שינויים

[[קובץ:Logic of colective.PNG|ממוזער|250px|עטיפת הספר הלוגיקה של פעולה קבוצתית באנגלית]]

[[קובץ:Logic of colective.PNG|ממוזער|250px|עטיפת הספר הלוגיקה של פעולה קבוצתית באנגלית]]

'''הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות''' (The Logic of Collective Action: Public Goods and the Theory of Groups) הוא ספר עיון מאת הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] ( Mancur Olson) שיצא לאור בשנת 1965. הוא מפתח את התאוריה של [[מדעי המדינה]] ואת הכלכלה של יתרונות מרוכזים לעומת עלויות מבוזרות. הטיעון המרכזי שלו הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב [[בעיית הטרמפיסט]] ב[[מוצרים ציבוריים]] שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.  

'''הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות''' (The Logic of Collective Action: Public Goods and the Theory of Groups) הוא ספר עיון מאת הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] (Mancur Olson) שיצא לאור בשנת 1965. הוא מפתח את התאוריה של [[מדעי המדינה]] ואת הכלכלה של יתרונות מרוכזים לעומת עלויות מבוזרות. הטיעון המרכזי שלו הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב [[בעיית הטרמפיסט]] ב[[מוצרים ציבוריים]] שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.  

==תאור הספר==

==תיאור הספר==

הספר של אולסון תקף שתי הנחות, שהיו מקובלות בזמן פרסומו:

הספר של אולסון תקף שתי הנחות, שהיו מקובלות בזמן פרסומו:

# אם לכל האנשים בקבוצה (בכל גודל שהוא) יש אינטרס משותף, אזי הם ישתפו פעולה כדי להשיג אינטרס זה.

# אם לכל האנשים בקבוצה (בכל גודל שהוא) יש אינטרס משותף, אזי הם ישתפו פעולה כדי להשיג אינטרס זה.

# בדמוקרטיה, הדאגה הגדולה ביותר היא שהרוב יכפה את דעתו, באופן עריץ, וינצל את המיעוט.  

# בדמוקרטיה, הדאגה הגדולה ביותר היא שהרוב יכפה את דעתו, באופן עריץ, וינצל את המיעוט.  

תחת זאת, הספר טוען כי פרטים בכל קבוצה שמנסים לבצע פעולה משותפת יהיו בעלי אינטרס ל"תפוס טרמפ" ("free ride") על המאמצים של אנשים אחרים בקבוצה, אם הקבוצה מנסה לקדם [[מוצר ציבורי|טובין ציבוריים]] (כמו [[זיהום אוויר|אוויר נקי יותר]], מלחמה ב[[שחיתות]], הפחתת ה[[עוני]] ועוד). פרטים לא יקחו טרמפ על אחרים בקבוצות קטנות שמספקות הטבות רק למשתתפים פעילים.  

תחת זאת, הספר טוען כי פרטים בכל קבוצה שמנסים לבצע פעולה משותפת יהיו בעלי אינטרס ל"תפוס טרמפ" ("Free ride") על המאמצים של אנשים אחרים בקבוצה, אם הקבוצה מנסה לקדם [[מוצר ציבורי|טובין ציבוריים]] (כמו [[זיהום אוויר|אוויר נקי יותר]], מלחמה ב[[שחיתות]], הפחתת ה[[עוני]] ועוד). פרטים לא יקחו טרמפ על אחרים בקבוצות קטנות שמספקות הטבות רק למשתתפים פעילים.  

'''[[מוצר ציבורי|מוצר ציבורי טהור]]''', הוא [[מוצר]] או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|שאינו בלבדי]] (כלומר קשה למנוע מאנשים להנות משימוש במוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו), וגם [[מוצר יריבי|בלתי יריבי]] (כלומר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד לא מקטין את זמינות המוצר לאחרים.) לכן, ללא תמריצים סלקטיביים לתמרץ את המשתתפים, לא סביר שתתרחש פעולה משותפת אפילו כאשר קיימות קבוצות גדולות של אנשים עם אינטרסים משותפים.  

'''[[מוצר ציבורי|מוצר ציבורי טהור]]''', הוא [[מוצר]] או שירות שהוא בעל תכונות של [[מוצר בלבדי|שאינו בלבדי]] (כלומר קשה למנוע מאנשים להנות משימוש במוצר אפילו אם הם לא שילמו עליו), וגם [[מוצר יריבי|בלתי יריבי]] (כלומר שהשימוש בו על-ידי אדם אחד לא מקטין את זמינות המוצר לאחרים.) לכן, ללא תמריצים סלקטיביים לתמרץ את המשתתפים, לא סביר שתתרחש פעולה משותפת אפילו כאשר קיימות קבוצות גדולות של אנשים עם אינטרסים משותפים.  

אחד הפרדוקסים שקיימים ב[[כלכלה פוליטית]] היא השאלה מדוע [[עוני|העניים]], אינם מנצלים את כוחם הפוליטי העדיף כדי להעלות את המיסוי על העשירים. העניים הם רבים יותר מהעשירים, כך שהיה צפוי שהם יצביעו בשיעורים גדולים יותר ויתמכו במפלגות שדורשות הגדלת המיסוי על העשירים ([[מיסוי פרוגרסיבי]]) או צעדים אחרים לשם הקטנת [[אי שוויון כלכלי]]. עם זאת שיעורי ההצבעה של העניים הוא בדרך כלל נמוך יותר. במדינות ובמקרים רבים העניים תומכים דווקא במפלגות שמרניות המתנגדות למיסוי פרוגרסיבי, כמו התנגדות ל[[מס ירושה]]. הסבר אפשרי לשיעורי הצבעה נמוכים של העניים, כן שיעורי השתתפות נמוך שלהם במפלגות, הוא ההרגשה שהתועלת מהצבעתם נמוכה (שכן המפלגות לא מקיימות הבטחות לעניים) ואילו המחיר שהצבעה דורשת מהם הוא גבוה.  

