שינויים

'''מינוף פיננסי''' (Financial Leverage), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.   

'''מינוף פיננסי''' (באנגלית: '''Financial Leverage'''), הוא מונח מתחום המימון והכספים, המתייחס לכלל השיטות להכפלת רווחים והפסדים. הדרך הנפוצה להשגת מינוף היא על ידי נטילת הלוואות לצרכי הגדלת הרווחים מעסקה כלכלית כמו השקעה בנכס מוחשי ושימוש בנגזרות פיננסיות.   

למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של [[תאגיד רב לאומי| חברות גדולות]] מול חברות קטנות ([[יתרון לגודל]]), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים ([[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]) ובכך להגביר את [[אי השוויון הכלכלי]]. חוקרי [[כסף|מערכות פיננסיות]] ו[[מערכות מורכבות]] טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.  

למינוף פיננסי יש השלכות נרחבות בשנים האחרונות בשל התרומה שלו לצמיחה של [[תאגיד רב לאומי| חברות גדולות]] מול חברות קטנות ([[יתרון לגודל]]), והיכולת של בעלי הון גדולים ושל חברות גדולות להשתמש במינוף פיננסי כדי להטיל על הציבור עלויות ולזכות ברווחים ([[עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים]]) ובכך להגביר את [[אי השוויון הכלכלי]]. חוקרי [[כסף|מערכות פיננסיות]] ו[[מערכות מורכבות]] טוענים כיום כי למינוף הפיננסי היבטים נוספים כמו הגדלת אי היציבות של המערכת הכלכלית העולמית על ידי הגדלת הריכוזיות שלה.  

==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==

==מינוף פיננסי בכלכלה העולמית==

{{הפניה לערך מורחב|תאגיד רב-לאומי}}

{{הפניה לערך מורחב|תאגיד רב-לאומי}}

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות]] והשליטה ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה ב[[מניות]] מצד אנשים, מוסדות ופירמות, זאת על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו ב[[תאגידים רב לאומיים]] וגילו 43,000 תאגידים כאלה. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים שבניהם יש יותר קשרים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת פירמות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת [[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות]] והשליטה ב[[הכלכלה העולמית|כלכלה העולמית]] על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה ב[[מניות]] מצד אנשים, מוסדות ופירמות, זאת על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו ב[[תאגידים רב לאומיים]] וגילו 43,000 תאגידים כאלה. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75% מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים שבניהם יש יותר קשרים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1,300 קודקודים בלבד שכוללת פירמות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם  טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות מינוף פיננסי יכול איטלקי בשם  טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

היבט אחר הוא שהמינוף מהווה [[יתרון לגודל]] ומגביר את ה[[ריכוזיות כלכלית]] ולכן מעודד פעילות של [[תאגידים רב-לאומיים]] והשקעות של מוסדות פיננסים במקומות מרוחקים, ללא שיש ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] או לרווחה של תושבי המקום נגיעה כלשהי למי שמבצע את ההחלטה על ההשקעות. כך [[כריתת יערות]] בברזיל יכולה להתקיים על ידי [[תאגיד]] יפני, ש[[השפעות חיצוניות]], אובדן פרנסה של תושבים מקומיים או סכנת [[סחף קרקע]] אינה נוגעת לו כלל.  

היבט אחר הוא שהמינוף מהווה [[יתרון לגודל]] ומגביר את ה[[ריכוזיות כלכלית]] ולכן מעודד פעילות של [[תאגידים רב-לאומיים]] והשקעות של מוסדות פיננסים במקומות מרוחקים, ללא שיש ל[[השפעה סביבתית|השפעות סביבתיות]] או לרווחה של תושבי המקום נגיעה כלשהי למי שמבצע את ההחלטה על ההשקעות. כך [[כריתת יערות]] בברזיל יכולה להתקיים על ידי [[תאגיד]] יפני, ש[[השפעות חיצוניות]], אובדן פרנסה של תושבים מקומיים או סכנת [[סחף קרקע]] אינה נוגעת לו כלל.  

היבט נוסף הוא שהמינוף הפיננסי מעודד [[צמיחה כלכלית]] מהירה וביצוע השקעות שממוקדות בהוזלת המחיר לצרכן על ידי ייצור במסות גדולות, ודבר זה פרושו כילוי מהיר של [[משאבי טבע]] מתכלים ומתחדשים.

היבט נוסף הוא שהמינוף הפיננסי מעודד [[צמיחה כלכלית]] מהירה וביצוע השקעות שממוקדות בהוזלת המחיר לצרכן על ידי ייצור במסות גדולות, ודבר זה פירושו כילוי מהיר של [[משאבי טבע]] מתכלים ומתחדשים.

==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==

==מינוף פיננסי במשבר הסאב-פריים==