שינויים

[[קובץ:Logic of colective.PNG|ממוזער|250px|עטיפת הספר הלוגיקה של פעולה קבוצתית באנגלית]]

[[קובץ:Logic of colective.PNG|ממוזער|250px|עטיפת הספר הלוגיקה של פעולה קבוצתית באנגלית]]

'''הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות''' (The Logic of Collective Action: Public Goods and the Theory of Groups) הוא ספר עיון מאת הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] (Mancur Olson) שיצא לאור בשנת 1965. הוא מפתח את התאוריה של [[מדעי המדינה]] ואת הכלכלה של יתרונות מרוכזים לעומת עלויות מבוזרות. הטיעון המרכזי שלו הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב [[בעיית הטרמפיסט]] ב[[מוצרים ציבוריים]] שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.  

'''הלוגיקה של פעולה קבוצתית: מוצרים ציבוריים והתאוריה של קבוצות''' (באנגלית: '''The Logic of Collective Action: Public Goods and the Theory of Groups''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] (Mancur Olson) שיצא לאור בשנת 1965. הוא מפתח את התאוריה של [[מדעי המדינה]] ואת הכלכלה של יתרונות מרוכזים לעומת עלויות מבוזרות. הטיעון המרכזי שלו הוא שהאינטרסים המרוכזים של קבוצות קטנות של אנשים יזכו לייצוג מוגזם בעוד אינטרסים מפוזרים של רוב הציבור יזכו לייצוג מוחלש, עקב [[בעיית הטרמפיסט]] ב[[מוצרים ציבוריים]] שהופכת קשה יותר כאשר הקבוצה הופכת לגדולה יותר.  

==תיאור הספר==

==תיאור הספר==

הספר של אולסון תקף שתי הנחות, שהיו מקובלות בזמן פרסומו:

הספר של אולסון תקף שתי הנחות, שהיו מקובלות בזמן פרסומו:

אחד הפרדוקסים שקיימים ב[[כלכלה פוליטית]] היא השאלה מדוע [[עוני|העניים]], אינם מנצלים את כוחם הפוליטי העדיף כדי להעלות את המיסוי על העשירים. העניים הם רבים יותר מהעשירים, כך שהיה צפוי שהם יצביעו בשיעורים גדולים יותר ויתמכו במפלגות שדורשות הגדלת המיסוי על העשירים ([[מיסוי פרוגרסיבי]]) או צעדים אחרים לשם הקטנת [[אי שוויון כלכלי]]. עם זאת שיעורי ההצבעה של העניים הוא בדרך כלל נמוך יותר. במדינות ובמקרים רבים העניים תומכים דווקא במפלגות שמרניות המתנגדות למיסוי פרוגרסיבי, כמו התנגדות ל[[מס ירושה]]. הסבר אפשרי לשיעורי הצבעה נמוכים של העניים, כן שיעורי השתתפות נמוך שלהם במפלגות, הוא ההרגשה שהתועלת מהצבעתם נמוכה (שכן המפלגות לא מקיימות הבטחות לעניים) ואילו המחיר שהצבעה דורשת מהם הוא גבוה.  

אחד הפרדוקסים שקיימים ב[[כלכלה פוליטית]] היא השאלה מדוע [[עוני|העניים]], אינם מנצלים את כוחם הפוליטי העדיף כדי להעלות את המיסוי על העשירים. העניים הם רבים יותר מהעשירים, כך שהיה צפוי שהם יצביעו בשיעורים גדולים יותר ויתמכו במפלגות שדורשות הגדלת המיסוי על העשירים ([[מיסוי פרוגרסיבי]]) או צעדים אחרים לשם הקטנת [[אי שוויון כלכלי]]. עם זאת שיעורי ההצבעה של העניים הוא בדרך כלל נמוך יותר. במדינות ובמקרים רבים העניים תומכים דווקא במפלגות שמרניות המתנגדות למיסוי פרוגרסיבי, כמו התנגדות ל[[מס ירושה]]. הסבר אפשרי לשיעורי הצבעה נמוכים של העניים, כן שיעורי השתתפות נמוך שלהם במפלגות, הוא ההרגשה שהתועלת מהצבעתם נמוכה (שכן המפלגות לא מקיימות הבטחות לעניים) ואילו המחיר שהצבעה דורשת מהם הוא גבוה.  

הרגשה זו קיבלה תמיכה מצד מחקר שפורסם בשנת 2014. התברר כי [[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית, מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הרגשה זו קיבלה תמיכה מצד מחקר שפורסם בשנת 2014. התברר כי [[אי שוויון כלכלי]] גדל יחד עם [[קפיטליזם למקורבים]], ו[[שחיתות]] משפיעים בצורה רחבה על [[אי שוויון פוליטי]] בארצות הברית, מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2,000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

==חוסר הומוגניות ושיתוף פעולה בקרב קבוצות קטנות==

==חוסר הומוגניות ושיתוף פעולה בקרב קבוצות קטנות==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Logic_of_Collective_Action הלוגיקה של פעולה קולקטיבית] ערך על הספר בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/The_Logic_of_Collective_Action הלוגיקה של פעולה קולקטיבית]בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.amazon.com/The-Logic-Collective-Action-printing/dp/0674537513#reader_0674537513 הספר באתר אמזון]

* [http://www.amazon.com/The-Logic-Collective-Action-printing/dp/0674537513#reader_0674537513 הספר באתר אמזון]

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555 קבוצות של אינטרסים מיוחדים] גיא רולניק, דה מרקר, 26.07.2013  

* [http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555 קבוצות של אינטרסים מיוחדים] גיא רולניק, דה מרקר, 26.07.2013