שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 9 בתים ,  00:29, 12 באוקטובר 2015
מ
החלפת טקסט – "ו/או" ב־"ואו"
שורה 1: שורה 1: −
'''מינוף פיננסי''' (Financial Leverage), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוו/אות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.   
+
'''מינוף פיננסי''' (Financial Leverage), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.   
    
למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של [[תאגיד רב לאומי| חברות גדולות]] מול חברות קטנות ([[יתרון לגודל]]), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים ([[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]) ובכך להגביר את [[אי השויוון הכלכלי]]. חוקרי [[כסף|מערכות פיננסיות]] ו[[מערכות מורכבות]] טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.  
 
למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של [[תאגיד רב לאומי| חברות גדולות]] מול חברות קטנות ([[יתרון לגודל]]), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים ([[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]) ובכך להגביר את [[אי השויוון הכלכלי]]. חוקרי [[כסף|מערכות פיננסיות]] ו[[מערכות מורכבות]] טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.  
שורה 8: שורה 8:  
בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית - 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו.  
 
בהנחה שיש לאותו משווק יכולות מינוף ושהוא רוצה להשקיע 10,000 ש"ח מההון שלו, הוא הולך לבנק ומקבל הלוואה של 990,000 ש"ח כך שיש לו כעת סה"כ מיליון ש"ח להשקעה. בתרחיש האופטימי מבחינתו, הוא קונה 1,000 מוצרים ומוכר אותם בסכום של 1.1 מיליון דולר. כעת הוא מחזיר את ההלוואה המקורית - 990,000 ש"ח, יחד עם עוד החזרי ריבית בסך 10,000 ש"ח. כך שנותר לו רווח נקי של 90,000 ש"ח. שהם 900% רווח מסך ההשקעה הישירה שלו.  
   −
במקרה בו המינוף מקנה לבעלים שלו רווחים גדולים יותר מדובר ב'''"מינוף חיובי"'''.  מובן שתהליך המינוף עלול להכשל - בגלל קשיים במכירה לדוגמה. במקרה זה הגוף שלקח את המינוף יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית + את הריבית עליה. במצב זה המינוף הגדיל את ההפסדים למבצע המינוף ודבר זה מכונה '''"מינוף שלילי"'''. יש לשים לב שהמינוף החיובי אינו בהכרח בעל השפעות חיוביות לחברה - יתכן שמדובר בלקיחת הלוו/אות לשם הגדלת מפעל נשק או מפעל מזהם, המינוף מכונה חיובי משם שכך הוא מנקודת המבט של לוקח הלוואה.  
+
במקרה בו המינוף מקנה לבעלים שלו רווחים גדולים יותר מדובר ב'''"מינוף חיובי"'''.  מובן שתהליך המינוף עלול להכשל - בגלל קשיים במכירה לדוגמה. במקרה זה הגוף שלקח את המינוף יצטרך לשלם את ההלוואה המקורית + את הריבית עליה. במצב זה המינוף הגדיל את ההפסדים למבצע המינוף ודבר זה מכונה '''"מינוף שלילי"'''. יש לשים לב שהמינוף החיובי אינו בהכרח בעל השפעות חיוביות לחברה - יתכן שמדובר בלקיחת הלוואות לשם הגדלת מפעל נשק או מפעל מזהם, המינוף מכונה חיובי משם שכך הוא מנקודת המבט של לוקח הלוואה.  
    
