שינויים

דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את  [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] (ISEE) וכן את הירחון האקדמי [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)|Ecological Economics]] יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], כאחרי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסנטה מאוניברסטית וורמונט תרם לגידול בפופלריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster.

דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את  [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] (ISEE) וכן את הירחון האקדמי [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)|Ecological Economics]] יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], כאחרי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסנטה מאוניברסטית וורמונט תרם לגידול בפופלריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster.

==הבדלים בין כלכלה אקולוגית לכלכלה נאו קלאסית==

==הבדלים בין כלכלה אקולוגית לכלכלה נאו קלאסית==

===מי מכיל את מי===

===מי מכיל את מי===

כלכלה נאו קלאסית הניחה באופן היסטורי באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, דבר זה הוא בגלל שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]] , [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית טוענת ש[[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] מסתכמת בבעיה של הפנמת [[עלויות חיצוניות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון שבין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע.  

כלכלה נאו קלאסית הניחה באופן היסטורי באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, דבר זה הוא בגלל שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]] , [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית טוענת ש[[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] מסתכמת בבעיה של הפנמת [[עלויות חיצוניות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון שבין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע.  

עמדה זו לא עומדת בקנה אחד עם הרבה ממה שמדעי הטבע למדו על העולם, ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של [[ההון הטבעי]] ביצירת השפע (הון טבעי יכול להחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ו[[אנרגיה]] המצויים במחסור, יחד עם [[המערכות הסביבתיות]] המורכבות והמגווונות שמספקות [[שירותי טבע|שרותים]] וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני [[קרינה סולארית]] וקוסמית וכו').

עמדה זו לא עומדת בקנה אחד עם הרבה ממה שמדעי הטבע למדו על העולם, ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של [[ההון הטבעי]] ביצירת השפע (הון טבעי יכול להחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ו[[אנרגיה]] המצויים במחסור, יחד עם [[המערכות הסביבתיות]] המורכבות והמגווונות שמספקות [[שירותי טבע|שרותים]] וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני [[קרינה סולארית]] וקוסמית וכו').

עולם ללא עבודה הוא, עבור הכלכלנים "[[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]]". לעומת זאת האקולוגיה והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את ה[[ביוספרה]] – מערכת התומכת בהספקת משאבים ו[[שירותי טבע|שרותים תומכי חיים]] כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או הון אנושי.  

עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "[[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]]". לעומת זאת האקולוגיה והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את ה[[ביוספרה]] – מערכת התומכת בהספקת משאבים ו[[שירותי טבע|שרותים תומכי חיים]] כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או הון אנושי.  

לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האוקולית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "[[מוצרי שוק]]" תורמת ל[[צמיחה כלכלית]]".

לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האוקולית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "[[מוצרי שוק]]" תורמת ל[[צמיחה כלכלית]]".