שינויים

'''קשרי הון-שלטון''' הם קשרים ואינטרסים בין עשירים בעלי הון, אנשי עסקים, מנכ"לים של [[תאגידים]], או ראשי [[ארגוני עובדים]] לבין פוליטיקאים, פקידים ומקבלי החלטות במערכת הפוליטית. במסגרת קשרי הון שלטון פוליטיקאים או פקידים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת - כלכלית, תקשורתית או פוליטית. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי [[לובי פוליטי|שדלנים]] או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה סוג של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], שכן הדבר גורר קבלת החלטות [[פוליטיקה|פוליטיות]] הנוגעות לכלכלה, [[מדיניות חוץ]], מדיניות בטחון, [[סביבה]] ועוד, שנועדו לקדם את האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים, ולא דווקא את האינטרס של כלל הציבור.  

'''קשרי הון-שלטון''' הם קשרים ואינטרסים בין עשירים בעלי הון, אנשי עסקים, מנכ"לים של [[תאגידים]], או ראשי [[ארגוני עובדים]] לבין פוליטיקאים, פקידים ומקבלי החלטות במערכת הפוליטית. במסגרת קשרי הון שלטון פוליטיקאים או פקידים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת - כלכלית, תקשורתית או פוליטית. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי [[לובי פוליטי|שדלנים]] או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה סוג של [[שחיתות פוליטית|שחיתות]], שכן הדבר גורר קבלת החלטות [[פוליטיקה|פוליטיות]] הנוגעות לכלכלה, [[מדיניות חוץ]], מדיניות בטחון, [[סביבה]] ועוד, שנועדו לקדם את האינטרס של קבוצה קטנה של אנשים, ולא דווקא את האינטרס של כלל הציבור.  

קשרי הון שלטון יכולים לגרור נזקים כבדים מאד לציבור - בגלל טיפול לא טוב ב[[כשלי שוק]] ואף טיפוח שלהם - כמו שמירה על [[מונופל|מונופולים]], [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של זיהום סביבתי]], פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]]), הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[שחיתות]] בכספי ציבור ועוד. הנזק לציבור הוא דרך אפיקים שונים - [[נזק סביבתי]] הפוגע בציבור היום ו[[סכנה לדורות העתיד|מסכן את דורות העתיד]], מדיניות חוץ או בטחון בעייתית המגבירה סיכונים של מלחמה, הגברה של בעיות [[עוני]], [[אי שוויון]], [[גזענות]] ושנאה עקב פגיעה מוגברת בעניים, הסטת אשמה למיעוטים וטכניקות של הסתה, נזקים בריאותיים על ידי הגברה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]], ונזקים כלכליים בגלל הוצאות מיותרות לציבור כצרכן וכן ניצול לא מיטבי של תקציב המדינה.  

קשרי הון שלטון יכולים לגרור נזקים כבדים מאד לציבור - בגלל טיפול לא טוב ב[[כשלי שוק]] ואף טיפוח שלהם - כמו שמירה על [[מונופול|מונופולים]], [[הכחשת זיהום|הכחשה והסתרה של זיהום סביבתי]], פגיעה בבריאות הציבור (לדוגמה [[הכחשת נזקי העישון]]), הזנחה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], [[שחיתות]] בכספי ציבור ועוד. הנזק לציבור הוא דרך אפיקים שונים - [[נזק סביבתי]] הפוגע בציבור היום ו[[סכנה לדורות העתיד|מסכן את דורות העתיד]], מדיניות חוץ או בטחון בעייתית המגבירה סיכונים של מלחמה, הגברה של בעיות [[עוני]], [[אי שוויון]], [[גזענות]] ושנאה עקב פגיעה מוגברת בעניים, הסטת אשמה למיעוטים וטכניקות של הסתה, נזקים בריאותיים על ידי הגברה של [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון בריאותיים]], ונזקים כלכליים בגלל הוצאות מיותרות לציבור כצרכן וכן ניצול לא מיטבי של תקציב המדינה.  

