שינויים

'''כלכלה אקולוגית''' ('''Ecological Economics''') היא זרם מחשבה ותחום מחקר אקדמי שעוסק בדינמיקה ובתלות ההדדית ([[קו-אבולוציה]]) בין הכלכלה האנושית לבין [[המערכות האקולגיות הטבעיות]]. השאלה המרכזית שלה היא כיצד להגיע ל'''[[כלכלה מקיימת]]''' - כלכלה שפועלת במשך דורות רבים תוך התחשבות במגבלות הפיזיים, האקולוגיים והחברתיים. הכלכלה האקולוגית מחברת בין דיסיפלינות אקדמיות שונות, תוך שילוב בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. הכלכלה האקולוגית שונה במובנים רבים מהזרם הכלכלי האורתודוקסי של [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] וכן מזרמים נוספים כמו [[כלכלה קיינסינית]].  

'''כלכלה אקולוגית''' ('''Ecological Economics''') היא זרם מחשבה ותחום מחקר אקדמי שעוסק בדינמיקה ובתלות ההדדית ([[קו-אבולוציה]]) בין הכלכלה האנושית לבין [[המערכות האקולוגיות הטבעיות]]. השאלה המרכזית שלה היא כיצד להגיע ל'''[[כלכלה מקיימת]]''' - כלכלה שפועלת במשך דורות רבים תוך התחשבות במגבלות הפיזיים, האקולוגיים והחברתיים. הכלכלה האקולוגית מחברת בין דיסיפלינות אקדמיות שונות, תוך שילוב בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. הכלכלה האקולוגית שונה במובנים רבים מהזרם הכלכלי האורתודוקסי של [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] וכן מזרמים נוספים כמו [[כלכלה קיינסינית]].  

==מטרה==

==מטרה==

מטרתה העיקרית של הכלכלה האקולוגית היא לתת תאוריה כלכלית וכלים מעשיים לפיתוחה של [[כלכלה מקיימת]]. במובן זה היא במוצהר זרם [[נורמטיבי]] (ניסיון להגיע למציאות מסויימת), בניגוד כלכלה הנאו קלאסית שמצהירה על עצמה כי היא [[פוזיטיבי|פוזיטיבית]] (אך ורק ניתוח של המציאות).  

מטרתה העיקרית של הכלכלה האקולוגית היא לתת תאוריה כלכלית וכלים מעשיים לפיתוחה של [[כלכלה מקיימת]]. במובן זה היא במוצהר זרם [[נורמטיבי]] (ניסיון להגיע למציאות מסויימת), בניגוד לכלכלה הנאו קלאסית שמצהירה על עצמה כי היא [[פוזיטיבי|פוזיטיבית]] (אך ורק ניתוח של המציאות).  

כדי להשיג מטרה זו משלבת הכלכלה האקולוגית כלי ניתוח ומדיניות קיימים, יחד עם נסיונות לחדש ולהרחיב את-ההבנה לגבי אופיין של מערכות חברתיות-כלכליות-וסביבתיות וקשרי הגומלין בינהן.  

כדי להשיג מטרה זו משלבת הכלכלה האקולוגית כלי ניתוח ומדיניות קיימים, יחד עם נסיונות לחדש ולהרחיב את ההבנה לגבי אופיין של מערכות חברתיות-כלכליות-וסביבתיות וקשרי הגומלין בינהן.  

במישור התאורטי שואפת הכלכלה האוקולגית להציב את בסיס הניתוח והמדיניות הכלכלית על יסודות של מדעים אחרים, במיוחד בחוקי הפיסיקה וה[[תרמודינמיקה]], ובהתאם לחוקי המערכות הביולוגיות ([[כלכלה ביופיסית]]). הכלכלה האקולוגית שואבת השראה ומפתחת את התחומים של [[כלכלה מערכתית]], [[כלכלה אבולוציונית]] וזרמים הטרודוקסיים אחרים בכלכלה.

במישור התאורטי שואפת הכלכלה האקולוגית להציב את בסיס הניתוח והמדיניות הכלכלית על יסודות של מדעים אחרים, במיוחד בחוקי הפיסיקה וה[[תרמודינמיקה]], ובהתאם לחוקי המערכות הביולוגיות ([[כלכלה ביופיסית]]). הכלכלה האקולוגית שואבת השראה ומפתחת את התחומים של [[כלכלה מערכתית]], [[כלכלה אבולוציונית]] וזרמים הטרודוקסיים אחרים בכלכלה.

