שינויים

[[קובץ:Thomas Malthus.jpg|ממוזער|שמאל|דיוקן של תומס מלתוס]]

[[קובץ:Thomas Malthus.jpg|ממוזער|שמאל|דיוקן של תומאס מלתוס]]

'''תומאס רוברט מלתוס''' (באנגלית: '''Thomas Malthus'''; פברואר 1766 – 23 בדצמבר 1834), כומר, דמוגרף אנגלי ו[[כלכלה פוליטית|כלכלן פוליטי]]. בציבור הרחב מלתוס ידוע בעיקר עקב תחזיותיו הקודרות, אשר השפיעו רבות על חוקרי [[מדעי החברה]] בזמנו. למלתוס השפעה חשובה לפיתוח התאוריה הכלכלית, לפיתוח מדע הדמוגרפיה וחקר האוכלוסייה והוא תרם תרומות חשובות גם ל[[כלכלה קלאסית]] ורעיונותיו משפיעים על הסטטיסטיקה הלאומית ועל הביולוגיה עד היום.  

'''תומאס רוברט מלתוס''' (באנגלית: '''Thomas Malthus'''; פברואר 1766 – 23 בדצמבר 1834) היה כומר, דמוגרף אנגלי ו[[כלכלה פוליטית|כלכלן פוליטי]]. בציבור הרחב מלתוס ידוע בעיקר עקב תחזיותיו הקודרות, אשר השפיעו רבות על חוקרי [[מדעי החברה]] בזמנו. למלתוס השפעה חשובה לפיתוח התאוריה הכלכלית, לפיתוח מדע הדמוגרפיה וחקר האוכלוסייה והוא תרם תרומות חשובות גם ל[[כלכלה קלאסית]] ורעיונותיו משפיעים על הסטטיסטיקה הלאומית ועל הביולוגיה עד היום.  

==ביוגרפיה==

==ביוגרפיה==

לתאוריה של מלתוס הייתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.  

לתאוריה של מלתוס הייתה השפעה רבה להתייחסות של [[כלכלה|כלכלנים]] ואנשי ממשל לטיפול באוכלוסייה: בעבר, [[פריון ילודה]] שפירושה מספר רב של ילדים, נחשבה יתרון כלכלי כיוון שהיא הגדילה את מספר העובדים הפוטנציאלים לכלכלה. מלתוס, לעומת זאת, הסתכל על פוריות מנקודת מבט חדשה והצליח לשכנע כלכלנים רבים כי למרות שעובדים רבים מגדילים את הכמות הכוללת של התוצרת הם נוטים להקטין את תוצרת לנפש.  

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו-קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה [[אסון מלתוסיאני]]. בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה "תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה" - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו-קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו מסקנות אלו. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה [[אסון מלתוסיאני]]. בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה "תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה" - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלתוסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. בנוסף, עקב שכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. ירידה זו מיוחסת ל[[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]].  

כלכלנים ציינו כי השפעות שמקורן ב[[שינוי טכנולוגי|התקדמות הטכנולוגית]] מנעו אסון מלתוסיאני - ובמיוחד [[המהפכה הירוקה]], התקדמות בפיתוחים טכנולוגים של חקלאות, ודברים אלה איפשרו את הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. בנוסף, עקב שכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. ירידה זו מיוחסת ל[[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]].  

[[ג'ארד דיימונד]] מתאר בספר בספר [[התמוטטות]] מספר מקרים של מנגנון של "סירות ההצלה המלאות" - מנגנון מורכב יותר מזה של מלתוס ביחס להתמוטטות אוכלוסייה. עם גידול האוכלוסייה יש שימוש במשאבים חדשים (עוד שטחי קרקע) או שיטות חדשות (שיטות השקיה מתוחכמות יותר). דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסייה. הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא. כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר היה להוריד את האוכלוסייה לרמה הקודמת במהירות. הפליטים והרעבים יוצרים מצוקה חברתית נוספת ולחץ גדול יותר על המערכות הקיימות. דבר זה גורם להתמוטטות חברתית ו/או להתמוטטות סביבתית - רעב, מלחמות, מלחמות אזרחים וכו'. הדברים שמתאר דיימונד מכילים לא רק מחסור מוחלט במזון אלא גם היבטים חברתיים נוספים - ייקור המזון, ניהול לא מקיים של משאבי מזון כדי לתת מענה לאוכלוסייה גדלה, חלוקה לא שווה של מזון ולחצים חברתיים שונים.  

[[ג'ארד דיימונד]] מתאר בספר בספר [[התמוטטות]] מספר מקרים של מנגנון של "סירות ההצלה המלאות" - מנגנון מורכב יותר מזה של מלתוס ביחס להתמוטטות אוכלוסייה. עם גידול האוכלוסייה יש שימוש במשאבים חדשים (עוד שטחי קרקע) או שיטות חדשות (שיטות השקיה מתוחכמות יותר). דבר זה מאפשר למנוע התמוטטות בטווח הקצר אבל בדרך כלל גם גורם להמשך גידול של האוכלוסייה. הבעיה היא שלעיתים קרובות המשאבים החדשים או השיטות החדשות לא היו בנות קיימא. כאשר נוצרה בעיה של מחסור במזון לא נותרו משאבים נוספים ואי אפשר היה להוריד את האוכלוסייה לרמה הקודמת במהירות. הפליטים והרעבים יוצרים מצוקה חברתית נוספת ולחץ גדול יותר על המערכות הקיימות. דבר זה גורם להתמוטטות חברתית ו/או להתמוטטות סביבתית - רעב, מלחמות, מלחמות אזרחים וכו'. הדברים שמתאר דיימונד מכילים לא רק מחסור מוחלט במזון אלא גם היבטים חברתיים נוספים - ייקור המזון, ניהול לא מקיים של משאבי מזון כדי לתת מענה לאוכלוסייה גדלה, חלוקה לא שווה של מזון ולחצים חברתיים שונים.  

דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעיית סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] ומקומות נוספים. הוא גם מתאר מקרים מודרניים יותר כמו התפתחות משבר חקלאי וחברתי, מלחמת האזרחים ורצח העם ברואנדה בשנת 1994. מקרה נוסף (שלא מופיע בספר) הוא [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] - שילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בניסיון להתמודד עם גידול האוכלוסייה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.

דיימונד מתאר מקרים מתועדים של התמוטטות עקב שילוב של בעיית סביבה וחברה הקשורים גם לגידול אוכלוסין ו[[תגובת יתר]] ביחס לחקלאות לגבי תרבות [[האנסאזי]], [[בני המאיה]], [[איי הפסחא]], [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]] ומקומות נוספים. הוא גם מתאר מקרים מודרניים יותר כמו התפתחות משבר חקלאי וחברתי, מלחמת האזרחים ורצח העם ברואנדה בשנת 1994. מקרה נוסף (שלא מופיע בספר) הוא [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] - שילוב של גידול אוכלוסין מהיר, ניהול לא מקיים של מים וחקלאות (בניסיון להתמודד עם גידול האוכלוסייה ולייצר גם צמיחה כלכלית), שינויי אקלים מדבור ובצורת, יחד עם עוני, דיקטטורה ושלטון מושחת הובילו להתמוטטות חקלאית, נדידה של מאות אלפי איכרים מאדמתם, רעב של מאות אלפי אנשים ולבסוף גם מהומות שהובילו למלחמת אזרחים.

=== מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות===

=== מלתוס כאחד מאבות זרם הקיימות===