כלכלה אקולוגית

כלכלה אקולוגית (Ecological Economics) היא זרם מחשבה ותחום מחקר אקדמי שעוסק בדינמיקה ובתלות ההדדית (קו-אבולוציה) בין הכלכלה האנושית לבין המערכות האקולגיות הטבעיות. השאלה המרכזית שלה היא כיצד להגיע לכלכלה מקיימת - כלכלה שפועלת במשך דורות רבים תוך התחשבות במגבלות הפיזיים , האקולוגיים והחברתיים. הכלכלה האקולוגית מחברת בין דיסיפלינות אקדמיות שונות, תוך שילוב של מדעי הטבע עם מדעי החברה. הכלכלה האקולוגית שונה במובנים רבים מהזרם הכלכלי האורתודוקסי של כלכלה הנאו קלאסית וכן מזרמים נוספים כמו כלכלה קיינסינית.

מטרה

מטרתה העיקרית של הכלכלה האקולוגית היא לתת תאוריה כלכלית וכלים מעשיים לפיתוחה של כלכלה מקיימת. במובן זה היא במוצהר זרם נורמטיבי (ניסיון להגיע למציאות מסויימת), בניגוד כלכלה הנאו קלאסית שמצהירה על עצמה כי היא פוזיטיבית (אך ורק ניתוח של המציאות).

כדי להשיג מטרה זו משלבת הכלכלה האקולוגית כלי ניתוח ומדיניות קיימים, יחד עם נסיונות לחדש ולהרחיב את-ההבנה לגבי אופיין של מערכות חברתיות-כלכליות-וסביבתיות וקשרי הגומלין בינהן.

במישור התאורטי שואפת הכלכלה האוקולגית להציב את בסיס הניתוח והמדיניות הכלכלית על יסודות של מדעים אחרים, במיוחד בחוקי הפיסיקה והתרמודינמיקה, ובהתאם לחוקי המערכות הביולוגיות (כלכלה ביופיסית). הכלכלה האקולוגית שואבת השראה ומפתחת את התחומים של כלכלה מערכתית, כלכלה אבולוציונית וזרמים הטרודוקסיים אחרים בכלכלה.

היסטוריה

שורשי הכלכלה האקולוגית

שורשי הכלכלה האקולוגית נמצאים בתקופות קודמות. ההבחנה בין כלכלת מסחר וקביעת מחירים, לבין בחינת היסודות הפיזקליים עליהם נשענת הכלכלה, מופיעה כבר אצל היוונים הקדמונים.

בתקופה המודרנית, אפשר להצביע על מספר הוגים או דעות בכלכלה הקלאסית שמתאימים לכלכלה האקולוגית. הפיזיוקרטים טענו שכל הערך הכלכלי בא מהאדמה. תומס מלתוס עסק בבעיות של פיצוץ אוכלוסין וג'ון סטיוארט מיל חשב ש"מצב יציב" של הכלכלה יכול להיות מצב רצוי, דעה שאומצה מאוחר יותר על ידי הכלכלה האקולוגית. ספר של Martinez-Alier מתאר את הויכוחים הנוגעים לאנרגיה בתוך מערכות כלכליות שהחלו כבר במאה ה-17. במאה ה-19 אפשר לראות לדוגמה את עבודתו של ויליאם סטנלי ג'בונס "על הפחם" שעסקה בנושאים דומים לשיא תפוקת הנפט. עם זאת, רוב ההגות הזאת לא נשנעה על מדעים שהתפתחו מאוחר יותר כמו חוקי התרמודינמיקה, חקר מערכות מורכבות או חקר של מערכות אקולוגיות.

הספר הראשון בעל הכותרת "כלכלה אקולוגית" פורסם באירופה על ידי Juan Martinez-Alier בשנת 1987, והוא מתאר את ההיסטוריה של הביקורת האקולוגית על החשיבה הכלכלית מ-1880 ועד שנות 1950.

הולדת הכלכלה האקולוגית

בין מניחי היסודות התאורטיים האירופאים לגישת הכלכלה האקולוגית ניתן למנות את הכלכלן הרומני ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן, וכן את William Kapp , ו Karl Polanyi. ג'ורג'סקיו-רוגן היה המורה של הרמן דיילי, וספרו חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (1971) מהווה מסגרת מחשבתית לתחום עד היום. חלק מהיסודות הבולטים כיום בכלכלה האקולוגית מופיעים בעובודותיו של ארנסט שומכר שספרו קטן זה יפה (1973) הופיע מספר שנים לפני ספרו של הרמן דיילי כלכלת מצב יציב (1977).

הצוות שהתרכז סביב דונאלה מדווז וספרה גבולות לצמיחה, עורר עניין רב בשנות ה-70 הקשרים בין אוכלוסיה, צמיחה כלכלית וסביבה. והדבר סייע לקידום המתודות של ניתוח מערכתי דינאמי.

