שינויים

* להוות מקום מפגש לכל אלו שהבינו שדרכי המחשבה והפעולה הנוכחיות לא מסייעות, ואפילו מזיקות בהתמודדות עם בעיות חברתיות שונות - כמו [[זיהום]], [[התמוטטות|איום קיומי סביבתי]], [[דכאון]], אלימות, [[אי שיוויון כלכלי|אי שיוויון]], [[עוני]] וכו'. במקום [[שתי התרבויות|שתי תרבויות]] אנחנו צריכים [[קונסיילנס]] - לבסס את מדעי החברה ואת האידאולוגיות החברתיות על מדע.  

* להוות מקום מפגש לכל אלו שהבינו שדרכי המחשבה והפעולה הנוכחיות לא מסייעות, ואפילו מזיקות בהתמודדות עם בעיות חברתיות שונות - כמו [[זיהום]], [[התמוטטות|איום קיומי סביבתי]], [[דכאון]], אלימות, [[אי שיוויון כלכלי|אי שיוויון]], [[עוני]] וכו'. במקום [[שתי התרבויות|שתי תרבויות]] אנחנו צריכים [[קונסיילנס]] - לבסס את מדעי החברה ואת האידאולוגיות החברתיות על מדע.  

* לתת במה לדיון ביקורתי ב[[כלכלה]], ו[[חקר הכלכלה|בתאוריה כלכליות]] בהקשר הרחב של המונח - זאת אומרת לגעת גם בתחומים כמו סביבה, תרבות, פוליטיקה, חברה וכו'.

* לתת במה לדיון ביקורתי ב[[כלכלה]], ו[[חקר הכלכלה|בתאוריה כלכליות]] בהקשר הרחב של המונח - זאת אומרת לגעת גם בתחומים כמו סביבה, תרבות, פוליטיקה, חברה וכו'.

* לתת כלים לבניה של מושגים ותובנות שיהוו "[[מיתוס|נרטיבים נגדיים]]" לנרטיב [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו- קלאסי]], הן בתחום התאורטי והן בתחום חיי היומיום, התרבות, והפעילות הכלל חברתית.

* לתת כלים לבניה של מושגים ותובנות שיהוו "[[מיתוס|נרטיבים נגדיים]]" לנרטיב [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסי]], הן בתחום התאורטי והן בתחום חיי היומיום, התרבות, והפעילות הכלל חברתית.

|}

|}

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף '''כיום''' בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנויה בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:

ויקיפדיה היא אנציקלופדיה כללית המשתמשת בטכנולוגיה של מדיה-ויקי כדי לאפשר עריכה משותפת ודמוקרטית של הערכים שלה. ויקיפדיה שואפת לתת נקודת מבט נייטרלית, ולהציג נושאים כפי שהדבר משתקף '''כיום''' בקונצנזוס החברתי והאקדמי. גם אקו-ויקי בנויה בטכנולוגיית מדיה-ויקי, אבל יש לה מטרות ואופי מעט שונים:

* '''דגש על קיימות (תכנים)'''- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. [[קיימות|האנושות עלולה להכחד]] וכדי שזה לא יקרה יש צורך בשינויי מוסכמות, שינויים טכנולוגיים ושינויים חברתיים. אין לנו כוונה להיות "נייטרלים" מול האפשרות של הכחדה כזו. לכן אנחנו נותנים דגש לבעיות דעות ופתרונות שמהווים מאמץ אמיתי להתמודד עם בעיה זו.  לכן ייתכנו כאן ערכים שלאו דווקא יהיו "חשובים מספיק" לויקיפדיה. דוגמאות לערכים  הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.  

