שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[Image:World Map Gini coefficient with legend 2.png|thumb|370px|הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי [[מדד ג'יני]]. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, שבו 0 מתאים לשוויון מוחלט (לכולם הכנסה זהה), ו-1 מייצג אי שוויוון מוחלט (אדם אחד מקבל את כל ההכנסה, וכל השאר מקבלים הכנסה בגודל 0). הגוונים האדומים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.]]

[[Image:World Map Gini coefficient with legend 2.png|thumb|370px|הבדלים בין שוויון בהכנסה הלאומית ברחבי העולם כפי שהם נמדדים על ידי [[מדד ג'יני]]. מדד ג'יני הוא מספר בין 0 ל-1, שבו 0 מתאים לשוויון מוחלט (לכולם הכנסה זהה), ו-1 מייצג אי שוויון מוחלט (אדם אחד מקבל את כל ההכנסה, וכל השאר מקבלים הכנסה בגודל 0). הגוונים האדומים מייצגים אי שוויון, והגוונים הירוקים מייצגים שוויון.]]

'''אי שוויון כלכלי''' מתייחס להבדלים בחלוקה (distribution) של נכסים כלכליים ושל הכנסה. המונח בדרך כלל מתייחס לאי שוויון בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסויימת, אבל יכול להתייחס גם לאי שיוויון בין אומות. ישנו ויכוח מה המשמעות של שוויון. חלק חושבים במונחים של שוויון הזדמנויות ואחרים במונחים של שוויון בתוצאות. לערך על אי שיוויון כלכלי בין אומות, ראו '''[[אי שיוויון בינלאומי]]'''.

'''אי שוויון כלכלי''' מתייחס להבדלים בחלוקה (Distribution) של נכסים כלכליים ושל הכנסה. המונח בדרך כלל מתייחס לאי שוויון בין פרטים וקבוצות בתוך חברה מסויימת, אבל יכול להתייחס גם לאי שיוויון בין אומות. ישנו ויכוח מה המשמעות של שוויון. חלק חושבים במונחים של שוויון הזדמנויות ואחרים במונחים של שוויון בתוצאות. לערך על אי שיוויון כלכלי בין אומות, ראו '''[[אי שיוויון בינלאומי]]'''.

אי שוויון כלכלי התקיים במגוון גדול של חברות ושל תקופות היסטוריות; טבעו, סיבותיו וחשיבותו נמצאים בדיון רחב ומתמשך. המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]]), מלחמות שמתקיימות או שהיו בעבר, ההבדלים ביכולות של אנשים ליצור עושר כלכלי, המיקום הגאוגרפי, השפעות בין מדינות וסוגיות פוליטיות כולן קשורות ליצירה של אי שוויון כלכלי בין מדינות.  

אי שוויון כלכלי התקיים במגוון גדול של חברות ושל תקופות היסטוריות; טבעו, סיבותיו וחשיבותו נמצאים בדיון רחב ומתמשך. המערכת הכלכלית של מדינה (לדוגמה [[קפיטליזם]] או [[סוציאליזם]]), מלחמות שמתקיימות או שהיו בעבר, ההבדלים ביכולות של אנשים ליצור עושר כלכלי, המיקום הגאוגרפי, השפעות בין מדינות וסוגיות פוליטיות כולן קשורות ליצירה של אי שוויון כלכלי בין מדינות.  

[[מדד ג'יני]] הוא המדד המקובל ביותר למדידת אי שוויון. זהו מדד לוגריתמי בין 0 ל-1 (או בין 0 ל-100) שבו 0 מייצג מצב קיצוני שבו כל ההכנסות במדינה מגיעות לאדם אחד, ו-0 כאשר ההכנסה של כל משקי הבית במדינה היא שווה בדיוק.  

[[מדד ג'יני]] הוא המדד המקובל ביותר למדידת אי שוויון. זהו מדד לוגריתמי בין 0 ל-1 (או בין 0 ל-100) שבו 0 מייצג מצב קיצוני שבו כל ההכנסות במדינה מגיעות לאדם אחד, ו-0 כאשר ההכנסה של כל משקי הבית במדינה היא שווה בדיוק.  

