שינויים

'''תאגיד רב-לאומי''' (Multinational corporation או MNC) הוא [[תאגיד]] שרשום ביותר ממדינה אחת או שיש לו פעילות ביותר ממדינה אחרת. בדרך כלל הכוונה היא לתאגיד גדול שמייצר, קונה ומוכר מוצרים או שירותים במספר גדול של מדינות. כינוי אחר הוא '''תאגיד בינלאומי''' או '''תאגיד עולמי'''. התאגידים הרב לאומיים הם בעלי תפקיד חשוב ב[[גלובליזציה]] המודרנית. התאגיד הרב לאומי הראשון היה חברת הודו המזרחית הבריטית שנוסדה בשנת 1600. התאגיד הרב לאומי השני היה חברת הודו המזרחית ההולנדית שנוסדה בשנת 1602. נמתחת ביקורת רבה על תאגידים רב לאומיים בשל ה[[ריכוזיות]] שהם גורמים ב[[שוק]] הבינלאומי ובשל השפעה שיש להם על התקשורת, המחקר המדעי, והתרבות ([[תרבות הצריכה]]) על ממשלות וחקיקה לאומית ועל מוסדות והסכמים בינלאומיים. השפעות אלה הן לעיתים אנטי-דמוקרטיות ועלולות לגרום לחיזוק אינטרסים קצרי טווח על חשבון [[קיימות]] או [[סביבתנות]], כמו כן הריכוזיות הגבוהה המאפיינת תאגידים מעלה חשש מפני הגדלת [[אי שוויון כלכלי]]. התאגיד הרב-לאומי הוא סוג של [[תאגיד]] ולכן זהו [[מוסד חברתי]] חשוב, אם כי היותו רב-לאומי מקנה לו מאפיינים מעט שונים יחסית לתאגיד קטן יותר שפועל רק במדינה אחת.  

'''תאגיד רב-לאומי''' (Multinational corporation או MNC) הוא [[תאגיד]] שרשום ביותר ממדינה אחת או שיש לו פעילות ביותר ממדינה אחרת. בדרך כלל הכוונה היא לתאגיד גדול שמייצר, קונה ומוכר מוצרים או שירותים במספר גדול של מדינות. כינוי אחר הוא '''תאגיד בינלאומי''' או '''תאגיד עולמי'''. התאגידים הרב לאומיים הם בעלי תפקיד חשוב ב[[גלובליזציה]] המודרנית. התאגיד הרב לאומי הראשון היה [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] שנוסדה בשנת 1600. התאגיד הרב לאומי השני היה [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] שנוסדה בשנת 1602.

 

 

נמתחת ביקורת רבה על תאגידים רב לאומיים בשל ה[[ריכוזיות]] שהם גורמים ב[[שוק]] הבינלאומי ובשל השפעה שיש להם על התקשורת, המחקר המדעי, והתרבות ([[תרבות הצריכה]]), על ממשלות וחקיקה לאומית ועל מוסדות והסכמים בינלאומיים. השפעות אלה הן לעיתים אנטי-דמוקרטיות ועלולות לגרום לחיזוק אינטרסים קצרי טווח על חשבון [[קיימות]] או [[סביבתנות]], כמו כן הריכוזיות הגבוהה המאפיינת תאגידים מעלה חשש מפני הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]] בטווח הארוך. התאגיד הרב-לאומי הוא סוג של [[תאגיד]] ולכן זהו [[מוסד חברתי]] חשוב, אם כי היותו רב-לאומי מקנה לו מאפיינים מעט שונים יחסית לתאגיד קטן יותר שפועל רק במדינה אחת.  

==הבדלים מחברות לאומיות==

==הבדלים מחברות לאומיות==

לטענת רבים בתנועת "[[אנטי-גלובליזציה|האנטי-גלובליזציה]]", גודלם של התאגידים הרב-לאומיים והיותם מפרסמים מרכזיים בעיתונים ובערוצי טלוויזיה, תרומה למיזמי תרבות, [[לובי פוליטי]] וקשרי הון שלטון ויכולתם לנייד את פעילותם מממדינה למדינה וכן גודלם העצום הקנו להם השפעות פוליטית, תרבותית, כלכלית ותקשורתית רבה באופנים שמאיימים על ה[[דמוקרטיה]] והמשילות וכן איומים על ערכים רבים נוספים כמו שמירה על בריאות הציבור, אוטנומיה תרבותית של הורים וקהילות בניהול אורחות חייהם ובגידול ילדים, הגנת הסביבה וקיימות וכן איום בקיום של [[כלכלה ריכוזית]] כלל עולמית במקום כלכלת [[שוק תחרותי]].  

לטענת רבים בתנועת "[[אנטי-גלובליזציה|האנטי-גלובליזציה]]", גודלם של התאגידים הרב-לאומיים והיותם מפרסמים מרכזיים בעיתונים ובערוצי טלוויזיה, תרומה למיזמי תרבות, [[לובי פוליטי]] וקשרי הון שלטון ויכולתם לנייד את פעילותם מממדינה למדינה וכן גודלם העצום הקנו להם השפעות פוליטית, תרבותית, כלכלית ותקשורתית רבה באופנים שמאיימים על ה[[דמוקרטיה]] והמשילות וכן איומים על ערכים רבים נוספים כמו שמירה על בריאות הציבור, אוטנומיה תרבותית של הורים וקהילות בניהול אורחות חייהם ובגידול ילדים, הגנת הסביבה וקיימות וכן איום בקיום של [[כלכלה ריכוזית]] כלל עולמית במקום כלכלת [[שוק תחרותי]].  