==היסטוריה==

==היסטוריה==

===שורשי הכלכלה האקולוגית===

===שורשי הכלכלה האקולוגית===

שורשי הכלכלה האקולוגית נמצאים בתקופות קודמות. ההבחנה בין כלכלת מסחר וקביעת מחירים, לבין בחינת היסודות הפיזקליים עליהם נשענת הכלכלה, מופיעה כבר אצל היוונים הקדמונים.  

שורשי הכלכלה האקולוגית נמצאים בתקופות קודמות. ההבחנה בין כלכלת מסחר וקביעת מחירים, לבין בחינת היסודות הפיזיקליים עליהם נשענת הכלכלה, מופיעה כבר אצל היוונים הקדמונים.  

בתקופה המודרנית, אפשר להצביע על מספר הוגים או דעות בכלכלה הקלאסית שמתאימים לכלכלה האקולוגית. הפיזיוקרטים טענו שכל הערך הכלכלי בא מהאדמה. [[תומס מלתוס]] עסק בבעיות של [[פיצוץ אוכלוסין]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]] חשב ש"מצב יציב" של הכלכלה יכול להיות מצב רצוי, דעה שאומצה מאוחר יותר על ידי הכלכלה האקולוגית. ספר של Martinez-Alier מתאר את הויכוחים הנוגעים לאנרגיה בתוך מערכות כלכליות שהחלו כבר במאה ה-17. במאה ה-19 אפשר לראות לדוגמה את עבודתו של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] "על הפחם" שעסקה בנושאים דומים ל[[שיא תפוקת הנפט]]. עם זאת, רוב ההגות הזאת לא נשנעה על מדעים שהתפתחו מאוחר יותר כמו חוקי התרמודינמיקה, חקר מערכות מורכבות או חקר של מערכות אקולוגיות.  

בתקופה המודרנית, אפשר להצביע על מספר הוגים או דעות בכלכלה הקלאסית שמתאימים לכלכלה האקולוגית. הפיזיוקרטים טענו שכל הערך הכלכלי בא מהאדמה. [[תומס מלתוס]] עסק בבעיות של [[פיצוץ אוכלוסין]] ו[[ג'ון סטיוארט מיל]] חשב ש"מצב יציב" של הכלכלה יכול להיות מצב רצוי, דעה שאומצה מאוחר יותר על ידי הכלכלה האקולוגית. ספר של Martinez-Alier מתאר את הויכוחים הנוגעים לאנרגיה בתוך מערכות כלכליות שהחלו כבר במאה ה-17. במאה ה-19 אפשר לראות לדוגמה את עבודתו של [[ויליאם סטנלי ג'בונס]] "על הפחם" שעסקה בנושאים דומים ל[[שיא תפוקת הנפט]]. עם זאת, רוב ההגות הזאת לא נשנעה על מדעים שהתפתחו מאוחר יותר כמו חוקי התרמודינמיקה, חקר מערכות מורכבות או חקר של מערכות אקולוגיות.  

===הולדת הכלכלה האקולוגית===

===הולדת הכלכלה האקולוגית===

בין מניחי היסודות התאורטיים האירופאים לגישת הכלכלה האקולוגית ניתן למנות את הכלכלן הרומני [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]], וכן את William Kapp , ו Karl Polanyi. ג'ורג'סקיו-רוגן היה המורה של [[הרמן דיילי]], וספרו [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]] (1971) מהווה מסגרת מחשבתית לתחום עד היום. חלק מהיסודות הבולטים כיום בכלכלה האקולוגית מופיעים בעובודותיו של [[ארנסט שומכר]] שספרו [[קטן זה יפה]] (1973) הופיע מספר שנים לפני ספרו של הרמן דיילי [[כלכלת מצב יציב]] (1977).  

בין מניחי היסודות התאורטיים האירופאים לגישת הכלכלה האקולוגית ניתן למנות את הכלכלן הרומני [[ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן]], וכן את William Kapp , ו Karl Polanyi. ג'ורג'סקיו-רוגן היה המורה של [[הרמן דיילי]], וספרו [[חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי]] (1971) מהווה מסגרת מחשבתית לתחום עד היום. חלק מהיסודות הבולטים כיום בכלכלה האקולוגית מופיעים בעבודותיו של [[ארנסט שומכר]] שספרו [[קטן זה יפה]] (1973) הופיע מספר שנים לפני ספרו של הרמן דיילי [[כלכלת מצב יציב]] (1977).  