* '''דגש על קיימות (תכנים)'''- החלק האנציקלופדי של האתר בנוי כאנציקלופדיה לנושאי [[הסביבה הטבעית|סביבה]], חברה, ו[[קיימות]], ולא כאנציקלופדיה כללית. [[קיימות|האנושות עלולה להיכחד]] וכדי שזה לא יקרה יש צורך בשינויי מוסכמות, שינויים טכנולוגיים ושינויים חברתיים. אין לנו כוונה להיות "נייטרלים" מול האפשרות של הכחדה כזו. לכן אנחנו נותנים דגש לבעיות דעות ופתרונות שמהווים מאמץ אמיתי להתמודד עם בעיה זו.  לכן ייתכנו כאן ערכים שלאו דווקא יהיו "חשובים מספיק" לוויקיפדיה. דוגמאות לערכים  הן [[:קטגוריה:סרטי תעודה|סרטי תעודה]] או אפילו מונחים מרכזיים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] או [[ספינת החלל כדור הארץ]]. הדגש על הקיימות מופיע גם במשקל שיש לנושא בתוך ערכים שונים.  

* '''בסיס מדעי עבור מדעי החברה''' - ויקיפדיה מבוססת על הזרם המרכזי באקדמיה (ראו בהמשך), אלא שבזרם זה מדעי החברה מנותקים ממדעי הטבע, דבר המכונה בעיית [[שתי התרבויות]]. היבט זה חמור במיוחד בתחומי [[חקר הכלכלה|הכלכלה]], שבו [[כלכלה נאו קלאסית|הזרם הנאו קלאסי]] עומד בניגוד חריף לידוע לנו מתחומי הפיזיקה, הכימיה ביולוגיה בכלל ו[[אקולוגיה]] בפרט. דוגמה לדבר זה הוא האמונה ב[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] שיכולים להמשך בקצב גידול קבוע למשך דורות, בעוד שהשלכה של דבר זה היא [[גידול מעריכי]] שאינו אפשרי בעולם ובייקום סופיים בשל [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]. דוגמה אחרת היא [[האדם הכלכלי]]. בשנים האחרונות, יש מגמות של בחינה מחדש של הנחות היסוד של מדעי החברה, וכן של חיבורים בין התחומים - [[קונסיילנס]], לדוגמה בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] ובתחומים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] [[פסיכולוגיה אבולוציונית]] ועוד - אנו רוצים לחזק מגמות אלה.  

* '''בסיס מדעי עבור מדעי החברה''' - ויקיפדיה מבוססת על הזרם המרכזי באקדמיה (ראו בהמשך), אלא שבזרם זה מדעי החברה מנותקים ממדעי הטבע, דבר המכונה בעיית [[שתי התרבויות]]. היבט זה חמור במיוחד בתחומי [[חקר הכלכלה|הכלכלה]], שבו [[כלכלה נאו-קלאסית|הזרם הנאו-קלאסי]] עומד בניגוד חריף לידוע לנו מתחומי הפיזיקה, הכימיה ביולוגיה בכלל ו[[אקולוגיה]] בפרט. דוגמה לדבר זה הוא האמונה ב[[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] שיכולים להמשך בקצב גידול קבוע למשך דורות, בעוד שהשלכה של דבר זה היא [[גידול מעריכי]] שאינו אפשרי בעולם ובייקום סופיים בשל [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]]. דוגמה אחרת היא [[האדם הכלכלי]]. בשנים האחרונות, יש מגמות של בחינה מחדש של הנחות היסוד של מדעי החברה, וכן של חיבורים בין התחומים - [[קונסיילנס]], לדוגמה בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] ובתחומים כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]] [[פסיכולוגיה אבולוציונית]] ועוד - אנו רוצים לחזק מגמות אלה.  

* '''הוליזם וקומפקטיות''' - ראייה [[הוליזם|הוליסטית]] פרושה הבנה שהשלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין [[חומרי הדברה]] לבין קשיים ברבייה, בין [[אבולוציה]] או [[סוקצסיה]] לבין התפתחות של ערים, או [[מוסדות חברתיים]]. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.  

