שינויים

==ריכוזיות כלכלית==

==ריכוזיות כלכלית==

אחת הטענות כנגד תאגידים רב לאומיים היא שהם מחזקים את ה[[ריכוזיות]] העולמית. כך לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] שבעבר פעלו בו מאות חברות רכב, נשלט כיום על ידי מעט חברות גדולות. 6 תאגידים שולטים ב-50% מהשוק העולמי ו-10 תאגידים גדולים שולטים ב-שני שליש מהשוק. גם בין החברות יש יחסי בעלות צולבים. עם הזמן יש תהליך איטי של מיזוגים ורכישות שמגדיל את הריכוזיות - כך לדוגמה פז'ו קנתה את סיטרואן ב-1976 ורנו קנתה מניית שליטה בניסאן בשנת 1999.

אחת הטענות כנגד תאגידים רב לאומיים היא שהם מחזקים את ה[[ריכוזיות]] העולמית. כך לדוגמה [[שוק הרכב העולמי]] שבעבר פעלו בו מאות חברות רכב, נשלט כיום על ידי מעט חברות גדולות. 6 תאגידים שולטים ב-50% מהשוק העולמי ו-10 תאגידים גדולים שולטים בשני שליש מהשוק. גם בין החברות יש יחסי בעלות צולבים. עם הזמן יש תהליך איטי של מיזוגים ורכישות שמגדיל את הריכוזיות - כך לדוגמה פז'ו קנתה את סיטרואן ב-1976 ורנו קנתה מניית שליטה בניסאן בשנת 1999.

מידת הריכוזיות הכלכלית בתאגידים רב לאומיים נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]] אלה ממבני שליטה ובעלות של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]] ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.  

מידת הריכוזיות הכלכלית בתאגידים רב לאומיים נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]] אלה ממבני שליטה ובעלות של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]] ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.  

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות ופירמות במניות על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75 אחוז מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קוקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות ופירמות במניות על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75 אחוז מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות [[חברת פירמידה]] יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות [[חברת פירמידה]] יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונו חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות [[מינוף פיננסי]] שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונו חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות [[מינוף פיננסי]] שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה , שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה, שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

==תאגידים רב-לאומיים בישראל==

==תאגידים רב-לאומיים בישראל==

דרך מקובלת לפעילות תאגידים רב לאומיים בישראל היא דרך קיום של סניף, סוכנות או זכיינים בישראל, שעוסקים בעיקר בהפצה ושיווק של מוצרי התאגיד. דוגמאות לכך הן זארה, איקאה. יצרני מכוניות, כגון פורד ופיאט, מפעילים סוכנויות בישראל.  

דרך מקובלת לפעילות תאגידים רב לאומיים בישראל היא דרך קיום של סניף, סוכנות או זכיינים בישראל, שעוסקים בעיקר בהפצה ושיווק של מוצרי התאגיד. דוגמאות לכך הן זארה, איקאה. יצרני מכוניות, כגון פורד ופיאט, מפעילים סוכנויות בישראל.  

במקרים אחרים, בוצע מיזוג, רכישה או השתלטות של תאגיד רב-לאומי על פירמה או תאגיד ישראלי. התופעה בולטת בענף ראיית החשבון, שבו משרדים ישראליים הצטרפו למשרדים רב-לאומיים כגון Ernst & Young ו-KPMG, ובאופן דומה בענף הפרסום. הדבר בולט ומוכר במיוחד בתחום המזון הקמעוני - אסם עברה לבעלות תאגיד [[נסטלה]] שהחל משנת החל משנת 2000, מחזיק ב-50.1% ממניות אסם. דבר זה החריף את הלחצים בתחום שוק המזון ותרם לאיחוד בין שטראוס לעלית. קרן אייפקס הבריטית קיבלה את הבעלות על תנובה שקיבלה גם את הזכיון לשיווק של תאגיד יופלה. דוגמה בולטת נוספת היא קניית תאגיד ישכר על ידי המיליארדר ווראן באפט.  

במקרים אחרים, בוצע מיזוג, רכישה או השתלטות של תאגיד רב-לאומי על פירמה או תאגיד ישראלי. התופעה בולטת בענף ראיית החשבון, שבו משרדים ישראליים הצטרפו למשרדים רב-לאומיים כגון Ernst & Young ו-KPMG, ובאופן דומה בענף הפרסום. הדבר בולט ומוכר במיוחד בתחום המזון הקמעוני - אסם עברה לבעלות תאגיד [[נסטלה]] שהחל משנת החל משנת 2000, מחזיק ב-50.1% ממניות אסם. דבר זה החריף את הלחצים בתחום שוק המזון ותרם לאיחוד בין שטראוס לעלית. קרן אייפקס הבריטית קיבלה את הבעלות על תנובה שקיבלה גם את הזכיון לשיווק של תאגיד יופלה. דוגמה בולטת נוספת היא קניית תאגיד ישקר על ידי המיליארדר ווראן באפט.  

