47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''תאגיד רב-לאומי''' (Multinational corporation או MNC) הוא [[תאגיד]] שרשום ביותר ממדינה אחת או שיש לו פעילות ביותר ממדינה אחרת. בדרך כלל הכוונה היא לתאגיד גדול שמייצר, קונה ומוכר מוצרים או שירותים במספר גדול של מדינות. כינוי אחר הוא '''תאגיד בינלאומי''' או '''תאגיד עולמי'''. התאגידים הרב לאומיים הם בעלי תפקיד חשוב ב[[גלובליזציה]] המודרנית. התאגיד הרב לאומי הראשון היה חברת הודו המזרחית הבריטית שנוסדה בשנת 1600. התאגיד הרב לאומי השני היה חברת הודו המזרחית ההולנדית שנוסדה בשנת 1602. נמתחת ביקורת רבה על תאגידים רב לאומיים בשל ה[[ריכוזיות]] שהם גורמים ב[[שוק]] הבינלאומי ובשל השפעה שיש להם על התקשורת, המחקר המדעי, והתרבות ([[תרבות הצריכה]]) על ממשלות וחקיקה לאומית ועל מוסדות והסכמים בינלאומיים. השפעות אלה הן לעיתים אנטי-דמוקרטיות ועלולות לגרום לחיזוק אינטרסים קצרי טווח על חשבון [[קיימות]] או [[סביבתנות]], כמו כן הריכוזיות הגבוהה המאפיינת תאגידים מעלה חשש מפני הגדלת [[אי שוויון כלכלי]]. התאגיד הרב-לאומי הוא סוג של [[תאגיד]] ולכן זהו [[מוסד חברתי]] חשוב, אם כי היותו רב-לאומי מקנה לו מאפיינים מעט שונים יחסית לתאגיד קטן יותר שפועל רק במדינה אחת.
'''תאגיד רב-לאומי''' (Multinational corporation או MNC) הוא [[תאגיד]] שרשום ביותר ממדינה אחת או שיש לו פעילות ביותר ממדינה אחרת. בדרך כלל הכוונה היא לתאגיד גדול שמייצר, קונה ומוכר מוצרים או שירותים במספר גדול של מדינות. כינוי אחר הוא '''תאגיד בינלאומי''' או '''תאגיד עולמי'''. התאגידים הרב לאומיים הם בעלי תפקיד חשוב ב[[גלובליזציה]] המודרנית. התאגיד הרב לאומי הראשון היה חברת הודו המזרחית הבריטית שנוסדה בשנת 1600. התאגיד הרב לאומי השני היה חברת הודו המזרחית ההולנדית שנוסדה בשנת 1602. נמתחת ביקורת רבה על תאגידים רב לאומיים בשל ה[[ריכוזיות]] שהם גורמים ב[[שוק]] הבינלאומי ובשל השפעה שיש להם על התקשורת, המחקר המדעי, והתרבות ([[תרבות הצריכה]]) על ממשלות וחקיקה לאומית ועל מוסדות והסכמים בינלאומיים. השפעות אלה הן לעיתים אנטי-דמוקרטיות ועלולות לגרום לחיזוק אינטרסים קצרי טווח על חשבון [[קיימות]] או [[סביבתנות]], כמו כן הריכוזיות הגבוהה המאפיינת תאגידים מעלה חשש מפני הגדלת [[אי שוויון כלכלי]]. התאגיד הרב-לאומי הוא סוג של [[תאגיד]] ולכן זהו [[מוסד חברתי]] חשוב, אם כי היותו רב-לאומי מקנה לו מאפיינים מעט שונים יחסית לתאגיד קטן יותר שפועל רק במדינה אחת.
==הבדלים מחברות לאומיות==
התאגידים הרב-לאומיים המודרניים שונים במספר מובנים מחברות בינלאומיות בעבר. חברות בינלאומיות נהגו בדרך כלל ל[[ייבוא|ייבא]] [[חומרי גלם]] ממדינה אחת או מספר מדינות, להרכיבם במפעל או במספר מפעלים במדינת האם של החברה ולשווקם במדינות שונות. תאגידים רב-לאומיים, לעומתם, מבזרים גם את פעולת הייצור בין מדינות שונות. ייתכן מצב, לדוגמה, בו רכיב אחד של המוצר ייוצר במדינה אחת, אחר בעבר השני של העולם, והרכבתם יחדיו במפעל במקום שלישי.
