שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3 בתים ,  21:10, 25 בינואר 2017
מ
שורה 250: שורה 250:  
המרקסיטסים, כמו גם [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] מאמינים כי שוויון כלכלי הוא תנאי חיוני לחופש פוליטי. כאשר יש אי-שוויון כלכלי מובטח כי יהיה גם אי שוויון פוליטי. מרקסיסטים מאמינים כי כאשר כל אמצעי הייצור יהיו בבעלות משותפת שתופעל למען הכלל ולאו דווקא למען הרווח, כל העובדים יהיו בעלי זכות הצבעה במקום העבודה ותמריצי הכסף יוסרו. למרות אמונה זו, כלכלות סוציאליסטיות לא שמו דגש על זכויות אדם ואזרח והיו דיקטטורות. כמו כן מספר כלכלנים כמו הכלכלן הימיני לודוויג פון מייזיס מאמינים כי האמונה המרקסיטסית מכילה כמה סתירות לוגיות.
 
המרקסיטסים, כמו גם [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] מאמינים כי שוויון כלכלי הוא תנאי חיוני לחופש פוליטי. כאשר יש אי-שוויון כלכלי מובטח כי יהיה גם אי שוויון פוליטי. מרקסיסטים מאמינים כי כאשר כל אמצעי הייצור יהיו בבעלות משותפת שתופעל למען הכלל ולאו דווקא למען הרווח, כל העובדים יהיו בעלי זכות הצבעה במקום העבודה ותמריצי הכסף יוסרו. למרות אמונה זו, כלכלות סוציאליסטיות לא שמו דגש על זכויות אדם ואזרח והיו דיקטטורות. כמו כן מספר כלכלנים כמו הכלכלן הימיני לודוויג פון מייזיס מאמינים כי האמונה המרקסיטסית מכילה כמה סתירות לוגיות.
 
===גישת היכולות===
 
===גישת היכולות===
גישת היכולות (capabilities approach אשר קרויה לפעמים בשם גישת הפיתוח האנושי) שפותחה על ידי הכלכלן [[אמרטיה סן]] מתבוננת על אי-שוויון בהכנסה ועל עוני כעל סוג של "שלילת יכולות". בניגוד ל[[כלכלה נאו ליברלית|נאו ליברלים]] שמגדיר את הרווחה במונחים של "מיקסום תועלת". [[צמיחה כלכלית]] וגידול בהכנסה הן אמצעים להשגת מטרות, ולא מטרות בפני עצמן. לפי סן, המטרה היא להגדיל ולהרחיב את מרחב האפשרויות שלהם, ואת הרמה של הרווחה שלהם. דבר זה מושג על ידי הגדלת התפקודים (הדברים שאדם מעדיף לבצע), את היכולות שלו (החופש להנות מתפקודים), ואת היכולת ללכת בעקבות מטרות רצויות.  
+
גישת היכולות (Capabilities approach) אשר קרויה לפעמים בשם גישת הפיתוח האנושי) שפותחה על ידי הכלכלן [[אמרטיה סן]] מתבוננת על אי-שוויון בהכנסה ועל עוני כעל סוג של "שלילת יכולות". בניגוד ל[[כלכלה נאו-ליברלית|נאו-ליברלים]] שמגדיר את הרווחה במונחים של "מיקסום תועלת". [[צמיחה כלכלית]] וגידול בהכנסה הן אמצעים להשגת מטרות, ולא מטרות בפני עצמן. לפי סן, המטרה היא להגדיל ולהרחיב את מרחב האפשרויות שלהם, ואת הרמה של הרווחה שלהם. דבר זה מושג על ידי הגדלת התפקודים (הדברים שאדם מעדיף לבצע), את היכולות שלו (החופש להנות מתפקודים), ואת היכולת ללכת בעקבות מטרות רצויות.  
   −
כאשר היכולות של אדם נמוכות יותר, נשללת ממנו היכולת להרוויח הכנסה שהיה ביכולותו להרוויח אחרת. אדם חולה וזקן לא מסוגל להרוויח כמו אדם בריא וצעיר, הפליה על רקע מגדר ומסורות יכולה למנוע השכלה מנשים או למנוע מהן לעבוד מחוץ לבית. מגפה או אלימות יכולים למנוע מאנשים מללכת לעבוד מפחד שהדבר יסכן את חייהם. כתוצאה מכן גדל אי השוויון הכלכלי וקה יותר להקטין את הפער ללא סיוע נוסף. כדי למנוע אי-שוויון כזה, מאמינה גישה זו כי חשוב לשמור על חופש פוליטי, מוסדות כלכליים, הזדמנויות חברתיות, [[שקיפות]] ומוסדות רווחה כדי להבטיח כי אנשים מקבלים את התפקודים והיכולות שלהם.  
+
כאשר היכולות של אדם נמוכות יותר, נשללת ממנו היכולת להרוויח הכנסה שהיה ביכולתו להרוויח אחרת. אדם חולה וזקן לא מסוגל להרוויח כמו אדם בריא וצעיר, הפליה על רקע מגדר ומסורות יכולה למנוע השכלה מנשים או למנוע מהן לעבוד מחוץ לבית. מגפה או אלימות יכולים למנוע מאנשים מללכת לעבוד מפחד שהדבר יסכן את חייהם. כתוצאה מכן גדל אי השוויון הכלכלי וקשה יותר להקטין את הפער ללא סיוע נוסף. כדי למנוע אי-שוויון כזה, מאמינה גישה זו כי חשוב לשמור על חופש פוליטי, מוסדות כלכליים, הזדמנויות חברתיות, [[שקיפות]] ומוסדות רווחה כדי להבטיח כי אנשים מקבלים את התפקודים והיכולות שלהם.  
    
