שינויים

עד אמצע שנות -80 המפעל היה רווחי מאוד, ונחשב למקום עבודה טוב עבור העובדים. המפעל נחשב לסיפור הצלחה, והיה מקור גאווה לעובדים, לעיר עכו, לגורמים במערכת הפוליטית, ולכתבים כלכליים.  

עד אמצע שנות -80 המפעל היה רווחי מאוד, ונחשב למקום עבודה טוב עבור העובדים. המפעל נחשב לסיפור הצלחה, והיה מקור גאווה לעובדים, לעיר עכו, לגורמים במערכת הפוליטית, ולכתבים כלכליים.  

בשנת 1983 נקלע המפעל למשבר כלכלי, אבל באמצעות רווחים משנים קודמות, וכן סיוע של מיליוני דולרים מצד הממשלה אפשרו לו להיחלץ ממנו. בעלי המפעל אף מימשו תוכנית להשקעה במפעל בהיקף של עשרות מילוני דולרים של הקמת פסי ייצור חדשים ושכלול תהליכי הייצור. דבר זה גרם לכך שהמפעל שוב הצליח. צביקה גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" הנודע ממלחמת יום הכיפורים, שרת בעבר כסמנכ"ל הארגון של המפעל. בשנות ה-90 מנכ"ל המפעל היה אריה מרקמן.

בשנת 1983 נקלע המפעל למשבר כלכלי, אבל באמצעות רווחים משנים קודמות, וכן סיוע של מיליוני דולרים מצד הממשלה אפשרו לו להיחלץ ממנו. בעלי המפעל אף מימשו תוכנית להשקעה במפעל בהיקף של עשרות מיליוני דולרים של הקמת פסי ייצור חדשים ושכלול תהליכי הייצור. דבר זה גרם לכך שהמפעל שוב הצליח. צביקה גרינגולד, מפקד "כוח צביקה" הנודע ממלחמת יום הכיפורים, שרת בעבר כסמנכ"ל הארגון של המפעל. בשנות ה-90 מנכ"ל המפעל היה אריה מרקמן.

בשנות ה-90 המפעל סבל מתחרות קשה מצד יצרני PVC אחרים בעולם ומתנודות במחירי ה-PVC ודבר זה הוביל את המפעל למשבר כלכלי נוסף. בעקבות זאת פיטר המפעל מספר גדול של עובדים, בעיקר מהנדסים ועובדים וותיקים שהוחלפו בעובדים צעירים יותר, שלטענת העובדים הם זולים יותר ופחות מיומנים. הקשיים הכלכליים המשיכו בשנים 2001-2002 עקב ירידת מחירי ה-PVC ועליית מחירי חומרי הגלם.  

בשנות ה-90 המפעל סבל מתחרות קשה מצד יצרני PVC אחרים בעולם ומתנודות במחירי ה-PVC ודבר זה הוביל את המפעל למשבר כלכלי נוסף. בעקבות זאת פיטר המפעל מספר גדול של עובדים, בעיקר מהנדסים ועובדים וותיקים שהוחלפו בעובדים צעירים יותר, שלטענת העובדים הם זולים יותר ופחות מיומנים. הקשיים הכלכליים המשיכו בשנים 2001-2002 עקב ירידת מחירי ה-PVC ועליית מחירי חומרי הגלם.