שינויים

התאגידים הרב-לאומיים המודרניים שונים במספר מובנים מחברות בינלאומיות בעבר. חברות בינלאומיות נהגו בדרך כלל ל[[ייבוא|ייבא]] [[חומרי גלם]] ממדינה אחת או מספר מדינות, להרכיבם במפעל או במספר מפעלים במדינת האם של החברה ולשווקם במדינות שונות. תאגידים רב-לאומיים, לעומתם, מבזרים גם את פעולת הייצור בין מדינות שונות. ייתכן מצב, לדוגמה, בו רכיב אחד של המוצר ייוצר במדינה אחת, אחר בעבר השני של העולם, והרכבתם יחדיו במפעל במקום שלישי.

התאגידים הרב-לאומיים המודרניים שונים במספר מובנים מחברות בינלאומיות בעבר. חברות בינלאומיות נהגו בדרך כלל ל[[ייבוא|ייבא]] [[חומרי גלם]] ממדינה אחת או מספר מדינות, להרכיבם במפעל או במספר מפעלים במדינת האם של החברה ולשווקם במדינות שונות. תאגידים רב-לאומיים, לעומתם, מבזרים גם את פעולת הייצור בין מדינות שונות. ייתכן מצב, לדוגמה, בו רכיב אחד של המוצר ייוצר במדינה אחת, אחר בעבר השני של העולם, והרכבתם יחדיו במפעל במקום שלישי.

במוצרים שבהם השירות הוא מרכיב מרכזי, וכדאיות ייבוא חומרי גלם נמוכה יחסית, נהוגה פעמים רבות גם שיטת זכיינות, שבה מעניק התאגיד הרב-לאומי זכיון הפעלה ליצרנים או נותני שירות במדינה מסוימת, כשאלו פועלים במדינתם כיצרנים עצמאיים שיש להם זיכיון לשימוש במותג של החברה הרב-לאומית, ונהנים מהדרכה וסיוע במובן כללי יותר מהחברה האם, כמו כן התאגיד הרב לאומי מעניק [[יתרונות לגודל]] לחברות הקטנות יותר. היבטים אלה כוללים מיתוג של מוצרי החברה, וכן תקנים פנים ארגוניים הנוגעים לייצור, שיווק וניהול לקוחות. התאגיד הרב-לאומי מתמקד בהיבטים כמו פרסום, מחקר ופיתוח, לוגיסטיקה, ניהול ושיווק אסטרטגי. במקרים כאלו, התאגיד הרב-לאומי יכול להעניק זכיונות פעולה לתאגידים שאינם רב-לאומיים.  

במוצרים שבהם השירות הוא מרכיב מרכזי, וכדאיות ייבוא חומרי גלם נמוכה יחסית, נהוגה פעמים רבות גם שיטת זכיינות, שבה מעניק התאגיד הרב-לאומי זיכיון הפעלה ליצרנים או נותני שירות במדינה מסוימת, כשאלו פועלים במדינתם כיצרנים עצמאיים שיש להם זיכיון לשימוש במותג של החברה הרב-לאומית, ונהנים מהדרכה וסיוע במובן כללי יותר מהחברה האם, כמו כן התאגיד הרב לאומי מעניק [[יתרונות לגודל]] לחברות הקטנות יותר. היבטים אלה כוללים מיתוג של מוצרי החברה, וכן תקנים פנים ארגוניים הנוגעים לייצור, שיווק וניהול לקוחות. התאגיד הרב-לאומי מתמקד בהיבטים כמו פרסום, מחקר ופיתוח, לוגיסטיקה, ניהול ושיווק אסטרטגי. במקרים כאלו, התאגיד הרב-לאומי יכול להעניק זיכיונות פעולה לתאגידים שאינם רב-לאומיים.  

היבט נוסף של חלק מהתאגידים הרב לאומי הוא פעילות בענפים רבים. אם בעבר היו חברות מכוניות, חברות מיצים, וחברות קולנוע, כיום ניתן למצוא תאגידים רב לאומיים שפועלים בעשרות תחומים, ולעיתים מנצלים את כוחם בתחום אחד כדי להנות מיתרונות בענפים ייצור אחרים.  

היבט נוסף של חלק מהתאגידים הרב לאומי הוא פעילות בענפים רבים. אם בעבר היו חברות מכוניות, חברות מיצים, וחברות קולנוע, כיום ניתן למצוא תאגידים רב לאומיים שפועלים בעשרות תחומים, ולעיתים מנצלים את כוחם בתחום אחד כדי להנות מיתרונות בענפים ייצור אחרים.  

