שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:     
בשנים האחרונות, עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] וחדירתה לאזור, התרחשו שני תהליכים: הראשון הוא כניסה של חברות זרות לארץ. חברות אלו התחרו לעיתים עם המשפחות הוותיקות, אולם במקרים רבים נוצרו שותפיות בין חברות אלו למשפחות. עם זאת חלק מהמשפחות סבלו מהחשיפה לשווקי העולם ואיבדו את טובות ההנאה שהובטחו להם על ידי העדר תחרות מצד תאגידים רב לאומיים בשנים הקודמות. במקרים אחרים העבירו בעלי הון (יהודים) את פעילותם מחו"ל לארץ. תהליך אחר היה יציאה של בעלי ההון המקומיים לעסקים בחו"ל.   
 
בשנים האחרונות, עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] וחדירתה לאזור, התרחשו שני תהליכים: הראשון הוא כניסה של חברות זרות לארץ. חברות אלו התחרו לעיתים עם המשפחות הוותיקות, אולם במקרים רבים נוצרו שותפיות בין חברות אלו למשפחות. עם זאת חלק מהמשפחות סבלו מהחשיפה לשווקי העולם ואיבדו את טובות ההנאה שהובטחו להם על ידי העדר תחרות מצד תאגידים רב לאומיים בשנים הקודמות. במקרים אחרים העבירו בעלי הון (יהודים) את פעילותם מחו"ל לארץ. תהליך אחר היה יציאה של בעלי ההון המקומיים לעסקים בחו"ל.   
 +
 +
בפברואר 2006, פרסם מכון המחקר BDI את מדד הריכוזיות במשק ולפיו 18 משפחות חולשות על סכום השווה ל-77% מתקציב המדינה.
 +
 +
* 18 המשפחות הן  [[משפחת עופר|עופר]], [[משפחת אריסון|אריסון]], [[משפחת בורוביץ'|בורוביץ']], [[משפחת בינו|בינו]], [[משפחת דנקנר|דנקנר]], [[משפחת המבורגר|המבורגר]], [[משפחת ורטהיים|ורטהיים]], [[משפחת ויסמן|ויסמן]], [[משפחת זיסאפל|זיסאפל]], [[משפחת לבייב|לבייב]], [[משפחת פדרמן|פדרמן]], [[משפחת סבן|סבן]], [[משפחת פישמן|פישמן]], [[משפחת שחר-קז|שחר-קז]], [[משפחת שטראוס|שטראוס]], [[משפחת שמלצר|שמלצר]] ו[[משפחת תשובה|תשובה]] .
 +
 +
בנוסף למשפחות אלו , ניתן להתייחס למשפחות עשירות פחות, אבל ממוקמות בצמתים מרכזיים של המשק הישראלי:
 +
* משפחות התקשורת: [[משפחת מוזס]], [[משפחת שוקן]], ו[[משפחת נמרודי]].
 +
    
[[קטגוריה: ביזור וריכוזיות]]
 
[[קטגוריה: ביזור וריכוזיות]]
 
[[קטגוריה: תופעות]]
 
[[קטגוריה: תופעות]]

תפריט ניווט