מדד ג'יני הוא המדד הנפוץ ביותר (לפחות בפרסומים מקצועיים) של אי שוויון. אחת הסיבות לפופולריות שלו היא שקל לחשב אותו כיחס בין שני איזורים בדיאגרמת לורנץ. את מדד ג'יני ניתן למדוד על [[הכנסות ברוטו]] (הכנסות לפני מיסוי, ותשלומי העברה) או על [[הכנסות נטו]] (הכנסות לאחר המיסוי). מדד על הכנסות ברוטו יכול לתאר לנו טוב יותר השלכות של [[מאקרו כלכלה|מדיניות מאקרו כלכלית]], בעוד שמדד על הכנסות נטו יכול לתאר טוב יותר מה היתה בסופו של דבר חלוקת ההכנסות.

מדד ג'יני הוא המדד הנפוץ ביותר (לפחות בפרסומים מקצועיים) של אי שוויון. אחת הסיבות לפופולריות שלו היא שקל לחשב אותו כיחס בין שני איזורים בדיאגרמת לורנץ. את מדד ג'יני ניתן למדוד על [[הכנסות ברוטו]] (הכנסות לפני מיסוי, ותשלומי העברה) או על [[הכנסות נטו]] (הכנסות לאחר המיסוי). מדד על הכנסות ברוטו יכול לתאר לנו טוב יותר השלכות של [[מאקרו כלכלה|מדיניות מאקרו כלכלית]], בעוד שמדד על הכנסות נטו יכול לתאר טוב יותר מה הייתה בסופו של דבר חלוקת ההכנסות.

למדד ג'יני יש יתרונות וביניהם שהוא מתאר את אי השוויון במספר אחד שמתאר את כלל התפלגות אי השוויון בהכנסות. יתרון נוסף הוא שמדובר במדד נפוץ כך שאפשר להשוות את המדד למדינות אחרות.  

למדד ג'יני יש יתרונות וביניהם שהוא מתאר את אי השוויון במספר אחד שמתאר את כלל התפלגות אי השוויון בהכנסות. יתרון נוסף הוא שמדובר במדד נפוץ כך שאפשר להשוות את המדד למדינות אחרות.  

===אי שוויון בבריטניה===

===אי שוויון בבריטניה===

בבריטניה, העשירון העליון של המשתכרים מקבל 27.3% מסך כל השכר המשולם במשק, והעשירון התחתון מקבל רק 2.6% ממנה. בשנת 1988 הרוויח מנכ"ל ממוצע ב‑100 החברות הגדולות בבורסה של לונדון, פי 17 מהשכר הממוצע במשק. נכון לשנת 2008 היחס הוא פי 75. מאז שעלה הלייבור לשלטון ב‑ 1997, חלקו של העושר האישי של העשירון העליון תפח מ‑47% ל‑54% (2008).

בבריטניה, העשירון העליון של המשתכרים מקבל 27.3% מסך כל השכר המשולם במשק, והעשירון התחתון מקבל רק 2.6% ממנה. בשנת 1988 הרוויח מנכ"ל ממוצע ב‑100 החברות הגדולות בבורסה של לונדון, פי 17 מהשכר הממוצע במשק. נכון לשנת 2008 היחס הוא פי 75. מאז שעלה הלייבור לשלטון ב‑1997, חלקו של העושר האישי של העשירון העליון תפח מ‑47% ל‑54% (2008).

העשירים ביותר משלמים פחות ופחות מס. חברת יועצי המס 'גרנט תורנטון' העריכה כי בשנת 2006 לפחות 32 מ‑54 המיליארדרים של בריטניה לא שילמו מס הכנסה.<ref name ="marker_08_08">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080811_50502&log=true  11.8.08 מי צריך אינטליגנציה כשיש לך כסף?] גרדיאן</ref>

העשירים ביותר משלמים פחות ופחות מס. חברת יועצי המס 'גרנט תורנטון' העריכה כי בשנת 2006 לפחות 32 מ‑54 המיליארדרים של בריטניה לא שילמו מס הכנסה.<ref name ="marker_08_08">[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080811_50502&log=true  11.8.08 מי צריך אינטליגנציה כשיש לך כסף?] גרדיאן</ref>

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 הייתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

===נתק תרבותי וחברתי בין העשירים לחברה===

===נתק תרבותי וחברתי בין העשירים לחברה===

===פגיעה בדמוקרטיה===

===פגיעה בדמוקרטיה===

אי שוויון גדל, [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

אי שוויון גדל, [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.

