שינויים

'''זיהום נחלים בישראל''' הוא [[זיהום מים|זיהום הנחלים]] שזורמים ב[[מדינת ישראל]]. בישראל יש 12 נחלים הזורמים אל הים התיכון, ועוד 15 נחלים נוספים שזורמים אל הירדן ואל [[אגם הכינרת]]. בנוסף לנחלים אלה יש נחלים קטנים יותר. בעבר זרמו בנחלים אלה מים נקיים וראויים לשתייה.  

'''זיהום נחלים בישראל''' הוא [[זיהום מים|זיהום הנחלים]] שזורמים ב[[מדינת ישראל]]. בישראל יש 12 נחלים הזורמים אל הים התיכון, ועוד 15 נחלים נוספים שזורמים אל הירדן ואל [[אגם הכינרת]]. בנוסף לנחלים אלה יש נחלים קטנים יותר. בעבר זרמו בנחלים אלה מים נקיים וראויים לשתייה.  

[[זיהום מים|זיהום מי הנחלים]] נובע ממקורות של [[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]], [[מי ביוב]] ו[[זיהום חקלאי]] זיהום זה הוחרף עקב בעיות של שאיבת יתר ממעיינות לטובת [[משק המים בישראל|צריכת מים על ידי האדם]], דבר שהקטין את כמות המים השפירים והגדיל את הריכוז של המים המזוהמים. מצב זה של זיהום נחלים נמשך במשך עשרות שנים ללא טיפול והוביל לבעיות של זיהום נרחב, בעיקר בנחלים כמו [[נחל הירקון]], [[נחל הקישון]], [[נחל חדרה]], [[נחל אלכסנדר]], [[נחל הנעמן]] ו[[נחל שורק]], וכן בנחלים הזורמים לירדן.

[[זיהום מים|זיהום מי הנחלים]] נובע ממקורות של [[זיהום תעשייתי|שפכי תעשייה]], [[מי ביוב]] ו[[זיהום חקלאי]] זיהום זה הוחרף עקב בעיות של שאיבת יתר ממעיינות לטובת [[משק המים בישראל|צריכת מים על ידי האדם]], דבר שהקטין את כמות המים השפירים והגדיל את הריכוז של המים המזוהמים. מצב זה של זיהום נחלים נמשך במשך עשרות שנים ללא טיפול והוביל לבעיות של זיהום נרחב, בעיקר בנחלים כמו [[נחל הירקון]], [[נחל הקישון]], [[נחל חדרה]], [[נחל אלכסנדר]], [[נחל הנעמן]] ו[[נחל שורק]], וכן בנחלים הזורמים לירדן.

 

עם השנים החלו טיפולים חלקיים או מלאים בזיהום הנחלים. לדוגמה נחל שורק, נחל ירקון, נחל חדרה וחל קישון שוקמו בצורה חלקית.  

==אירועי זיהום נחלים מרכזיים==

==אירועי זיהום נחלים מרכזיים==

===זיהום נחל חדרה===

===זיהום נחל חדרה===

אורכו של נחל חדרה כ-50 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-600 קמ"ר והוא מנקז את צפון מערב השומרון ושפלת החוף. מקורות המים הטבעיים נתפסו על ידי המתיישבים החקלאים החל משנות ה-20 כתוצאה מכך אין בנחל זרימה טבעית. את מקומם תפסו שפכים מי ניקוז חקלאי, עודפי בריכות דגים, ומי ביוב. הזיהום העיקרי בעבר נגרם משפכים מבקעה-אל גרביה, ג'ת, שפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון וזיהום ממזבלות של העיר חדרה.  

אורכו של נחל חדרה כ-50 ק"מ ושטח אגן ההיקוות שלו הוא כ-600 קמ"ר והוא מנקז את צפון מערב השומרון ושפלת החוף. מקורות המים הטבעיים נתפסו על ידי המתיישבים החקלאים החל משנות ה-20 כתוצאה מכך אין בנחל זרימה טבעית. את מקומם תפסו שפכים מי ניקוז חקלאי, עודפי בריכות דגים, ומי ביוב. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Streams/RehabilitationList/HaderaStream/Pages/default.aspx] הזיהום העיקרי בעבר נגרם משפכים מבקעה-אל גרביה, ג'ת, שפכי המועצה אזורית מנשה וכן שפכים שהגיעו מנחל עירון וזיהום ממזבלות של העיר חדרה.  

