שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:  
'''מודל זרמים ומאגרים''' הוא צורת ניתוח של [[דינמיקה של מערכות]]. מודל זרמים ומאגרים אחד פותח על ידי הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] (Nicholas Georgescu-Rogen), והיווה כנראה את אחת מפריצות הדרך הדרושות לפיתוח הניתוח של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ושל [[כלכלה ביופיסית]]. המודל מתואר במאמר "חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי" (1971). מודל אחר של זרמים ומאגרים הוא המודל הממוחשב [[עולם 3]] שפותח במסגרת הספר [[גבולות לצמיחה]].  
 
'''מודל זרמים ומאגרים''' הוא צורת ניתוח של [[דינמיקה של מערכות]]. מודל זרמים ומאגרים אחד פותח על ידי הכלכלן [[ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן]] (Nicholas Georgescu-Rogen), והיווה כנראה את אחת מפריצות הדרך הדרושות לפיתוח הניתוח של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלה האקולוגית]] ושל [[כלכלה ביופיסית]]. המודל מתואר במאמר "חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי" (1971). מודל אחר של זרמים ומאגרים הוא המודל הממוחשב [[עולם 3]] שפותח במסגרת הספר [[גבולות לצמיחה]].  
    +
==מודל מאגרים וזרמים של ג'ורג'סקיו רוגן==
 
==בעיה בניתוח הנאו קלאסי==
 
==בעיה בניתוח הנאו קלאסי==
 
בעיה עיקרית שג'ורג'סקיו רוגן מאבחן בניתוח הכלכלי הרגיל הוא הבלבול בין מאגרים לזרמים. דבר שמוביל לייצוג מוטעה ביחסים הבסיסים בין [[הון טבעי]] ל[[הון תעשייתי]]. דוגמה מוכרת לייצוג זרמים ומאגרים היא [[פונקציית הייצור]] מסוג [[קוב דאגלס]]:  
 
בעיה עיקרית שג'ורג'סקיו רוגן מאבחן בניתוח הכלכלי הרגיל הוא הבלבול בין מאגרים לזרמים. דבר שמוביל לייצוג מוטעה ביחסים הבסיסים בין [[הון טבעי]] ל[[הון תעשייתי]]. דוגמה מוכרת לייצוג זרמים ומאגרים היא [[פונקציית הייצור]] מסוג [[קוב דאגלס]]:  
שורה 24: שורה 25:  
דבר זה בעייתי בשני מישורים- האחד הוא שכאשר מיישמים את המשוואה למודלי [[מאקרו כלכלה|מאקרו]], הגדלה של K לאינסוף פרושה כילוי מהיר של מקור המשאבים (R. Christensen, 1989) המישור השני הוא שפיזית דבר זה הינו בלתי אפשרי. אי אפשר לשמור את כמות הייצור הפיסי של מוצרים כאשר מורידים עוד ועוד את כמות החומר והאנרגיה הדרושה לייצורם.
 
דבר זה בעייתי בשני מישורים- האחד הוא שכאשר מיישמים את המשוואה למודלי [[מאקרו כלכלה|מאקרו]], הגדלה של K לאינסוף פרושה כילוי מהיר של מקור המשאבים (R. Christensen, 1989) המישור השני הוא שפיזית דבר זה הינו בלתי אפשרי. אי אפשר לשמור את כמות הייצור הפיסי של מוצרים כאשר מורידים עוד ועוד את כמות החומר והאנרגיה הדרושה לייצורם.
   −
==מודל מאגרים וזרמים של ג'ורג'סקיו רוגן==
+
===מודל מאגרים וזרמים של ג'ורג'סקיו רוגן===
מודל מאגרים וזרמים של ג'ורג'סקיו- רוגן מתחיל מההכרה שתרומת הטבע היא זרם של משאבי טבע בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה. חומרי גלם אלו משתנים על ידי מאגר של סוכנים (עובדים וציוד הון), שלא נכללים בעצמם בצורה פיסית בתוך המוצר.  
+
 
 +
מודל מאגרים וזרמים של ג'ורג'סקיו- רוגן מתחיל מהטענה שתרומת הטבע היא זרם של משאבי טבע בעלי [[אנטרופיה]] נמוכה. [[חומרי גלם]] אלו משתנים על ידי מאגר של סוכנים (עובדים וציוד הון), שלא נכללים בעצמם בצורה פיסית בתוך המוצר.  
    