===יעילות החלוקה===

===יעילות החלוקה===

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] טוענים ש[[כסף]] הוא בעל [[תועלת שולית פוחתת]] עבור אדם בודד בהשוואה לעצמו, כך שאם הכנסה של אדם עולה, ההנאה שלו מ-10 הדולרים שהוא מוציא כשהוא בעל הכנסה של 1000 דולר היא קטנה יותר בהשוואה לאותם 10 דולרים של הוצאה כאשר הוא בעל הכנסה של 10,000 דולר. עם זאת, [[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] אינם מבצעים סוג זה של השוואות בין אנשים שונים - כלומר לשאול את השאלה האם ההנאה של מיליונר שמוציא 100 דולר היא נמוכה יותר או גבוהה יותר יחסית למשפחה ענייה שמוציאה 100 דולר, ואיך הדבר משפיע על הרווחה.  

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים ש[[כסף]] הוא בעל [[תועלת שולית פוחתת]] עבור אדם בודד בהשוואה לעצמו, כך שאם הכנסה של אדם עולה, ההנאה שלו מ-10 הדולרים שהוא מוציא כשהוא בעל הכנסה של 1,000 דולר היא קטנה יותר בהשוואה לאותם 10 דולרים של הוצאה כאשר הוא בעל הכנסה של 10,000 דולר. עם זאת, [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] אינם מבצעים סוג זה של השוואות בין אנשים שונים - כלומר לשאול את השאלה האם ההנאה של מיליונר שמוציא 100 דולר היא נמוכה יותר או גבוהה יותר יחסית למשפחה ענייה שמוציאה 100 דולר, ואיך הדבר משפיע על הרווחה.  

כלכלנים אחדים, כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] טוענים שאי שוויון מקטין את יעילות החלוקה בתוך חברה נתונה ובכך מוריד את ה[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] לכמות נתונה של פעילות כלכלית. בניסוח כלכלי, אי שוויון מקטין את סך כל התועלת האישית בגלל [[תועלת שולית פוחתת]] של [[הון]] או [[הכנסה]]. לדוגמה, בית המשמש מיליונר יחיד כבית קייט עשוי לספק לו פחות תועלת בהשוואה למצב בו אותו בית היה משמש משפחה חסרת-בית (או במקרה כללי יותר [[עוני|עניה]] יותר) בת חמישה נפשות. לפי טענה זו, התועלת השולית של העושר היא נמוכה יותר בקרב העשירים. במילים אחרות, דולר נוסף שמוציא אדם עני יממן דברים המספקים הרבה מאוד תועלת לאותו אדם, לדוגמה דברים בסיסיים כמו מים, מזון או טיפול רפואי; באותו זמן, דולר נוסף שאדם עשיר מוציא ילך בהסתברות גבוהה בהרבה לדברים המספקים פחות תועלת באופן יחסי לאותו אדם, כמו מוצרי מותרות.  

כלכלנים אחדים, כמו [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] טוענים שאי שוויון מקטין את יעילות החלוקה בתוך חברה נתונה ובכך מוריד את ה[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]] לכמות נתונה של פעילות כלכלית. בניסוח כלכלי, אי שוויון מקטין את סך כל התועלת האישית בגלל [[תועלת שולית פוחתת]] של [[הון]] או [[הכנסה]]. לדוגמה, בית המשמש מיליונר יחיד כבית קייט עשוי לספק לו פחות תועלת בהשוואה למצב בו אותו בית היה משמש משפחה חסרת-בית (או במקרה כללי יותר [[עוני|עניה]] יותר) בת חמישה נפשות. לפי טענה זו, התועלת השולית של העושר היא נמוכה יותר בקרב העשירים. במילים אחרות, דולר נוסף שמוציא אדם עני יממן דברים המספקים הרבה מאוד תועלת לאותו אדם, לדוגמה דברים בסיסיים כמו מים, מזון או טיפול רפואי; באותו זמן, דולר נוסף שאדם עשיר מוציא ילך בהסתברות גבוהה בהרבה לדברים המספקים פחות תועלת באופן יחסי לאותו אדם, כמו מוצרי מותרות.  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1561431 "המאיון העליון הוא הגורם ההרסני ביותר לעושר של האנושות"] ג'רוג' מונביוט, הגרדיאן, דה מארקר, 08.11.2011