==שילוב אינטרסים בין הון לשלטון==

==שילוב אינטרסים בין הון לשלטון==

מבחינתו של איש העסקים, מנכ"ל או בעל מניות גדול ב[[תאגיד]], קשרים עם אנשי השלטון עשויים להניב [[רגולציה]] נוחה לבעל ההון, כגון חקיקה המקלה עם פעילותו העסקית, [[הפרטה]] המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה, הטיית מכרזים או פטור ממכרזים של חברות ציבוריות וגופים ממשלתיים כמו הצבא [[מערכת החינוך]] או [[מערכת הבריאות]], השתלטות על [[משאבי טבע]] כמו [[גז טבעי]], [[הפרטת קרקעות ישראל|קרקע]] או [[אשלג]], השפעה על [[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] וחשיפה לייבוא ותנאי ייצוא, הקלות במיסים, קבלת סובסידיה, וכן הטיה של המדיניות לפי השקפת עולמו, גם בתחומים שבהם לא צומחת לו תועלת עסקית. לממשלה יש השפעה גבוה על עסקים לא רק דרך ההוצאות הכספיות שלה אלה גם דרך התערבות או אי התערבות שלה במצבים של [[כשל שוק|כשלי שוק]] שבהם הפרימה העסקית עשויה להנות מרווחים על חשבון הכסף, הבריאות או החיים של ציבורים אחרים כמו עובדים, לקוחות, ספקים, שכנים ועוד.  

מבחינתו של איש העסקים, מנכ"ל או בעל מניות גדול ב[[תאגיד]], קשרים עם אנשי השלטון עשויים להניב [[רגולציה]] נוחה לבעל ההון, כגון חקיקה המקלה עם פעילותו העסקית, [[הפרטה]] המאפשרת לו לרכוש נכסי מדינה, הטיית מכרזים או פטור ממכרזים של חברות ציבוריות וגופים ממשלתיים כמו הצבא [[מערכת החינוך]] או [[מערכת הבריאות]], השתלטות על [[משאבי טבע]] כמו [[גז טבעי]], [[הפרטת קרקעות ישראל|קרקע]] או [[אשלג]], השפעה על [[מדיניות חוץ]] ו[[הסכמי סחר]] וחשיפה לייבוא ותנאי ייצוא, הקלות במיסים, קבלת סובסידיה, וכן הטיה של המדיניות לפי השקפת עולמו, גם בתחומים שבהם לא צומחת לו תועלת עסקית. לממשלה יש השפעה גבוה על עסקים לא רק דרך ההוצאות הכספיות שלה אלה גם דרך התערבות או אי התערבות שלה במצבים של [[כשל שוק|כשלי שוק]] שבהם הפרימה העסקית עשויה להנות מרווחים על חשבון הכסף, הבריאות או החיים של ציבורים אחרים כמו עובדים, לקוחות, ספקים, שכנים ועוד.  

מבחינתו של הפוליטיקאי או הפקיד, קשרים עם אנשי עסקים חשובים כדי לקבל כסף או טובות הנאה כלכליות שונות או כדי לקבל סיוע פוליטי על ידי קבלת טובות הנאה לחברים, משפחה או שותפים פוליטיים. לדוגמה - מימון ותמיכה בפריימריז, לסדר טובות הנאה לקרובי משפחה או לתומכים שונים, לקבל סיקור אוהד בעיתונות, למנוע תחקירים מביכים בעיתונות, לקבל טובות הנאה ושוחד בדרכים חוקיות או בלתי חוקיות, לזכות ב"פנסיה" בדירקטוריונים של בעלי העסקים ([[דלת מתסתובבת]]) ועוד.  

מבחינתו של הפוליטיקאי או הפקיד, קשרים עם אנשי עסקים חשובים כדי לקבל כסף או טובות הנאה כלכליות שונות או כדי לקבל סיוע פוליטי על ידי קבלת טובות הנאה לחברים, משפחה או שותפים פוליטיים. לדוגמה - מימון ותמיכה בפריימריז, לסדר טובות הנאה לקרובי משפחה או לתומכים שונים, לקבל סיקור אוהד בעיתונות, למנוע תחקירים מביכים בעיתונות, לקבל טובות הנאה ושוחד בדרכים חוקיות או בלתי חוקיות, לזכות ב"פנסיה" בדירקטוריונים של בעלי העסקים ([[דלת מסתובבת]]) ועוד.  

פוליטיקאים ב[[דמוקרטיה]] נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לקבל חשיפה תקשורתית והצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם בבחירות מקדימות. גם המפלגה צריכה סיוע כספי לבחירות. היבט נוסף הוא השקעות של פירמות באיזורים שונים - כמו הקמת מפעל - באיזורים שנוחים לפוליטיקאי. יש מדינות, כמו ארצות הברית, שבהם תאגידים עסקיים גדולים נוהגים לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר. בישראל אסור לתאגידים לתמוך במועמדים בכסף.

