שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 16 בתים ,  22:31, 8 במאי 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''מוצר ציבורי''' (public good) הוא [[מוצר]] או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|חוסר-בלעדיות]] בצריכה (non-excludable) וגם [[מוצר יריבי|בלתי יריבי]] (non-rivalrous). חוסר בלבדיות של מוצר פרושו שקשה למנוע מאנשים להנות מהמוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו, ומוצר בלתי יריבי הוא מוצר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד, לא מקטין את זמינת המוצר לאנשים אחרים.
  −
   
[[קובץ:OperaSydney-Fuegos.jpg|מופע זיקוקי-דינור הוא דוגמה למוצר ציבורי משום שיש לו חוסר בלעדיות בצריכה (לא ניתן למנוע מאנשים מלהשתמש בו), והוא בלתי-יריבי (שימוש בו על ידי אדם אחד לא גורע את המוצר מאחרים)|350px|ממוזער]]
 
[[קובץ:OperaSydney-Fuegos.jpg|מופע זיקוקי-דינור הוא דוגמה למוצר ציבורי משום שיש לו חוסר בלעדיות בצריכה (לא ניתן למנוע מאנשים מלהשתמש בו), והוא בלתי-יריבי (שימוש בו על ידי אדם אחד לא גורע את המוצר מאחרים)|350px|ממוזער]]
 +
'''מוצר ציבורי''' (Public good) הוא [[מוצר]] או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|חוסר-בלעדיות]] בצריכה (non-excludable) וגם [[מוצר יריבי|בלתי יריבי]] (non-rivalrous). חוסר בלבדיות של מוצר פירושו שקשה למנוע מאנשים להנות מהמוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו, ומוצר בלתי יריבי הוא מוצר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד, לא מקטין את זמינת המוצר לאנשים אחרים.
    
דוגמאות למוצר ציבורי כוללות [[זיהום אוויר|אוויר נקי]], [[שכבת האוזון]] וכן "מוצרים סביבתיים" ו[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים טבעיים]] אחרים כגון [[שינויי אקלים|אקלים נוח ויציב]], [[בטחון תזונתי]] ועוד; [[ידע]] והשכלה; [[רפואה מונעת]] ותקני בטיחות; שידור טלוויזיה, רדיו וטלפוניה באוויר; צבא והגנה על בטחון המדינה; מגדלור, מערכות בקרה והגנה נגד הצפות, רעידות אדמה וסופות; תאורת רחוב; אפשר לראות גם תפקוד של [[מוסדות חברתיים]] כמו [[מערכת שיפוט הוגנת]], חופש הביטוי, הגנה על זכויות קניין, [[אמון]] ועוד היבטים כסוג של מוצר ציבורי. מוצרים ציבוריים שזמינים לכולם נקראים לעיתים "מוצרים ציבוריים גלובליים". ישנם מוצרים ציבורים "טהורים" כמו [[שכבת האוזון]] או [[מחזור החנקן]] וישנם מוצרים ציבוריים שאינם כאלה ותכונות אי-בלבדיות או אי-יריביות שלהן אינן מוחלטות. מוצר ציבורי הוא מקרה מיוחד למוצר בעל [[השפעה חיצונית]] חיובית.  
 
