שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 11 בתים ,  12:47, 30 בינואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
'''שינוי טכנולוגי''' (Technological change) הוא [[תהליך|שינוי]] של [[טכנולוגיה]] לאורך זמן.  לרוב הכוונה היא למונחים חיוביים המכונים '''התפתחות טכנולוגית''' ואף '''קידמה טכנולוגית''', '''הישג טכנולוגי'''. לרוב הכוונה היא לפיתוח ו/או לאימוץ טכנולוגיה חדשה ביחס למצב קודם שבו לא היתה טכנולוגיה בתחום מסויים, או התקיים [[מוסד חברתי]] שסיפק תחליף, או התקיימה טכנולוגיה קודמת שנתפסת כנחותה יותר או שהיו אינטרסים לזנוח אותה.  
 
'''שינוי טכנולוגי''' (Technological change) הוא [[תהליך|שינוי]] של [[טכנולוגיה]] לאורך זמן.  לרוב הכוונה היא למונחים חיוביים המכונים '''התפתחות טכנולוגית''' ואף '''קידמה טכנולוגית''', '''הישג טכנולוגי'''. לרוב הכוונה היא לפיתוח ו/או לאימוץ טכנולוגיה חדשה ביחס למצב קודם שבו לא היתה טכנולוגיה בתחום מסויים, או התקיים [[מוסד חברתי]] שסיפק תחליף, או התקיימה טכנולוגיה קודמת שנתפסת כנחותה יותר או שהיו אינטרסים לזנוח אותה.  
   −
בספרות הכלכלית, שינוי טכנולוגי מתאר תהליך של המצאה, חידוש וחלחול של טכנולוגיה חדשה או של תהליך חדש. תהליך זה מתאיר את ההמצאה של טכנולוגיה (או תהליך יצור כלשהו), את [[תהליך ארוך טווח|התהליך המתמשך]] של שיפור הטכנולוגיה (שבו לרוב היא הופכת לבעלת ביצועים טובים יותר ו/או היא מוזלת עלות הייצור של מוצרים המשתמשים בטכנולוגיה זו) והפצת הטכנולוגיה בקרב החברה או התעשייה.  
+
בספרות הכלכלית, שינוי טכנולוגי מתאר תהליך של המצאה, חידוש וחלחול של טכנולוגיה חדשה או של תהליך חדש. תהליך זה מתאר את ההמצאה של טכנולוגיה (או תהליך יצור כלשהו), את [[תהליך ארוך טווח|התהליך המתמשך]] של שיפור הטכנולוגיה (שבו לרוב היא הופכת לבעלת ביצועים טובים יותר ו/או היא מוזלת עלות הייצור של מוצרים המשתמשים בטכנולוגיה זו) והפצת הטכנולוגיה בקרב החברה או התעשייה.  
    
עם זאת ידועים מקרים נדירים יחסית של '''[[נסיגה טכנולוגית]]''' שבהם טכנולוגיה קיימת חדשה או וותיקה, שנתפסת כמוצלחת יותר מבחינה טכנית, נזנחה מסיבות של חוסר התאמה, או התנגדות של ממסד פוליטי או אליטה פוליטית- כלכלית כלשהי. '''[[נעילה טכנולוגית]]''' הוא מצב דומה שבו חברה דבקה בטכנולוגיה וותיקה שיש לה חסרונות בולטים, בשל אינטרסים פוליטיים, כלכליים, מוסדיים או בשל הרגלים של צרכנים או יצרנים.  
 