פוליטיקאים ב[[דמוקרטיה]] נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לקבל חשיפה תקשורתית והצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם בבחירות מקדימות. גם המפלגה צריכה סיוע כספי לבחירות. היבט נוסף הוא השקעות של פירמות באיזורים שונים - כמו הקמת מפעל - באיזורים שנוחים לפוליטיקאי. יש מדינות, כמו ארצות הברית, שבהם תאגידים עסקיים גדולים נוהגים לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר. בישראל אסור לתאגידים לתמוך במועמדים בכסף.

* '''שכירת בכירים לשעבר בשירות הציבורי''' בעיקר מקרב המגזר הביטחוני (כמו הרמטכ"ל דן חלוץ, מפקד חיל האוויר עזר וויצמן או הרמטכ"ל משה וחצי) בין היתר משום שאלה בעלי קשרים בתוך המנגנון הציבורי ובקרב פוליטיקאים.

* '''שכירת בכירים לשעבר בשירות הציבורי''' בעיקר מקרב המגזר הביטחוני (כמו הרמטכ"ל דן חלוץ, מפקד חיל האוויר עזר וויצמן או הרמטכ"ל משה וחצי) בין היתר משום שאלה בעלי קשרים בתוך המנגנון הציבורי ובקרב פוליטיקאים.

===החלטות השקעות ותרומות של חברות===

===החלטות השקעות ותרומות של חברות===

חברות מבצעות מידי פעם החלטת לגבי הקמה או הרחבה של מפעלים, מתן תרומות, קיום מיזמים שונים עם עיריות או משרדי ממשלה. דברים אלה יכולים לסייע לפוליטקאים במגוון צורות:

חברות מבצעות מידי פעם החלטת לגבי הקמה או הרחבה של מפעלים, מתן תרומות, קיום מיזמים שונים עם עיריות או משרדי ממשלה. דברים אלה יכולים לסייע לפוליטיקאים במגוון צורות:

* הקמת מפעל במדינה או מחוז בחירה מסויים - לדוגמה במחוז בחירה של הפוליטקאי. הפוליטקאי יכול לגזור גם קופון דרך החלטה של סיוע של המדינה להקמת המפעל או דרך הבלטת ההשפעה שלו על בחירת הפירמה להקים את המפעל דווקא במקום זה. בדרך זו הוא יכול לטעון בפני הבוחרים שלו שהוא סייע למאבק ב[[אבטלה]]. הדבר מבוצע או על חשבון משלם המיסים או במתן טובות רגוטוריות של הפוליטיקאי או שותפים שלו לאותו תאגיד.  

* הקמת מפעל במדינה או מחוז בחירה מסויים - לדוגמה במחוז בחירה של הפוליטיקאי. הפוליטיקאי יכול לגזור גם קופון דרך החלטה של סיוע של המדינה להקמת המפעל או דרך הבלטת ההשפעה שלו על בחירת הפירמה להקים את המפעל דווקא במקום זה. בדרך זו הוא יכול לטעון בפני הבוחרים שלו שהוא סייע למאבק ב[[אבטלה]]. הדבר מבוצע או על חשבון משלם המיסים או במתן טובות רגולטוריות של הפוליטיקאי או שותפים שלו לאותו תאגיד.  

* סיוע כלכלי לראשי רשויות תומכים - לדוגמה ראש עיר שנזקק להשקעות בעיר - מסייע לפוליטקאי ברמה הארצית, הפירמה מקימה את המפעל בעיר שלו ולא בעיר אחרת.  

* סיוע כלכלי לראשי רשויות תומכים - לדוגמה ראש עיר שנזקק להשקעות בעיר - מסייע לפוליטיקאי ברמה הארצית, הפירמה מקימה את המפעל בעיר שלו ולא בעיר אחרת.  

* תרומות לעמותות - פירמות תורמות לעמותות שמסייעות לראש העיר, וראש העיר תומך בפוליטיקאי.  

* תרומות לעמותות - פירמות תורמות לעמותות שמסייעות לראש העיר, וראש העיר תומך בפוליטיקאי.  

* הפרימה מקימה מיזם משותף יחד עם העיריה או משרד ממשלתי כלשהו - בדרך כלל גם הפירמה זוכה בסיוע ממשלתי או עירוני וגם הפוליטקאי נהנה מתדמית חיובית.

* הפרימה מקימה מיזם משותף יחד עם העיריה או משרד ממשלתי כלשהו - בדרך כלל גם הפירמה זוכה בסיוע ממשלתי או עירוני וגם הפוליטקיאי נהנה מתדמית חיובית.