תאגידים רב לאומיים נהנים מהשפעה גבוהה יותר על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן, וכן בגלל שבמדינות אלה לעיתים קרובות יש בעיות גבוהות יותר של [[שחיתות]] ואפשרויות קלות יותר לבצע [[לובי פוליטי]]. תאגידים רב לאומיים של מדינות חזקות ועשירות יכולים לנצל את הקשרים שלהם במדינות אלה כדי להפעיל [[מדיניות חוץ]] על המדינה הקטנה יותר. כך לדוגמה טען יובל שטייניץ כי ארצות הברית הפעילה בעבר לחץ פוליטי על ישראל כדי שזו לא תעלה את ה[[תמלוגים]] הנוגעים ל[[גז טבעי בישראל]] שכן דבר זה היה עלול לפגוע בחברות אמריקאיות. בעבר, נהגו חברות רב-לאומיות לאיים על שליטים בהתערבות צבאית של מדינות האם שלהן במקרה שהשליטי רצה להגביל את פעילות התאגיד או להפר חוזה מולן.  

תאגידים רב לאומיים נהנים מהשפעה גבוהה יותר על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן, וכן בגלל שבמדינות אלה לעיתים קרובות יש בעיות גבוהות יותר של [[שחיתות]] ואפשרויות קלות יותר לבצע [[לובי פוליטי]]. תאגידים רב לאומיים של מדינות חזקות ועשירות יכולים לנצל את הקשרים שלהם במדינות אלה כדי להפעיל לחץ באמצעות [[מדיניות חוץ]] על המדינה הקטנה יותר. כך לדוגמה טען יובל שטייניץ כי ארצות הברית הפעילה בעבר לחץ פוליטי על ישראל כדי שזו לא תעלה את ה[[תמלוגים]] הנוגעים ל[[גז טבעי בישראל]] שכן דבר זה היה עלול לפגוע בחברות אמריקאיות.<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מארקר, 17.06.2010</ref>

 

בעבר, נהגו חברות רב-לאומיות לאיים על שליטים בהתערבות צבאית של מדינות האם שלהן במקרה שהשליטי רצה להגביל את פעילות התאגיד או להפר חוזה מולן ובאופן כללי יותר להשפיע על [[מדיניות חוץ]] של מדינות חזקות כמו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ועוד. היו מקרים של תאגידים רב לאומיים שפעלו במקביל ב-2 מדינות או יותר בזן שאלו נלחמו זו בזו. שהדוגמה הצורמת ביותר הן תאגידים מארצות הברית שפעלו במקביל בייצור נשק עבור גרמניה הנאצית.  

תאגיד רב-לאומי הוא בעל השפעה על העיתונות המקומית והעולמית ועל ערוצי הטלוויזיה דרך היותו הוצאות הפרסום שלו, כך שהוא עלול לגרום לבעלי העיתון לייצר [[צנזורה]] עצמית מצד מבקרים של התאגיד. תאגידים רב לאומיים יכולים להוציא כסף רב על פרסום ושיווק ואף להפיק תוכניות לימוד לבתי ספר. חלק נוסף של התאגיד הוא ניהול משברים, דוברות ויחסי ציבור שתורמים חלק מהתכנים המפורסמים באמצעי התקשורת. חלק מהתאגידים נהנים מהשפעה על התקשורת באמצעות שליטה צולבת שלהם על אמצעי תקשורת. ההשפעה על התקשורת משמשת הן לשם השפעה ישירה- לדוגמה פרסום סמוי, הצגת פעילות התאגיד באור חיובי וכן ההצגת היבטים הנוגעים לתאגיד (לדוגמה הסכמי סחר או חוקים המשפיעים על התאגיד באור שנוח לתאגיד), והן לשם השפעה על פוליטקאים, מפלגות וארגונים פוליטיים דרך החשיפה שמעניקה להם העיתונות.  

תאגיד רב-לאומי הוא בעל השפעה על העיתונות המקומית והעולמית ועל ערוצי הטלוויזיה דרך היותו הוצאות הפרסום שלו, כך שהוא עלול לגרום לבעלי העיתון לייצר [[צנזורה]] עצמית מצד מבקרים של התאגיד. תאגידים רב לאומיים יכולים להוציא כסף רב על פרסום ושיווק ואף להפיק תוכניות לימוד לבתי ספר. חלק נוסף של התאגיד הוא ניהול משברים, דוברות ויחסי ציבור שתורמים חלק מהתכנים המפורסמים באמצעי התקשורת. חלק מהתאגידים נהנים מהשפעה על התקשורת באמצעות שליטה צולבת שלהם על אמצעי תקשורת. ההשפעה על התקשורת משמשת הן לשם השפעה ישירה- לדוגמה פרסום סמוי, הצגת פעילות התאגיד באור חיובי וכן ההצגת היבטים הנוגעים לתאגיד (לדוגמה הסכמי סחר או חוקים המשפיעים על התאגיד באור שנוח לתאגיד), והן לשם השפעה על פוליטקאים, מפלגות וארגונים פוליטיים דרך החשיפה שמעניקה להם העיתונות.  

* [[יתרון לגודל]]

* [[יתרון לגודל]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Multinational_corporation תאגיד רב-לאומי] בויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Multinational_corporation תאגיד רב-לאומי] בויקיפדיה האנגלית

 

[[קטגוריה:תאגידים|*]]

[[קטגוריה:תאגידים|*]]

[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]

[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]

[[קטגוריה:מוסדות חברתיים]]

[[קטגוריה:מוסדות חברתיים]]