שינויים

התאגידים הרב-לאומיים המודרניים שונים במספר מובנים מחברות בינלאומיות בעבר. חברות בינלאומיות נהגו בדרך כלל ל[[ייבוא|ייבא]] [[חומרי גלם]] ממדינה אחת או מספר מדינות, להרכיבם במפעל או במספר מפעלים במדינת האם של החברה ולשווקם במדינות שונות. תאגידים רב-לאומיים, לעומתם, מבזרים גם את פעולת הייצור בין מדינות שונות. ייתכן מצב, לדוגמה, בו רכיב אחד של המוצר ייוצר במדינה אחת, אחר בעבר השני של העולם, והרכבתם יחדיו במפעל במקום שלישי.

התאגידים הרב-לאומיים המודרניים שונים במספר מובנים מחברות בינלאומיות בעבר. חברות בינלאומיות נהגו בדרך כלל ל[[ייבוא|ייבא]] [[חומרי גלם]] ממדינה אחת או מספר מדינות, להרכיבם במפעל או במספר מפעלים במדינת האם של החברה ולשווקם במדינות שונות. תאגידים רב-לאומיים, לעומתם, מבזרים גם את פעולת הייצור בין מדינות שונות. ייתכן מצב, לדוגמה, בו רכיב אחד של המוצר ייוצר במדינה אחת, אחר בעבר השני של העולם, והרכבתם יחדיו במפעל במקום שלישי.

במוצרים שבהם השירות הוא מרכיב מרכזי, וכדאיות ייבוא חומרי גלם נמוכה יחסית, נהוגה פעמים רבות גם שיטת זכיינות, שבה מעניק התאגיד הרב-לאומי זכיון הפעלה ליצרנים או נותני שירות במדינה מסוימת, כשאלו פועלים במדינתם כיצרנים עצמאיים שיש להם זכיון לשימוש במותג של החברה הרב-לאומית, ונהנים מהדרכה וסיוע במובן כללי יותר מהחברה האם, כמו כן התאגיד הרב לאומי מעניק [[יתרונות לגודל]] לחברות הקטנות יותר. היבטים אלה כוללים מיתוג של מוצרי החברה, וכן תקנים פנים ארגוניים הנוגעים לייצור, שיווק וניהול לקוחות. התאגיד הרב-לאומי מתמקד בהיבטים כמו פרסום, מחקר ופיתוח, לוגיסטיקה, ניהול ושיווק אסטרטגי. במקרים כאלו, התאגיד הרב-לאומי יכול להעניק זכיונות פעולה לתאגידים שאינם רב-לאומיים.  

במוצרים שבהם השירות הוא מרכיב מרכזי, וכדאיות ייבוא חומרי גלם נמוכה יחסית, נהוגה פעמים רבות גם שיטת זכיינות, שבה מעניק התאגיד הרב-לאומי זכיון הפעלה ליצרנים או נותני שירות במדינה מסוימת, כשאלו פועלים במדינתם כיצרנים עצמאיים שיש להם זיכיון לשימוש במותג של החברה הרב-לאומית, ונהנים מהדרכה וסיוע במובן כללי יותר מהחברה האם, כמו כן התאגיד הרב לאומי מעניק [[יתרונות לגודל]] לחברות הקטנות יותר. היבטים אלה כוללים מיתוג של מוצרי החברה, וכן תקנים פנים ארגוניים הנוגעים לייצור, שיווק וניהול לקוחות. התאגיד הרב-לאומי מתמקד בהיבטים כמו פרסום, מחקר ופיתוח, לוגיסטיקה, ניהול ושיווק אסטרטגי. במקרים כאלו, התאגיד הרב-לאומי יכול להעניק זכיונות פעולה לתאגידים שאינם רב-לאומיים.  

היבט נוסף של חלק מהתאגידים הרב לאומי הוא פעילות בענפים רבים. אם בעבר היו חברות מכוניות, חברות מיצים, וחברות קולנוע, כיום ניתן למצוא תאגידים רב לאומיים שפועלים בעשרות תחומים, ולעיתים מנצלים את כוחם בתחום אחד כדי להנות מיתרונות בענפים ייצור אחרים.  