===אנרכיזם===
 
===אנרכיזם===
שורה 267: שורה 267:  
הכלכלו פטריק דימונד יחד עם הסוציולוג אנטוני גידנס טוענים כי מריטוקרטיה טהורה היא בלתי קוהרנטית, שכן ללא חלוקה מחדש של העושר, הפרטים המצליחים של דור אחד, יהפכו לקסטה הטבועה של הדור הבא, כשהם מגדרים את ההון שהם צברו.  
 
הכלכלו פטריק דימונד יחד עם הסוציולוג אנטוני גידנס טוענים כי מריטוקרטיה טהורה היא בלתי קוהרנטית, שכן ללא חלוקה מחדש של העושר, הפרטים המצליחים של דור אחד, יהפכו לקסטה הטבועה של הדור הבא, כשהם מגדרים את ההון שהם צברו.  
   −
הם טוענים גם ש[[צדק חברתי]] דורש חלוקה מחדש של הכנסות גבוהות ושל ריכוז גבוה של עושר באופן שמפזר אותו בצורה רחבה יותר, כדי להכיר בתרומה של כל חלקי החברה בבנית העושר הלאומי. [http://www.newstatesman.com/nssubsfilter.php3?newTemplate=NSArticle_NS&newDisplayURN=200506270022]
+
הם טוענים גם ש[[צדק חברתי]] דורש חלוקה מחדש של הכנסות גבוהות ושל ריכוז גבוה של עושר באופן שמפזר אותו בצורה רחבה יותר, כדי להכיר בתרומה של כל חלקי החברה בבניית העושר הלאומי. [http://www.newstatesman.com/nssubsfilter.php3?newTemplate=NSArticle_NS&newDisplayURN=200506270022]
    
===טענות כי אי שוויון מוריד את הרווחה החברתית===
 
===טענות כי אי שוויון מוריד את הרווחה החברתית===
 
ברוב הדמוקרטיות המערביות, הרצון להוריד או להגביל את אי השוויון הכלכלי מקושר בדרך כלל עם השמאל הכלכלי. טיעון מרכזי בעד הורדת אי השוויון מוריד את הלכידות החברתית ומגביר את התסיסה החברתית, ובכך הוא מחליש את החברה.  
 
ברוב הדמוקרטיות המערביות, הרצון להוריד או להגביל את אי השוויון הכלכלי מקושר בדרך כלל עם השמאל הכלכלי. טיעון מרכזי בעד הורדת אי השוויון מוריד את הלכידות החברתית ומגביר את התסיסה החברתית, ובכך הוא מחליש את החברה.  
   −
ישנן ראיות כי טענה זו נכונה, וטענה זו היא גם אינטואיטיבת לפחות בהקשר של קבוצות קטנות של בני אדם. בקבוצות גדולות יותר טענה זו אינה ברורה. מחקר אחד מצא כי אי שוויון משפיע לרעה על האושר באירופה אבל לא בארצות הברית. [http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp]
+
ישנן ראיות כי טענה זו נכונה, וטענה זו היא גם אינטואטיבית לפחות בהקשר של קבוצות קטנות של בני אדם. בקבוצות גדולות יותר טענה זו אינה ברורה. מחקר אחד מצא כי אי שוויון משפיע לרעה על האושר באירופה אבל לא בארצות הברית. [http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp]
    
כמו כן יש טענה כי אי שוויון כלכלי מתורגם לאי-שוויון פוליטי, דבר שמחריף את הבעיה עוד יותר. אפילו במקרים שבהם אי שוויון כלכלי לא גורם לאף אחד להיות עני יותר מבחינה הצריכה האישית שלו, אי שוויון כלכלי מוביל ליכולת השפעה והשתתפות שונות בתהליכים דמוקרטיים ולכן גורמים לשינוי בחלוקת הכוח הפוליטי. דבר זה עלול להתרגם חזרה למישור הכלכלי שבו שמירה על היבטים כמו גישה לחינוך ול[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], מיסוי או זכויות קניין אינן נאכפים בצורה שוויונית.  
 
כמו כן יש טענה כי אי שוויון כלכלי מתורגם לאי-שוויון פוליטי, דבר שמחריף את הבעיה עוד יותר. אפילו במקרים שבהם אי שוויון כלכלי לא גורם לאף אחד להיות עני יותר מבחינה הצריכה האישית שלו, אי שוויון כלכלי מוביל ליכולת השפעה והשתתפות שונות בתהליכים דמוקרטיים ולכן גורמים לשינוי בחלוקת הכוח הפוליטי. דבר זה עלול להתרגם חזרה למישור הכלכלי שבו שמירה על היבטים כמו גישה לחינוך ול[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], מיסוי או זכויות קניין אינן נאכפים בצורה שוויונית.  

תפריט ניווט