הצוות שהתרכז סביב [[דונאלה מדווז]] וספרה [[גבולות לצמיחה]], עורר עניין רב בשנות ה-70 הקשרים בין אוכלוסיה, צמיחה כלכלית וסביבה. והדבר סייע לקידום המתודות של ניתוח מערכתי דינאמי.   

הצוות שהתרכז סביב [[דונאלה מדווז]] וספרה [[גבולות לצמיחה]], עורר בשנות ה-70 עניין רב בקשרים בין אוכלוסיה, צמיחה כלכלית וסביבה. והדבר סייע לקידום המתודות של ניתוח מערכתי דינאמי.   

בצפון אמריקה, האבות המייסדים שהניחו את היסודות התאורטיים של הכלכלה האקולוגית כללו את הכלכלנים [[קנת בולדינג]] ו[[הרמן דיילי]], האקולוגים C.S. Holling, [[האווארד ת. אודום]] ו[[רוברט קוסטנזה]], הביולוגים [[גרכטן דיילי]], והפיזקאי [[רוברט איירס]].  

בצפון אמריקה, האבות המייסדים שהניחו את היסודות התאורטיים של הכלכלה האקולוגית כללו את הכלכלנים [[קנת בולדינג]] ו[[הרמן דיילי]], האקולוגים C.S. Holling, [[האווארד ת. אודום]] ו[[רוברט קוסטנזה]], הביולוגים [[גרכטן דיילי]], והפיזיקאי [[רוברט איירס]].  

דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את  [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] (ISEE) וכן את הירחון האקדמי [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)|Ecological Economics]] יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], כאחרי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסנטה מאוניברסטית וורמונט תרם לגידול בפופלריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster.

דיילי וקוסנטנזה היו האבות המייסדים שהניחו את היסודות המוסדיים של התחום. הם הקימו את  [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] (ISEE) וכן את הירחון האקדמי [[כלכלה אקולוגית (כתב עת)|Ecological Economics]] יש הרואים בהרמן דיילי, שבעברו עבד ב[[הבנק העולמי|בנק העולמי]], כאחראי העיקרי לפיתוח של כלכלה אקולוגית כשדה ספציפי. רוברט קוסנטה מאוניברסיטת וורמונט תרם לגידול בפופולריות של התחום. הגאוגרף David Harvey מ-CUNY הוסיף את הדאגות האקולוגיות לספרות של הכלכלה הפוליטית, והפיתוח של הכלכלה הפוליטית בוצע במקביל גם על ידי הוגים נוספים כמו הסוציולוג John Bellamy Foster.

==מתודולוגיה==

==מתודולוגיה==

מטרה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא לבסס את החשיבה הכלכלית ואת המדיניות הכלכלית על פי המציאות הפיזית, במיוחד על פי חוקי ה[[פיזיקה]] (במיוחד [[חוקי התרמודינמיקה]]) והידע אודות [[מערכות אקולוגיות|מערכות ביולוגיות ואקולוגיות]]. היא מקבלת את המטרה של שיפור [[רווחה חברתית|רווחה האנושית]] על ידי פיתוח, ומבקשת להשיג דבר זה על ידי [[פיתוח בר קיימא]] של החברה האנושית ו[[ביוספרה|המערכות האקולוגיות]]. מובן שהמושגים "פיתוח" ו[[פיתוח בר קיימא]] הם מושגים שנויים במחלוקת. [[ריצ'ארד נוגראד]] טוען כי הכלכלנים המסורתיים "חטפו" את הטרמינולוגיה של פיתוח, בספרו "[[הבגידה בפיתוח (ספר)|הבגידה בפיתוח]]" Development Betrayed.  