מאגרי עבודה והון מרכיבים את הסיבה האפקטיבית לעושר, והחומר הטבעי הוא הסיבה החומרית. מאגרי העובדים וההון (או קרנות- Funds) "נשחקים" ומוחלפים לאחר פרקי זמן ארוכים. זרמי משאבים "משומשים" או נהפכים למוצרים בתוך זמן קצר.  
 
מאגרי עבודה והון מרכיבים את הסיבה האפקטיבית לעושר, והחומר הטבעי הוא הסיבה החומרית. מאגרי העובדים וההון (או קרנות- Funds) "נשחקים" ומוחלפים לאחר פרקי זמן ארוכים. זרמי משאבים "משומשים" או נהפכים למוצרים בתוך זמן קצר.  
שורה 33: שורה 35:  
ניתן לבנות את אותו הבית עם פחות נגרים ויותר מסורים חשמליים, אבל שום כמות של נגרים ומסורים חשמליים לא תאפשר לנו להקטין במידה משמעותית את כמות הקורות והמסמרים. מובן שאפשר להשתמש בלבנים במקום בעץ. אבל זו תחלופה של זרם משאבים אחד בשני, במקום החלפה של מאגר בזרם. מאגרים וזרמים, הסיבות האפקטיביות והחומריות, הם משלימים, לא תחליפים, בתהליך הייצור.  
 
ניתן לבנות את אותו הבית עם פחות נגרים ויותר מסורים חשמליים, אבל שום כמות של נגרים ומסורים חשמליים לא תאפשר לנו להקטין במידה משמעותית את כמות הקורות והמסמרים. מובן שאפשר להשתמש בלבנים במקום בעץ. אבל זו תחלופה של זרם משאבים אחד בשני, במקום החלפה של מאגר בזרם. מאגרים וזרמים, הסיבות האפקטיביות והחומריות, הם משלימים, לא תחליפים, בתהליך הייצור.  
   −
====השלכות על המודל הנאו קאלסי====
+
 
 +
 
 +
===השלכות המודל===
 +
;השלכות על המודל הנאו קאלסי:
 
תאור זה של המערכת הכלכלית מעמיד בספק את המודלים הנאו- קלאסיים הנוכחיים של הייצור אשר
 
תאור זה של המערכת הכלכלית מעמיד בספק את המודלים הנאו- קלאסיים הנוכחיים של הייצור אשר
 
# בדרך כלל [[העדרם של משאבי טבע מתהליך הייצור|לא מכלילים משאבים כלל]], כשהם מתארים את הייצור כפונקציה של הון ועבודה בלבד.
 
# בדרך כלל [[העדרם של משאבי טבע מתהליך הייצור|לא מכלילים משאבים כלל]], כשהם מתארים את הייצור כפונקציה של הון ועבודה בלבד.
שורה 44: שורה 49:     
האדם אינו יכול לברוא או להרוס חומר-אנרגיה, הדבר שבני האדם חיים עליו והבסיס לכלכלה הוא ההבדל האיכותי בין משאבי טבע לבין פסולת -  כלומר, ההגדלה של האנטרופיה. הכלכלה יכולה להיות יעילה יותר או פחות בניצול האנרגיה והחומר בעל האנרגיה הנמוכה כדי לייצר דברים שאנשים חפצים בהם, או זקוקים להם, ולהשתמש לשם כך בטכנולוגיה או במוסדות משוכללים יותר, כדי להפיק מכל זה יותר או פחות תועלת כלכלית. אבל ללא הזרם בעל האנטרופיה הנמוכה שהטבע מספק אין אפשרות לייצר שום דבר. חומר-אנרגיה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לערך. חשוב, לכן, לנתח את מקורות האנטרופיה הנמוכה (המחלק המשותף הפיזיקלי של התועלת), ואת דפוסי הנדירות שלהם.
 