עם זאת ידועים מקרים נדירים יחסית של '''[[נסיגה טכנולוגית]]''' שבהם טכנולוגיה קיימת חדשה או וותיקה, שנתפסת כמוצלחת יותר מבחינה טכנית, נזנחה מסיבות של חוסר התאמה, או התנגדות של ממסד פוליטי או אליטה פוליטית- כלכלית כלשהי. '''[[נעילה טכנולוגית]]''' הוא מצב דומה שבו חברה דבקה בטכנולוגיה וותיקה שיש לה חסרונות בולטים, בשל אינטרסים פוליטיים, כלכליים, מוסדיים או בשל הרגלים של צרכנים או יצרנים.  
שורה 34: שורה 34:     
==קליטה ודחייה של שינויים טכנולוגיים==
 
==קליטה ודחייה של שינויים טכנולוגיים==
שינוי טכנולוגי לא תמיד מביא ברכה לכל שכבות האוכלוסייה, בוודאי לא בטווח הקצר. דוגמה לטכנולוגיה שהשפיעה לרעה על תנאי המחיה היא מיכון נול האריגה ורתימתו לכוח הקיטור באנגליה תחילת המאה ה-19. בסופו של דבר התעוש הוביל לתמורות כלכליות ופוליטיות ששיפרו את תנאי המחייה של מעמד הפועלים (לדוגמה האריכו את תוחלת החיים, אפשרו תנאי מחייה טובים יותר). אולם במשך עשרות שנים השינוי הטכנולוגי הזה ודומים לו שהתרחשו במהלך [[המהפכה התעשייתית]], יחד עם מדיניות כלכלית ופוליטית של הממשלה גרמו לפיטורים, [[עוני]], [[זיהום]] קשה, תנאי מחיה בלתי נסבלים ותמותה גבוה בקרב הפועלים. דבר זה הוביל להתקמוממות ה[[לודיטים]] ב-1813, ולהתקוממיות מאוחרות של פועלים (מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות) שמצאו כי טכנולוגיה סייעה ל[[ריכוז הון]] והובילה לאובדן פרנסתם או לתנאי מחייה עלובים.  
+
שינוי טכנולוגי לא תמיד מביא ברכה לכל שכבות האוכלוסייה, בוודאי לא בטווח הקצר. דוגמה לטכנולוגיה שהשפיעה לרעה על תנאי המחיה היא מיכון נול האריגה ורתימתו לכוח הקיטור באנגליה תחילת המאה ה-19. בסופו של דבר התעוש הוביל לתמורות כלכליות ופוליטיות ששיפרו את תנאי המחייה של מעמד הפועלים (לדוגמה האריכו את תוחלת החיים, אפשרו תנאי מחייה טובים יותר). אולם במשך עשרות שנים השינוי הטכנולוגי הזה ודומים לו שהתרחשו במהלך [[המהפכה התעשייתית]], יחד עם מדיניות כלכלית ופוליטית של הממשלה גרמו לפיטורים, [[עוני]], [[זיהום]] קשה, תנאי מחיה בלתי נסבלים ותמותה גבוה בקרב הפועלים. דבר זה הוביל להתקוממות ה[[לודיטים]] ב-1813, ולהתקוממיות מאוחרות של פועלים (מאבקי עובדים ותנועות סוציאליסטיות) שמצאו כי טכנולוגיה סייעה ל[[ריכוז הון]] והובילה לאובדן פרנסתם או לתנאי מחייה עלובים.  
   −
שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ו[[מוסדות חברתיים]] כמו [[תאגיד|תאגידים]], תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידים כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום ל[[נעילה טכנולוגית]] - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים יפנים לשימוש בגלולה למניעת הריון. באופן כללי היתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.  
+
שכבות חזקות ומאורגנות פוליטית כמו אנשי מקצוע (רופאים לדוגמה) ו[[מוסדות חברתיים]] כמו [[תאגיד|תאגידים]], תעשיות, או ממשלות התנגדו ומתנגדות לשינויים טכנולוגים שנתפסות על ידם כמאיימים על אינטרסים שלהם. לעיתים הם יכולים לבצע התנגדות אפקטיבית ולגרום ל[[נעילה טכנולוגית]] - השארות של טכנולוגיה ישנה ו/או "נחותה" משום שהדבר תואם את האינטרס הפרטי שלהם. דוגמה אחת לכך היא התנגדות של רופאים יפנים לשימוש בגלולה למניעת הריון. באופן כללי היתה ויש התנגדות של גורמי דת ושל גברים לחלוקת אמצעי מניעה, במיוחד כאלו שמעבירים את השליטה בהחלטה על קיום ההריון לידי האשה.  
    
פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  
 
פעמים רבות לא ידועות ההשלכות של כניסת טכנולוגיה חדשה, ולפעמים טכנולוגיה שנתפסת כדבר חיובי לטווח הקצר או כאשר היא צעירה, מביאה לתוצאות לא צפויות או אפילו הרסניות. כך השימוש הגדל ב[[רכב פרטי]] הוביל בין היתר להגדלה ניכרת של [[תאונות דרכים]], ול[[פרבור]], ותרם רבות לבעיות כמו [[זיהום אוויר]] קשה בערים, [[דלדול אנרגיה]], [[זיהום מים]], [[קיטוע שטחי מחייה]] (שגורם להכחדת בעלי חיים), [[התחממות עולמית]] והגדלת [[אי השוויון]].  
שורה 49: שורה 49:     
* מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא '''חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות [[ציידים לקטים]]''', במהלך ה[[המהפכה הנאוליתית]]. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל [[שינויי אקלים]] ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.  
 
* מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא '''חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות [[ציידים לקטים]]''', במהלך ה[[המהפכה הנאוליתית]]. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל [[שינויי אקלים]] ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.  
* מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה , השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוארים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא היתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהיתה מבצעת צעד דומה היתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  
+
* מקרה ברור יותר של נסיגה טכנולוגית הוא '''הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית'''. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוארים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא היתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהיתה מבצעת צעד דומה היתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.  
 
* דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.  
 
* דיסקוס פטייטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של [[נישה]] חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו.  
* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת -2000.  
+
* '''שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה.''' בשנות ה-20 וה-30 [[תחבורת אופניים בהולנד|השימוש באופניים בהולנד]] ו[[תחבורת אופניים באירופה|בערים אירופאיות]] נוספות עמד על כ-70-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של [[פקקי תנועה]] ו[[חנייה|מצוקת חנייה]]. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של [[תאונות דרכים]] שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד [[פיתוח מוטה רכב פרטי]] ויש לנקוט בצעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] והקמת [[שבילי אופניים]] כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני [[התחממות עולמית]], [[שיא תפוקת הנפט|עליית מחירי הנפט]] ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות ה[[פרבור]] גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.  
 
* [[פרמקלצ'ר]] ושיטות נוספות ב[[חקלאות בת קיימא]] הן בחלקן נסיגה טכנולוגית מפני [[חקלאות תעשייתית]]. אחת הסיבות לפיתוח הפרמקלצ'ר באוסטרליה, היתה מחירים גבוהים של [[חומרי הדברה]] שחקלאים לא יכלו לעמוד בהן.
 
* [[פרמקלצ'ר]] ושיטות נוספות ב[[חקלאות בת קיימא]] הן בחלקן נסיגה טכנולוגית מפני [[חקלאות תעשייתית]]. אחת הסיבות לפיתוח הפרמקלצ'ר באוסטרליה, היתה מחירים גבוהים של [[חומרי הדברה]] שחקלאים לא יכלו לעמוד בהן.
   שורה 60: שורה 60:  
* '''התפתחות מיני האדם''' - מלפני 2.5 מיליון שנה ועד כ 300 אלף שנה לכל היותר - התפתחות מיני אדם כמו האדם הזקוף (הומו-ארקטוס) האדם הנאנדרטלי וההומו-סאפיינס. מינים אלה התפתחו ממשפחת קופי העל והשתייכו לסוג אדם, ממנו שרד היום רק המין הומו-סאפינס. המינים יצאו מאפריקה והתפשטו ברחבי אפריקה-אסיה-אירופה ושם עברו התאמה לסביבה וכך התפתחו מיני האדם השונים. כל המינים הללו היו בעלי יכולת של פיתוח כלי אבן, הליכה זקופה, בעלי מוח בנפח גדול יחסית, גידול ילדים במשך זמן רב וחברות מורכבות. למרות כל השינויים האלה, בני האדם נותרו מין שולי למדי, שניזון בעיקר מליקוט ומציד בעלי חיים קטנים, וחי בפחד מפני טורפים גדולים.   
 