דוגמאות למוצר ציבורי כוללות [[זיהום אוויר|אוויר נקי]], [[שכבת האוזון]] וכן "מוצרים סביבתיים" ו[[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים טבעיים]] אחרים כגון [[שינויי אקלים|אקלים נוח ויציב]], [[בטחון תזונתי]] ועוד; [[ידע]] והשכלה; [[רפואה מונעת]] ותקני בטיחות; שידור טלוויזיה, רדיו וטלפוניה באוויר; צבא והגנה על בטחון המדינה; מגדלור, מערכות בקרה והגנה נגד הצפות, רעידות אדמה וסופות; תאורת רחוב; אפשר לראות גם תפקוד של [[מוסדות חברתיים]] כמו [[מערכת שיפוט הוגנת]], חופש הביטוי, הגנה על זכויות קניין, [[אמון]] ועוד היבטים כסוג של מוצר ציבורי. מוצרים ציבוריים שזמינים לכולם נקראים לעיתים "מוצרים ציבוריים גלובליים". ישנם מוצרים ציבורים "טהורים" כמו [[שכבת האוזון]] או [[מחזור החנקן]] וישנם מוצרים ציבוריים שאינם כאלה ותכונות אי-בלבדיות או אי-יריביות שלהן אינן מוחלטות. מוצר ציבורי הוא מקרה מיוחד למוצר בעל [[השפעה חיצונית]] חיובית.  
   −
מוצרים ציבוריים רבים הם '''"מוצרים קבוצתיים"''' collective product - מוצרים שחייבים לספק אותם על בסיס קבוצתי ולא אישי, משום שהכמות המסופקת לכל פרט אינה יכולה להשתנות על פי בחירתו. לדוגמה מערכות הגנה נגד הצפה או לבטחון המדינה מספקת הגנה בכמות קבוצתית.  
+
מוצרים ציבוריים רבים הם '''"מוצרים קבוצתיים"''' collective product - מוצרים שחייבים לספק אותם על בסיס קבוצתי ולא אישי, משום שהכמות המסופקת לכל פרט אינה יכולה להשתנות על פי בחירתו. לדוגמה מערכות הגנה נגד הצפה או לביטחון המדינה מספקת הגנה בכמות קבוצתית.  
    
בנסיבות מסוימות, מוצרים ציבוריים יכולים להיות בתת-ייצור, שימוש יתר, או ניצול יתר, שגורמים לכך שיש לגביהם [[השפעות חיצוניות]] שליליות ([[עלויות חיצוניות]]) שפוגעות בכל המשתמשים. דוגמאות אלה כוללות [[זיהום אוויר]] ו[[פקקי תנועה]], פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] וב[[מערכות אקולוגיות]]. בעיות במוצרים ציבוריים קשורות בדרך כלל לבעיית היא של [[נוסע חופשי]] שבו אנשים שלא משלמים על המוצר מקבלים גישה אליו, כך שאנשים רבים רוצים להשתמש במוצר, אבל לא מוכנים לשלם עליו, ושל [[טרגדיית המרעה הציבורי]] שבה צריכה של משאב משותף על ידי פרטים שפועלים כדי לשפר את התועלת המיידית שלהם, גוררת הקטנה או הרס של המשאב הציבורי. באופן כזה ייתכנו מצבים בהם מוצר ציבורי הוא בתת-ייצור, צריכת-יתר או ב[[תהליך]] של התדרדרות. ניתן לפעמים להגביל גישה למוצר ציבורי ובכך להיות מוגדרים כ"מוצר למועדון" (club goods) או מוצרים פרטיים. מכשירי הגבלת גישה כוללים [[זכויות-יוצרים]], פטנטים, מיסי גודש וטלוויזיה בתשלום.  
 