מטרה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא לבסס את החשיבה הכלכלית ואת המדיניות הכלכלית על פי המציאות הפיזית, במיוחד על פי חוקי ה[[פיזיקה]] (במיוחד [[חוקי התרמודינמיקה]]) והידע אודות [[מערכות אקולוגיות|מערכות ביולוגיות ואקולוגיות]]. היא מקבלת את המטרה של שיפור [[רווחה חברתית|הרווחה האנושית]] על ידי פיתוח, ומבקשת להשיג דבר זה על ידי [[פיתוח בר קיימא]] של החברה האנושית ו[[ביוספרה|המערכות האקולוגיות]]. מובן שהמושגים "פיתוח" ו[[פיתוח בר קיימא]] הם מושגים שנויים במחלוקת. [[ריצ'ארד נוגראד]] טוען כי הכלכלנים המסורתיים "חטפו" את הטרמינולוגיה של פיתוח, בספרו "[[הבגידה בפיתוח (ספר)|הבגידה בפיתוח]]" Development Betrayed.  

בכלכלה אקולוגית מבצעים הבחנה בין המושג של "[[רווחה חברתית]]" (Well-being) לבין המושג של welfare כפי שהוא קיים בספרות הכללית המרכזית ובספרות "כלכלת הרווחה החדשה" שהחלה בשנות ה-1930. על פי התפיסה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] הזאת, [[הסביבה הטבעית|הטבע]] הוא בעל ערך לכלכלה בגלל תאוריית ערך סובייקטיבית ([[תורת תוחלת התועלת]]) לפיה לטבע יש ערך בגלל שאנשים מוכנים לשלם עבור "מוצרים" כמו אויר נקי, מים נקיים, ערך אסטטי של בעלי חיים וכו'.

בכלכלה אקולוגית מבצעים הבחנה בין המושג של "[[רווחה חברתית]]" (Well-being) לבין המושג של welfare כפי שהוא קיים בספרות הכלכלית המרכזית ובספרות "כלכלת הרווחה החדשה" שהחלה בשנות ה-1930. על פי התפיסה [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] הזאת, [[הסביבה הטבעית|הטבע]] הוא בעל ערך לכלכלה בגלל תאוריית ערך סובייקטיבית ([[תורת תוחלת התועלת]]) לפיה לטבע יש ערך בגלל שאנשים מוכנים לשלם עבור "מוצרים" כמו אויר נקי, מים נקיים, ערך אסטטי של בעלי חיים וכו'.

==הבדלים בין כלכלה אקולוגית לכלכלה נאו קלאסית==

==הבדלים בין כלכלה אקולוגית לכלכלה נאו קלאסית==

===הכלכלה כמערכת תרמו-דינמית פתוחה===

===הכלכלה כמערכת תרמו-דינמית פתוחה===

הכלכלה הנאו קלאסית, רואה בכלכלה מערכת מבודדת שבה יש פירמות (יצרנים) ומשקי בית (צרכנים שהם גם עובדים ומשקיעים), המקיימות בינהן חליפין ב-2 מעגלים של מוצרים-עבודה וכסף. משקי הבית נותנים כסף לפירמות תמורת מוצרים. המעגלים נסגרים כאשר המפעלים משלמים למשקי הבית כסף עבור עבודה.  

הכלכלה הנאו קלאסית, רואה בכלכלה מערכת מבודדת שבה יש פירמות (יצרנים) ומשקי בית (צרכנים שהם גם עובדים ומשקיעים), המקיימים ביניהם חליפין ב-2 מעגלים של מוצרים-עבודה וכסף. משקי הבית נותנים כסף לפירמות תמורת מוצרים. המעגלים נסגרים כאשר המפעלים משלמים למשקי הבית כסף עבור עבודה.

[[כלכלה ביופיזית]] ובעקבותיה כלכלה אקולוגית תקפה רעיונות אלה, וטענה שהם מצג שווא. [[כדור הארץ]] כולו ו[[הביוספרה|המערכת הביוספרית]] (הכוללת את [[בני אדם|האדם]] ואת ה[[חקלאות]]) הם בקירוב, [[תרמודינמיקה|מערכות תרמודינמיות]] סגורות - כלומר הן אינן מחליפות חומר עם סביבתן, נכנסת אליהן אנרגיה ([[אנרגיית שמש]]) וחום יוצא ממנה. גם הכלכלה האנושית היא מערכת תרמודינמית פתוחה, שאליה נכנסים אנרגיה וחומר, וממנה יוצאים חום וחומרים בעלי [[אנטרופיה]] גבוה יותר. המעגלים שתוארו קודם, של משקי הבית והפירמות יכולים להתקיים רק תודות לזרמי האנרגיה וזרמי החומר שזורמים דרך המערכת.