בצפון אמריקה, האבות המייסדים שהניחו את היסודות התאורטיים של הכלכלה האקולוגית כללו את הכלכלנים קנת בולדינג והרמן דיילי, האקולוגים C.S. Holling, האווארד ת. אודום ורוברט קוסטנזה, הביולוגים גרכטן דיילי, והפיזקאי רוברט איירס.

דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית (ISEE) וכן את הירחון האקדמי Ecological Economics יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד בבנק העולמי, כאחרי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסנטה מאוניברסטית וורמונט תרם לגידול בפופלריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster.

הבדלים בין כלכלה אקולוגית לכלכלה נאו קלאסית

ערך מורחב - הגישה של כלכלה אקולוגית

הכלכלה כמערכת תרמו-דינמית פתוחה

הכלכלה הנאו קלאסית, רואה בכלכלה מערכת מבודדת שבה יש פירמות (יצרנים) ומשקי בית (צרכנים שהם גם עובדים ומשקיעים), המקיימות בינהן חליפין ב-2 מעגלים של מוצרים-עבודה וכסף. משקי הבית נותנים כסף לפירמות תמורת מוצרים. המעגלים נסגרים כאשר המפעלים משלמים למשקי הבית כסף עבור עבודה.

כלכלה ביופיזית ובעקבותיה כלכלה אקולוגית תקפה רעיונות אלה, וטענה שהם מצג שווא. כדור הארץ כולו והמערכת הביוספרית (הכוללת את האדם) הם בקירוב, מערכות תרמודינמיות סגורות - כלומר הן אינן מחליפות חומר עם סביבתן ונכנסת אליהן אנרגיה וחום יוצא ממנה. הכלכלה האנושית היא מערכת תרמודינמית פתוחה שאליה נכנסת אנרגיה וחומר, וממנה יוצאים חום וחומרים בעלי אנטרופיה גבוה יותר. המעגלים שתוארו קודם, של משקי הבית והפירמות יכולים להתקיים רק תודות לזרמי האנרגיה וזרמי החומר שזורמים דרך המערכת.

מי מכיל את מי

כלכלה נאו קלאסית הניחה באופן היסטורי באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) שהסביבה היא תת תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, דבר זה הוא בגלל שאנשים מוכנים לשלם תמורת השרותים אותם הוא מספק: אוויר נקי, מים נקיים, מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת בעיקר, היא זו שמאפשרת לכנ"ק לטעון שבאופן תאורטי צמיחה כלכלית אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית טוענת שהבעיה הסביבתית מסתכמת בבעיה של הפנמת עלויות חיצוניות.

עמדה זו לא עומדת בקנה אחד עם הרבה ממה שמדעי הטבע למדו על העולם, ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של ההון הטבעי ביצירת השפע (הון טבעי יכול להחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ואנרגיה המצויים במחסור, יחד עם המערכות הסביבתיות המורכבות והמגווונות שמספקות שרותים וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני קרינה סולארית וקוסמית וכו').

עולם ללא עבודה הוא, עבור הכלכלנים "עולם ריק". לעומת זאת האקולוגיה והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את הביוספרה – מערכת התומכת בהספקת משאבים ושרותים תומכי חיים כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או הון אנושי.

לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האוקולית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "מוצרי שוק" תורמת לצמיחה כלכלית".

חלוקה וגודל אופטמילי

בעוד הכנ"ק עוסק בהקצאה יעילה של משאבים (במובן של יעילות פארטו), היא מתעלמת משתי בעיות כלכליות יסודיות: חלוקה או תפרוסת (שוויון), וכן הגודל האופטימלי של הכלכלה כולה. הכלכלן הרמן דיילי מתאר זאת על ידי דימוי: בעוד הכנ"ק אומרת כיצד לחלק את הסחורות בספינה, כך שהמשקל יתפזר באופן אופטמילי (יעילות), הכנ"ק מתעלמת מקיום של קו ציפה, או משקל שמעליו הסחורות עלולות להטביע את הספינה (גודל אופטימלי).

צמיחה, וצריכה

בכלכלה נאו קלאסית קיימת הנחה כי ככל שהצרכן צורך יותר מוצרים, כך גדלה רווחתו. הנחות נוספות ודומות הן שהרווחה החברתית צריכה להמדד על ידי סכימת הצריכה של כלל הצרכנים, וכפועל יוצא של דבר זה, ככל שהצמיחה הכלכלית גבוה יותר, כך טוב יותר.

כלכלה אקולוגית מבחינה גם בין צמיחה (כמותית) לבין פיתוח (שיפור איכותי של איכות החיים), בעודה טוענת שכלכלה נאו קלאסית מבלבלת בין שני המושגים. כלכלה אקולוגית יוצאת נגד הנחות אלה במגוון רחב של התנגדויות וחלופות.

