שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,407 בתים ,  11:56, 28 בינואר 2016
שורה 9: שורה 9:  
קיימים הבדלים מהותיים בין הערכים התזונתיים של מוצרי מזון מלא שונים (בין מזונות שונים ובין מותגים שונים), ויש מוצרי מזון מלא רבים (לדוגמה סוגים רבים של לחם מלא) שדומים בהשפעתם למוצרי מזון מעובדים. יש מספר מזונות מלאים, בעיקר כאלה המכילים את הגרעינים עצמם ללא טחינה שלהם, שהם בעלי ערך תזונתי טוב יותר ויש להם השפעות בריאותיות מהותיות על תחלואה במחלות כמו [[סוכרת]] על [[השמנה]] ועל תוחלת החיים.  
 
קיימים הבדלים מהותיים בין הערכים התזונתיים של מוצרי מזון מלא שונים (בין מזונות שונים ובין מותגים שונים), ויש מוצרי מזון מלא רבים (לדוגמה סוגים רבים של לחם מלא) שדומים בהשפעתם למוצרי מזון מעובדים. יש מספר מזונות מלאים, בעיקר כאלה המכילים את הגרעינים עצמם ללא טחינה שלהם, שהם בעלי ערך תזונתי טוב יותר ויש להם השפעות בריאותיות מהותיות על תחלואה במחלות כמו [[סוכרת]] על [[השמנה]] ועל תוחלת החיים.  
   −
==זיהוי של מזונות מלאים==
+
==זיהוי של מזונות עם דגנים מלאים==
 
לא ניתן לזהות מזון מלא לפי צבע המזון. לדוגמה לחם חום אינו בהכרח לחם מלא.יצרני מזון עלולים ליצור לחם חום באמצעות הוספה של דִּבְשָׁה (מולאסה Molasses) או של חומרי צבע אחרים. הדבשה היא סירופ סמיך כהה, הנוצר כתוצאה מבישול ממושך של מיץ קנה סוכר או סלק סוכר, המתבצע בעת זיקוק הסוכר הלבן. מסיבה זו אגודת הלב של ארצות הברית ממליצה לקרוא את תוויות הרכיבים שעל האריזה (במקרים שיש אריזה). הדגן המלא (לדוגמה חיטה מלאה) צריך להיות המרכיב הראשון ברשימה (המרכיב הנפות ביותר).<ref name="heart_usa1"/>  כן חשובה ה[[רגולציה]] בתחום המזון שאמורה להבטיח דיוק של תוויות אלה.
 
לא ניתן לזהות מזון מלא לפי צבע המזון. לדוגמה לחם חום אינו בהכרח לחם מלא.יצרני מזון עלולים ליצור לחם חום באמצעות הוספה של דִּבְשָׁה (מולאסה Molasses) או של חומרי צבע אחרים. הדבשה היא סירופ סמיך כהה, הנוצר כתוצאה מבישול ממושך של מיץ קנה סוכר או סלק סוכר, המתבצע בעת זיקוק הסוכר הלבן. מסיבה זו אגודת הלב של ארצות הברית ממליצה לקרוא את תוויות הרכיבים שעל האריזה (במקרים שיש אריזה). הדגן המלא (לדוגמה חיטה מלאה) צריך להיות המרכיב הראשון ברשימה (המרכיב הנפות ביותר).<ref name="heart_usa1"/>  כן חשובה ה[[רגולציה]] בתחום המזון שאמורה להבטיח דיוק של תוויות אלה.
 +
 +
במדינות שונות נהוגות שיטות זיהוי שונות לסימון מזון מלא ובעיקר קמח מלא. בישראל , עד שנת 2013 ניתן היה להסיר 10% מתכולת הקמח ועדיין לכנות אותו קמח מלא - דבר שאיפשר להוציא דווקא את הרכיבים המזינים ביותר מתוך הקמח. כמו כן ניתן היה לכנות לחם כ "לחם מקמח מלא" גם אם הכיל רק 51% קמח מלא. <ref>[http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=361&ArticleID=3718 איך עושים לנו טחינת מוח] ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, מומחה להיסטוריה של התזונה</ref> לפי משרד הבריאות בישראל, בעדכון הנוכחי של תקן ישראל 1421 ללחם, לבקשת משרד הבריאות, יעודכן הסימון ל"לחם מקמח מלא" ויופיע כאשר אחוז הקמח המלא, ממיני הקמחים בלחם, אינו פחות מ- 80%. <ref name="health_org1">[http://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/Pages/whole_wheat_bread.aspx היתרונות התזונתיים של לחם מקמח המלא] משרד הבריאות</ref>
 +
 +
לפי היגד על אריזת הלחם: "לחם זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה נבונה באישור משרד הבריאות". ההיגד יופיע על אריזת הלחם או כשילוט במקרה של לחמים הנמכרים בתפזורת.
 +
 +
הקריטריונים לשימוש בתו נושא ההיגד הם:
 +
* הלחם מיוצר מלפחות 80% קמחים מדגנים מלאים.
 +
* תכולת הנתרן המרבית 400 מ"ג ל - 100 גרם מוצר.
 +
* הערך הקלורי המרבי 250 קק"ל ל - 100 גרם מוצר.
 +
 +
הערכים התזונתיים יהיו בסטייה מותרת על-פי תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשנ"ג - 1993. היצרן/המשווק יחזיק ברשותו תיעוד התומך בעמידה בדרישות הנחיה זו, לרבות פירוט הרכב המוצר. משרד הבריאות רשאי, באמצעות בדיקות מדגמיות, לבדוק נכונות העמידה בתנאים ולאסור את השימוש בתו/היגד במידה והמוצר אינו עומד בהם. <ref name="health_org1"/>
    
==השפעות בריאותיות של מזון מלא==
 
==השפעות בריאותיות של מזון מלא==

תפריט ניווט