==מנגנוני השפעה של וועדים גדולים==

==מנגנוני השפעה של וועדים גדולים==

הימין הכלכלי מתחלק למספר זרמים ביחס שלו להון שלטון.  

הימין הכלכלי מתחלק למספר זרמים ביחס שלו להון שלטון.  

* יש הטוענים כי כלל אין בעיה עם קשרי הון שלטון - כי מה שטוב לחברות הגדולות הוא בדרך כלל [[רווחה חברתית|טוב גם לכלל החברה]]. רונלד רייגן טען לדוגמה  "מה שטוב לגנ'רל אלקטריק טוב לארצות הברית" . עמדה כזו מנוגדת אפילו ל[[תאוריה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]] השמרנית, שמצביעה על מסר [[כשלי שוק]] שמתקיימים לעיתים קרובות כך שאין [[יעילות פארטו]].  

* יש הטוענים כי כלל אין בעיה עם קשרי הון שלטון - כי מה שטוב לחברות הגדולות הוא בדרך כלל [[רווחה חברתית|טוב גם לכלל החברה]]. רונלד רייגן טען לדוגמה  "מה שטוב לגנ'רל אלקטריק טוב לארצות הברית". עמדה כזו מנוגדת אפילו ל[[תאוריה נאו קלאסית|תאוריה הנאו קלאסית]] השמרנית, שמצביעה על מסר [[כשלי שוק]] שמתקיימים לעיתים קרובות כך שאין [[יעילות פארטו]].  

* עמדה דומה לכך היא שב[[קפיטליזם]] או [[שוק חופשי]] [[כסף]] מהווה מעין המשך של [[חופש הביטוי]]. אנשים בוחרים בבחירות ויש להם חופש פוליטי לבחור בדעות ובאנשים שונים. בשוק חופשי אנשים מצביעים באמצעות הכסף - בין אם הם בוחרים בין מוצרים שונים ובין אם הם תומכים במעומדים פוליטיים שונים. עמדה זו סובלת מארבע בעיות מרכזיות - האחת היא שבדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה ואילו בשוק ההשפעה נקבלת לפי כמות הכסף - לאדם אחד יש מיליארד שקל ולאדם אחר יש אלף שקל - ולכן ההשפעה היא פי מיליון. הבעיה השניה של טיעון זה היא שבדרך כלל אנשים עשירים שולטים על כסף של אחרים דרך [[חבורת פירמידה]] או דרך [[מינוף פיננסי]] וכך השפעתם גבוה אפילו יותר. בעיה שלישית היא שהשפעה זו יכולה להיות לא לינראית - הפוליטקאי נפגש עם כמות מסויימת של אנשים ביום ואם יש מפסיק תומכים של קבוצה של עשירים הפוליקיאי מוקף רוב הזמן באנשים אלה וכמות הזמן שהוא נפגש או מקבל דעות אחרות היא נמוכה בהרבה. אנשים עניים רבים לא בהכרח מודעים לאינטרס הפוליטי שלהם - לדוגמה במניעת [[שיווק סיגריות לילדים]] או מניעת [[נזקי סוכר]] (בעיית מחסור ב[[מידע משותף]]). בעיה אחרונה של טיעון זה היא שחלק גדול מהעושר של העשירים נובע כבר מניצול של קשרי הון שלטון שמאפשר להם לנצל לרעה ולפגוע בציבורים אחרים. לדוגמה [[חברות סיגריות]] מנצלות את הכסף שלהן כדי להשפיע על פוליטקאים, כדי שיכולו להמשיך [[שיווק סיגריות לילדים ולנוער|לשווק סיגריות לילדים ונוער]], לבלבל את הציבור לגבי נזקים של נגרילות, וכך להמשיך את הדור הבא של [[מכורים לסיגריות]] שימשיך להזרים להם כסף.  

