שינויים

"תוכנית פורסייט" של הממשלה הבריטית, לצד תוכנית Horizon Scanning Centre משתמשת בראיות ממגוון רחב של תחומי מחקר, כדי לנתח ולפתח אפשרויות מדיניות כדי להתמודד עם בעיות מפתח שצפויות להשפיע על החברה בבריטניה במשך 10-20 השנים הבאות.  

"תוכנית פורסייט" של הממשלה הבריטית, לצד תוכנית Horizon Scanning Centre משתמשת בראיות ממגוון רחב של תחומי מחקר, כדי לנתח ולפתח אפשרויות מדיניות כדי להתמודד עם בעיות מפתח שצפויות להשפיע על החברה בבריטניה במשך 10-20 השנים הבאות.  

"פרויקט ההון-הנפשי והרווחה"  (Mental Capital and Wellbeing Project) משנת 2008, נוצר במטרה לנתח את הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על ההון הנפשי ועל הרווחה, ולפתח חזון ארוך-טווח למקסום ההון הנפשי והרווחה בבריטניה, לטובת החברה והפרט.  

'''"פרויקט ההון-הנפשי והרווחה"''' (Mental Capital and Wellbeing Project) משנת 2008, נוצר במטרה לנתח את הגורמים החשובים ביותר שמשפיעים על [[הון נפשי|ההון הנפשי]] ועל ה[[רווחה חברתית|רווחה]], ולפתח [[חזון ארוך-טווח]] למקסום [[הון נפשי|ההון הנפשי]] והרווחה בבריטניה, לטובת החברה והפרט.  

המשימה  

המשימה  

מתוך הראיות שנאספו מתוך תחומי האתגר שזוהו עד כה (למידה במהלך החיים, בריאות הנפש, רווחה בעבודה, קשיי למידה והון נפשי במהלך החיים) הוטל על המרכז לרווחה בקרן לכלכלה חדשה (NEF), לפתח אוסף של פעילויות מבוססות-ראיות, כדי לשפר את הרווחה האישית. הקרן לכלכלה חדשה הוא צוות עצמאי לחשיבה ועשייה שמספק השראה ומדגים שיפורים ברווחה החברתית. מטרתו של המרכז לרווחה היא לקדם את המושג של רווחה (well-being) כמטרה לגיטימית ומועילה של מדיניות, ולספק לאנשים את התובנות והכלים להגדיר מחדש עושר במונחים של רווחה.  

 

מתוך הראיות שנאספו מתוך תחומי האתגר שזוהו עד כה (למידה במהלך החיים, בריאות הנפש, רווחה בעבודה, קשיי למידה והון נפשי במהלך החיים) הוטל על המרכז לרווחה ב[[קרן לכלכלה חדשה]] (NEF), לפתח אוסף של פעילויות מבוססות-ראיות, כדי לשפר את הרווחה האישית. הקרן לכלכלה חדשה הוא צוות עצמאי לחשיבה ועשייה שמספק השראה ומדגים שיפורים ברווחה החברתית. מטרתו של המרכז לרווחה היא לקדם את המושג של רווחה (well-being) כמטרה לגיטימית ומועילה של מדיניות, ולספק לאנשים את התובנות והכלים להגדיר מחדש עושר במונחים של רווחה.  

השלב הראשוני  של הפרויקט התמקד בפיתוח של רשימה ארוכה של פעולות לשיפור הרווחה תוך התבססות על הראיות בדוחות של "אתגרי פורסייט" ( Foresight

השלב הראשוני  של הפרויקט התמקד בפיתוח של רשימה ארוכה של פעולות לשיפור הרווחה תוך התבססות על הראיות בדוחות של "אתגרי פורסייט" ( Foresight

Challenge Reports) וכן מהספרות הגדלה והולכת בתחום הפסיכולוגיה החיובית. האתגר היה לצמצם רשימה ארוכה זו לרשימת קצרה שתשקף ממצאי מפתח במחקר.  השלב השני של הפרויקט עסק בהעברת מסרים ברורים וקליטים לגבי הפעולות. ראו פירוט של המתודולוגיה בנספח 1.  