[[כלכלה ביופיזית]] ובעקבותיה כלכלה אקולוגית תקפה רעיונות אלה, וטענה שהם מצג שווא. [[כדור הארץ]] כולו ו[[הביוספרה|המערכת הביוספרית]] (הכוללת את [[בני אדם|האדם]] ואת ה[[חקלאות]]) הם בקירוב, [[תרמודינמיקה|מערכות תרמודינמיות]] סגורות - כלומר הן אינן מחליפות חומר עם סביבתן, נכנסת אליהן אנרגיה ([[אנרגיית שמש]]) וחום יוצא ממנה. גם הכלכלה האנושית היא מערכת תרמודינמית פתוחה, שאליה נכנסים אנרגיה וחומר, וממנה יוצאים חום וחומרים בעלי [[אנטרופיה]] גבוהה יותר. המעגלים שתוארו קודם, של משקי הבית והפירמות יכולים להתקיים רק תודות לזרמי האנרגיה וזרמי החומר שזורמים דרך המערכת.

===מי מכיל את מי===

===מי מכיל את מי===

כלכלה נאו קלאסית הניחה באופן היסטורי באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]] , [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של [[כלכלה סביבתית]] טוענת שבעיות הסביבה מתסכמות ב[[עלויות חיצוניות]] - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ ל[[שוק משוכלל|שוק]]. [[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] תפטר, ועוד באופן [[יעילות פארטו|יעיל]] על ידי  [[הפנמת עלויות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטמילית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע.  

כלכלה נאו קלאסית הניחה היסטורית באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]] , [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של [[כלכלה סביבתית]] טוענות שבעיות הסביבה מתסכמות ב[[עלויות חיצוניות]] - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ ל[[שוק משוכלל|שוק]]. [[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] תפטר, ועוד באופן [[יעילות פארטו|יעיל]] על ידי  [[הפנמת עלויות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטימלית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע.  

[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] והשפעתם על הכלכלה, [[הביוספרה]] ועל [[הרווחה החברתית]], במודל "[[עולם מלא]]"]]

[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] והשפעתם על הכלכלה, [[הביוספרה]] ועל [[הרווחה החברתית]], במודל "[[עולם מלא]]"]]

עמדה זו לא עומדת בקנה אחד הידע ממדעי הטבע. ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של [[ההון הטבעי]] ביצירת השפע (הון טבעי יכול להחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ו[[אנרגיה]] המצויים במחסור, יחד עם [[המערכות הסביבתיות]] המורכבות והמגווונות שמספקות [[שירותי טבע|שרותים]] וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני [[קרינה סולארית]] וקוסמית וכו').

עמדה זו לא עומדת בקנה אחד הידע ממדעי הטבע. ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של [[ההון הטבעי]] ביצירת השפע (הון טבעי יכול להחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ו[[אנרגיה]] המצויים במחסור, יחד עם [[המערכות הסביבתיות]] המורכבות והמגווונות שמספקות [[שירותי טבע|שרותים]] וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני [[קרינה סולארית]] וקוסמית וכו').

עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "[[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]]" שבו אין כלל ייצור של מוצרים. לעומת זאת ה[[אקולוגיה|אקולוגיה]] והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את ה[[ביוספרה]] – מערכת התומכת בהספקת משאבים ו[[שירותי טבע|שרותים תומכי חיים]] כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או [[הון תעשייתי]].  

עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "[[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]]" שבו אין כלל ייצור של מוצרים. לעומת זאת ה[[אקולוגיה]] והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את ה[[ביוספרה]] – מערכת התומכת בהספקת משאבים ו[[שירותי טבע|שרותים תומכי חיים]] כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או [[הון תעשייתי]].  

לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האוקולית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "[[מוצרי שוק]]" תורמת ל[[צמיחה כלכלית]]".

לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האקולוגית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "[[מוצרי שוק]]" תורמת ל[[צמיחה כלכלית]]".