* '''הוליזם וקומפקטיות''' - ראייה [[הוליזם|הוליסטית]] פרושה הבנה שהשלם לאו דווקא מתנהג לפי סך חלקיו, היא גם אומרת שיש קשרים רבים בין תחומים שבמבט ראשון נראים רחוקים: בין מזון מהחי לבין מגיפות, בין [[חומרי הדברה]] לבין קשיים ברבייה, בין [[אבולוציה]] או [[סוקצסיה]] לבין התפתחות של ערים, או [[מוסדות חברתיים]]. אנחנו רוצים לסייע להסברים שמתארים קשרים בין החברה, הסביבה והכלכלה. כמו כן אנחנו נותנים מסגרת קומפקטית - שבה קל לראות את הקשרים השונים ושבה תחומים אחרים של החברה האנושית יכוסו בצורה חסרה.  

* '''דגש על ביקורת וקיימות (נקודת מבט)'''- היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה השיח המקובל (לדוגמה [[כלכלה נאו קלאסית]]) מוטה או לא נכון, אתר זה מנסה לתת דגש למידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני. הוא אינו נותן במה שווה לכל מה שאנשים חושבים היום אלא נותן עדיפות לנקודות מבט בהן [[קיימות]], [[צדק חברתי]], ו[[דמוקרטיה]] (וכפועל יוצא מכך -חופש ושיוויון) הם ערכים מרכזיים.  

* '''דגש על ביקורת וקיימות (נקודת מבט)'''- היות וטענתנו המרכזית היא שבתחומי הכלכלה, הסביבה והחברה השיח המקובל (לדוגמה [[כלכלה נאו-קלאסית]]) מוטה או לא נכון, אתר זה מנסה לתת דגש למידע ביקורתי החולק על הקונצנזוס. כלומר, הוא אינו מספק במה אחידה לכל הדעות, אלא מעניק עדיפות לביקורת על השיח ההגמוני. הוא אינו נותן במה שווה לכל מה שאנשים חושבים היום אלא נותן עדיפות לנקודות מבט בהן [[קיימות]], [[צדק חברתי]], ו[[דמוקרטיה]] (וכפועל יוצא מכך -חופש ושיוויון) הם ערכים מרכזיים.  

* '''ניתוח פוליטי של האקדמיה והתקשורת''' אין באקו-ויקי קידוש של השיח האקדמי (במיוחד לא בתחום מדעי-החברה), בגלל היכולת של [[תאגיד|תאגידים]] וממשלות להשפיע על התכנים של שיח זה ובשל [[הפרטת המחקר]]. לדוגמה השיח האקדמי הכלכלי מושפע מאינטרסים של פירמות התורמות לגופי האקדמיה ומתעלם בעקביות מביקורות יסודיות על תכניו - (ראו את הביקורת של [[לואגי זינגלס]] לדגומה. דוגמאות אחרות כוללות השפעות של [[חברות התרופות]] על המחקר הרפואי, השפעות של [[חברות מזון]] על מחקר תזונתי ועוד.  

* '''ניתוח פוליטי של האקדמיה והתקשורת''' אין באקו-ויקי קידוש של השיח האקדמי (במיוחד לא בתחום מדעי-החברה), בגלל היכולת של [[תאגיד|תאגידים]] וממשלות להשפיע על התכנים של שיח זה ובשל [[הפרטת המחקר]]. לדוגמה השיח האקדמי הכלכלי מושפע מאינטרסים של פירמות התורמות לגופי האקדמיה ומתעלם בעקביות מביקורות יסודיות על תכניו - (ראו את הביקורת של [[לואיג'י זינגלס]] לדגומה. דוגמאות אחרות כוללות השפעות של [[חברות התרופות]] על המחקר הרפואי, השפעות של [[חברות מזון]] על מחקר תזונתי ועוד.  

* '''עידוד של דעות חדשות'''- חלק מהמטרה של אקו-ויקי היא לעורר דיון ולהציג דעות וצורות חשיבה חדשות. מסיבה זו באקו-ויקי יש גם [[:קטגוריה:מאמרי דעה|מאמרי דעה]] שאינם נייטרליים. בוויקיפדיה אין מקום לדעה מקורית (ובצדק, לפי הגדרות המטרות של ויקיפדיה), כאן אנחנו מעודדים דעות כאלה.  

