטבעית. הוגים מאוחרים יותר כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מצביעים על כך ש"טכנולוגיה" יכולה להעלות או להוריד את כמות ההשפעה הסביבתית בהתאם לסוג שלה. לדוגמה היא יכולה לסמל שריפת [[פחם]] או לחלופין לסמל [[טורבינות רוח]].
הנוחסה יכולה להוות עזר או קירוב ראשוני להבנת הגורמים הראשיים של השפעות אנושיות על הסביבה הטבעית. הוגים מאוחרים יותר כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] מצביעים על כך ש"טכנולוגיה" יכולה להעלות או להוריד את כמות ההשפעה הסביבתית בהתאם לסוג שלה. לדוגמה היא יכולה לסמל שריפת [[פחם]] או לחלופין לסמל [[טורבינות רוח]].
==דה קפלינג==
בקרב חוגים הדנים ב[[כלכלה סביבתית]] ו[[פיתוח בר קיימא]] קיים מושג ה[[דה קפלינג]]. לפי רעיון זה ניתן להמשיך לקיים [[צמיחה כלכלית]] ואולי גם [[גידול אוכלוסין]] תוך הסתמכות על [[שינויים טכנולוגים]] שיביאו להורדת העומס הסביבתי.
ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מנגח רעיון זה על ידי שימוש במשוואת I=PAT. ג'קסון טוען כי לדוגמה בנושא של פליטות [[פחמן דו חמצני]] ניתן להשתמש במשוואה כדי להפריד את ההשפעה האנושית ל-3 מרכיבים: האוכלוסיה, ה"עושר" (ביחידות של דולרים לאדם לשנה) ו"טכנולוגיה" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור של דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] לנפש (T ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).
כאשר מדברים על דה קפלינג יחסי - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A וP ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים אלה, כדי להביא להשפעה סביבתית קבועה ולגרום להקטנה עוד יותר חזקה כדי להגיע לדה-קפלינג אבסולוטי.
===דוגמה מספרית בשנים 1990-2007===
לשם הדגמת הרעיון, ג'קסון משתמש בדוגמה מספרית של פליטות פחמן. בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת עמדה על 4700 דולר. "עצימות הפחמן" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סך פליטות הפחמן לשנה היו: 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.
בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמופסירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050.
למרות שבין השנים היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, - כך שירדו מ 0.87 ל 0.77 גרם פד"ח לדולר, ירודה זו היתה קטנה יותר יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסיה - כך שסה"כ המגמה היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול של שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה.
אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסיה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונמי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]].
==ראו גם==
* [[כלכלת מצב יציב]]
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==