Challenge Reports) וכן מהספרות הגדלה והולכת בתחום [[פסיכולוגיה חיובית|הפסיכולוגיה החיובית]]. האתגר היה לצמצם רשימה ארוכה זו לרשימת קצרה שתשקף ממצאי מפתח במחקר.  השלב השני של הפרויקט עסק בהעברת מסרים ברורים וקליטים לגבי הפעולות. ראו פירוט של המתודולוגיה בנספח 1.  

 

רווחה  

רווחה  

מושג הרווחה (well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומערבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם. התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.1

מושג [[רווחה חברתית|הרווחה]] (well-being) מורכב משני גורמים עיקריים: הרגשה טובה ותפקוד הולם. רגשות של אושר, סיפוק, הנאה, סקרנות ומערבות אופייניים למישהו שיש לו ניסיון חיובי בחייו. באותה מידת חשיבות עבור הרווחה עומד התפקוד שלנו בעולם. התנסות ביחסים חיוביים, קיום של שליטה מסויימת בחיים של עצמנו וקיום תחושת מטרה הן כולן תכונות חשובות אחרות של רווחה.1

בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי במיקוד בתחום הפסיכולוגיה ממחלות לרווחה. התפתחותה של הפסיכולוגיה החיובית והמדע של הרווחה הביאו איתם עניין רב יותר בקביעת הסיבות היסודיות של תפקוד תקין ושל הרגשה טובה. כפי שסיכם את הנושא הדו"ח של פרופסור ג'נקינס: "אנחנו עדיין לא יודעים איך מתייחסות זו לזו הבריאות הנפשית החיובית והשלילית. יש מספר ראיות כי שני המימדים עשויים להיות בלתי תלויים  זה בזה, במקום להיות שני קצוות מנוגדים של מימד אחד." 2 הסקירה המדעית של פרופסור הופרט חוקרת את היחסים האלה בפירוט רב יותר, ומסכמת כי "בעוד כמה גורמים משפיעים גם על רווחה נפשית וגם על מועקה נפשית, ישנם גורמים אחרים המשפיעים רק על הרווחה הנפשית.3

בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי במיקוד בתחום הפסיכולוגיה ממחלות לרווחה. התפתחותה של הפסיכולוגיה החיובית והמדע של הרווחה הביאו איתם עניין רב יותר בקביעת הסיבות היסודיות של תפקוד תקין ושל הרגשה טובה. כפי שסיכם את הנושא הדו"ח של פרופסור ג'נקינס: "אנחנו עדיין לא יודעים איך מתייחסות זו לזו הבריאות הנפשית החיובית והשלילית. יש מספר ראיות כי שני המימדים עשויים להיות בלתי תלויים  זה בזה, במקום להיות שני קצוות מנוגדים של מימד אחד." 2 הסקירה המדעית של פרופסור הופרט חוקרת את היחסים האלה בפירוט רב יותר, ומסכמת כי "בעוד כמה גורמים משפיעים גם על רווחה נפשית וגם על מועקה נפשית, ישנם גורמים אחרים המשפיעים רק על הרווחה הנפשית.3

   

   

המחקר הראשון בבריטניה שנועד למדוד את הרווחה, מעריך כי רק 14 אחוזים מהאוכלוסייה הם בעלי רמה גבוהה של רווחה, המכונה "פורחת" (flourishing). עוד 14 אחוזים הם בעלי רווחה נמוכה מאוד, דבר שאינו כולל פרטים שאובחנו כבעלי הפרעה נפשית.4 קיים מגוון שלם של גורמים הקובעים את רמת הרווחה האישית, אבל הראיות מצביעות על כך כי הדברים שאנו עושים והדרך שבה אנו חושבים, יכולים להיות בעלי ההשפעה הגדולה ביותר.5  

המחקר הראשון בבריטניה שנועד למדוד את הרווחה, מעריך כי רק 14 אחוזים מהאוכלוסייה הם בעלי רמה גבוהה של רווחה, המכונה "פורחת" (flourishing). עוד 14 אחוזים הם בעלי רווחה נמוכה מאוד, דבר שאינו כולל פרטים שאובחנו כבעלי הפרעה נפשית.4 קיים מגוון שלם של גורמים הקובעים את רמת הרווחה האישית, אבל הראיות מצביעות על כך כי הדברים שאנו עושים והדרך שבה אנו חושבים, יכולים להיות בעלי ההשפעה הגדולה ביותר.5

==מבוא למהדורה העברית==

==מבוא למהדורה העברית==