בסוף 2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להצלת הנחל במסגרתו דרשה להקים מכוני טיהור שפכים. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, וכנגד המשרד להגנת הסביבה וכנגד משרד השיכון, שלא העבירו כספים להקמת מט"ש. בתום מאבק שערך מספר חודשים, וכלל איסוף חתימות ועריכת מחקרים על מצב הנחל, הכספים הועברו להקמת מכוני טיהור שפעים, לא לפני שצלול איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף. מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011. למרות השיפור במצב, קולחים מהמטש"ים סובלים עדיין ממליחות.

בסוף 2009 הכריזה "צלול" על קמפיין להצלת הנחל במסגרתו דרשה להקים מכוני טיהור שפכים. הקמפיין כוון כנגד ראשי הרשויות באזור, ובראשם ראש עיריית חדרה, חיים אביטן, וכנגד [[המשרד להגנת הסביבה]] וכנגד משרד השיכון, שלא העבירו כספים להקמת מט"ש. בתום מאבק שערך מספר חודשים, וכלל איסוף חתימות ועריכת מחקרים על מצב הנחל, הכספים הועברו להקמת מכוני טיהור שפעים, לא לפני שצלול איימה לעצור את הרחבת הישוב חריש, בשל סירוב משרד השיכון להעביר את הכסף. מט"ש בקה אל גרביה-ג'ת הושלם ב-2010, הקמת מט"ש עירון הושלמה בראשית 2011. למרות השיפור במצב, קולחים מהמטש"ים סובלים עדיין ממליחות.

נכון לסוף 2012 המזהם העיקרי של נחל חדרה הוא [[מפעל נייר חדרה]], המזרים לנחל קולחים מטופלים, בכמות של כחמישה מיליון מ"ק בשנה, ככמות השפכים של עיר בינונית. בראשית 2011 ארעה תקלה במכון הטיהור של המפעל, שגרמה להזרמת שפכים גולמיים לנחל ולפגיעה קשה בו.[http://www.zalul.org.il/?page_id=374]

נכון לסוף 2012 המזהם העיקרי של נחל חדרה הוא [[מפעל נייר חדרה]], המזרים לנחל קולחים מטופלים, בכמות של כחמישה מיליון מ"ק בשנה, ככמות השפכים של עיר בינונית. בראשית 2011 ארעה תקלה במכון הטיהור של המפעל, שגרמה להזרמת שפכים גולמיים לנחל ולפגיעה קשה בו.[http://www.zalul.org.il/?page_id=374] בשנת 2014 [[המשרד להגנת הסביבה]] הגיש כתב אישום נגד מפעל נייר חדרה על הזרמת חומרים מזהמים לנחל חדרה. יחד עם החברה נאשמים בעלי תפקידים בה, בהם מנהל חטיבת הפיתוח והתשתיות וסמנכ"ל התפעול גדעון ליברמן, בשל הזרמת שפכים לנחל בשנת 2010. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4543128,00.html]

בשנת 2014 [[המשרד להגנת הסביבה]] הגיש כתב אישום נגד מפעל נייר חדרה על הזרמת חומרים מזהמים לנחל חדרה. יחד עם החברה נאשמים בעלי תפקידים בה, בהם מנהל חטיבת הפיתוח והתשתיות וסמנכ"ל התפעול גדעון ליברמן, בשל הזרמת שפכים לנחל בשנת 2010. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4543128,00.html]

כיום פועלת בשפכו של הנחל תחנת שיקום וטיהור מי הנחל. הקטע המערבי של נחל חדרה (בין כביש החוף לים) שוקם על ידי קק"ל וחברת החשמל. הוקמה מנהלת פיתוח לפארק ברשות קק"ל, ובה שותפים גם חברת החשמל, עיריית חדרה, המשרד לאיכות הסביבה והרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים. עבודות שיקום כללו הנחת צינור המזרים את המים החמים מתחת לתחנת הכוח אל הנחל. מים אלה נשאבים מן הים ונפלטים חזרה אל הנחל נקיים ובטמפרטורה של כ- 24 מעלות בחורף וכ- 37 מעלות בקיץ. על הגדה הצפונית נוצרה סוללה בגובה של 17 מטרים מאפר פחם של תחנת הכוח. סוללה זו כוסתה בעפר, ויריעות קוקוס וניטעו בה עצים ושיחים, המייצבים אותה ומונעים את סחיפתה. הגדה הדרומית של הנחל יוצבה באבנים ובבטון והפכה לטיילת.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = קק"ל|כתובת = http://www.kkl.org.il/forestsearch/hadera_stream.aspx|כותרת = נחל חדרה}}}} גשר מיתרים המשמש להולכי רגל ורוכבי אופניים נחנך בפארק ב-2014 ומקשר בין גדות הנחל.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = שירן שהרבני|כתובת = http://www.magazin.org.il/inner.asp?page=179630|כותרת = נחנך הגשר בפארק נחל חדרה}}}} במעלה הנחל קיימת תכנית שלדית לשיקום הנחל. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Streams/RehabilitationList/HaderaStream/Pages/default.aspx]