בנסיבות מסוימות, מוצרים ציבוריים יכולים להיות בתת-ייצור, שימוש יתר, או ניצול יתר, שגורמים לכך שיש לגביהם [[השפעות חיצוניות]] שליליות ([[עלויות חיצוניות]]) שפוגעות בכל המשתמשים. דוגמאות אלה כוללות [[זיהום אוויר]] ו[[פקקי תנועה]], פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] וב[[מערכות אקולוגיות]]. בעיות במוצרים ציבוריים קשורות בדרך כלל לבעיית היא של [[נוסע חופשי]] שבו אנשים שלא משלמים על המוצר מקבלים גישה אליו, כך שאנשים רבים רוצים להשתמש במוצר, אבל לא מוכנים לשלם עליו, ושל [[טרגדיית המרעה הציבורי]] שבה צריכה של משאב משותף על ידי פרטים שפועלים כדי לשפר את התועלת המיידית שלהם, גוררת הקטנה או הרס של המשאב הציבורי. באופן כזה ייתכנו מצבים בהם מוצר ציבורי הוא בתת-ייצור, צריכת-יתר או ב[[תהליך]] של התדרדרות. ניתן לפעמים להגביל גישה למוצר ציבורי ובכך להיות מוגדרים כ"מוצר למועדון" (club goods) או מוצרים פרטיים. מכשירי הגבלת גישה כוללים [[זכויות-יוצרים]], פטנטים, מיסי גודש וטלוויזיה בתשלום.  
   −
[[שוק משוכלל]], [[שוק חופשי]] בלתי מנוהל המונע על ידי סוכנים בעלי אינטרס עצמי, עלול להיות בלתי מתאים לספק מוצרים ציבוריים, או לספק את המוצרים הציבוריים בכמות קטנה מידי או בתשלום גבוה מידי. דבר זה הוא דוגמה ל[[כשל שוק]]. קיים דיון נרחב בשאלה כיצד יש למדוד את ההשלכות והתועלת ממוצרים ציבוריים בכלכלה ובחברה בכלל וכיצד לזהות את הפתרונות הטובים ביותר להספקה ולהגנה של מוצרים ציבוריים. בדרך כלל האספקה של מוצרים ציבוריים מבוצעת על ידי הממשלה, חברה ממשלתית או חברה תחת פיקוח,  או על ידי רשויות מקומיות - לדוגמה הובלת חשמל, פארקים ציבוריים, [[חינוך]] או סלילת כבישים, כאשר הייצור יכול להעשות על ידי חברה פרטית (במכרז לדוגמה) אבל בסיס התשלום למוצר הציבורי הוא על ידי [[מס|מיסים]].  
+
[[שוק משוכלל]], [[שוק חופשי]] בלתי מנוהל המונע על ידי סוכנים בעלי אינטרס עצמי, עלול להיות בלתי מתאים לספק מוצרים ציבוריים, או לספק את המוצרים הציבוריים בכמות קטנה מידי או בתשלום גבוה מידי. דבר זה הוא דוגמה ל[[כשל שוק]]. קיים דיון נרחב בשאלה כיצד יש למדוד את ההשלכות והתועלת ממוצרים ציבוריים בכלכלה ובחברה בכלל וכיצד לזהות את הפתרונות הטובים ביותר להספקה ולהגנה של מוצרים ציבוריים. בדרך כלל האספקה של מוצרים ציבוריים מבוצעת על ידי הממשלה, חברה ממשלתית או חברה תחת פיקוח,  או על ידי רשויות מקומיות - לדוגמה הובלת חשמל, פארקים ציבוריים, [[חינוך]] או סלילת כבישים, כאשר הייצור יכול להיעשות על ידי חברה פרטית (במכרז לדוגמה) אבל בסיס התשלום למוצר הציבורי הוא על ידי [[מס|מיסים]].  
    
בעיית שחיקה או התדרדרות של מוצר ציבורי מוחרפת כאשר היא משולבת בכשלי שוק נוספים כמו מחסור ב[[מידע מלא]], [[תהליך ארוך טווח]] [[תהליך בלתי הפיך|ובלתי הפיך]] וקיום של [[השפעות חיצוניות]]. בעיה זו בולטת במיוחד עבור בעיות בתחום ה[[קיימות]] (כגון מערכות אקולוגיות, בריאות של מערכות חקלאיות וכילוי משאבים).  
 