כלכלנים אקולוגים טוענים כי מעבר להיקפים צנועים, צריכה לנפש (הגרסה הכלכלית ל"איכות חיים"), לא בהכרח מובילה לשיפור של הרווחה האנושית, בעוד שאותה צריכה יכולה לגרור השפעות שליליות על הסביבה וכן על הרווחה החברתית הרחבה יותר. הייצור והפעילות הכלכלית מתאפיינים בייצור משולב שבו נוצרים בו זמנית, מוצרי "טובין" וגם מוצרים "רעין".

כמו כן טענה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא כי צמיחה חומרית אינסופית בעולם סופי היא לא דבר אפשרי, וכי דבר זה מנוגד לחוקי הפיזיקה. קיימת מגבלות פיזיקליות ואקולגיות על הפעילות הכלכלית. זאת ועוד, ככל שהפעילות הכלכלית מתרחבת, כך השפעות הלוואי השליליות שלה גדלות, וקטנה התועלת שהיא מביאה לחברה.

תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי

הכלכלה הקלאסית הבחינה בין הון טבעי (כמו אדמה) לבין הון מלאכותי - מעשה ידי אדם - כמו מכונות. הכלכלה הנאו קלאסית טוענת כי אין הבדל למעשה בין הון מלאכותי לבין הון טבעי. לדוגמה כדי לייצר עוד מזון אפשר להגדיל את כמות האדמה ("הון טבעי" בכלכלה הקלאסית), או להגדיל את הפיריון של יחידת שטח באמצעות דשנים, מערכות השקיה והנדסה גנטית.

כלכלה אקולוגית קוראת תיגר על הגישה הזאת, וטוענת שהכלכלה הנאו קאלסית מבלבלת בין זרמים לבין מאגרים. העולם הטבעי מספק לאדם הן חומרי גלם והן שירותי סביבה. שירותי הסביבה הן בעלי תחליפיות נמוכה עם ההון המלאכותי. ואילו חומרי הגלם הם תנאי מקדים לקיום הפעילות הכלכלית. יש תחום של יעילות, שבו עוד הון מלאכותי גורם לניצול יעיל יותר של חומרי הגלם, אבל התחלופה הזאת קיימת רק בתחום מסויים. ובאופן כללי אין תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי.

הדמיון בין כלכלה ואקולוגיה

אקולוגיה וכלכלה נגזרות ממילים יווניות דומות (בית, משק בית בהתאמה). כלכלה אמורה לחקור את היחסים האנושיים והגורמים המשפיעים על הזרמים החומריים בין בני-האדם (כמו מוסדות חברתיים, כסף וכו'). אקולוגיה אמורה לחקור את אותו הנושא כשהמילה "יצורים-חיים" מחליפה את המילה "בני אדם" (וכיום אקולוגים מכלילים את בני האדם במסגרת המחקר).

הוגים רבים מתחומי האקולוגיה המערכתית, כלכלת מערכות וכלכלה אקולוגית מנסים לראות איך אפשר לקחת תובנות וצורות ניתוח מתחומים של מערכות מורכבות אוקלוגית או מושגים מתחום האקולוגיה, ולנסות להרחיב מושגים אלה כך שיהיו רחבים יותר, ויכילו מושגים הן מתחום האקולוגיה, והן מתחום הכלכלה.

דבר זה שונה מאשר ניתוח הקשר בין כלכלה לבין אקולוגיה ויכול להיות בתחום שבו אין הרבה קשר בין הדברים. כך לדוגמה אפשר לנתח חלק מצריכת ראווה של מוצרי יוקרה כחלק מתופעה רחבה יותר של אפקט ההכבדה המוכר מאקולוגיה, או להתייחס לאבולוציה, סוקציה, או אנטרופיה של מערכות כלכליות. דוגמה אחת לכך היא לדגומה התייחסות אל החוק השני של התרמודינמיקה.

אישים מרכזיים

• ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן
• קנת בולדינג
• רוברט קוסטנזה
• הרמן דיילי
• דונאלה מדווז

ספרים

• גבולות לצמיחה (ספר)
• הרמן דיילי: כלכלה אקולוגית
• רוברט קוסטנזה:כלכלה אקולוגית (ספר)

מאמרים

• ספינת החלל כדור הארץ
• הגישה של כלכלה אקולוגית

ארגונים ומוסדות

• האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית
• כלכלה אקולוגית (כתב עת)
• העמותה לכלכלה בת קיימא

מושגים

• קטגוריה:מושגי יסוד בכלכלה אקולוגית
• תרמודינמיקה
• טביעת רגל אקולוגית
• כלכלה ביופיסית

קישורים חיצוניים

• כלכלה אקולוגית בוויקיפדיה האנגלית
• קורס - מבוא לכלכלה אקולוגית באוניברסיטת וורמונט