* '''עידוד של דעות חדשות'''- חלק מהמטרה של אקו-ויקי היא לעורר דיון ולהציג דעות וצורות חשיבה חדשות. מסיבה זו באקו-ויקי יש גם [[:קטגוריה:מאמרי דעה|מאמרי דעה]] שאינם נייטרליים. בוויקיפדיה אין מקום לדעה מקורית (ובצדק, לפי הגדרות המטרות של ויקיפדיה), כאן אנחנו מעודדים דעות כאלה.  

* '''עידוד של רב שיח''' - עוד מטרה מרכזית של אקו-ויקי היא לעודד את רב שיח על קיימות, סביבה, חברה וכלכלה, מתוך ערכים של קיימות, צדק חברתי ודמוקרטיה. ולכן הגדלת היכולת לקיים דיון מסודר מרובה משתתפים בנושאים חברתיים וסביבתיים היא מטרה חשובה עבור אקו-ויקי. לוויקיפדיה אין מטרה כזו.  

* '''עידוד של רב שיח''' - עוד מטרה מרכזית של אקו-ויקי היא לעודד את רב שיח על קיימות, סביבה, חברה וכלכלה, מתוך ערכים של קיימות, צדק חברתי ודמוקרטיה. ולכן הגדלת היכולת לקיים דיון מסודר מרובה משתתפים בנושאים חברתיים וסביבתיים היא מטרה חשובה עבור אקו-ויקי. לוויקיפדיה אין מטרה כזו.  

* '''עידוד פעילות ושינוי''' - חשוב להבין את העולם, אבל האקו-ויקי הוקם גם מתוך מטרה לתרום לתיקון העולם. מסיבה זו אנחנו מנסים לעודד פעילויות וחלופות למצב הקיים. [[נקיון ידידותי לסביבה]] (שבנוי יותר כמדריך טכני) או ערך [[ספרי אקולוגיה לילדים]] שבנוי כרשימה, אינם מתאימים לאנציקלופדיה. בערך [[תרבות הצריכה]] יש הפניה לחומרי הסברה בנושא. מאותה סיבה, אנחנו מנסים לתת חשיפה (בערכים ובקישורים חיצוניים) לפעילויות של גופים ואנשים שנראות מעניינות (גם אם בוויקיפדיה מישהו יכול להחליט שאין להם חשיבות אנציקלופדית), ולעודד אנשים להצטרף לפעילויות אלה. זה לא נייטרלי.   

* '''עידוד פעילות ושינוי''' - חשוב להבין את העולם, אבל האקו-ויקי הוקם גם מתוך מטרה לתרום לתיקון העולם. מסיבה זו אנחנו מנסים לעודד פעילויות וחלופות למצב הקיים. [[ניקיון ידידותי לסביבה]] (שבנוי יותר כמדריך טכני) או ערך [[ספרי אקולוגיה לילדים]] שבנוי כרשימה, אינם מתאימים לאנציקלופדיה. בערך [[תרבות הצריכה]] יש הפניה לחומרי הסברה בנושא. מאותה סיבה, אנחנו מנסים לתת חשיפה (בערכים ובקישורים חיצוניים) לפעילויות של גופים ואנשים שנראות מעניינות (גם אם בוויקיפדיה מישהו יכול להחליט שאין להם חשיבות אנציקלופדית), ולעודד אנשים להצטרף לפעילויות אלה. זה לא נייטרלי.   

* '''פרוייקטים חברתיים באתר''' - עידוד של פרוייקטים במסגרת האתר. פרוייקטים כמו "[[תקציב שקוף לתל אביב יפו]], או [[פרוייקט זרקור על משפחות ההון]] או [[חוק ההסדרים/2011]]  מתאימים לאקו-ויקי - אבל לא לוויקיפדיה.

* '''פרוייקטים חברתיים באתר''' - עידוד של פרוייקטים במסגרת האתר. פרוייקטים כמו "[[תקציב שקוף לתל אביב יפו]], או [[פרוייקט זרקור על משפחות ההון]] או [[חוק ההסדרים/2011]]  מתאימים לאקו-ויקי - אבל לא לוויקיפדיה.