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1561431 "המאיון העליון הוא הגורם ההרסני ביותר לעושר של האנושות"] ג'רוג' מונביוט, הגרדיאן, דה מארקר, 08.11.2011

* [http://www.themarker.com/opinion/1.1648358 שתי מדינות לשני עמים: כך מתנתק השבט העליון מארצות הברית]  דיוויד ברוקס, ניו יורק טיימס, 23.02.2012 על הפערים בארצות הברית בין המעמד הבינוני העליון למעמדות הנמוכים.  

* [http://www.themarker.com/opinion/1.1648358 שתי מדינות לשני עמים: כך מתנתק השבט העליון מארצות הברית]  דיוויד ברוקס, ניו יורק טיימס, 23.02.2012 על הפערים בארצות הברית בין המעמד הבינוני העליון למעמדות הנמוכים.  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html כסף זה אופי] מחקריו של פול פיף על הקשר בין עושר וערכי חמדנות לבין הנטיה לרמות ולהתחשב פחות באחרים. טלי שמיר, כלכליסט, 05.04.12

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html כסף זה אופי] מחקריו של פול פיף על הקשר בין עושר וערכי חמדנות לבין הנטיה לרמות ולהתחשב פחות באחרים. טלי שמיר, כלכליסט, 05.04.2012

* [http://www.themarker.com/markets/1.1727615 עשירים? האי-שוויון רע לכם] על הגידול באי השוויון בעשורים האחרונים ועל השלכות של מגמה זו על הכלכלה. איתן אבריאל, דה מארקר, 10.6.2012

* [http://www.themarker.com/markets/1.1727615 עשירים? האי-שוויון רע לכם] על הגידול באי השוויון בעשורים האחרונים ועל השלכות של מגמה זו על הכלכלה. איתן אבריאל, דה מארקר, 10.6.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1947809 וורן באפט: "אני עדיין משלם פחות מס מהמזכירה שלי"] 04.03.2013 דה מרקר

* [http://www.themarker.com/wallstreet/wall-street/1.1947809 וורן באפט: "אני עדיין משלם פחות מס מהמזכירה שלי"] 04.03.2013 דה מרקר

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364 כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל] גיא רולניק על הספר Winner take all politics, דה מארקר, 14.10.2010  

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364 כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל] גיא רולניק על הספר Winner take all politics, דה מארקר, 14.10.2010  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1843277 מעמד הביניים האמריקאי דוהר קדימה - צעד אחד לפני התהום] על הסיבות לגידול באי שוויון בארצות הברית בעשורים האחרונים, האקונומיסט, דה מארקר, 16.10.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1843277 מעמד הביניים האמריקאי דוהר קדימה - צעד אחד לפני התהום] על הסיבות לגידול באי שוויון בארצות הברית בעשורים האחרונים, האקונומיסט, דה מארקר, 16.10.2012

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595455,00.html "זה לקח 80 שנה, אבל חזרנו לשיאי האי־שוויון של 1929"] ראיון עם [[תומס פיקטי]], חוקר אי שוויון, אורי פסובסקי ומיקי פלד, כלכליסט, 14.02.13

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595455,00.html "זה לקח 80 שנה, אבל חזרנו לשיאי האי־שוויון של 1929"] ראיון עם [[תומס פיקטי]], חוקר אי שוויון, אורי פסובסקי ומיקי פלד, כלכליסט, 14.02.2013

* Branko Milanovic, [http://www.nature.com/news/income-inequality-is-cyclical-1.20618?WT.mc_id=FBK_NA_1609_FHCOMMENTICOMEINEQUALITY_PORTFOLIO Income inequality is cyclical], nature, 21 September 2016

* Branko Milanovic, [http://www.nature.com/news/income-inequality-is-cyclical-1.20618?WT.mc_id=FBK_NA_1609_FHCOMMENTICOMEINEQUALITY_PORTFOLIO Income inequality is cyclical], nature, 21 September 2016