האדם אינו יכול לברוא או להרוס חומר-אנרגיה, הדבר שבני האדם חיים עליו והבסיס לכלכלה הוא ההבדל האיכותי בין משאבי טבע לבין פסולת -  כלומר, ההגדלה של האנטרופיה. הכלכלה יכולה להיות יעילה יותר או פחות בניצול האנרגיה והחומר בעל האנרגיה הנמוכה כדי לייצר דברים שאנשים חפצים בהם, או זקוקים להם, ולהשתמש לשם כך בטכנולוגיה או במוסדות משוכללים יותר, כדי להפיק מכל זה יותר או פחות תועלת כלכלית. אבל ללא הזרם בעל האנטרופיה הנמוכה שהטבע מספק אין אפשרות לייצר שום דבר. חומר-אנרגיה הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק לערך. חשוב, לכן, לנתח את מקורות האנטרופיה הנמוכה (המחלק המשותף הפיזיקלי של התועלת), ואת דפוסי הנדירות שלהם.
 +
 +
;השלכה על קיימות חלשה כלכלית:
 +
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] נוטים לבטא את גורמי הייצור השונים במונחים כספיים, במיוחד בפונקציות ייצור מצרפיות (לדוגמ מודל הצמיחה של סולו מ-1957). דבר זה גורם לערפול נוסף של התחום, ויוצר מראית עין כאילו כל גורמי הייצור הם הומוגניים (Daly, 1997). תאור תהליך הייצור במונחים כספיים טבוע בהגדרות של "[[קיימות|קיימות חלשה]]" של הכלכלנים - הערך הכולל [במונחים כספיים] של כל מאגרי [[הון|ההון]] ישאר קבוע - כך נראה כאילו [[הון טבעי]] ו[[הון תעשייתי]] הם תחליפייים זה לזה. (Pearce et al., 1990) בספר [[מעבר לצמיחה (ספר)|מעבר לצמיחה]] נותן דיילי נימוקים מדוע הון טבעי והון תעשייתי אינם תחליפיים אלא משלימים.
 +
 +
;מודלים נוספים:
 +
מודל זרמים ומאגרים של רוגן היווה השראה לפיתוח מודלים של [[כלכלת מצב יציב]] ששמה דגש על [[ייצוב אוכלוסין]] וייצוב התוצר הכלכלי במקום על צמיחה. רעיונות אלה פותחו בספרים כמו [[כלכלת מצב יציב (ספר)|כלכלת מצב יציב]] ו[[מעבר לצמיחה]] של [[הרמן דיילי]] ו[[שגשוג ללא צמיחה (ספר)|שגשוג ללא צמיחה]] של [[טים ג'קסון]].
    
===תאור של מפעל לפי מודל זרמים ומאגרים===
 
===תאור של מפעל לפי מודל זרמים ומאגרים===
שורה 58: שורה 69:     
באופן כללי, כאשר משנים את המבנה של תהליך הייצור לא מובטח שפונקציות כמו F(r,i,w) או קרנות (K,L) ישארו זהות, וכך גם הזרמים (r,i,w).
 
באופן כללי, כאשר משנים את המבנה של תהליך הייצור לא מובטח שפונקציות כמו F(r,i,w) או קרנות (K,L) ישארו זהות, וכך גם הזרמים (r,i,w).
  −
===השלכה על קיימות חלשה כלכלית===
  −
[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] נוטים לבטא את גורמי הייצור השונים במונחים כספיים, במיוחד בפונקציות ייצור מצרפיות (לדוגמ מודל הצמיחה של סולו מ-1957). דבר זה גורם לערפול נוסף של התחום, ויוצר מראית עין כאילו כל גורמי הייצור הם הומוגניים (Daly, 1997). תאור תהליך הייצור במונחים כספיים טבוע בהגדרות של "[[קיימות|קיימות חלשה]]" של הכלכלנים - הערך הכולל [במונחים כספיים] של כל מאגרי [[הון|ההון]] ישאר קבוע - כך נראה כאילו [[הון טבעי]] ו[[הון תעשייתי]] הם תחליפייים זה לזה. (Pearce et al., 1990) בספר [[מעבר לצמיחה (ספר)|מעבר לצמיחה]] נותן דיילי נימוקים מדוע הון טבעי והון תעשייתי אינם תחליפיים אלא משלימים.
      
==מודל זרמים ומאגרים ב"עולם 3"==
 
==מודל זרמים ומאגרים ב"עולם 3"==

תפריט ניווט