היבט נוסף של חלק מהתאגידים הרב לאומי הוא פעילות בענפים רבים. אם בעבר היו חברות מכוניות, חברות מיצים, וחברות קולנוע, כיום ניתן למצוא תאגידים רב לאומיים שפועלים בעשרות תחומים, ולעיתים מנצלים את כוחם בתחום אחד כדי להנות מיתרונות בענפים ייצור אחרים.  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות [[חברת פירמידה]] יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות [[חברת פירמידה]] יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונו חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות [[מינוף פיננסי]] שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ 0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב 40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

במחקר בדקו החוקרים את כמות השליטה בערך של תאגידים רב לאומיים (כאשר ערך זה מחושב על פי ההכנסות התפעוליות). הרעיון דומה לרעיון של [[מקס וובר]] על כוח פוטנציאלי. שהוא מידת הסבירות שאדם אחד יכול לאכוף את רצונו חרף התנגדותם של אחרים. מניתוח החוקרים עלה ש-737 בעלי מניות הגדולים מחזיקים ביכולות [[מינוף פיננסי]] שמניק להם השפעה על 80% מערך התאגידים הרב לאומיים. אותם 737 הם פחות מ-0.1 אחוזים מכלל הקודקודים במודל. אלו הם בעיקר [[מוסדות פיננסיים]] הממוקמים בארצות הברית ובבריטניה. בליבה יש 146 שחקנים ויחד יש להם פוטנציאל שליטה ב-40% מערך התאגידים הרב לאומיים. <ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה, שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

על פני ניתוחים של [[כלכלת רשתות]] של [[מערכות מורכבות]] כמות קישוריות גבוהה של מערכת גוררת עליה ב[[חוסן|חוסר היציבות]] שלה, שכן זעזוע במערכת גורר תגובה בכל המערכת, כמו התפשטות מהירה יותר של מגיפה במערכת בעלת קשרים רבים יותר.<ref name="glattfelder2013"/>

דרך מקובלת לפעילות תאגידים רב לאומיים בישראל היא דרך קיום של סניף, סוכנות או זכיינים בישראל, שעוסקים בעיקר בהפצה ושיווק של מוצרי התאגיד. דוגמאות לכך הן זארה, איקאה. יצרני מכוניות, כגון פורד ופיאט, מפעילים סוכנויות בישראל.  

דרך מקובלת לפעילות תאגידים רב לאומיים בישראל היא דרך קיום של סניף, סוכנות או זכיינים בישראל, שעוסקים בעיקר בהפצה ושיווק של מוצרי התאגיד. דוגמאות לכך הן זארה, איקאה. יצרני מכוניות, כגון פורד ופיאט, מפעילים סוכנויות בישראל.  

במקרים אחרים, בוצע מיזוג, רכישה או השתלטות של תאגיד רב-לאומי על פירמה או תאגיד ישראלי. התופעה בולטת בענף ראיית החשבון, שבו משרדים ישראליים הצטרפו למשרדים רב-לאומיים כגון Ernst & Young ו-KPMG, ובאופן דומה בענף הפרסום. הדבר בולט ומוכר במיוחד בתחום המזון הקמעוני - אסם עברה לבעלות תאגיד [[נסטלה]] שהחל משנת החל משנת 2000, מחזיק ב-50.1% ממניות אסם. דבר זה החריף את הלחצים בתחום שוק המזון ותרם לאיחוד בין שטראוס לעלית. קרן אייפקס הבריטית קיבלה את הבעלות על תנובה שקיבלה גם את הזכיון לשיווק של תאגיד יופלה. דוגמה בולטת נוספת היא קניית תאגיד ישקר על ידי המיליארדר ווראן באפט.  

