שינויים

'''שיטת הדלת מסתובבת'''  (Revolving door) הוא מונח המתאר תנועה של בעלי-תפקידים בין משרות ציבוריות בדרג הפוליטי או בדרג המקצועי בשירות המדינה לבין משרות בכירות בקרב [[תאגיד|תאגידים]] ועסקים אשר מושפעים מ[[רגולציה]], חקיקה ופיקוח שלטוניים. הדבר נחשב לאחד הערוצים של [[קשרי הון שלטון]] התורמים ל[[שחיתות]] ומהווים חלק מ[[קפיטליזם למקורבים]].  

'''שיטת הדלת מסתובבת'''  (Revolving door) הוא מונח המתאר תנועה של בעלי-תפקידים בין משרות ציבוריות בדרג הפוליטי או בדרג המקצועי בשירות המדינה לבין משרות בכירות בקרב [[תאגיד|תאגידים]] ועסקים אשר מושפעים מ[[רגולציה]], חקיקה ופיקוח שלטוניים. הדבר נחשב לאחד הערוצים של [[קשרי הון שלטון]] התורמים ל[[שחיתות]] ומהווים חלק מ[[קפיטליזם למקורבים]].  

בחלק מהמקרים חלופת התפקידים מתבצעת לאחר צינון של תקופה מסויימת, אך בנסיבות מסויימות התפקידים מתקיימים בו-זמנית. פרשנים פוליטיים וכלכלנים טוענים שמערכת יחסים לא בריאה עלולה להתפתח בין הממשל ומגזר הפרטי, בהתבסס על טובות הדדיות על חשבון המדינה והכפפת הרגולציה לאינטרסים של החברות המפוקחות ([[רגולטור שבוי]] - כאשר התוצאות הכלכליות של דבר זה הם [[כשלי שוק]] שונים כגון [[מונופולים]], [[סיכון מוסרי]], הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] ועוד.

בחלק מהמקרים חלופת התפקידים מתבצעת לאחר צינון של תקופה מסויימת, אך בנסיבות מסויימות התפקידים מתקיימים בו-זמנית. פרשנים פוליטיים וכלכלנים טוענים שמערכת יחסים לא בריאה עלולה להתפתח בין הממשל ומגזר הפרטי, בהתבסס על טובות הדדיות על חשבון המדינה והכפפת הרגולציה לאינטרסים של החברות המפוקחות ([[רגולטור שבוי]]) - כאשר התוצאות הכלכליות של דבר זה הם [[כשלי שוק]] שונים כגון [[מונופולים]], [[סיכון מוסרי]], הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] ועוד.

שיטת הדלת המסתובבת מתרחשת לדוגמה כאשר פקידים מקבלים החלטות שיכולות להשפיע על הרווחיות של פירמה מסויימת, ולאחר סיום תפקידם מתחילים לעבוד באותה חברה. לשם נסיון להקטין בעיה זו מקובלת כיום תקופת צינון של שנה בקרב נושאי משרה ניהולית בכירה בשירות המדינה לפני שהם יכולים לעבוד בחברות שהיתה להם השפעה עליהם בעבר. בעיה דומה היא מעבר של נושאי משרה בכירים בתאגידים גדולים שעובדים לעבוד במשרות ציבוריות שמבצעות רגולציה על אותן חברות.  

שיטת הדלת המסתובבת מתרחשת לדוגמה כאשר פקידים מקבלים החלטות שיכולות להשפיע על הרווחיות של פירמה מסויימת, ולאחר סיום תפקידם מתחילים לעבוד באותה חברה. לשם נסיון להקטין בעיה זו מקובלת כיום תקופת צינון של שנה בקרב נושאי משרה ניהולית בכירה בשירות המדינה לפני שהם יכולים לעבוד בחברות שהיתה להם השפעה עליהם בעבר. בעיה דומה היא מעבר של נושאי משרה בכירים בתאגידים גדולים שעובדים לעבוד במשרות ציבוריות שמבצעות רגולציה על אותן חברות.  

==דוגמאות מישראל==

==דוגמאות מישראל==

אחת הדוגמאות המפורסמות מישראל היא פרשת [[ניר גלעד]] שתועדה בסרט [[שיטת השקשוקה]]. גלעד, שהיה בעברו החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], מונה לאחר מכן לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם [[האחים עופר]], המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}.

אחת הדוגמאות המפורסמות מישראל ל"שיטת הדלת המסתובבת" היא פרשת [[ניר גלעד]] שתועדה בסרט [[שיטת השקשוקה]]. גלעד, שהיה בעברו החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], מונה לאחר מכן לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם [[האחים עופר]], המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}. בעקבות פרשת ניר גלעד נחשף שפקידי מדינה רבים לשעבר, ואף שרים וחברי כנסת עבדו לאחר מכן ב[[חברה לישראל]].  

דוגמה נוספת היא מינויה של [[רונית קן]], [[הגבלים עסקיים|הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים]], לדירקטורית בשותפות רציו העוסקת בגילוי והפקת [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], זאת מספר שנים לאחר שנתנה לחברות אלה פטור מהסדר כובל. בעקבות פרשה זו נחשף כי בכירים רבים שכיהנו בעבר במגזר הציבורי בתפקידי פיקוח ובמשרד האוצר, עובדים במסגרת עסקים של [[יצחק תשובה]]. דבר זה הוא חלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]]. בשנת 2016 נתברר כי [[מיכל הלפרין]] מי שמונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], ייצגה כעורכת דין פרטית את ישראמקו והיתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. דבר זה לא דווח לציבור וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702]

 

דוגמה נוספת היא מינויה של [[רונית קן]], [[הגבלים עסקיים|הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים]], לדירקטורית בשותפות רציו העוסקת בגילוי והפקת [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], זאת מספר שנים לאחר שנתנה לחברות אלה פטור מהסדר כובל. בעקבות פרשה זו נחשף כי בכירים רבים שכיהנו בעבר במגזר הציבורי בתפקידי פיקוח ובמשרד האוצר, עובדים במסגרת עסקים של [[יצחק תשובה]]. דבר זה הוא חלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]].

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[הון שלטון]]

* [[הון שלטון]]

* [[שיטת השקשוקה (סרט)]]

* [[שיטת השקשוקה (סרט)]]

* [http://www.themarker.com/markets/1.562069) לא מוטרדים מהמספרים: בכירי האוצר בעבר ובהווה נגד הגבלת שכר המנהלים] דמרקר, 04.04.2010

* [http://www.themarker.com/markets/1.562069) לא מוטרדים מהמספרים: בכירי האוצר בעבר ובהווה נגד הגבלת שכר המנהלים] דמרקר, 04.04.2010

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1881547 הקריירה השנייה של נערי האוצר אצל הטייקונים]  מוטי בסוק, חגי עמית, צבי זרחיה , דה מרקר 07.12.2012

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.1881547 הקריירה השנייה של נערי האוצר אצל הטייקונים]  מוטי בסוק, חגי עמית, צבי זרחיה , דה מרקר 07.12.2012

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==