שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''שיטת הדלת מסתובבת''' (Revolving door) הוא מונח המתאר תנועה של בעלי-תפקידים בין משרות ציבוריות בדרג הפוליטי או בדרג המקצועי בשירות המדינה לבין משרות בכירות בקרב [[תאגיד|תאגידים]] ועסקים אשר מושפעים מ[[רגולציה]], חקיקה ופיקוח שלטוניים. הדבר נחשב לאחד הערוצים של [[קשרי הון שלטון]] התורמים ל[[שחיתות]] ומהווים חלק מ[[קפיטליזם למקורבים]]. | + | '''שיטת הדלת המסתובבת''' (Revolving door) הוא מונח המתאר תנועה של בעלי-תפקידים בין משרות ציבוריות בדרג הפוליטי או בדרג המקצועי בשירות המדינה לבין משרות בכירות בקרב [[תאגיד|תאגידים]] ועסקים אשר מושפעים מ[[רגולציה]], חקיקה ופיקוח שלטוניים. הדבר נחשב לאחד הערוצים של [[קשרי הון שלטון]] התורמים ל[[שחיתות]] ומהווים חלק מ[[קפיטליזם למקורבים]]. |
| | | |
| בחלק מהמקרים חלופת התפקידים מתבצעת לאחר צינון של תקופה מסויימת, אך בנסיבות מסויימות התפקידים מתקיימים בו-זמנית. פרשנים פוליטיים וכלכלנים טוענים שמערכת יחסים לא בריאה עלולה להתפתח בין הממשל ומגזר הפרטי, בהתבסס על טובות הדדיות על חשבון המדינה והכפפת הרגולציה לאינטרסים של החברות המפוקחות ([[רגולטור שבוי]]) - כאשר התוצאות הכלכליות של דבר זה הם [[כשלי שוק]] שונים כגון [[מונופולים]], [[סיכון מוסרי]], הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] ועוד. | | בחלק מהמקרים חלופת התפקידים מתבצעת לאחר צינון של תקופה מסויימת, אך בנסיבות מסויימות התפקידים מתקיימים בו-זמנית. פרשנים פוליטיים וכלכלנים טוענים שמערכת יחסים לא בריאה עלולה להתפתח בין הממשל ומגזר הפרטי, בהתבסס על טובות הדדיות על חשבון המדינה והכפפת הרגולציה לאינטרסים של החברות המפוקחות ([[רגולטור שבוי]]) - כאשר התוצאות הכלכליות של דבר זה הם [[כשלי שוק]] שונים כגון [[מונופולים]], [[סיכון מוסרי]], הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] ועוד. |
שורה 12: |
שורה 12: |
| אחת הדוגמאות המפורסמות מישראל ל"שיטת הדלת המסתובבת" היא פרשת [[ניר גלעד]] שתועדה בסרט [[שיטת השקשוקה]]. גלעד, שהיה בעברו החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], מונה לאחר מכן לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם [[האחים עופר]], המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}. בעקבות פרשת ניר גלעד נחשף שפקידי מדינה רבים לשעבר, ואף שרים וחברי כנסת עבדו לאחר מכן ב[[חברה לישראל]]. | | אחת הדוגמאות המפורסמות מישראל ל"שיטת הדלת המסתובבת" היא פרשת [[ניר גלעד]] שתועדה בסרט [[שיטת השקשוקה]]. גלעד, שהיה בעברו החשב הכללי לשעבר ב[[משרד האוצר]], מונה לאחר מכן לתפקיד מנכ"ל [[החברה לישראל]]{{הערה|{{ynet||ניר גלעד מונה למנכ"ל החברה לישראל|3407902|3.6.2007|}}}} וזאת לאחר חתימת הסכם זיכיון של המדינה עם [[האחים עופר]], המוכר גם כ"הסכם ניר גלעד", שעורר מחלוקת ציבורית ניכרת וספג גם ביקורת חריפה מצד [[מבקר המדינה]] עד כדי כך שחברי כנסת ואחרים ביקשו לפתוח בחקירה דקדקנית של פשר העניין{{הערה|{{ynet||ח"כ פינס: לחקור מתן ההטבה החריגה לאחים עופר|2781063|8.10.2003|}}}} ואפילו לפתוח בחקירה פלילית נגד ניר גלעד{{הערה|{{TheMarker1||המדינה לבג"ץ: עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי ניר גלעד בחברה לישראל - לא מן העניין|realestate/1.349314|18.9.2006}}}}. בעקבות פרשת ניר גלעד נחשף שפקידי מדינה רבים לשעבר, ואף שרים וחברי כנסת עבדו לאחר מכן ב[[חברה לישראל]]. |
| | | |
− | דוגמה נוספת היא מינויה של [[רונית קן]], [[הגבלים עסקיים|הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים]], לדירקטורית בשותפות רציו העוסקת בגילוי והפקת [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], זאת מספר שנים לאחר שנתנה לחברות אלה פטור מהסדר כובל. בעקבות פרשה זו נחשף כי בכירים רבים שכיהנו בעבר במגזר הציבורי בתפקידי פיקוח ובמשרד האוצר, עובדים במסגרת עסקים של [[יצחק תשובה]]. דבר זה הוא חלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]]. בשנת 2016 נתברר כי [[מיכל הלפרין]] מי שמונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], ייצגה כעורכת דין פרטית את ישראמקו והייתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. דבר זה לא דווח לציבור וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702] | + | דוגמה נוספת היא מינויה של [[רונית קן]], [[הגבלים עסקיים|הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים]], לדירקטורית בשותפות רציו העוסקת בגילוי והפקת [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], זאת מספר שנים לאחר שנתנה לחברות אלה פטור מהסדר כובל. בעקבות פרשה זו נחשף כי בכירים רבים שכיהנו בעבר במגזר הציבורי בתפקידי פיקוח ובמשרד האוצר, עובדים במסגרת עסקים של [[יצחק תשובה]]. דבר זה הוא חלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]]. בשנת 2016 נתברר כי [[מיכל הלפרין]], מי שמונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], ייצגה כעורכת דין פרטית את ישראמקו והייתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. דבר זה לא דווח לציבור וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702] |
| | | |
| ==שיטת הדלת המסתובבת בעובדים זרים בישראל== | | ==שיטת הדלת המסתובבת בעובדים זרים בישראל== |