;בניה משותפת של קורס:

;בניה משותפת של קורס:

מטרתו הראשונית של הוויקי היתה לסייע לכמה אנשים לבנות יחד קורס שעבר במכללה. אפשר לראות את הקורס תחת "פרוייקטים" בעמוד הראשי.  

מטרתו הראשונית של הוויקי הייתה לסייע לכמה אנשים לבנות יחד קורס שעבר במכללה. אפשר לראות את הקורס תחת "פרוייקטים" בעמוד הראשי.  

;בניית מאגר ידע משותף:

;בניית מאגר ידע משותף:

;הוויקי כמקום מחקר:

;הוויקי כמקום מחקר:

אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הוויקי שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו/או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון, ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

אחת התוכניות השאפתניות ביותר שניתן להפיל על הוויקי שלנו, היא להפוך אותו למשהו דומה לתחליף של האקדמיה בזעיר אנפין. האקדמיה היא מוסד פוליטי הנתון ללחצים. חוקרים באקדמיה נמצאים תחת לחץ לפרסם, למצוא חן בעיני עמיתים, תורמים, עורכי ירחונים. יש צורך להתאים את עצמך לזרמי המחשבה הנפוצים ו/או לעסוק במה שאחרים כבר עוסקים כי על זה יש דיון, ועל נושאים אחרים אין. באקדמיה יש "אופנות". חמור מזה "מדע הכלכלה" באקדמיה נמצא כמעט כולו בזרם הנאו-קלאסי. מדעי חברה אחרים סובלים מתופעת הפיצול האקדמי (אם זה כלכלה, אז לנו אסור לדבר על זה), מהשעבוד לתקציבים, הצורך לשאת חן וכו'.

הוויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.

הוויקי, לעומת זאת, מאפשר לכל אחד, ולכל קבוצה לפרסם, להעלות שאלות, לשתף בתשובות, לבנות מאגר של מחקרים מהעבר, בלי תקציבי ענק ובלי משרדים יוקרתיים.

בעקרון, כל הזרמים המערכתיים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם כאלה. העדפה זו, אין משמעה שזרמים שאינם מערכתיים בהכרח לא יהיו כאן, אלא שהם יזכו לייצוג מצומצם. העדפת הזרמים המערכתיים נעשית מהסיבות הבאות:

בעקרון, כל הזרמים המערכתיים יקבלו העדפה על פני זרמים שאינם כאלה. העדפה זו, אין משמעה שזרמים שאינם מערכתיים בהכרח לא יהיו כאן, אלא שהם יזכו לייצוג מצומצם. העדפת הזרמים המערכתיים נעשית מהסיבות הבאות:

*הדיון הלא מערכתי מוביל לדעתנו למבוי סתום. אנחנו דוחים את [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] ואת ה[[אידאולוגיה]] ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ומחפשים פתרונות אחרים. אחת הסיבות המרכזיות לדחיה זו היא שאין דיון רציני בנושא של [[קיימות]] בתוך השיח המרכזי. אין הבנה אמיתית ועמוקה של שורשי המשבר הסביבתי חברתי ושל ההשלכות שלו.  

*הדיון הלא מערכתי מוביל לדעתנו למבוי סתום. אנחנו דוחים את [[כלכלה נאו-קלאסית|התאוריה הנאו-קלאסית]] ואת ה[[אידאולוגיה]] ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ומחפשים פתרונות אחרים. אחת הסיבות המרכזיות לדחיה זו היא שאין דיון רציני בנושא של [[קיימות]] בתוך השיח המרכזי. אין הבנה אמיתית ועמוקה של שורשי המשבר הסביבתי חברתי ושל ההשלכות שלו.  

* ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.  

* ביקורות לא רדיקליות, או דעות הקרובות למרכז מתפרסמות גם בהרבה מקומות אחרים: עיתונים, ספרים, אקדמיה וכו'. אין לה ממש צורך בעוד אכסניה.