* עמדה דומה לכך היא שב[[קפיטליזם]] או [[שוק חופשי]] [[כסף]] מהווה מעין המשך של [[חופש הביטוי]]. אנשים בוחרים בבחירות ויש להם חופש פוליטי לבחור בדעות ובאנשים שונים. בשוק חופשי אנשים מצביעים באמצעות הכסף - בין אם הם בוחרים בין מוצרים שונים ובין אם הם תומכים במעומדים פוליטיים שונים. עמדה זו סובלת מארבע בעיות מרכזיות - האחת היא שבדמוקרטיה לכל אדם יש קול שווה ואילו בשוק ההשפעה מתקבלת לפי כמות הכסף - לאדם אחד יש מיליארד שקל ולאדם אחר יש אלף שקל - ולכן ההשפעה היא פי מיליון. הבעיה השנייה של טיעון זה היא שבדרך כלל אנשים עשירים שולטים על כסף של אחרים דרך [[חבורת פירמידה]] או דרך [[מינוף פיננסי]] וכך השפעתם גבוה אפילו יותר. בעיה שלישית היא שהשפעה זו יכולה להיות לא לינארית - הפוליטיקאי נפגש עם כמות מסויימת של אנשים ביום ואם יש מפסיק תומכים של קבוצה של עשירים הפוליטיקאי מוקף רוב הזמן באנשים אלה וכמות הזמן שהוא נפגש או מקבל דעות אחרות היא נמוכה בהרבה. אנשים עניים רבים לא בהכרח מודעים לאינטרס הפוליטי שלהם - לדוגמה במניעת [[שיווק סיגריות לילדים]] או מניעת [[נזקי סוכר]] (בעיית מחסור ב[[מידע משותף]]). בעיה אחרונה של טיעון זה היא שחלק גדול מהעושר של העשירים נובע כבר מניצול של קשרי הון שלטון שמאפשר להם לנצל לרעה ולפגוע בציבורים אחרים. לדוגמה [[חברות סיגריות]] מנצלות את הכסף שלהן כדי להשפיע על פוליטיקאים, כדי שיכולו להמשיך [[שיווק סיגריות לילדים ולנוער|לשווק סיגריות לילדים ונוער]], לבלבל את הציבור לגבי נזקים של נרגילות, וכך להמשיך את הדור הבא של [[מכורים לסיגריות]] שימשיך להזרים להם כסף.  

* עמדה שלישית היא שהתרופה לבעיות של הון שלטון היא דרך "הקטנת הממשלה"  - אם הממשלה היא קטנה פרוש הדבר שיש לה תקציב קטן ולכן היא פחות יכולה לבזבז כספי ציבור ופחות יכולה לעוות את השוק. הקושי של טיעון זה הוא שהממשלה משפיע על זכויות קניין ועל התנהלות השוק דרך אפיקים רבים אחרים שאינם קשורים לתקציב - לדוגמה חובת סימון ערים תזונתיים על המזון או איסור מכירת סיגריות לקטינים. יש ליברטרים הטוענים כי גם את החקיקה והרגולציה יש לבטל ככל האפשר וכי [[שוק חופשי]] ללא רגולציה יהיה מנגנון אידאלי. דבר זה מתנגש עם התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית ועם [[[חקר הכלכלה|זרמים אחרים בכלכלה]] המצביעים על דרכים רבות שבהן חברות יכולות להפעיל אלימות או לפגוע בציבור גם ללא סיוע מצד ממשלות - לדוגמה מכירת מוצרים ממכרים ומזיקים (כמו אופיום, סיגריות), שכירת צבאות או שכירי חרב (תאגידים ששכרו צבאות, מאפיה, שכירת שכירי חרב במערב הפרוע ועוד), שיחוד של שופטים ובאופן כללי חוסר יכולת של המערכת המשפטית להתמודד לבדה עם הכוח של חברות גדולות.

* עמדה שלישית היא שהתרופה לבעיות של הון שלטון היא דרך "הקטנת הממשלה"  - אם הממשלה היא קטנה פרוש הדבר שיש לה תקציב קטן ולכן היא פחות יכולה לבזבז כספי ציבור ופחות יכולה לעוות את השוק. הקושי של טיעון זה הוא שהממשלה משפיע על זכויות קניין ועל התנהלות השוק דרך אפיקים רבים אחרים שאינם קשורים לתקציב - לדוגמה חובת סימון ערים תזונתיים על המזון או איסור מכירת סיגריות לקטינים. יש ליברטרים הטוענים כי גם את החקיקה והרגולציה יש לבטל ככל האפשר וכי [[שוק חופשי]] ללא רגולציה יהיה מנגנון אידאלי. דבר זה מתנגש עם התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית ועם [[[חקר הכלכלה|זרמים אחרים בכלכלה]] המצביעים על דרכים רבות שבהן חברות יכולות להפעיל אלימות או לפגוע בציבור גם ללא סיוע מצד ממשלות - לדוגמה מכירת מוצרים ממכרים ומזיקים (כמו אופיום, סיגריות), שכירת צבאות או שכירי חרב (תאגידים ששכרו צבאות, מאפיה, שכירת שכירי חרב במערב הפרוע ועוד), שיחוד של שופטים ובאופן כללי חוסר יכולת של המערכת המשפטית להתמודד לבדה עם הכוח של חברות גדולות.