שותפויות בתחום הפקת משאבי טבע כוללות את השותפות בין [[קבוצת דלק]] שבבעלות [[יצחק תשובה]] לבין [[נובל אנרג'י]] לשם הפקת [[גז טבעי בישראל]], כמו כן קיימים מגעים בין תאגיד [[אשלג|האשלג]] הקנדי פוטאש לבין [[החברה לישראל]] לגבי מכירת [[כימיקלים לישראל]] לפוטאש תמורת מניות שיועברו לידי החברה לישראל.  

שותפויות בתחום הפקת משאבי טבע כוללות את השותפות בין [[קבוצת דלק]] שבבעלות [[יצחק תשובה]] לבין [[נובל אנרג'י]] לשם הפקת [[גז טבעי בישראל]], כמו כן קיימים מגעים בין תאגיד [[אשלג|האשלג]] הקנדי פוטאש לבין [[החברה לישראל]] לגבי מכירת [[כימיקלים לישראל]] לפוטאש תמורת מניות שיועברו לידי החברה לישראל.  

תאגידים רב לאומיים נהנים מהשפעה גבוהה יותר על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן, וכן בגלל שבמדינות אלה לעיתים קרובות יש בעיות גבוהות יותר של [[שחיתות]] ואפשרויות קלות יותר לבצע [[לובי פוליטי]]. תאגידים רב לאומיים של מדינות חזקות ועשירות יכולים לנצל את הקשרים שלהם במדינות אלה כדי להפעיל לחץ באמצעות [[מדיניות חוץ]] על המדינה הקטנה יותר. כך לדוגמה טען יובל שטייניץ כי ארצות הברית הפעילה בעבר לחץ פוליטי על ישראל כדי שזו לא תעלה את ה[[תמלוגים]] הנוגעים ל[[גז טבעי בישראל]] שכן דבר זה היה עלול לפגוע בחברות אמריקאיות.<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מארקר, 17.06.2010</ref>  

תאגידים רב לאומיים נהנים מהשפעה גבוהה יותר על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן, וכן בגלל שבמדינות אלה לעיתים קרובות יש בעיות גבוהות יותר של [[שחיתות]] ואפשרויות קלות יותר לבצע [[לובי פוליטי]]. תאגידים רב לאומיים של מדינות חזקות ועשירות יכולים לנצל את הקשרים שלהם במדינות אלה כדי להפעיל לחץ באמצעות [[מדיניות חוץ]] על המדינה הקטנה יותר. כך לדוגמה טען יובל שטייניץ כי ארצות הברית הפעילה בעבר לחץ פוליטי על ישראל כדי שזו לא תעלה את ה[[תמלוגים]] הנוגעים ל[[גז טבעי בישראל]] שכן דבר זה היה עלול לפגוע בחברות אמריקאיות.<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מארקר, 17.06.2010</ref>  

בעבר, נהגו חברות רב-לאומיות לאיים על שליטים בהתערבות צבאית של מדינות האם שלהן במקרה שהשליטי רצה להגביל את פעילות התאגיד או להפר חוזה מולן ובאופן כללי יותר להשפיע על [[מדיניות חוץ]] של מדינות חזקות כמו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ועוד. היו מקרים של תאגידים רב לאומיים שפעלו במקביל ב-2 מדינות או יותר בזן שאלו נלחמו זו בזו. שהדוגמה הצורמת ביותר הן תאגידים מארצות הברית שפעלו במקביל בייצור נשק עבור גרמניה הנאצית.  

בעבר, נהגו חברות רב-לאומיות לאיים על שליטים בהתערבות צבאית של מדינות האם שלהן במקרה שהשליט רצה להגביל את פעילות התאגיד או להפר חוזה מולן ובאופן כללי יותר להשפיע על [[מדיניות חוץ]] של מדינות חזקות כמו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ועוד. היו מקרים של תאגידים רב לאומיים שפעלו במקביל ב-2 מדינות או יותר בזן שאלו נלחמו זו בזו. שהדוגמה הצורמת ביותר הן תאגידים מארצות הברית שפעלו במקביל בייצור נשק עבור גרמניה הנאצית.  

