שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 883 בתים ,  13:51, 4 במרץ 2013
שורה 14: שורה 14:     
==התחזקות שוק ההון==
 
==התחזקות שוק ההון==
שני מאפיינים של התאגיד הרב-לאומי - של ייצור מבוזר על פני מדינות שונות ושל אפשרות לבזר את פעילות השיווק שלו על ידי זכיינים, הביאו לפיחות בחשיבות הסחר הבינלאומי בסחורות ולגידול בחשיבות של [[שוק ההון]] הבינלאומי. מבנה זה מעניק לתאגידים הרב-לאומיים גמישות רבה יחסית בהשוואה לתאגידים בינלאומיים מדורות קודמים, משום שהדבר מאפשר להם להפחית את מצבת העובדים המועסקת בתאגיד, לטובת חוזים מול קבלני-משנה המקיימים יחסים כאלו עבורו. דבר זה מאפשר לתאגיד רב-לאומי לפטר או להעסיק עובדים ולגייס הון תוך שהם מוגבלים פחות על ידי חוקי הגנה על עובדים או חוקים הנוגעים ל[[סביבתנות|הגנת הסביבה]].  
+
שני מאפיינים של התאגיד הרב-לאומי - של ייצור מבוזר על פני מדינות שונות ושל אפשרות לבזר את פעילות השיווק שלו על ידי זכיינים, הביאו לפיחות בחשיבות הסחר הבינלאומי בסחורות ולגידול בחשיבות של [[שוק ההון]] הבינלאומי.  
 +
 
 +
==העברת מפעלים למדינות עניות==
 +
המבנה של תאגידים הרב-לאומיים מעניק להם גמישות רבה יחסית בהשוואה לתאגידים בינלאומיים מדורות קודמים, משום שהדבר מאפשר להם להפחית את מצבת העובדים המועסקת בתאגיד, לטובת חוזים מול קבלני-משנה המקיימים יחסים כאלו עבורו. דבר זה מאפשר לתאגיד רב-לאומי לפטר או להעסיק עובדים ולגייס הון תוך שהם מוגבלים פחות על ידי חוקי הגנה על עובדים או חוקים הנוגעים ל[[סביבתנות|הגנת הסביבה]].  
    
אחת הסיבות המרכזיות למעבר לייצור רב-לאומי היא חוקי העבודה בשוקי העבודה ברוב מדינות המערב, שמקשים על פיטורי עובדים. סיבה נוספת היא שכרם הגבוה של עובדים, בעיקר עובדי תעשייה וייצור במדינות אלה בהשוואה לעובדים במדינות עניות יותר. היבט נוסף הוא חוקים שנועדו להגן על בטיחות העובדים בעבודה או חוקי הגנה על הסביבה. בגלל סיבות אלה, משתלם יותר לתאגידים לייצר את המוצרים שלהם במדינות עניות. דבר זה מכונה לעיתים גם [[מיקור חוץ]].  
 
אחת הסיבות המרכזיות למעבר לייצור רב-לאומי היא חוקי העבודה בשוקי העבודה ברוב מדינות המערב, שמקשים על פיטורי עובדים. סיבה נוספת היא שכרם הגבוה של עובדים, בעיקר עובדי תעשייה וייצור במדינות אלה בהשוואה לעובדים במדינות עניות יותר. היבט נוסף הוא חוקים שנועדו להגן על בטיחות העובדים בעבודה או חוקי הגנה על הסביבה. בגלל סיבות אלה, משתלם יותר לתאגידים לייצר את המוצרים שלהם במדינות עניות. דבר זה מכונה לעיתים גם [[מיקור חוץ]].  
שורה 20: שורה 23:  
התאגידים הרב-לאומיים המערביים, הוציאו את פעילות הייצור החוצה מהמדינות המערביות. הם לעיתים משאירים במדינת המערבית פעילויות שקשה יותר להעביר למדינות עניות כמו שיווק, מחקר או פיתוח. עם זאת לעיתים גם היבטים אלה מועברים הלאה. לדוגמה תאגידי חומרה ותוכנה רבים שהחלו לפעול בארצות הברית העבירו את חלק ממרכזי הפיתוח שלהם למדינות כמו ישראל או דרום קוריאה, שבהן השכר זול יותר.  
 