* '''התפתחות מיני האדם''' - מלפני 2.5 מיליון שנה ועד כ 300 אלף שנה לכל היותר - התפתחות מיני אדם כמו האדם הזקוף (הומו-ארקטוס) האדם הנאנדרטלי וההומו-סאפיינס. מינים אלה התפתחו ממשפחת קופי העל והשתייכו לסוג אדם, ממנו שרד היום רק המין הומו-סאפינס. המינים יצאו מאפריקה והתפשטו ברחבי אפריקה-אסיה-אירופה ושם עברו התאמה לסביבה וכך התפתחו מיני האדם השונים. כל המינים הללו היו בעלי יכולת של פיתוח כלי אבן, הליכה זקופה, בעלי מוח בנפח גדול יחסית, גידול ילדים במשך זמן רב וחברות מורכבות. למרות כל השינויים האלה, בני האדם נותרו מין שולי למדי, שניזון בעיקר מליקוט ומציד בעלי חיים קטנים, וחי בפחד מפני טורפים גדולים.   
 
* '''התפתחות השליטה באש''' - לפני כ-300,000 שנה. האש אפשרה התגוננות חלקית מפני חיות טרף, חימום בחורף, תאורה בלילה. אולי ההשפעה החשובה ביותר שלה היא פתיחת סל מזונות גדול יותר לאדם - שכן על ידי בישול ניתן לאכול מגוון גדול יותר של בעלי חיים וצמחים תוך השקעה נמוכה בהרבה של אנרגיה וזמן. כמו כן יש תאוריה לפיה הבישול איפשר קיצור של המעי ולפיכך גידול של נפח המוח - שכן אלו שני איברים הדורשים כמות גבוהה של אנרגיה. בפעם הראשונה יכלו בני האדם לשלוט בכוח שאינו תלוי בגוף שלהם.  
 