לטענת רבים בתנועת "[[אנטי-גלובליזציה|האנטי-גלובליזציה]]", גודלם של התאגידים הרב-לאומיים והיותם מפרסמים מרכזיים בעיתונים ובערוצי טלוויזיה, תרומה למיזמי תרבות, [[לובי פוליטי]] וקשרי הון שלטון ויכולתם לנייד את פעילותם ממדינה למדינה וכן גודלם העצום הקנו להם השפעות פוליטית, תרבותית, כלכלית ותקשורתית רבה באופנים שמאיימים על ה[[דמוקרטיה]] והמשילות וכן איומים על ערכים רבים נוספים כמו שמירה על בריאות הציבור, אוטונומיה תרבותית של הורים וקהילות בניהול אורחות חייהם ובגידול ילדים, הגנת הסביבה וקיימות וכן איום בקיום של [[כלכלה ריכוזית]] כלל עולמית במקום כלכלת [[שוק תחרותי]].  

לטענת רבים בתנועת "[[אנטי-גלובליזציה|האנטי-גלובליזציה]]", גודלם של התאגידים הרב-לאומיים והיותם מפרסמים מרכזיים בעיתונים ובערוצי טלוויזיה, תרומה למיזמי תרבות, [[לובי פוליטי]] וקשרי הון שלטון ויכולתם לנייד את פעילותם ממדינה למדינה וכן גודלם העצום הקנו להם השפעות פוליטית, תרבותית, כלכלית ותקשורתית רבה באופנים שמאיימים על ה[[דמוקרטיה]] והמשילות וכן איומים על ערכים רבים נוספים כמו שמירה על בריאות הציבור, אוטונומיה תרבותית של הורים וקהילות בניהול אורחות חייהם ובגידול ילדים, הגנת הסביבה וקיימות וכן איום בקיום של [[כלכלה ריכוזית]] כלל עולמית במקום כלכלת [[שוק תחרותי]].  

תאגידים רב לאומיים נהנים מהשפעה גבוהה יותר על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן, וכן בגלל שבמדינות אלה לעיתים קרובות יש בעיות גבוהות יותר של [[שחיתות]] ואפשרויות קלות יותר לבצע [[לובי פוליטי]]. תאגידים רב לאומיים של מדינות חזקות ועשירות יכולים לנצל את הקשרים שלהם במדינות אלה כדי להפעיל לחץ באמצעות [[מדיניות חוץ]] על המדינה הקטנה יותר. כך לדוגמה טען יובל שטייניץ כי ארצות הברית הפעילה בעבר לחץ פוליטי על ישראל כדי שזו לא תעלה את ה[[תמלוגים]] הנוגעים ל[[גז טבעי בישראל]] שכן דבר זה היה עלול לפגוע בחברות אמריקאיות.<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מארקר, 17.06.2010</ref>  

תאגידים רב לאומיים נהנים מהשפעה גבוהה יותר על מדינות קטנות יותר או עניות יותר, באמצעות החלטה לייצר או שלא לייצר בהן, וכן בגלל שבמדינות אלה לעיתים קרובות יש בעיות גבוהות יותר של [[שחיתות]] ואפשרויות קלות יותר לבצע [[לובי פוליטי]]. תאגידים רב לאומיים של מדינות חזקות ועשירות יכולים לנצל את הקשרים שלהם במדינות אלה כדי להפעיל לחץ באמצעות [[מדיניות חוץ]] על המדינה הקטנה יותר. כך לדוגמה טען [[יובל שטייניץ]] כי ארצות הברית הפעילה בעבר לחץ פוליטי על ישראל כדי שזו לא תעלה את ה[[תמלוגים]] הנוגעים ל[[גז טבעי בישראל]] שכן דבר זה היה עלול לפגוע בחברות אמריקאיות.<ref>[http://www.themarker.com/misc/1.575913 יובל שטייניץ חושף: "ממשלת שרון נסוגה מכוונתה להעלאת תמלוגי הגז והנפט בשל לחץ אמריקאי"] אורה קורן, דה מארקר, 17.06.2010</ref>  

בעבר, נהגו חברות רב-לאומיות לאיים על שליטים בהתערבות צבאית של מדינות האם שלהן במקרה שהשליט רצה להגביל את פעילות התאגיד או להפר חוזה מולן ובאופן כללי יותר להשפיע על [[מדיניות חוץ]] של מדינות חזקות כמו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ועוד. היו מקרים של תאגידים רב לאומיים שפעלו במקביל ב-2 מדינות או יותר בזן שאלו נלחמו זו בזו. שהדוגמה הצורמת ביותר הן תאגידים מארצות הברית שפעלו במקביל בייצור נשק עבור גרמניה הנאצית.  

בעבר, נהגו חברות רב-לאומיות לאיים על שליטים בהתערבות צבאית של מדינות האם שלהן במקרה שהשליט רצה להגביל את פעילות התאגיד או להפר חוזה מולן ובאופן כללי יותר להשפיע על [[מדיניות חוץ]] של מדינות חזקות כמו ארצות הברית, בריטניה, צרפת, ועוד. היו מקרים של תאגידים רב לאומיים שפעלו במקביל ב-2 מדינות או יותר בזן שאלו נלחמו זו בזו. שהדוגמה הצורמת ביותר הן תאגידים מארצות הברית שפעלו במקביל בייצור נשק עבור גרמניה הנאצית.