שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 9 בתים ,  16:24, 6 באוקטובר 2016
מ
עריכה קלה. זוטות.
שורה 4: שורה 4:  
מטרתה העיקרית של הכלכלה האקולוגית היא לתת תאוריה כלכלית וכלים מעשיים לפיתוחה של [[כלכלה מקיימת]]. במובן זה היא במוצהר זרם [[נורמטיבי]] (ניסיון להגיע למציאות מסויימת), בניגוד לכלכלה הנאו קלאסית שמצהירה על עצמה כי היא [[פוזיטיבי|פוזיטיבית]] (אך ורק ניתוח של המציאות). עם זאת לרוב הכלכלה הנאו-קלאסית מניחה כי [[קיימות]] - היכולת להתקיים במשך דורות רבים, היא דבר נתון וברור מאילו.  
 
מטרתה העיקרית של הכלכלה האקולוגית היא לתת תאוריה כלכלית וכלים מעשיים לפיתוחה של [[כלכלה מקיימת]]. במובן זה היא במוצהר זרם [[נורמטיבי]] (ניסיון להגיע למציאות מסויימת), בניגוד לכלכלה הנאו קלאסית שמצהירה על עצמה כי היא [[פוזיטיבי|פוזיטיבית]] (אך ורק ניתוח של המציאות). עם זאת לרוב הכלכלה הנאו-קלאסית מניחה כי [[קיימות]] - היכולת להתקיים במשך דורות רבים, היא דבר נתון וברור מאילו.  
   −
כדי לנתח את השאלה מה נדרש כדי להשיג כלכלה בת קיימא, משלבת הכלכלה האקולוגית כלי ניתוח ומדיניות קיימים, יחד עם נסיונות לחדש ולהרחיב את ההבנה לגבי אופיין של מערכות חברתיות-כלכליות-וסביבתיות וקשרי הגומלין בינהן.  
+
כדי לנתח את השאלה מה נדרש כדי להשיג כלכלה בת קיימא, משלבת הכלכלה האקולוגית כלי ניתוח ומדיניות קיימים, יחד עם ניסיונות לחדש ולהרחיב את ההבנה לגבי אופיין של מערכות חברתיות-כלכליות-וסביבתיות וקשרי הגומלין ביניהן.  
    
במישור התאורטי שואפת הכלכלה האקולוגית להציב את בסיס הניתוח והמדיניות הכלכלית על יסודות של מדעים אחרים, במיוחד בחוקי הפיזיקה וה[[תרמודינמיקה]], ובהתאם לחוקי המערכות הביולוגיות ([[כלכלה ביופיזית]]). הכלכלה האקולוגית שואבת השראה ומפתחת את התחומים של [[כלכלה מערכתית]], [[כלכלה אבולוציונית]] וזרמים הטרודוקסיים אחרים בכלכלה.
 
במישור התאורטי שואפת הכלכלה האקולוגית להציב את בסיס הניתוח והמדיניות הכלכלית על יסודות של מדעים אחרים, במיוחד בחוקי הפיזיקה וה[[תרמודינמיקה]], ובהתאם לחוקי המערכות הביולוגיות ([[כלכלה ביופיזית]]). הכלכלה האקולוגית שואבת השראה ומפתחת את התחומים של [[כלכלה מערכתית]], [[כלכלה אבולוציונית]] וזרמים הטרודוקסיים אחרים בכלכלה.
שורה 39: שורה 39:     
===מי מכיל את מי===
 