* '''התפתחות השליטה באש''' - לפני כ-300,000 שנה. האש אפשרה התגוננות חלקית מפני חיות טרף, חימום בחורף, תאורה בלילה. אולי ההשפעה החשובה ביותר שלה היא פתיחת סל מזונות גדול יותר לאדם - שכן על ידי בישול ניתן לאכול מגוון גדול יותר של בעלי חיים וצמחים תוך השקעה נמוכה בהרבה של אנרגיה וזמן. כמו כן יש תאוריה לפיה הבישול איפשר קיצור של המעי ולפיכך גידול של נפח המוח - שכן אלו שני איברים הדורשים כמות גבוהה של אנרגיה. בפעם הראשונה יכלו בני האדם לשלוט בכוח שאינו תלוי בגוף שלהם.  
* '''התפתחות השפה והשתלטות ההומו סאפינס''' - לפני כ-70,000 שנה יצאו ההומו-סאפינס ממזרח אפריקה והשתלטו על שטח אסיה-אירופה-אפריקה תוך כדי הדחה של מיני האדם שישבו שם קודם. ההסבר המקובל כיום לסיבה שאיפשרה מהלך כזה הוא התפתחות השפה בקרב ההומו-סאפינס בגלל שינוי גנטי. השפה איפשרה ארגון חברתי מורכב יותר וגדול יותר. במקביל לכך התפתחו טכנולוגיות נוספות כמו ציור, מנורות חלב וחוט ומחט שאיפשרו לראשונה להגיע למדינות צפוניות, ורפסודות שאיפשרו ליישב את אוסטליה לפני 40,000 שנה. מבחינה גנטית אין הבדל בין הומו-סאפינס מלפני 70,000 שנה לאנשים שחיים כיום. רוב החברות מאופיינות בשימוש בכלי עץ ואבן. רובן חיות חיי נדודים בחבורות של עשרות-עד מאות בני אדם. חבורות של ציידים לקטים חיו עד המאה ה-21 במקומות שונים של כדור הארץ, כאשר הן נפוצות יותר במקומות מבודדים. מכל השינויים של המין האנושי, השימוש בשפה על ידי בני האדם, אינו שינו טכנולוגי אלה שינוי אבולוציוני גנטי.  
+
* '''התפתחות השפה והשתלטות ההומו סאפינס''' - לפני כ-70,000 שנה יצאו ההומו-סאפינס ממזרח אפריקה והשתלטו על שטח אסיה-אירופה-אפריקה תוך כדי הדחה של מיני האדם שישבו שם קודם. ההסבר המקובל כיום לסיבה שאיפשרה מהלך כזה הוא התפתחות השפה בקרב ההומו-סאפינס בגלל שינוי גנטי. השפה איפשרה ארגון חברתי מורכב יותר וגדול יותר. במקביל לכך התפתחו טכנולוגיות נוספות כמו ציור, מנורות חלב וחוט ומחט שאיפשרו לראשונה להגיע למדינות צפוניות, ורפסודות שאיפשרו ליישב את אוסטליה לפני 40,000 שנה. מבחינה גנטית אין הבדל בין הומו-סאפינס מלפני 70,000 שנה לאנשים שחיים כיום. רוב החברות מאופיינות בשימוש בכלי עץ ואבן. רובן חיות חיי נדודים בחבורות של עשרות עד מאות בני אדם. חבורות של ציידים לקטים חיו עד המאה ה-21 במקומות שונים של כדור הארץ, כאשר הן נפוצות יותר במקומות מבודדים. מכל השינויים של המין האנושי, השימוש בשפה על ידי בני האדם, אינו שינו טכנולוגי אלה שינוי אבולוציוני גנטי.  
 
* '''החברה החקלאית''' - קמה בעקבות [[המהפכה הנאוליתית]] - מלפני 13 אלף שנה ועד לפני כ-500 שנה. תקופה זו החלה באיזורים שונים בתקופות זמן שונות. האיזורים המוקדמים ביותר הם כנראה איזור הסהר הפורה במזרח התיכון וסין. איזורים פיתוח חקלאות מאוחרים יותר כוללים את מרכז אמריקה ומערב אפריקה. החקלאות נדדה במשך אלפי שנים והתפשטה לשאר חלקי היבשות. במהלך תקופה זו התפתחו המצאות רבות, וחלו תמורות כלכליות וארגוניות חשובות כמו מעבר לשבטים, נגידויות ומדינות, המצאת ה[[כסף]], השימוש במתכות ועוד.  
 
* '''החברה החקלאית''' - קמה בעקבות [[המהפכה הנאוליתית]] - מלפני 13 אלף שנה ועד לפני כ-500 שנה. תקופה זו החלה באיזורים שונים בתקופות זמן שונות. האיזורים המוקדמים ביותר הם כנראה איזור הסהר הפורה במזרח התיכון וסין. איזורים פיתוח חקלאות מאוחרים יותר כוללים את מרכז אמריקה ומערב אפריקה. החקלאות נדדה במשך אלפי שנים והתפשטה לשאר חלקי היבשות. במהלך תקופה זו התפתחו המצאות רבות, וחלו תמורות כלכליות וארגוניות חשובות כמו מעבר לשבטים, נגידויות ומדינות, המצאת ה[[כסף]], השימוש במתכות ועוד.  
 