התאגידים הרב-לאומיים המערביים, הוציאו את פעילות הייצור החוצה מהמדינות המערביות. הם לעיתים משאירים במדינת המערבית פעילויות שקשה יותר להעביר למדינות עניות כמו שיווק, מחקר או פיתוח. עם זאת לעיתים גם היבטים אלה מועברים הלאה. לדוגמה תאגידי חומרה ותוכנה רבים שהחלו לפעול בארצות הברית העבירו את חלק ממרכזי הפיתוח שלהם למדינות כמו ישראל או דרום קוריאה, שבהן השכר זול יותר.  
    +
==התמחות בניהול ושיווק==
 
בדומה להוצאת הפעילות היצרנית מתוך מדינות מערביות, התאגיד עצמו יכול לעיתים קרובות לצאת מפעילות הייצור עצמה ולהתמקד בפעילות ליבה כמו ניהול, או שיווק. תאגידים רב-לאומיים רבים מקטינים את מעורבותם הישירה בנושאי ייצור מוצרים, ומתמקדים בלוגיסטיקה, מחקר ופיתוח, בשיווק ומיתוג. לדוגמה, תאגיד רב-לאומי העוסק במיצים עשוי להעביר את ייצור המיצים בפועל לחברות עצמאיות שונות, כשעיקר עבודתו מתמקדת במיתוג המיצים השונים, פיתוח מיצים חדשים, שיווק המיצים ומכירתם בשוק. יש מקרים שבהם גם תמיכת לקוחות, הנהלת חשבונות, לוגיסטיקה, מחקר ופיתוח מועברים למדינות אחרות ואו לחברות בת. העברת האחריות על ייצור והיבטים אחרים לחברות בנות מקל על התאגיד במקרים רבים גם להתנער מאחריות במקרים של תקלות או ביקורת על התנהלות התאגיד בשל התנהגות לא אתית.
 
בדומה להוצאת הפעילות היצרנית מתוך מדינות מערביות, התאגיד עצמו יכול לעיתים קרובות לצאת מפעילות הייצור עצמה ולהתמקד בפעילות ליבה כמו ניהול, או שיווק. תאגידים רב-לאומיים רבים מקטינים את מעורבותם הישירה בנושאי ייצור מוצרים, ומתמקדים בלוגיסטיקה, מחקר ופיתוח, בשיווק ומיתוג. לדוגמה, תאגיד רב-לאומי העוסק במיצים עשוי להעביר את ייצור המיצים בפועל לחברות עצמאיות שונות, כשעיקר עבודתו מתמקדת במיתוג המיצים השונים, פיתוח מיצים חדשים, שיווק המיצים ומכירתם בשוק. יש מקרים שבהם גם תמיכת לקוחות, הנהלת חשבונות, לוגיסטיקה, מחקר ופיתוח מועברים למדינות אחרות ואו לחברות בת. העברת האחריות על ייצור והיבטים אחרים לחברות בנות מקל על התאגיד במקרים רבים גם להתנער מאחריות במקרים של תקלות או ביקורת על התנהלות התאגיד בשל התנהגות לא אתית.
 +
 +
==ריכוזיות כלכלית==
 +
אחת הטענות כנגד תאגידים רב לאומיים היא שהם מחזקים את הריכוזיות העולמית. כך לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] שבעבר פעלו בו מאות חברות רכב, נשלט כיום על ידי מעט חברות גדולות. 6 תאגידים שולטים ב50% מהשוק העולמי ו-10 תאגידים גדולים שולטים ב-שני שליש מהשוק. גם בין החברות יש יחסי בעלות צולבים. עם הזמן יש תהליך איטי של מיזוגים ורכישות שמגדיל את הריכוזיות - כך לדוגמה פז'ו קנתה את סיטרואן ב1976 ורנו קנתה מניית שליטה בניסאן בשנת 1999.
    
==תאגידים רב-לאומיים בישראל==
 
==תאגידים רב-לאומיים בישראל==

תפריט ניווט