===מי מכיל את מי===
כלכלה נאו קלאסית הניחה היסטורית באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]], [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של [[כלכלה סביבתית]] טוענות שבעיות הסביבה מסתכמות ב[[עלויות חיצוניות]] - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ ל[[שוק משוכלל|שוק]]. [[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] תפטר, ועוד באופן [[יעילות פארטו|יעיל]] על ידי [[הפנמת עלויות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטימלית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע.  
+
כלכלה נאו קלאסית הניחה היסטורית באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) ש[[הסביבה הטבעית]] היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, הדבר נובע מכך שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשירותים אותם הוא מספק: [[עץ]], [[נוף]], [[אוויר נקי]], [[מים נקיים]], מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי [[צמיחה כלכלית]] אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית ותת התחום של [[כלכלה סביבתית]] טוענות שבעיות הסביבה מסתכמות ב[[עלויות חיצוניות]] - עלויות כמו זיהום שנמצאות מחוץ ל[[שוק משוכלל|שוק]]. [[סביבתנות|הבעיה הסביבתית]] תפטר, ועוד באופן [[יעילות פארטו|יעיל]] על ידי [[הפנמת עלויות]] אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון "אופטימלית" או "יעילה" שבה יושג "איזון" בין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע.  
    
[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] והשפעתם על הכלכלה, [[הביוספרה]] ועל [[הרווחה החברתית]], במודל "[[עולם מלא]]"]]
 
[[קובץ:Full world.PNG|ממוזער|400px|ארבעת סוגי ה[[הון]] והשפעתם על הכלכלה, [[הביוספרה]] ועל [[הרווחה החברתית]], במודל "[[עולם מלא]]"]]
   −
עמדה זו לא עומדת בקנה אחד הידע ממדעי הטבע. ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של [[ההון הטבעי]] ביצירת השפע (הון טבעי יכול להיחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ו[[אנרגיה]] המצויים במחסור, יחד עם [[המערכות הסביבתיות]] המורכבות והמגוונות שמספקות [[שירותי טבע|שרותים]] וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני [[קרינה סולארית]] וקוסמית וכו').
+
עמדה זו לא עומדת בקנה אחד הידע ממדעי הטבע. ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של [[ההון הטבעי]] ביצירת השפע (הון טבעי יכול להיחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ו[[אנרגיה]] המצויים במחסור, יחד עם [[המערכות הסביבתיות]] המורכבות והמגוונות שמספקות [[שירותי טבע|שירותים]] וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני [[קרינה סולארית]] וקוסמית וכו').
    
עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "[[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]]" שבו אין כלל ייצור של מוצרים. לעומת זאת ה[[אקולוגיה]] והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את ה[[ביוספרה]] – מערכת התומכת בהספקת משאבים ו[[שירותי טבע|שירותים תומכי חיים]] כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או [[הון תעשייתי]].  
 
עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "[[כתבה - כלכלה בעולם מלא|עולם ריק]]" שבו אין כלל ייצור של מוצרים. לעומת זאת ה[[אקולוגיה]] והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את ה[[ביוספרה]] – מערכת התומכת בהספקת משאבים ו[[שירותי טבע|שירותים תומכי חיים]] כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או [[הון תעשייתי]].  
   −
לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האקולוגית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "[[מוצרי שוק]]" תורמת ל[[צמיחה כלכלית]]".
+
לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האקולוגית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, וניסיונות להפקת תחליפים באמצעות "[[מוצרי שוק]]" תורמת ל[[צמיחה כלכלית]]".
    
ההיקף של הפעילות האנושית שאפשר להתמיד בו לאורך זמן ללא קריסה אקולוגית וחברתית, אינו נקבע במונחים של תועלת אנושית או על ידי בחירה חברתית של [[מוסד חברתי]] כלשהו ([[שוק]], [[ממשלה]] וכו'), אלא על ידי אילוצים ביולוגים ופיזיקליים שנובעים ממגבלות אובייקטיביות שאינן תלויות בתועלות שלנו.
 
ההיקף של הפעילות האנושית שאפשר להתמיד בו לאורך זמן ללא קריסה אקולוגית וחברתית, אינו נקבע במונחים של תועלת אנושית או על ידי בחירה חברתית של [[מוסד חברתי]] כלשהו ([[שוק]], [[ממשלה]] וכו'), אלא על ידי אילוצים ביולוגים ופיזיקליים שנובעים ממגבלות אובייקטיביות שאינן תלויות בתועלות שלנו.

תפריט ניווט