שינויים

'''תאגיד רב-לאומי''' (Multinational corporation או MNC או TNC - תאגיד טרנס-לאומי) הוא [[תאגיד]] שרשום ביותר ממדינה אחת או שיש לו פעילות ביותר ממדינה אחרת. בדרך כלל הכוונה היא לתאגיד גדול שמייצר, קונה ומוכר מוצרים או שירותים במספר גדול של מדינות. כינוי אחר הוא '''תאגיד בינלאומי''' או '''תאגיד עולמי'''. התאגידים הרב לאומיים הם בעלי תפקיד חשוב ב[[גלובליזציה]] המודרנית. התאגיד הרב לאומי הראשון היה [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] שנוסדה בשנת 1600. התאגיד הרב לאומי השני היה [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] שנוסדה בשנת 1602.

'''תאגיד רב-לאומי''' (באנגלית: '''Multinational corporation''' או '''MNC''' או '''TNC''' - '''תאגיד טרנס-לאומי''') הוא [[תאגיד]] שרשום ביותר ממדינה אחת או שיש לו פעילות ביותר ממדינה אחרת. בדרך כלל הכוונה היא לתאגיד גדול שמייצר, קונה ומוכר מוצרים או שירותים במספר גדול של מדינות. כינוי אחר הוא '''תאגיד בינלאומי''' או '''תאגיד עולמי'''. התאגידים הרב לאומיים הם בעלי תפקיד חשוב ב[[גלובליזציה]] המודרנית. התאגיד הרב לאומי הראשון היה [[חברת הודו המזרחית הבריטית]] שנוסדה בשנת 1600. התאגיד הרב לאומי השני היה [[חברת הודו המזרחית ההולנדית]] שנוסדה בשנת 1602.

עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] יש גידול בכמות התאגידים הרב-לאומיים וכיום יש אלפי תאגידים כאלה.  

עם התקדמות ה[[גלובליזציה]] יש גידול בכמות התאגידים הרב-לאומיים וכיום יש אלפי תאגידים כאלה.  

מידת הריכוזיות הכלכלית בתאגידים רב לאומיים נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]] אלה ממבני שליטה ובעלות של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]] ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.  

מידת הריכוזיות הכלכלית בתאגידים רב לאומיים נובעת לא רק מ[[תחרות בין מעטים]] אלה ממבני שליטה ובעלות של [[חברת פירמידה|חברות פירמידה]] ו[[מינוף פיננסי|מינופים פיננסים]] נוספים. באופן זה החברות מעניקות שליטה גדלה והולכת לכמות קטנה והולכת של מקבלי החלטות.  

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות ופירמות במניות על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75 אחוז מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1300 קודקודים בלבד שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

מחקר שביצעו ג'יימס ב' גלאטפלדר ועמיתיו משנת 2011 נועד לבדוק את מידת הריכוזיות והשליטה במערכת על ידי בדיקת הבעלויות והשליטה של אנשים, מוסדות ופירמות במניות על ידי מודל זרימה של רשתות. במודל זה קודקוד הוא אדם, פירמה או מוסד פיננסי, וקו המחבר בין שני קודקודים הוא יחס בעלות. הם בחנו בסיס מידע עם 13 מיליון יחסי בעלות משנת 2007. החוקרים התמקדו בתאגידים רב לאומיים וגילו 43,000 תאגידים רב לאומיים. רשת הבעלות של התאגידים כללה 600 אלף קודקודים, ומיליון קשתות. נמצא כי יש "מרכז" המכיל 75 אחוז מהשחקנים (קודקודים) עם 460 אלף קודקודים. בתוך המרכז יש ליבה שבה יש 1,300 קודקודים בלבד שכוללת חברות עם קישוריות רבה בכל המערכת. 36% מהתאגידים הרב לאומיים נמצאים בליבה, אבל הם מייצגים 95% מסך ההכנסה התפעולית של כל התאגידים הרב לאומיים.  <ref name="glattfelder2013">[http://www.ted.com/talks/james_b_glattfelder_who_controls_the_world.html?awesm=on.ted.com_Glattfelder&utm_source=direct-on.ted.com&utm_medium=on.ted.com-static&utm_campaign=&utm_content=awesm-publisher ג'יימס ב' גלאטפלדר: מי שולט בעולם?] TED פברואר 2013</ref>

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות [[חברת פירמידה]] יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

בהמשך בדקו החוקרים כמה שליטה יש לכל בעל מניות על החברות. השליטה הזאת היא באמצעות אחוז מניות שיש לכל אחד, אבל המבנה של הבעלות משנה מאד. באמצעות [[חברת פירמידה]] יכול איטלקי בשם טורנצ'טי פרובורה להחזיק בעלות ושליטה על חברה קטנה, שהחזיקה בשליטה על חברה גדולה יותר וכך הלאה. בסופו של דבר הוא בעל השליטה ב"טלקום איטליה" עם יכולת מינוף פיננסי של פי 26, כלומר כל יורו שהוא משקיע מניע 26 יורו של ערך שוק לאורך שרשרת יחסי הבעלות.<ref name="glattfelder2013"/>  

במקרים אחרים, בוצע מיזוג, רכישה או השתלטות של תאגיד רב-לאומי על פירמה או תאגיד ישראלי. התופעה בולטת בענף ראיית החשבון, שבו משרדים ישראליים הצטרפו למשרדים רב-לאומיים כגון Ernst & Young ו-KPMG, ובאופן דומה בענף הפרסום. הדבר בולט ומוכר במיוחד בתחום המזון הקמעוני - אסם עברה לבעלות תאגיד [[נסטלה]] שהחל משנת החל משנת 2000, מחזיק ב-50.1% ממניות אסם. דבר זה החריף את הלחצים בתחום שוק המזון ותרם לאיחוד בין שטראוס לעלית. קרן אייפקס הבריטית קיבלה את הבעלות על תנובה שקיבלה גם את הזיכיון לשיווק של תאגיד יופלה. דוגמה בולטת נוספת היא קניית תאגיד ישקר על ידי המיליארדר ווראן באפט.  