השאלה מהו ההיקף של הפעילות האנושית שאפשר להתמיד בו לאורך זמן (ללא קריסה אקולוגית וחברתית) אינו נקבע על במונחים של תועלת אנושית או בחירה חברתית על ידי [[מוסד חברתי]] כלשהו ([[שוק]], [[ממשלה]] וכו') אלא על ידי אילוצים ביולוגים ופיזיקליים שנובעים ממגבלות אובייקטיביות. שאינן תלויות בתועלות שלנו.

ההיקף של הפעילות האנושית שאפשר להתמיד בו לאורך זמן ללא קריסה אקולוגית וחברתית, אינו נקבע במונחים של תועלת אנושית או על ידי בחירה חברתית של [[מוסד חברתי]] כלשהו ([[שוק]], [[ממשלה]] וכו'), אלא על ידי אילוצים ביולוגים ופיזיקליים שנובעים ממגבלות אובייקטיביות שאינן תלויות בתועלות שלנו.

===חלוקה וגודל אופטמילי===

===חלוקה וגודל אופטימלי===

בעוד הכנ"ק עוסק בהקצאה יעילה של משאבים (במובן של [[יעילות פארטו]]), היא מתעלמת משתי בעיות כלכליות יסודיות: חלוקה או תפרוסת (שוויון), וכן הגודל האופטימלי של הכלכלה כולה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מתאר זאת על ידי דימוי: בעוד הכנ"ק אומרת כיצד לחלק את הסחורות בספינה, כך שהמשקל יתפזר באופן אופטמילי (יעילות), הכנ"ק מתעלמת מקיום של קו ציפה, או משקל שמעליו הסחורות עלולות להטביע את הספינה (גודל אופטימלי).

בעוד הכנ"ק עוסקת בהקצאה יעילה של משאבים (במובן של [[יעילות פארטו]]), היא מתעלמת משתי בעיות כלכליות יסודיות: חלוקה או תפרוסת (שוויון), וכן הגודל האופטימלי של הכלכלה כולה. הכלכלן [[הרמן דיילי]] מתאר זאת על ידי דימוי: בעוד הכנ"ק אומרת כיצד לחלק את הסחורות בספינה, כך שהמשקל יתפזר באופן אופטימלי (יעילות), הכנ"ק מתעלמת מקיום של קו ציפה, או משקל שמעליו הסחורות עלולות להטביע את הספינה (גודל אופטימלי).

===צמיחה, וצריכה===

===צמיחה, וצריכה===

בכלכלה נאו קלאסית קיימת הנחה כי ככל שהצרכן צורך יותר מוצרים, כך גדלה רווחתו. הנחות נוספות ודומות הן שה[[רווחה החברתית]] צריכה להמדד על ידי סכימת הצריכה של כלל הצרכנים, וכפועל יוצא של דבר זה, ככל שה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] גבוה יותר, כך טוב יותר.  

בכלכלה נאו קלאסית קיימת הנחה כי ככל שהצרכן צורך יותר מוצרים, כך גדלה רווחתו. הנחות נוספות ודומות הן שה[[רווחה החברתית]] צריכה להמדד על ידי סכימת הצריכה של כלל הצרכנים, וכפועל יוצא של דבר זה, ככל שה[[צמיחה כלכלית|צמיחה הכלכלית]] גבוהה יותר, כך טוב יותר.  

כלכלה אקולוגית מבחינה גם בין צמיחה (כמותית) לבין פיתוח (שיפור איכותי של איכות החיים), בעודה טוענת שכלכלה נאו קלאסית מבלבלת בין שני המושגים. כלכלה אקולוגית יוצאת נגד הנחות אלה במגוון רחב של התנגדויות וחלופות.  

כלכלה אקולוגית מבחינה גם בין צמיחה (כמותית) לבין פיתוח (שיפור איכותי של איכות החיים), בעודה טוענת שכלכלה נאו קלאסית מבלבלת בין שני המושגים. כלכלה אקולוגית יוצאת נגד הנחות אלה במגוון רחב של התנגדויות וחלופות.  

כלכלנים אקולוגים טוענים כי מעבר להיקפים צנועים, צריכה לנפש (הגרסה הכלכלית ל"איכות חיים"), לא בהכרח מובילה לשיפור של הרווחה האנושית, בעוד שאותה צריכה יכולה לגרור השפעות שליליות על הסביבה וכן על הרווחה החברתית הרחבה יותר. הייצור והפעילות הכלכלית מתאפיינים ב[[ייצור משולב]] שבו נוצרים בו זמנית, מוצרי "טובין" וגם מוצרים "רעין".  