* '''החברה התעשייתית''' - שקמה בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] שבה רוב האנרגיה לחברה נובעת משריפת [[דלק מחצבי]] ותפעול של מכונות ומפעלים. סוג כזה של חברה קם גם תודות ל[[המהפכה המדעית]] ובמידה רבה הוא ממשיך לתדלק את הצורך ואת האפשרות לקיים את המשך המהפכה הזו של צבירת עוד [[ידע]] מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות, צבירת עוד כוח (מול יריבים פוליטיים או בניצול אוצרות טבע או בשליטה עליו) וניצול העודף הזה כדי להמשיך לתמוך ולממן מחקרים חדשים.  
 
* '''החברה התעשייתית''' - שקמה בעקבות [[המהפכה התעשייתית]] שבה רוב האנרגיה לחברה נובעת משריפת [[דלק מחצבי]] ותפעול של מכונות ומפעלים. סוג כזה של חברה קם גם תודות ל[[המהפכה המדעית]] ובמידה רבה הוא ממשיך לתדלק את הצורך ואת האפשרות לקיים את המשך המהפכה הזו של צבירת עוד [[ידע]] מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות, צבירת עוד כוח (מול יריבים פוליטיים או בניצול אוצרות טבע או בשליטה עליו) וניצול העודף הזה כדי להמשיך לתמוך ולממן מחקרים חדשים.  
שורה 69: שורה 69:  
'''[[רשימה של שינויים טכנולוגיים]]''' משתרעת על פני מיליוני שנים ומתרחשת בקצב גדל והולך:
 
'''[[רשימה של שינויים טכנולוגיים]]''' משתרעת על פני מיליוני שנים ומתרחשת בקצב גדל והולך:
   −
שינוים עתיקים יותר כוללים: פיתוח כלים (כמו סכיני אבן, מקלות, סלים); גילוי השימוש באש ופיתוח דרכים להדלקת אש; ושיטות לקיום של חברת ציידים לקטים כמו טכנולוגיות ציד.
+
שינוים עתיקים יותר כוללים: פיתוח כלים (כמו סכיני אבן, מקלות, סלים); גילוי השימוש באש ופיתוח דרכים להדלקת אש; ושיטות לקיום של חברת ציידים לקטים כמו טכנולוגיות ציד.
    
טכנולוגיות מהתקופה הקרובה יותר משתרעות על פני עשרות אלפי שנים: ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון; [[המהפכה הנאוליתית]] ופיתוח ה[[חקלאות]]; היבטים אלה אפשרו זמן פנוי ויישובי קבע (אם כי היו להם גם השפעות לא צפויות ושליליות), שבתורם איפשרו פיתוח חברות מורכבות יותר ופיתוח טכנולוגי נוסף:
 
טכנולוגיות מהתקופה הקרובה יותר משתרעות על פני עשרות אלפי שנים: ביות בעלי חיים וצמחים לשם הגנה, ציד והפקת מזון; [[המהפכה הנאוליתית]] ופיתוח ה[[חקלאות]]; היבטים אלה אפשרו זמן פנוי ויישובי קבע (אם כי היו להם גם השפעות לא צפויות ושליליות), שבתורם איפשרו פיתוח חברות מורכבות יותר ופיתוח טכנולוגי נוסף:
   −
טכניקות [[בנייה טבעית]] של מבני אבן ,עץ, עור; המצאת הגלגל; אמצעי השקייה כמו בורג ארכימדס ותעלות השקייה; כרייה והפקת מתכות ברונזה, נחושת וברזל; פיתוח כלי נשק ושיטות לחימה כמו חיצים, חניתות, חרבות, שריון מתכת, לחימה ברכיבה על סוסים, מרכבות, וטקטיקה ואסטרטגיה צבאית; המצאת הכתב; פיתוח [[ממגורות]] המצאת המטבעות, שטרי חוב, הנהלת חשבונות, מיסוי; המצאת הנייר; המצאת הדפוס;   
+
טכניקות [[בנייה טבעית]] של מבני אבן, עץ, עור; המצאת הגלגל; אמצעי השקייה כמו בורג ארכימדס ותעלות השקייה; כרייה והפקת מתכות ברונזה, נחושת וברזל; פיתוח כלי נשק ושיטות לחימה כמו חיצים, חניתות, חרבות, שריון מתכת, לחימה ברכיבה על סוסים, מרכבות, וטקטיקה ואסטרטגיה צבאית; המצאת הכתב; פיתוח [[ממגורות]] המצאת המטבעות, שטרי חוב, הנהלת חשבונות, מיסוי; המצאת הנייר; המצאת הדפוס;   
      שורה 88: שורה 88:     
מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה;
 