===זיהום בנחל הירקון===

===זיהום בנחל הירקון===

מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דוחות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עירית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל רשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצויין. <ref name="haaretz2001"/>

מבדיקה שבוצעה בשנת 2001, על ידי עיתון "הארץ", נתברר שמי הירקון נשארו מזוהמים מאד וכללו חומרים [[חומר הדברה]] מסוג אטרזין, ומזהמים אורגניים בכמויות מסוכנות. הארץ תעד גם מקרים נקודתיים של זיהומים ותקלות של הזרמת ביוב, דלק וזיהום תעשייתי אל הנחל, על פי דו"ח של מועצת רשות נחל הירקון. דוחות של משרד הבריאות מצאו בנחל פסולת רפואית מסוכנת, פנולים (חומרים מסרטנים) וכן זיהום בקולי צואתי כתוצאה מהזרמת ביוב. עקב התרעות של משרד הבריאות אסרה עירית תל אביב את השייט בירקון, בעוד מנכ"ל רשות נחל הירקון טען כי מצב הנחל מצויין. <ref name="haaretz2001"/>

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

לאחר שנת 2001, החלו בפעולות טיהור וניקוי של הירקון, בין היתר על ידי בניית מכוני טיהור שפכים לאיזור כפר סבא, רמת השרון ורשויות נוספות וכן הכנת אגנים ירוקים לטיהור נוסף של שפכים ביולוגים, וניקוי הבוצה מקרקעית הנחל. בשנת 2012 מצב בעלי החיים בנחל השתפר עד כדי כך שלא נדרשה פעולה של ריסוס נגד יתושים בחומרי הדברה שהיתה נהוגה במשך שנים רבות. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/366/722.html]

במשך השנים עד להקמת מכון הטיהור, הייתה בנחל זרימה קבועה של מי ביוב ושפכים מיישובים באזור ירושלים, כמו גם יישובים בחלקו התחתון כדוגמת: בית שמש, נס ציונה, רחובות, ויבנה. הנחל הזדהם, ואזורים שונים בו הפכו מקור ללכלוך וריחות רעים. בשנים האחרונות, לאחר לחץ ציבורי מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]], נעשו בנחל שורק עבודות ניקוי וטיהור, והוקמו מתקני טיהור שפכים במעלה הנחל.

במשך השנים עד להקמת מכון הטיהור, הייתה בנחל זרימה קבועה של מי ביוב ושפכים מיישובים באזור ירושלים, כמו גם יישובים בחלקו התחתון כדוגמת: בית שמש, נס ציונה, רחובות, ויבנה. הנחל הזדהם, ואזורים שונים בו הפכו מקור ללכלוך וריחות רעים. בשנים האחרונות, לאחר לחץ ציבורי מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]], נעשו בנחל שורק עבודות ניקוי וטיהור, והוקמו מתקני טיהור שפכים במעלה הנחל.

בהתאם לטבלת דרוג הנחלים המזוהמים של המשרד להגנת הסביבה משנת 2006, איכות מי הנחל היא בינונית. גורמי הזיהום העיקריים הם מט"ש ירושלים, מט"ש יבנה, מט"ש שפד"ן.[http://www.teva.org.il/?CategoryID=892&ArticleID=3866]

בהתאם לטבלת דרוג הנחלים המזוהמים של המשרד להגנת הסביבה משנת 2006, איכות מי הנחל היא בינונית. גורמי הזיהום העיקריים הם מט"ש ירושלים, מט"ש יבנה, מט"ש שפד"ן.[http://www.teva.org.il/?CategoryID=892&ArticleID=3866] לאחר מכן שוקם חלקו התתחתון של הנחל שהיה בעבר מפגע ריח ובריאות משמעותי. כיום ניתן לטייל בקרבת הנחל ושוקמה בו הצמחייה והחי. תכנית אב לשיקום הנחל נמצאת בתהליך אישור סטטוטורי. בוצעה עבודה ראשונה של שיקום שפך הנחל ופותח אי הצבים. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Streams/RehabilitationList/Pages/SorekStream.aspx]

==זיהום במתכות כבדות==

==זיהום במתכות כבדות==