בעיית שחיקה או התדרדרות של מוצר ציבורי מוחרפת כאשר היא משולבת בכשלי שוק נוספים כמו מחסור ב[[מידע מלא]], [[תהליך ארוך טווח]] [[תהליך בלתי הפיך|ובלתי הפיך]] וקיום של [[השפעות חיצוניות]]. בעיה זו בולטת במיוחד עבור בעיות בתחום ה[[קיימות]] (כגון מערכות אקולוגיות, בריאות של מערכות חקלאיות וכילוי משאבים).  
שורה 49: שורה 48:  
[[טכנולוגיה|בסביבה טכנולוגית]] מורכבת ייתכנו מקרים רבים שבהם חוסר השכלה של אדם אחד פוגע גם בסובבים אותו לדוגמה שימוש לא זהיר בתנור או במערכת חשמלית עלול ליצור שריפה או קצר חשמלי לכל הבניין, אדם שנוהג ללא ידיעת חוקי התנועה עלול לגרום [[תאונות דרכים]] וכו'. ידיעת קרוא-וכתוב משפרת את ה[[דמוקרטיה]] ומאפשרת קיום של מסחר וחוזים בעלי [[עלויות עסקה]] נמוכות יותר ו[[שוק משוכלל]]. מסיבות אלה יש כלכלנים רבים הטוענים כי להשכלה יש היבטים של מוצר ציבורי (לדוגמה [[אדם סמית]]) - אמנם קל להגביל גישה לחלק משירותי ההשכלה, אבל השכלת אדם אחד משפרת את מצבם של אחרים, כך שהשקעה פרטית בלבד בהשכלה תגרור מצב של תת-השקעה בחינוך - מבחינת [[יעילות פארטו]], האנשים האחרים ירוויחו יותר רווחה אם יהיה סבסוד של החינוך.  
 
[[טכנולוגיה|בסביבה טכנולוגית]] מורכבת ייתכנו מקרים רבים שבהם חוסר השכלה של אדם אחד פוגע גם בסובבים אותו לדוגמה שימוש לא זהיר בתנור או במערכת חשמלית עלול ליצור שריפה או קצר חשמלי לכל הבניין, אדם שנוהג ללא ידיעת חוקי התנועה עלול לגרום [[תאונות דרכים]] וכו'. ידיעת קרוא-וכתוב משפרת את ה[[דמוקרטיה]] ומאפשרת קיום של מסחר וחוזים בעלי [[עלויות עסקה]] נמוכות יותר ו[[שוק משוכלל]]. מסיבות אלה יש כלכלנים רבים הטוענים כי להשכלה יש היבטים של מוצר ציבורי (לדוגמה [[אדם סמית]]) - אמנם קל להגביל גישה לחלק משירותי ההשכלה, אבל השכלת אדם אחד משפרת את מצבם של אחרים, כך שהשקעה פרטית בלבד בהשכלה תגרור מצב של תת-השקעה בחינוך - מבחינת [[יעילות פארטו]], האנשים האחרים ירוויחו יותר רווחה אם יהיה סבסוד של החינוך.  
   −