==תנאים למינוף פיננסי==
 
==תנאים למינוף פיננסי==
ביצוע של מינוף קל יותר עבור גופים פיננסים גדולים יותר כמו [[בנקים]], קרנות השקעה או [[קרנות פנסיה]], חברות ביטוח, ו[[תאגיד רב לאומי|פירמות גדולות]]. הוא קל יותר גם עבור בעלי הון יחסית לשאר האזרחים בחברה. כמו כן, ביצוע של מינוף הוא דבר קל יותר ככל ש[[שער הריבית]] נמוך יותר, וכשיש עודף היצע של [[כסף]] ב[[שוק|שווקים הפיננסים]] שבעליו מחפשים הזדמנויות למתן הלוו/אות.  
+
ביצוע של מינוף קל יותר עבור גופים פיננסים גדולים יותר כמו [[בנקים]], קרנות השקעה או [[קרנות פנסיה]], חברות ביטוח, ו[[תאגיד רב לאומי|פירמות גדולות]]. הוא קל יותר גם עבור בעלי הון יחסית לשאר האזרחים בחברה. כמו כן, ביצוע של מינוף הוא דבר קל יותר ככל ש[[שער הריבית]] נמוך יותר, וכשיש עודף היצע של [[כסף]] ב[[שוק|שווקים הפיננסים]] שבעליו מחפשים הזדמנויות למתן הלוואות.  
   −
מינוף הוא צורה של [[יתרונות לגודל|יתרון לגודל]]. המינוף קל יותר עבור גופים פיננסים עשירים יותר ועבור בעלי הון גדולים, שכן יותר קל להם לקבל הלוו/אות כדי לבצע מינוף פיננסי. ההלוו/אות ניתנות לגופים אלה בצורה קלה יותר משום שיש להם לכאורה נכסים שישמשו כערבונות עבור ההלוו/אות. כמו כן, בשל גודלם, ה[[ריבית]] שגופים אלה מצליחים להשיג טובה יותר (נמוכה יותר) יחסית לריבית שניתנת לגופים קטנים יותר, שיש להם פחות נכסים וערבונות ושיש להם פחות כושר מיקוח. היבט חשוב אחר הוא הקשרים העסקיים והתדמיתיים של הטייקונים ושל פירמות גדולות שמקלים עליהם לקבל הלוו/אות בתנאים נוחים יותר, לדומה לספק אגרות חוב או מניות במקום לשלם במזומן.
+
מינוף הוא צורה של [[יתרונות לגודל|יתרון לגודל]]. המינוף קל יותר עבור גופים פיננסים עשירים יותר ועבור בעלי הון גדולים, שכן יותר קל להם לקבל הלוואות כדי לבצע מינוף פיננסי. ההלוואות ניתנות לגופים אלה בצורה קלה יותר משום שיש להם לכאורה נכסים שישמשו כערבונות עבור ההלוואות. כמו כן, בשל גודלם, ה[[ריבית]] שגופים אלה מצליחים להשיג טובה יותר (נמוכה יותר) יחסית לריבית שניתנת לגופים קטנים יותר, שיש להם פחות נכסים וערבונות ושיש להם פחות כושר מיקוח. היבט חשוב אחר הוא הקשרים העסקיים והתדמיתיים של הטייקונים ושל פירמות גדולות שמקלים עליהם לקבל הלוואות בתנאים נוחים יותר, לדומה לספק אגרות חוב או מניות במקום לשלם במזומן.
    
==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==
 
==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==
שורה 33: שורה 33:  
בעיה נוספת במינוף הוא שהוא עלול לאפשר [[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] עבור פירמות גדולות, משקיעים גדולים ובנקים יחסית לשאר החברה, זאת באמצעות [[משחק פונזי]] או [[סיכון מוסרי]]. המינוף הפיננסי מאשר לפירמות גדולות ולבנקים להגדיל את הרווחים שלהם, תוך הגדלת הסיכון לכלל הפירמה ולמשקיעים ולפעמים לגופים נוספים (לדוגמה חוסכים בבנקים, ממשלות, גופי פנסיה שקנו אג"ח תאגידי ועוד). כאשר הרווחים של פירמות ובנקים גדלים, העובדים הבכירים בהם והמשקיעים בהם, בעיקר המשקיעים הגדולים, גורפים רווחים גבוהים יותר. אבל כאשר יש בעיה למכור את הסחורה והמינוף גורם להפסדים כבדים למשקיעים הגדולים, הם עלול לגלגל את ההפסד על הבנק או על הציבור.  
 
בעיה נוספת במינוף הוא שהוא עלול לאפשר [[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]] עבור פירמות גדולות, משקיעים גדולים ובנקים יחסית לשאר החברה, זאת באמצעות [[משחק פונזי]] או [[סיכון מוסרי]]. המינוף הפיננסי מאשר לפירמות גדולות ולבנקים להגדיל את הרווחים שלהם, תוך הגדלת הסיכון לכלל הפירמה ולמשקיעים ולפעמים לגופים נוספים (לדוגמה חוסכים בבנקים, ממשלות, גופי פנסיה שקנו אג"ח תאגידי ועוד). כאשר הרווחים של פירמות ובנקים גדלים, העובדים הבכירים בהם והמשקיעים בהם, בעיקר המשקיעים הגדולים, גורפים רווחים גבוהים יותר. אבל כאשר יש בעיה למכור את הסחורה והמינוף גורם להפסדים כבדים למשקיעים הגדולים, הם עלול לגלגל את ההפסד על הבנק או על הציבור.  
   −
דבר זה נפוץ בתרחישים של [[מחזור עסקים|גאות פיננסית]], בזמן שבטחונות שניתנים על הלוו/אות תלויים למעשה בהמשך הגאות, שכן ערכם של הבטחונות תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או למיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי הטלת החוב על הבנקים או גופי השקעה או על ממשלות.  
+
דבר זה נפוץ בתרחישים של [[מחזור עסקים|גאות פיננסית]], בזמן שבטחונות שניתנים על הלוואות תלויים למעשה בהמשך הגאות, שכן ערכם של הבטחונות תלוי בעסקאות אחרות שגם הן ממונפות. כאשר השוק נקלע להאטה או למיתון, הגוף הממנף נקלע למינוף שלילי, ויכול לפשוט את הרגל. עם זאת, חלק גדול מההפסדים שלו יכול להיות מוטל על כתפי הציבור בצורה ישירה או על ידי הטלת החוב על הבנקים או גופי השקעה או על ממשלות.  
    
סיכון מוסרי הוא סוג של [[כשל שוק]], שיכול לגרום לערעור מערכת כלכלית של מדינה שלמה או אפילו מערכת כלכלית גדולה יותר, בדומה למשבר הכלכלי של שנת 2008.
 
סיכון מוסרי הוא סוג של [[כשל שוק]], שיכול לגרום לערעור מערכת כלכלית של מדינה שלמה או אפילו מערכת כלכלית גדולה יותר, בדומה למשבר הכלכלי של שנת 2008.
שורה 45: שורה 45:     
==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==
 
==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==
במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוו/אות. הם השתמשו במינוף כדי לללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  
+
במשבר הסאב-פריים בשנת 2008 בארצות הברית, בנקי השקעות בוול-סטריט יצרו חבילות של משכנתאות שנקנו מנותני הלוואות. הם השתמשו במינוף כדי לללות כסף מגופי השקעות (כמו קרנות פנסיה) כדי לקנות אלפי משכנתאות ולהכניס אותן לתוך חבילה שנקראה "Collateralized debt obligation".  הם מיינו את המשכנתאות לפי דרגת הסיכון שלהם כדי לאפשר לגופי ההשקעות לסחור בחבילות אלה כמו שסוחרים במניות או אגרות חוב.  
    
עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.  
 
עם הזמן גדל הביקוש לחבילות אלה והבנקים ובנקי המשכנתאות החלו להוריד את תנאי הרכישה של המשכנתאות, ממשכנתה נורמלית (פריים) למשכנתא סאב-נורמלית (פריים) שניתנה לאנשים עניים יותר ללא ערבונות וללא יכולת החזר כספי נאותה. בנקי השקעות, גופים פרטיים שונים ומספר בעלי הון עשו כסף רב תודות למינוף של שוק המשכנתאות. בסופו של דבר יותר ויותר אנשים התקשו לשלם משכנתא, והם נאלצו להעביר את הבית שלהם לבנקי ההשקעות.  

תפריט ניווט