כלכלנים אקולוגים טוענים כי מעבר להיקפים צנועים, צריכה לנפש (הגרסה הכלכלית ל"איכות חיים"), לא בהכרח מובילה לשיפור של הרווחה האנושית, בעוד שאותה צריכה יכולה לגרור השפעות שליליות על הסביבה וכן על הרווחה החברתית הרחבה יותר. הייצור והפעילות הכלכלית מתאפיינים ב[[ייצור משולב]] שבו נוצרים בו זמנית, מוצרי "טובין" וגם מוצרים "רעין".  

כמו כן טענה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא כי צמיחה חומרית אינסופית בעולם סופי היא לא דבר אפשרי, וכי דבר זה מנוגד לחוקי הפיזיקה. קיימת מגבלות פיזיקליות ואקולגיות על הפעילות הכלכלית. זאת ועוד, ככל שהפעילות הכלכלית מתרחבת, כך השפעות הלוואי השליליות שלה גדלות, וקטנה התועלת שהיא מביאה לחברה.   

כמו כן טענה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא כי צמיחה חומרית אינסופית בעולם סופי היא לא דבר אפשרי, וכי דבר זה מנוגד לחוקי הפיזיקה. קיימת מגבלות פיזיקליות ואקולוגיות על הפעילות הכלכלית. זאת ועוד, ככל שהפעילות הכלכלית מתרחבת, כך השפעות הלוואי השליליות שלה גדלות, וקטנה התועלת שהיא מביאה לחברה.   

===תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי===

===תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי===

הכלכלה הקלאסית הבחינה בין [[הון טבעי]] (כמו [[אדמה]]) לבין [[הון מלאכותי]] - מעשה ידי אדם - כמו מכונות. הכלכלה הנאו קלאסית טוענת כי אין הבדל למעשה בין הון מלאכותי לבין הון טבעי. לדוגמה כדי לייצר עוד מזון אפשר להגדיל את כמות האדמה ("הון טבעי" בכלכלה הקלאסית), או להגדיל את הפיריון של יחידת שטח באמצעות דשנים, מערכות השקיה ו[[הנדסה גנטית]].  

הכלכלה הקלאסית הבחינה בין [[הון טבעי]] (כמו [[אדמה]]) לבין [[הון מלאכותי]] - מעשה ידי אדם - כמו מכונות. הכלכלה הנאו קלאסית טוענת כי אין הבדל למעשה בין הון מלאכותי לבין הון טבעי. לדוגמה כדי לייצר עוד מזון אפשר להגדיל את כמות האדמה ("הון טבעי" בכלכלה הקלאסית), או להגדיל את הפיריון של יחידת שטח באמצעות דשנים, מערכות השקיה ו[[הנדסה גנטית]].  

כלכלה אקולוגית קוראת תיגר על הגישה הזאת, וטוענת שהכלכלה הנאו קאלסית מבלבלת בין זרמים לבין מאגרים. העולם הטבעי מספק לאדם הן חומרי גלם והן שירותי סביבה. שירותי הסביבה הן בעלי תחליפיות נמוכה עם ההון המלאכותי. ואילו חומרי הגלם הם תנאי מקדים לקיום הפעילות הכלכלית. יש תחום של יעילות, שבו עוד הון מלאכותי גורם לניצול יעיל יותר של חומרי הגלם, אבל התחלופה הזאת קיימת רק בתחום מסויים. ובאופן כללי אין תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי.

כלכלה אקולוגית קוראת תיגר על הגישה הזאת, וטוענת שהכלכלה הנאו קלאסית מבלבלת בין זרמים לבין מאגרים. העולם הטבעי מספק לאדם הן חומרי גלם והן שירותי סביבה. שירותי הסביבה הן בעלי תחליפיות נמוכה עם ההון המלאכותי. ואילו חומרי הגלם הם תנאי מקדים לקיום הפעילות הכלכלית. יש תחום של יעילות, שבו עוד הון מלאכותי גורם לניצול יעיל יותר של חומרי הגלם, אבל התחלופה הזאת קיימת רק בתחום מסויים. ובאופן כללי אין תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי.

==הדמיון בין כלכלה ואקולוגיה==

==הדמיון בין כלכלה ואקולוגיה==