במקרים אחרים, בוצע מיזוג, רכישה או השתלטות של תאגיד רב-לאומי על פירמה או תאגיד ישראלי. התופעה בולטת בענף ראיית החשבון, שבו משרדים ישראליים הצטרפו למשרדים רב-לאומיים כגון Ernst & Young ו-KPMG, ובאופן דומה בענף הפרסום. הדבר בולט ומוכר במיוחד בתחום המזון הקמעוני - אסם עברה לבעלות תאגיד [[נסטלה]] שהחל משנת החל משנת 2000, מחזיק ב-50.1% ממניות אסם. דבר זה החריף את הלחצים בתחום שוק המזון ותרם לאיחוד בין שטראוס לעלית. קרן אייפקס הבריטית קיבלה את הבעלות על תנובה שקיבלה גם את הזיכיון לשיווק של תאגיד יופלה. דוגמה בולטת נוספת היא קניית תאגיד ישקר על ידי המיליארדר ווראן באפט.  

שותפויות בתחום הפקת משאבי טבע כוללות את השותפות בין [[קבוצת דלק]] שבבעלות [[יצחק תשובה]] לבין [[נובל אנרג'י]] לשם הפקת [[גז טבעי בישראל]], כמו כן קיימים מגעים בין תאגיד [[אשלג|האשלג]] הקנדי פוטאש לבין [[החברה לישראל]] לגבי מכירת [[כימיקלים לישראל]] לפוטאש תמורת מניות שיועברו לידי החברה לישראל.  

שותפויות בתחום הפקת משאבי טבע כוללות את השותפות בין [[קבוצת דלק]] שבבעלות [[יצחק תשובה]] לבין [[נובל אנרג'י]] לשם הפקת [[גז טבעי בישראל]], כמו כן קיימים מגעים בין תאגיד [[אשלג|האשלג]] הקנדי פוטאש לבין [[החברה לישראל]] לגבי מכירת [[כימיקלים לישראל]] לפוטאש תמורת מניות שיועברו לידי החברה לישראל.  

תאגידים רב-לאומיים אחרים, כמו מקדונלד'ס או קוקה קולה מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זכיון למותג. בחלק מהמקרים פתחו תאגידים רב-לאומיים מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא תאגיד אינטל. מרכזי מחקר ופיתוח הוקמו גם על ידי מיקרוסופט, גוגל, וחברות גדולות נוספות בתחום ההיטק.

תאגידים רב-לאומיים אחרים, כמו מקדונלד'ס או קוקה קולה מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זכיון למותג. בחלק מהמקרים פתחו תאגידים רב-לאומיים מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא תאגיד אינטל. מרכזי מחקר ופיתוח הוקמו גם על ידי מיקרוסופט, גוגל, וחברות גדולות נוספות בתחום ההיי-טק.

במקרים מעטים התפתחו תאגידים ישראליים לתאגידים רב-לאומיים שמרכזם בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא [[חברת טבע]] תעשיות פרמצבטיות, שמרכזי הייצור שלה פרושים במדינות אחדות בנוסף לישראל. דוגמאות נוספות כוללות את [[החברה לישראל]] (בעיקר [[צים]] ו[[כימיקלים לישראל]]) וכן [[קבוצת שטראוס]] שביצעה מיזוג עם החברה הברזילאית סנטה-קלרה בתחום הקפה. בתחום הביגוד, גם קסרטו ופוקס-ויזל פתחו סניפים מחוץ לישראל.

במקרים מעטים התפתחו תאגידים ישראליים לתאגידים רב-לאומיים שמרכזם בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא [[חברת טבע]] תעשיות פרמצבטיות, שמרכזי הייצור שלה פרושים במדינות אחדות בנוסף לישראל. דוגמאות נוספות כוללות את [[החברה לישראל]] (בעיקר [[צים]] ו[[כימיקלים לישראל]]) וכן [[קבוצת שטראוס]] שביצעה מיזוג עם החברה הברזילאית סנטה-קלרה בתחום הקפה. בתחום הביגוד, גם קסרטו ופוקס-ויזל פתחו סניפים מחוץ לישראל.