תאגיד רב-לאומי הוא בעל השפעה על העיתונות המקומית והעולמית ועל ערוצי הטלוויזיה דרך היותו הוצאות הפרסום שלו, כך שהוא עלול לגרום לבעלי העיתון לייצר [[צנזורה]] עצמית מצד מבקרים של התאגיד. תאגידים רב לאומיים יכולים להוציא כסף רב על פרסום ושיווק ואף להפיק תוכניות לימוד לבתי ספר. חלק נוסף של התאגיד הוא ניהול משברים, דוברות ויחסי ציבור שתורמים חלק מהתכנים המפורסמים באמצעי התקשורת. חלק מהתאגידים נהנים מהשפעה על התקשורת באמצעות שליטה צולבת שלהם על אמצעי תקשורת. ההשפעה על התקשורת משמשת הן לשם השפעה ישירה- לדוגמה פרסום סמוי, הצגת פעילות התאגיד באור חיובי וכן ההצגת היבטים הנוגעים לתאגיד (לדוגמה הסכמי סחר או חוקים המשפיעים על התאגיד באור שנוח לתאגיד), והן לשם השפעה על פוליטיקאים, מפלגות וארגונים פוליטיים דרך החשיפה שמעניקה להם העיתונות.  

תאגיד רב-לאומי הוא בעל השפעה על העיתונות המקומית והעולמית ועל ערוצי הטלוויזיה דרך היותו הוצאות הפרסום שלו, כך שהוא עלול לגרום לבעלי העיתון לייצר [[צנזורה]] עצמית מצד מבקרים של התאגיד. תאגידים רב לאומיים יכולים להוציא כסף רב על פרסום ושיווק ואף להפיק תוכניות לימוד לבתי ספר. חלק נוסף של התאגיד הוא ניהול משברים, דוברות ויחסי ציבור שתורמים חלק מהתכנים המפורסמים באמצעי התקשורת. חלק מהתאגידים נהנים מהשפעה על התקשורת באמצעות שליטה צולבת שלהם על אמצעי תקשורת. ההשפעה על התקשורת משמשת הן לשם השפעה ישירה- לדוגמה פרסום סמוי, הצגת פעילות התאגיד באור חיובי וכן הצגת היבטים הנוגעים לתאגיד (לדוגמה הסכמי סחר או חוקים המשפיעים על התאגיד באור שנוח לתאגיד), והן לשם השפעה על פוליטיקאים, מפלגות וארגונים פוליטיים דרך החשיפה שמעניקה להם העיתונות.  

השפעות נוספות של תאגידים הם דרך מענקי מחקר לאוניברסיטאות ומכוני מחקר (ראו [[הפרטת המחקר]]) וכן דרך השפעות תרבותיות והשפעה על טעמי הצרכנים, ראו [[תרבות הצריכה]]. היבט נוסף הוא השפעה על תשתיות וטכנולוגיות הגורמים ל[[נעילה טכנולוגית]] באופן שנוח לתאגידים חזקים. דוגמה מרכזית לכך היא [[פרבור]].

השפעות נוספות של תאגידים הם דרך מענקי מחקר לאוניברסיטאות ומכוני מחקר (ראו [[הפרטת המחקר]]) וכן דרך השפעות תרבותיות והשפעה על טעמי הצרכנים, ראו [[תרבות הצריכה]]. היבט נוסף הוא השפעה על תשתיות וטכנולוגיות הגורמים ל[[נעילה טכנולוגית]] באופן שנוח לתאגידים חזקים. דוגמה מרכזית לכך היא [[פרבור]].

היבטים אלה גרמו להוגים כמו [[ונדנה שיווה]], [[דיוויד קורטן]], [[נעמי קליין]] ואחרים לבקר את התאגידים הרב-לאומיים ולקרוא לפעילות שונות ברמה התרבותית , הפוליטית והכלכלית כדי להצר את צעדיהם ולעודד [[כלכלה מקומית]] או [[כלכלה דמוקרטית]]. בעקבות ביקורת זו וביקורת דומה מצד הוגים שונים הוצעו צעדים נוספים כמו [[אחריות תאגידית]], [[שקיפות]] תאגידית ועוד.

היבטים אלה גרמו להוגים כמו [[ונדנה שיווה]], [[דיוויד קורטן]], [[נעמי קליין]] ואחרים לבקר את התאגידים הרב-לאומיים ולקרוא לפעילות שונות ברמה התרבותית, הפוליטית והכלכלית כדי להצר את צעדיהם ולעודד [[כלכלה מקומית]] או [[כלכלה דמוקרטית]]. בעקבות ביקורת זו וביקורת דומה מצד הוגים שונים הוצעו צעדים נוספים כמו [[אחריות תאגידית]], [[שקיפות]] תאגידית ועוד.

==ראו גם==

==ראו גם==