היבטים מסויימים של [[בריאות]] הם מוצרים ציבוריים, במיוחד בהקשר של ידע על [[רפואה מונעת]] ובהקשרים של לחימה נגד מחלות מדבקות. במניעת מחלות מדבקות ניתן להבחין בין שירותים יריביים למדי (כמו חיסונים, אם אני מקבל מנת חיסון יש חיסון אחר פחות, אבל יש בהם יש גם היבט של "נוסע חינם" - סיכוי ההדבקה של מי שלא חוסן יורדים גם הם) לבין שירותים לא יריביים כמו חיסול סביבות מחייה של יתושים נושאי מלאריה. תשתיות של [[תחבורה פעילה]] כמו [[מדרכות]] או [[שבילי אופניים]] בעיר היא דוגמה למוצר בלתי יריבי (בעל דחיסות נמוכה) וקשה להרחקה שגורר רפואה מונעת. [[רפואה משתתפת]] היא דוגמה נוספת לרפואה מונעת שיש לה היטב של מוצר ציבורי. היבט נוסף של בריאות כמוצד ציבורי הוא נורמות חברתיות לגבי בטיחות. כאשר תוחלת החיים עולה ותמותת תינוקות יורדת, עולה גם הנורמה החברתית של ערך חיי אדם. דבר זה גורר ציפיה מצד חלק גדול מהציבור לבטיחות גבוה יותר במקומות העבודה, בהקשר של [[תאונות דרכים]], ב[[תחבורה ציבורית]] (כולל מעליות), בתקנים הקשורים בשריפות בתקינה של מזון בטוח, בחקיקה בעד [[אוויר נקי]] ועוד. [[נורמות]] וחקיקה לשיפור הבטיחות הם מוצר ציבורי שממנו נהנת כלל האוכלוסייה.
+
היבטים מסויימים של [[בריאות]] הם מוצרים ציבוריים, במיוחד בהקשר של ידע על [[רפואה מונעת]] ובהקשרים של לחימה נגד מחלות מדבקות. במניעת מחלות מדבקות ניתן להבחין בין שירותים יריביים למדי (כמו חיסונים, אם אני מקבל מנת חיסון יש חיסון אחר פחות, אבל יש בהם יש גם היבט של "נוסע חינם" - סיכוי ההדבקה של מי שלא חוסן יורדים גם הם) לבין שירותים לא יריביים כמו חיסול סביבות מחייה של יתושים נושאי מלאריה. תשתיות של [[תחבורה פעילה]] כמו [[מדרכות]] או [[שבילי אופניים]] בעיר היא דוגמה למוצר בלתי יריבי (בעל דחיסות נמוכה) וקשה להרחקה שגורר רפואה מונעת. [[רפואה משתתפת]] היא דוגמה נוספת לרפואה מונעת שיש לה היטב של מוצר ציבורי. היבט נוסף של בריאות כמוצד ציבורי הוא נורמות חברתיות לגבי בטיחות. כאשר תוחלת החיים עולה ותמותת תינוקות יורדת, עולה גם הנורמה החברתית של ערך חיי אדם. דבר זה גורר ציפיה מצד חלק גדול מהציבור לבטיחות גבוה יותר במקומות העבודה, בהקשר של [[תאונות דרכים]], ב[[תחבורה ציבורית]] (כולל מעליות), בתקנים הקשורים בשריפות בתקינה של מזון בטוח, בחקיקה בעד [[אוויר נקי]] ועוד. [[נורמות]] וחקיקה לשיפור הבטיחות הם מוצר ציבורי שממנו נהנית כלל האוכלוסייה.
    