במקרים אחרים, בוצע מיזוג, רכישה או השתלטות של תאגיד רב-לאומי על פירמה או תאגיד ישראלי. התופעה בולטת בענף ראיית החשבון, שבו משרדים ישראליים הצטרפו למשרדים רב-לאומיים כגון Ernst & Young ו-KPMG, ובאופן דומה בענף הפרסום. הדבר בולט ומוכר במיוחד בתחום המזון הקמעוני - אסם עברה לבעלות תאגיד [[נסטלה]] שהחל משנת החל משנת 2000, מחזיק ב-50.1% ממניות אסם. דבר זה החריף את הלחצים בתחום שוק המזון ותרם לאיחוד בין שטראוס לעלית. קרן אייפקס הבריטית קיבלה את הבעלות על תנובה שקיבלה גם את הזיכיון לשיווק של תאגיד יופלה. דוגמה בולטת נוספת היא קניית תאגיד ישקר על ידי המיליארדר ווראן באפט.  

שותפויות בתחום הפקת משאבי טבע כוללות את השותפות בין [[קבוצת דלק]] שבבעלות [[יצחק תשובה]] לבין [[נובל אנרג'י]] לשם הפקת [[גז טבעי בישראל]], כמו כן קיימים מגעים בין תאגיד [[אשלג|האשלג]] הקנדי פוטאש לבין [[החברה לישראל]] לגבי מכירת [[כימיקלים לישראל]] לפוטאש תמורת מניות שיועברו לידי החברה לישראל.  

שותפויות בתחום הפקת משאבי טבע כוללות את השותפות בין [[קבוצת דלק]] שבשליטת [[יצחק תשובה]] לבין [[נובל אנרג'י]] לשם הפקת [[גז טבעי בישראל]], כמו כן קיימים מגעים בין תאגיד [[אשלג|האשלג]] הקנדי פוטאש לבין [[החברה לישראל]] לגבי מכירת [[כימיקלים לישראל]] לפוטאש תמורת מניות שיועברו לידי החברה לישראל.  

תאגידים רב-לאומיים אחרים, כמו מקדונלד'ס או קוקה קולה מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זכיון למותג. בחלק מהמקרים פתחו תאגידים רב-לאומיים מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא תאגיד אינטל. מרכזי מחקר ופיתוח הוקמו גם על ידי מיקרוסופט, גוגל, וחברות גדולות נוספות בתחום ההיי-טק.

תאגידים רב-לאומיים אחרים, כמו [[מקדונלד'ס]] או [[קוקה קולה]] מבצעים גם את פעולות הייצור בישראל, והיצרנית הישראלית מתפקדת במובנים רבים כיישות נפרדת בעלת זיכיון למותג. בחלק מהמקרים פתחו תאגידים רב-לאומיים מפעלי ייצור ומרכזי מחקר ופיתוח בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא תאגיד אינטל. מרכזי מחקר ופיתוח הוקמו גם על ידי מיקרוסופט, גוגל, וחברות גדולות נוספות בתחום ההיי-טק.

במקרים מעטים התפתחו תאגידים ישראליים לתאגידים רב-לאומיים שמרכזם בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא [[חברת טבע]] תעשיות פרמצבטיות, שמרכזי הייצור שלה פרושים במדינות אחדות בנוסף לישראל. דוגמאות נוספות כוללות את [[החברה לישראל]] (בעיקר [[צים]] ו[[כימיקלים לישראל]]) וכן [[קבוצת שטראוס]] שביצעה מיזוג עם החברה הברזילאית סנטה-קלרה בתחום הקפה. בתחום הביגוד, גם קסרטו ופוקס-ויזל פתחו סניפים מחוץ לישראל.

במקרים מעטים התפתחו תאגידים ישראליים לתאגידים רב-לאומיים שמרכזם בישראל. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא [[חברת טבע]] תעשיות פרמצבטיות, שמרכזי הייצור שלה פרושים במדינות אחדות בנוסף לישראל. דוגמאות נוספות כוללות את [[החברה לישראל]] (בעיקר [[צים]] ו[[כימיקלים לישראל]]) וכן [[קבוצת שטראוס]] שביצעה מיזוג עם החברה הברזילאית סנטה-קלרה בתחום הקפה. בתחום הביגוד, גם קסרטו ופוקס-ויזל פתחו סניפים מחוץ לישראל.

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{ביזור וריכוזיות}}

{{ביזור וריכוזיות}}

[[קטגוריה:תאגידים רב לאומיים|*]]

[[קטגוריה:תאגידים רב לאומיים|*]]