במוצרים שבהם השירות הוא מרכיב מרכזי, וכדאיות ייבוא חומרי גלם נמוכה יחסית, נהוגה פעמים רבות גם שיטת זכיינות, שבה מעניק התאגיד הרב-לאומי זכיון הפעלה ליצרנים או נותני שירות במדינה מסוימת, כשאלו פועלים במדינתם כיצרנים עצמאיים שיש להם זכיון לשימוש במותג של החברה הרב-לאומית, ונהנים מהדרכה וסיוע במובן כללי יותר מהחברה האם, כמו כן התאגיד הרב לאומי מעניק [[יתרונות לגודל]] לחברות הקטנות יותר. היבטים אלה כוללים מיתוג של מוצרי החברה, וכן תקנים פנים ארגוניים הנוגעים לייצור, שיווק וניהול לקוחות. התאגיד הרב-לאומי מתמקד בהיבטים כמו פרסום, מחקר ופיתוח, לוגיסטיקה, ניהול ושיווק אסטרטגי. במקרים כאלו, התאגיד הרב-לאומי יכול להעניק זכיונות פעולה לתאגידים שאינם רב-לאומיים.
שני מאפיינים אלה של התאגידים הרב-לאומיים הביאו לפיחות בחשיבות הסחר הבינלאומי בסחורות ולגידול בחשיבות של [[שוק ההון]] הבינלאומי. מבנה זה מעניק לתאגידים הרב-לאומיים גמישות רבה יחסית בהשוואה לתאגידים בינלאומיים מדורות קודמים, משום שהדבר מאפשר להם להפחית את מצבת העובדים המועסקת בתאגיד, לטובת חוזים מול קבלני-משנה המקיימים יחסים כאלו עבורו. דבר זה מאפשר לתאגיד רב-לאומי לפטר או להעסיק עובדים ולגייס הון תוך שהם מוגבלים פחות על ידי חוקי הגנה על עובדים או חוקים הנוגעים ל[[סביבתנות|הגנת הסביבה]].
אחת הסיבות המרכזיות למעבר לייצור רב-לאומי היא חוקי העבודה בשוקי העבודה ברוב מדינות המערב, שמקשים על פיטורי עובדים. סיבה נוספת היא שכרם הגבוה של עובדים, בעיקר עובדי תעשייה וייצור במדינות אלה בהשוואה לעובדים במדינות עניות יותר. היבט נוסף הוא חוקים שנועדו להגן על בטיחות העובדים בעבודה או חוקי הגנה על הסביבה. בגלל סיבות אלה, משתלם יותר לתאגידים לייצר את המוצרים שלהם במדינות עניות ולהשאיר במערב היבטים כמו שיווק, שאותם קשה יותר להעביר למדינות עניות. יש מקרים שבהם גם תמיכת לקוחות, הנהלת חשבונות, לוגיסטיקה, מחקר ופיתוח מועברים למדינות אחרות.
התאגידים הרב-לאומיים, בהתאם, מתמקדים בתחומים בהם יש עדיין יתרון יחסי גדול למדינת האם של התאגיד. תאגידים רב-לאומיים רבים מקטינים את מעורבותם הישירה בנושאי ייצור מוצרים, ומתמקדים בלוגיסטיקה, מחקר ופיתוח, בשיווק ומיתוג. לדוגמה, תאגיד רב-לאומי העוסק במיצים עשוי להעביר את ייצור המיצים בפועל לחברות עצמאיות שונות, כשעיקר עבודתו מתמקדת במיתוג המיצים השונים, פיתוח מיצים חדשים, שיווק המיצים ומכירתם בשוק.
לטענת רבים בתנועת האנטי-גלובליזציה, גודלם של התאגידים הרב-לאומיים והיותם מפרסמים מרכזיים בעיתונים ובערוצי טלוויזיה, תרומה למיזמי תרבות, ויכולתם לנייד את הייצור ממקום למקום הקנו להם השפעה פוליטית רבה. במיוחד, נטען כי חברות כאלו נהנות מהשפעה על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן.
==ראו גם==
==ראו גם==