===דרכים רחובות וכבישים כמוצרים ציבוריים===
 
===דרכים רחובות וכבישים כמוצרים ציבוריים===
שורה 56: שורה 55:  
דרכים, מדרכות, כבישים הם [[מוצר דחיס]]- הם [[מוצר בלתי יריבי]] כל עוד השימוש בהן הוא מועט- שכן הוספת עוד נוסע או הולך רגל בדרך לא מזיקה לנוסעים או להולכי הרגל האחרים, והם מוצר יריבי כאשר השימוש בהם גובר ([[פקקי תנועה]]- עוד משתמשים בדרך משפיעים לרעה על השימוש בדרך). יש אפילו מקרים בהם בכמויות נמוכות של שימוש, שימוש של עוד אנשים בדרך יכול לשפר את הרווחה של אחרים - כמות גדולה יותר של [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] בכביש או ב[[שביל אופניים]] הופכת את הרחוב למקום בטוח יותר לרוכבים אחרים, כמות גדולה יותר של [[הולכי רגל]] ורוכבי אופניים יכולה להפוך את הרחוב למקום בטוח יותר ([[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]) ולמעניין יותר.  
 
דרכים, מדרכות, כבישים הם [[מוצר דחיס]]- הם [[מוצר בלתי יריבי]] כל עוד השימוש בהן הוא מועט- שכן הוספת עוד נוסע או הולך רגל בדרך לא מזיקה לנוסעים או להולכי הרגל האחרים, והם מוצר יריבי כאשר השימוש בהם גובר ([[פקקי תנועה]]- עוד משתמשים בדרך משפיעים לרעה על השימוש בדרך). יש אפילו מקרים בהם בכמויות נמוכות של שימוש, שימוש של עוד אנשים בדרך יכול לשפר את הרווחה של אחרים - כמות גדולה יותר של [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] בכביש או ב[[שביל אופניים]] הופכת את הרחוב למקום בטוח יותר לרוכבים אחרים, כמות גדולה יותר של [[הולכי רגל]] ורוכבי אופניים יכולה להפוך את הרחוב למקום בטוח יותר ([[מניעת פשיעה באמצעות תכנון סביבתי]]) ולמעניין יותר.  
   −
כבישים ודרכים הם בעלי תכונה של קושי באכיפה של בלבדיות (מי שלא שילם - לא משתמש ולא נהנה מהמוצר). בעבר היה קשה למנוע מאנשים להשתמש בדרכים ציבוריות אם לא שילמו עליהן. בחלק מהמקרים הונגו "שערי תשלום" בנקודות אסטרטגיות כגון במעבר מעל נחל או בכניסה לעיר. עם זאת תפעול של שער כזה היה יקר ואנשים עדיין יכלו להשתמש בדרך על ידי נתיבים עוקפים. כיום מקובלים כבישי אגרה עם שימוש במצלמות וכו' כדי למנוע כניסה של אנשים לכביש פרטי ללא תשלום. שימוש זה מקובל בכבישים מהירים שעלות הקמתן יקרה והכניסה אליהם היא דרך שערים מסויימים. סידור דומה מתרחש לגבי "נתיבים מהירים" עוקפי פקקים. באופן ברור פסי רכבת, כבישים מהירים ונתיבים מהירים אינם נחשבים בדרך כלל כמוצרים ציבוריים ותוכניות הפרטה ו-BOT מאפשרות ליזמים פרטיים להרוויח עליהם על ידי גביית תשלום - כאשר הגבייה נעשית בדרך כלל יקרה יותר בתנאים של יריביות (עומס תנועה).  
+
כבישים ודרכים הם בעלי תכונה של קושי באכיפה של בלבדיות (מי שלא שילם - לא משתמש ולא נהנה מהמוצר). בעבר היה קשה למנוע מאנשים להשתמש בדרכים ציבוריות אם לא שילמו עליהן. בחלק מהמקרים הונהגו "שערי תשלום" בנקודות אסטרטגיות כגון במעבר מעל נחל או בכניסה לעיר. עם זאת תפעול של שער כזה היה יקר ואנשים עדיין יכלו להשתמש בדרך על ידי נתיבים עוקפים. כיום מקובלים כבישי אגרה עם שימוש במצלמות וכו' כדי למנוע כניסה של אנשים לכביש פרטי ללא תשלום. שימוש זה מקובל בכבישים מהירים שעלות הקמתן יקרה והכניסה אליהם היא דרך שערים מסויימים. סידור דומה מתרחש לגבי "נתיבים מהירים" עוקפי פקקים. באופן ברור פסי רכבת, כבישים מהירים ונתיבים מהירים אינם נחשבים בדרך כלל כמוצרים ציבוריים ותוכניות הפרטה ו-BOT מאפשרות ליזמים פרטיים להרוויח עליהם על ידי גביית תשלום - כאשר הגבייה נעשית בדרך כלל יקרה יותר בתנאים של יריביות (עומס תנועה).  
    
ברחובות ערים סידור כזה הוא קשה יותר ואינו מקובל, וכך גם בכבישים בין עירוניים שאינם דרך מהירה, וכן במדרכות, שבילים להולכי רגל או לרוכבי אופניים. שכן מניעת גישה אל הדרך לאורך כל אורכה פרושה מניעת תנועה חוצה מה שיוצר הפרעה קשה לתפקוד של העיר. גם בסביבה בין עירונית במקומות שאינם כביש מהיר גישה כזו היא בעייתית מבחינת כדאיות כלכלית. היבט נוסף הוא שכביש מהיר הוא בדרך כלל אמצעי תחבורה חלופי לכבישים אחרים. גביית אגרה על כביש גישה יחיד ליישוב לעומת זאת עלולה לגרור פגיעה בחופש התנועה מחד, ולסבול מבעיות נוספות שימנעו תחרות ותמחור שוק (עקב היות הדרך הזו [[מונופול טבעי]]).  
 
