שינויים

===אסון מלתוסיאני===

===אסון מלתוסיאני===

{{הפניה לערך מורחב|אסון מלתוסיאני}}

{{הפניה לערך מורחב|אסון מלתוסיאני}}

השקפותיו של מלתוס פותחו במידה רבה כראקציה להשקפות האופטימיסטיות של אביו וחבריו, במיוחד רוסו ו[[ויליאם גודווין]]. ב1798 מלתוס פרסם את מאמרו המפורסם "'''על עקרון האוכלוסייה'''".

השקפותיו של מלתוס פותחו במידה רבה כראקציה להשקפות האופטימיסטיות של אביו וחבריו, במיוחד רוסו ו[[ויליאם גודווין]]. ב1798 מלתוס פרסם את מאמרו המפורסם "'''[[על עקרון האוכלוסייה]]'''".

מלתוס טען כי אוכלוסיית העולם מכפילה את עצמה כל הזמן, בעוד ייצור המזון גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. תחזית זו התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה [[אסון מלתוסיאני]]. משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ורעב גדול אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.  

מלתוס טען כי [[אוכלוסיית העולם]] [[גידול אוכלוסין|מכפילה את עצמה]] כל הזמן, בעוד [[חקלאות|ייצור המזון]] גדל לאט הרבה יותר. מלתוס חזה נכונה כי אוכלוסיית העולם תמשיך ותגדל בקצב מהיר. תחזית זו התבססה על הרעיון שגידול בלתי מרוסן של האוכלוסייה גדל ב[[גידול מעריכי|שיעור מעריכי]], כאשר אספקת המזון גדלה בשיעור חשבוני. והתוצאה לפי מלתוס תהה צמצום משמעותי של מזון לכל אדם. דבר זה מכונה [[אסון מלתוסיאני]]. משמעות הדבר לפי מלתוס היא, קטסטרופה ו[[רעב המוני|רעב גדול]] אשר בסופו של דבר יובילו לצמצום האוכלוסייה.  

השפעת התאוריה של מלתוס על ההתייחסות של כלכלנים ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה הייתה רבה: בעבר, פוריות  שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.  

לתאוריה של מלתוס היתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.  

רבים מכלכלני המאה ה-20, כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה את הקטסטרופה לה הם ציפו. אסון מלתוסינאי לא התרחש למרות גידול מאסיבי של האוכלוסיה. זאת בעיקר עקב השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] (ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות). דברים שאיפשרו את הגדלת הפריון החקלאי. בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה אתה הירידה בפריון הילודה עקב היבטים אלה ואת הנושא של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים (אם כי תאוריה זו עדיין נמצאת בויכוח).  

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה [[אסון מלתוסינאי]]. זאת בעיקר עקב השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] (ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות). דברים שאיפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. בנוסף, עקב שיכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. ירידה זו מיוחסת ל[[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]] (אם כי תאוריה זו עדיין נמצאת בויכוח).  

כתוצאה מכל השכלולים הטכנולוגיים, נמנעה במאה ה-20 הקטסטרופה אותה חזה מלתוס אשר עלולה להיגרם לטענתו מ[[התפוצצות אוכלוסין]]. שכלולים אלו כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן|דשנים]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה. כאשר, בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

השכלולים שמנעו אסון מתלוסיאני אלו כללו, בין השאר, פיתוח ה[[אגרומכניקה]] – בעקבות פיתוח המכונות החקלאיות התקצר זמן העיבוד. פעולה זו הכניסה למעגל עיבוד ה[[חיטה]] שטחים קרים בצפון אמריקה ובסיביר המאפשרים גידול חיטת חורף. כמו כן, פותחו [[דשן כימי]] ו[[חומר הדברה|חומרי הדברה]] שאפשרו גידול בתפוקה. בנוסף לכך בעקבות המהפכה הירוקה, פותחו זני [[חיטה]] ו[[אורז]] המניבים כמויות גדולות יותר של גרעינים.

התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות התקדמות טכנולוגית, ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור אלא עקב עודף מזון בעולם אשר אינו מחולק בצורה שווה. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.

התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. למרות זאת, ישנם [[נאו-מלתוסיאנים]] אשר טוענים כי למרות ההתקדמות הטכנולוגית יש עדיין [[רעב]] גדול בעולם, במיוחד בארצות המתפתחות. מספר הרעבים בעולם עומד בעשורים האחרונים על כ-800-900 מיליון בני אדם. מספר זה נגרם לא עקב מחסור במזון אלא בגלל חלוקת מזון לא שווה עקב [[אי שוויון כלכלי]] והיבטים אחרים, וגם עקב קשיי חלוקת המזון עקב מלחמות, אסונות טבע ועוד. ניתן לראות זאת ברבות ממדינות אפריקה הנמצאות על סף רעב, או בהתפרצויות רעב ידועות באתיופיה, צ'אד ועוד.

הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחדית קרקע, אלא הוא נשנען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  

הכלכלן [[ג'פרי זאקס]] טען בשנת 2008, כי לא ברור שמלתוס טעה. זאקס ציין לדוגמה כי היכולת שלנו לגדל עוד מזון לא נובע רק מהיכולת שלנו "לעשות יותר עם פחות" - כלומר להגדיל את הפריון של כל יחדית קרקע, אלא הוא נשנען על [[דלקים מחצביים]] ועל הגדלת הכרייה של [[משאבים מתכלים]] ולפיכך הוא מייצג "לעשות יותר עם יותר".[http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=are-malthus-predicted-1798-food-shortages].  

בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסיה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסיה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסיה התמוטטה.

בדומה לזאקס יש חשש בקרב חוגים התומכים בתאוריית [[שיא תפוקת הנפט]] לפי התייקרות הדלקים בעולם תגרור עליה במחירי המזון. דבר זה מייצג את המהפכה הירוקה כ[[נעילה טכנולוגית]] או כמגנון של [[תגובת יתר]] והתמוטטות - היא איפשרה גידול קצר טווח של האוכלוסיה על ידי שכלול טכנולוגי, אולם כעת לא ניתן לצאת מאותה טכנולוגיה (לדוגמה כדי לחסוך באנרגיה או בזיהום הנוצר מדשן כימי ומחומרי הדברה). החשש הוא שעם ייקור הדלק ייקור המזון יוביל לרעב כבד. דברים דומים מתועדים לגבי תרבות [[האנסאזי]] ולגבי [[בני המאיה]] בספר [[התמוטטות]] - טכנולוגיות חדשות אפשרו תמיכה מתכלה בגודל אוכלוסיה גדול יותר. כאשר נשחקה תמיכה זו האוכלוסיה התמוטטה. מנגנון המחסור במזון מורכב יותר מאשר זה של מלתוס וכולל ייקור של המזון ולא רק מחסור שלו, ניהול לא מקיים של משאבי חקלאות כדי לתת מענה לאוכוסיה הגדלה, קשיים הולכים וגדלים בגידול מזון ובחלוקה שווה שלו ולחצים חברתיים שמקשים יותר ויותר לקיים את החברה - עד לקריסה כלכלית חברתית שיכולה לבוא לידי ביטוי ברעב או במלחמה.

 

מקרים דומים לאסון מלתוסיאני התרחשו ברואנדה 1994 ובסוריה 2011. בספר [[התמוטטות]] מתאר ג'ארד דיימונד את גידול האוכלוסין והגעה לקצה גבול היכולת של גידולים בחבל ארץ פורה ברונאדה, ומנגונים של רעב, התמוטטות המסגרות החברתיות, ורציחות. [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] מצביע על כך ששילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בנסיון להתמודד עם גידול האוכלוסיה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.

=== מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות===

=== מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות===