שינויים

פרוש הנוסחה I = P × A × T  

פרוש הנוסחה I = P × A × T  

הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact ) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של P, גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]],  בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצגת עושר, או צריכה לנפש ביחידות של דולר לנפש, כפול הגודל T  שמייצג [[טכנולוגיה]] Technology ביחידות של השפעה לדולר. נוסחה זו מייצגת טענה לפיה [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסיה]], ובצריכה לנפש יחד עם השינויים בטכנולוגיה גורמים לגידול ב[[השפעות סביבתיות|נזק לסביבה]].  

הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact ) על [[הסביבה הטבעית]] (או במקרים אחרים C - כמות הצריכה של משאב) שווה בקירוב למכפלה של P, גודל [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]],  בגודל A (מהמילה Affluence) שמייצגת עושר, או צריכה לנפש ביחידות של דולר לנפש, כפול הגודל T  שמייצג [[טכנולוגיה]] Technology ביחידות של השפעה לדולר. נוסחה זו מייצגת טענה לפיה [[גידול אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]], ובצריכה לנפש יחד עם השינויים בטכנולוגיה גורמים לגידול ב[[השפעות סביבתיות|נזק לסביבה]].  

הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין בארי קומונר (Barry Commoner), [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיות]] [[ייצור תעשייתי|הייצור]] שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]].  

הנוסחה פותחה בשנות ה-70 של המאה ה-20 במהלך ויכוח בין בארי קומונר (Barry Commoner), [[פול ארליך]] ו[[ג'ון הולדרן]]. קומונר טען כי ההשפעות הסביבתיות בארצות הברית נגרמו בעיקר בגלל [[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיות]] [[ייצור תעשייתי|הייצור]] שבאו לאחר מלחמת העולם השנייה, בעוד ארליך והולדרן טענו כי כל שלושת הגורמים הם חשובים, והדגישו במיוחד את החשיבות של [[גידול אוכלוסין]].  

ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מבקר רעיון זה על ידי שימוש במשוואת I=PAT. ג'קסון טוען כי בנושא של פליטות [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה, ניתן להשתמש במשוואה בצורה של זהות כדי להפריד את ההשפעה האנושית ל-3 מרכיבים:  

ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מבקר רעיון זה על ידי שימוש במשוואת I=PAT. ג'קסון טוען כי בנושא של פליטות [[פחמן דו חמצני]] לדוגמה, ניתן להשתמש במשוואה בצורה של זהות כדי להפריד את ההשפעה האנושית ל-3 מרכיבים:  

* P - [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה]]  

* P - [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה]]  

* A ה"עושר" או הצריכה לנפש (ביחידות של דולרים לאדם לשנה)  

* A ה"עושר" או הצריכה לנפש (ביחידות של דולרים לאדם לשנה)  

* T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור ממוצע של מוצרים ושירותים בשווי דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] (ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).  

* T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה פחמן נפלט בייצור ממוצע של מוצרים ושירותים בשווי דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] (ביחידות של ק"ג פחמן לדולר).  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמופסירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050.  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב 6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדוח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמופסירה, דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו חמצני עד 2050.  

במשך תקופה זו היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך שירדו מ 0.87 ל 0.77 גרם פד"ח לדולר. אבל ירידה זו היתה קטנה יותר יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסיה - כך שסה"כ המגמה בפליטות הפד"ח היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול של שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה.  

במשך תקופה זו היתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך שירדו מ 0.87 ל 0.77 גרם פד"ח לדולר. אבל ירידה זו היתה קטנה יותר יחסית לגידול בתוצר הכלכלי ובגידול האוכלוסייה - כך שסה"כ המגמה בפליטות הפד"ח היתה גידול. סה"כ בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול של שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% במשך 17 שנה.  

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסיה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונומי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים  בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]].

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - 2% גידול בשנה בפליטות הם תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש 2 = 1.3+1.4-0.7. מנתונים אלה מסיק ג'קסון כי המשך "עסקים כרגיל" בהיבטים של גידול אוכלוסין ו[[צמיחה כלכלית]] אינם תרחיש סביר ל[[כלכלה בת קיימא]] היות והם דורשים גידול אסטרונומי ביעילות הטכנולוגית, דבר שאין לו תקדים היסטורי. כמו כן ניתן לציין כי שיפורי יעילות כאלה, לפחות בהיבטים של [[יעילות אנרגטית]] הם בלתי סבירים  בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]]. ג'קסון מסיק מכך שיש לשאוף ל[[כלכלת מצב יציב]].

==צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים==

==צריכת האנרגיה העולמית לאורך השנים==

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה I=PAT על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו לל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית]]

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה I=PAT על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו לל[[יעילות אנרגטית]] משופרת (במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] חזקות יותר וגורמות לכך שסה"כ יש גידול בצריכת האנרגיה העולמית]]

ניתן לפרק  את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל- 3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT  כאשר C היא סך צריכת האנרגיה, P גודל האוכלוסיה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.  

ניתן לפרק  את סך [[משק האנרגיה העולמי|צריכת האנרגיה העולמית]] ל- 3 מרכיבים, כך שמתקבלת משוואת C=PAT  כאשר C היא סך צריכת האנרגיה, P גודל האוכלוסייה, A תוצר לנפש בדולרים ו-T הוא צריכת האנרגיה לכל דולר מיוצר.  

ב-30 השנים בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע  כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית חל [[גידול אוכלוסין]] והצריכה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה.  

ב-30 השנים בין 1980 ל-2010 ניתן לראות כי צריכת האנרגיה של ייצור חבילת מוצרים ושירותים בסך דולר אחר, ירדה ביותר מפי 2. דבר זה נובע  כתוצאה מ[[שיפור טכנולוגי|שיפורים טכנולוגיים]]. עם זאת, סך צריכת האנרגיה עלתה שכן במקביל לשיפורי היעילות האנרגטית חל [[גידול אוכלוסין]] והצריכה לנפש גדלה עקב [[צמיחה כלכלית]]. כך שבסך הכל היה גידול של 70% במשך תקופה זו בסך צריכת האנרגיה.  

ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת תגיד כי ללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסיה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסיה.

ניתן לפרש זאת בשתי דרכים. האחת תגיד כי ללא התייעלות טכנולוגית, הצמיחה הכלכלית וגידול האוכלוסייה היו גורמים לעלייה עוד יותר גדולה בצריכת האנרגיה. דרך אחרת הולכת בעקבות [[פרדוקס ג'בונס]] וטוענת כי רוב האנרגיה שנחסכה עקב הייעול האנרגטי הטכני בתחומים שונים, הושקעה מחדש לאחת מ-2 מטרות - המשך גידול התוצר - הגדלת הצמיחה הכלכלית או חסכון משאבים שמאפשר את המשך גידול האוכלוסייה.

==ראו גם==

==ראו גם==