מנוע בעירה פנימי ומכוניות; פיתוח הכימיה כולל חומרי נפץ, מטלורגיה, דשן כימי וחומרי הדברה; [[המהפכה הירוקה]]; פיתוח חומרי פלסטיק וניילון;  פיתוח מטוסים ומנועי סילון; טלפונים; רדיו-טרנזיסטור, צ'יפ, מהפכת המיחשוב, מחשב אישי ופיתוח תוכנות; רובוטיקה; פיתוח האינטרנט; טלפונים ניידים; טכנולוגיות צילום והדמיה;
פיתוחי אופטיקה ומאצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;
+
פיתוחי אופטיקה ואמצעי חישה כמו מיקרוסקופים, טלסקופים, סיבים אופטיים, סונאר, רדאר, ספקטוגארף; קולנוע טלוויזיה ומשחקי וידאו ורשת;
    
מחזור;  פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  
 
מחזור;  פיתוח רפואה ציבורית רחבת היקף ובתי חולים; פיתוחי תרופות, חיסונים, מחקר ביולוגי ו[[הנדסה גנטית]]; מנועים רקטיים, טיסה לחלל, לוויינים וניווט GPS; ננו טכנולוגיה ומיקרו טכנולוגיה; כורים גרעיניים ונשק גרעיני ומחקר ההיתוך הגרעיני. פיתוח מערכת הבנקאות, הכסף, ביטוח, בורסה וצורות אחרות של ניירות ערך. פיתוח כלי נשק כמו רובים, אקדחים, מקלעים, תתי מקלע, חומרי נפץ, פצצות, מוקשים, טנקים, מטוסי לחימה, אוניות מלחמה, נשק כימי ביולוגי ואטומי, טילים ורובוטים לוחמים.  
   −
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום ה[[זכוכית]], ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות , חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.
+
זו רשימה חלקית של המצאות וטכנולוגיות שקודמו במסגרת הקפיטליזם. היא אינה מכסה שינויים טכנולוגים רבים כגון הפיתוחים הרבים בתחום ה[[זכוכית]], ואינה מראה את ההתקדמות הגדולה בתוך תחומים שאינם "מהפכה". לדוגמה השינויים הרבים שהוכנסו בטלפון קווי (מעבר מטלפון חוגה עם טלפניות למרכזיות אוטומטיות, חיוג דיגיטלי, שיחה מזוהה, מזכירה אוטומטית כמכשיר ולאחר מכן כשירות ועוד). שינויים דומים התרחשו ומתרחשים בכל תחום טכנולוגי.
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 107: שורה 107:  
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_change שינוי טכנולוגי]  בוויקיפדיה האנגלית  
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_change שינוי טכנולוגי]  בוויקיפדיה האנגלית  
 
* [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], מאת Brian Czech, באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012
 
* [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], מאת Brian Czech, באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012
* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל , דה מארקר, 12.08.2013
+
* [http://www.themarker.com/wallstreet/moneytime/1.2095364 מיתוס החדשנות: מי באמת אחראי להמצאות הגדולות?]  איתן אבריאל, דה מארקר, 12.08.2013
 
{{צמיחה כלכלית}}
 
{{צמיחה כלכלית}}
 
[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]
 
[[קטגוריה:טכנולוגיה|*]]

תפריט ניווט