ברחובות ערים סידור כזה הוא קשה יותר ואינו מקובל, וכך גם בכבישים בין עירוניים שאינם דרך מהירה, וכן במדרכות, שבילים להולכי רגל או לרוכבי אופניים. שכן מניעת גישה אל הדרך לאורך כל אורכה פרושה מניעת תנועה חוצה מה שיוצר הפרעה קשה לתפקוד של העיר. גם בסביבה בין עירונית במקומות שאינם כביש מהיר גישה כזו היא בעייתית מבחינת כדאיות כלכלית. היבט נוסף הוא שכביש מהיר הוא בדרך כלל אמצעי תחבורה חלופי לכבישים אחרים. גביית אגרה על כביש גישה יחיד ליישוב לעומת זאת עלולה לגרור פגיעה בחופש התנועה מחד, ולסבול מבעיות נוספות שימנעו תחרות ותמחור שוק (עקב היות הדרך הזו [[מונופול טבעי]]).  
   −
היבט נוסף של תחבורה, כבישים ודרכים הוא שגם אנשים שאינם נוסעים בדרך עשויים להנות מקיומה (הם "טרמפיסטים" או נהנהים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של הדרך) וגם דבר זה פוגע בבלבדיות שלה - פירמה יכולה להנות מכך שעובדים מסוגלים להגיע מערים מרוחקות ולעבוד בה, צרכנים של מוצרים יכולים להנות מתובלה של מוצרים או שירותים אל ביתם או אל חנויות שבהן קונים. תלמידים יכולים להנות מנסיעות של מורים וכך גם הספקה של שירותים אחרים (טכנאי שמגיע הביתה). אנשים יכולים להנות מביקורים של חברים, קרובי משפחה וכו' גם אם הם עצמם אינם נוסעים בדרך.
+
היבט נוסף של תחבורה, כבישים ודרכים הוא שגם אנשים שאינם נוסעים בדרך עשויים להנות מקיומה (הם "טרמפיסטים" או נהנים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של הדרך) וגם דבר זה פוגע בבלבדיות שלה - פירמה יכולה להנות מכך שעובדים מסוגלים להגיע מערים מרוחקות ולעבוד בה, צרכנים של מוצרים יכולים להנות מתובלה של מוצרים או שירותים אל ביתם או אל חנויות שבהן קונים. תלמידים יכולים להנות מנסיעות של מורים וכך גם הספקה של שירותים אחרים (טכנאי שמגיע הביתה). אנשים יכולים להנות מביקורים של חברים, קרובי משפחה וכו' גם אם הם עצמם אינם נוסעים בדרך.
    
===הון טבעי ומערכות אקולוגיות כמוצרים ציבוריים===
 
===הון טבעי ומערכות אקולוגיות כמוצרים ציבוריים===
שורה 72: שורה 71:  
אמון הוא הבסיס לקיומו של [[כסף]] והמחאות שמאפשרים קיום של [[שוק]] ומסחר, שלהם עצמם השפעות רחבות על החברה והתועלת שהם מניבים אינה מסתכמת בתועלת שיש למוכר ולקונה עצמם. [[יובל נוח הררי]] לדוגמה מתאר בהקשר של [[היסטוריה של הכסף]] כיצד הקניית אמון במטבע-לאומי היתה דבר קשה לביצוע בתחילת השימוש במטבעות כבסיס ל[[כסף]], כך שכאשר נוצר אמון כזה, גם שליטים של מדינות אחרות השתמשו במוצר זה.  הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען בספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] כי [[כסף]] הוא מוצר ציבורי משום שיש לו תכונות של אי-יריבות ואין לו בלבדיות.
 