אחד הפרדוקסים שקיימים ב[[כלכלה פוליטית]] היא השאלה מדוע [[עוני|העניים]], אינם מנצלים את כוחם הפוליטי העדיף כדי להעלות את המיסוי על העשירים. העניים הם רבים יותר מהעשירים, כך שהיה צפוי שהם יצביעו בשיעורים גדולים יותר ויתמכו במפלגות שדורשות הגדלת המיסוי על העשירים ([[מיסוי פרוגרסיבי]]) או צעדים אחרים לשם הקטנת [[אי שוויון כלכלי]]. עם זאת שיעורי ההצבעה של העניים הוא בדרך כלל נמוך יותר. במדינות ובמקרים רבים העניים תומכים דווקא במפלגות שמרניות המתנגדות למיסוי פרוגרסיבי, כמו התנגדות ל[[מס ירושה]]. הסבר אפשרי לשיעורי הצבעה נמוכים של העניים, כן שיעורי השתתפות נמוך שלהם במפלגות, הוא ההרגשה שהתועלת מהצבעתם נמוכה (שכן המפלגות לא מקיימות הבטחות לעניים) ואילו המחיר שהצבעה דורשת מהם הוא גבוה.  

הרגשה זו קיבלה תמיכה מצד מחקר שפורסם בשנת 2014. התברר כי [[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית, מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסטית פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ 30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ 15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הרגשה זו קיבלה תמיכה מצד מחקר שפורסם בשנת 2014. התברר כי [[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית, מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

==חוסר הומוגניות ושיתוף פעולה בקרב קבוצות קטנות==

==חוסר הומוגניות ושיתוף פעולה בקרב קבוצות קטנות==

==ניסיונות התגברות על בעיית שיתופי הפעולה בקבוצה גדולה==

==ניסיונות התגברות על בעיית שיתופי הפעולה בקבוצה גדולה==

דובי קננגיסר, מתאר בבלוג שלו ניסיונות התמודדות עם הבעיה שמעלה אולסון. דרך אחת לגיוס תרומות לעניים היא להגיד לאנשים "יש לנו יעד של השגת מיליון שקל" אבל החיסרון של דבר זה הוא שאנשים מרגישים שהתרומה שלהם היא בלתי מורגשת. דרך אחרת היא לפרק את התרומה הגדולה לסכומים קטנים בהרבה, ולחבר אותם להישגים ספציפיים שהארגון מנסה להשיג. לדוגמה תרמו לנו 20 ש"ח ובזה נקנה ארוחה לאדם רעב, או אנחנו רוצים לקנות כיסא גלגלים למחלקה האורתופדית לילדים, הכיסא שעולה 1000 ש"ח, השגנו כבר 700 ש"ח ואנחנו רוצים ממך עוד 100 ש"ח כדי להתקרב למטרה. דרך פעולה זו, של פירוק המטרה הגדולה למטרות קטנות בהרבה, ממחישה לאדם את התרומה שלו ומספקת לו יעד מוחשי שהשגתו תלויה בו.  

דובי קננגיסר, מתאר בבלוג שלו ניסיונות התמודדות עם הבעיה שמעלה אולסון. דרך אחת לגיוס תרומות לעניים היא להגיד לאנשים "יש לנו יעד של השגת מיליון שקל" אבל החיסרון של דבר זה הוא שאנשים מרגישים שהתרומה שלהם היא בלתי מורגשת. דרך אחרת היא לפרק את התרומה הגדולה לסכומים קטנים בהרבה, ולחבר אותם להישגים ספציפיים שהארגון מנסה להשיג. לדוגמה תרמו לנו 20 ש"ח ובזה נקנה ארוחה לאדם רעב, או אנחנו רוצים לקנות כיסא גלגלים למחלקה האורתופדית לילדים, הכיסא שעולה 1,000 ש"ח, השגנו כבר 700 ש"ח ואנחנו רוצים ממך עוד 100 ש"ח כדי להתקרב למטרה. דרך פעולה זו, של פירוק המטרה הגדולה למטרות קטנות בהרבה, ממחישה לאדם את התרומה שלו ומספקת לו יעד מוחשי שהשגתו תלויה בו.  

ב[[מימון המון]], נוקטים באסטרטגיות דומות של בידול וייחוד. במימון המון מבטיחים בדרך כלל  מתנות (חומריות או לא) גדולות יותר לתורמים הראשונים, ומתנות קטנות יותר לתורמים המאוחרים יותר. כך שלאנשים יש אינטרס לתרום לפני אנשים אחרים.  

ב[[מימון המון]], נוקטים באסטרטגיות דומות של בידול וייחוד. במימון המון מבטיחים בדרך כלל  מתנות (חומריות או לא) גדולות יותר לתורמים הראשונים, ומתנות קטנות יותר לתורמים המאוחרים יותר. כך שלאנשים יש אינטרס לתרום לפני אנשים אחרים.