אמון הוא הבסיס לקיומו של [[כסף]] והמחאות שמאפשרים קיום של [[שוק]] ומסחר, שלהם עצמם השפעות רחבות על החברה והתועלת שהם מניבים אינה מסתכמת בתועלת שיש למוכר ולקונה עצמם. [[יובל נוח הררי]] לדוגמה מתאר בהקשר של [[היסטוריה של הכסף]] כיצד הקניית אמון במטבע-לאומי היתה דבר קשה לביצוע בתחילת השימוש במטבעות כבסיס ל[[כסף]], כך שכאשר נוצר אמון כזה, גם שליטים של מדינות אחרות השתמשו במוצר זה.  הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]] טוען בספר [[כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים (ספר)|כלכלה אקולוגית: עקרונות ויישומים]] כי [[כסף]] הוא מוצר ציבורי משום שיש לו תכונות של אי-יריבות ואין לו בלבדיות.
   −
[[נורמות חברתיות]] כמו נימוסים, כבוד הדדי, נהיגה זהירה, נקיון של המרחב הציבורי ועוד, יכולים להיחשב כסוג של מוצר ציבורי. לדוגמה נקיון של הרחוב הוא דבר שאנשים רבים נהנים ממנו אבל קשה לחייב מישהו לשלם עליו. השיטה המקובלת כיום היא שעיריות משלמות על נקיון זה, ויש גם פקחים (שמקבלים שכר מהעירייה) שאמורים לאכוף מניעת זריקת אשפה ברבים. משלמי המיסים לעירייה (תושבים מקומיים, עסקים מקומיים) משלמים ארנונה ותשלומים נוספים כדי לכסות את הטיפול במוצר ציבורי זה, אבל יכולים להנות ממנו גם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר.
+
[[נורמות חברתיות]] כמו נימוסים, כבוד הדדי, נהיגה זהירה, ניקיון של המרחב הציבורי ועוד, יכולים להיחשב כסוג של מוצר ציבורי. לדוגמה ניקיון של הרחוב הוא דבר שאנשים רבים נהנים ממנו אבל קשה לחייב מישהו לשלם עליו. השיטה המקובלת כיום היא שעיריות משלמות על ניקיון זה, ויש גם פקחים (שמקבלים שכר מהעירייה) שאמורים לאכוף מניעת זריקת אשפה ברבים. משלמי המיסים לעירייה (תושבים מקומיים, עסקים מקומיים) משלמים ארנונה ותשלומים נוספים כדי לכסות את הטיפול במוצר ציבורי זה, אבל יכולים להנות ממנו גם אורחים שהגיעו מחוץ לעיר.
    
===מידע ותקשורת הוגנת כמוצר ציבורי===
 
===מידע ותקשורת הוגנת כמוצר ציבורי===
שורה 78: שורה 77:     
==הקושי להגן על מוצרים ציבוריים==
 
==הקושי להגן על מוצרים ציבוריים==
'''[[חברת השפע]]''' הוא ספר מאת הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]] שיצא לאור בשנת 1958. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצר מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  
+
'''[[חברת השפע]]''' הוא ספר מאת הכלכלן [[ג'ון קנת גלבריית]] שיצא לאור בשנת 1958. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצר מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי, חברתי ונפשי, הגדלת [[אי שוויון כלכלי|הפערים]] וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  
   −
גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור. כיום מושג זה הורחב לנושא של [[תרבות הצריכה]]  
+
גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור. כיום מושג זה הורחב לנושא של [[תרבות הצריכה]].
    
בשנת 1965 יצא לאור ספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]]  '''[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית|הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות]]'''.  הטיעון המרכזי של הספר הוא שבניגוד לאינטואיציה לרוב אין בעיה של דיכוי המיעוט על ידי הרוב, אלא מצב הפוך - במקרים רבים האינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב בעיית הטרמפיסט במוצרים ציבוריים שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר. אולסון טען גם שככל שהקבוצה הנפגעת היא גדולה יותר, כך דווקא יהיה קשה לה יותר להתאחד ולטפל בבעיה.  
 
בשנת 1965 יצא לאור ספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]]  '''[[הלוגיקה של פעולה קבוצתית|הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות]]'''.  הטיעון המרכזי של הספר הוא שבניגוד לאינטואיציה לרוב אין בעיה של דיכוי המיעוט על ידי הרוב, אלא מצב הפוך - במקרים רבים האינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב בעיית הטרמפיסט במוצרים ציבוריים שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר. אולסון טען גם שככל שהקבוצה הנפגעת היא גדולה יותר, כך דווקא יהיה קשה לה יותר להתאחד ולטפל בבעיה.  

תפריט ניווט