שינויים

===זיהום הירקון ממפעל סנו===

===זיהום הירקון ממפעל סנו===

ב-10 בנובמבר 2008 התרחשה שריפה שפרצה במפעל לריהוט משרדי באזור תעשייה נווה נאמן בהוד השרון. השריפה התפשטה אל מפעל [[חברת סנו]], וכתתוצאה מכך הוזרמה כמות גדולה של [[סבון]] אל הנחל. הזרמה זו גרמה לזיהום קשה, קצף וריחות כלור חריפים בנחל, שגרמו למותם של דגים במשקל 100 טון ולהכחדה של החי בקטע נחל של כ-20 ק"מ מתוך נחל שאורכו 27.5 ק"מ. [http://yarqon.org.il/he/content/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9F]. דבר זה הציק למתכנת בני דאון, והוביל אותו להתחיל את הפיתוח של מיזם [[כנסת פתוחה]]. [http://yeda.us/daonb]

ב-10 בנובמבר 2008 התרחשה שריפה שפרצה במפעל לריהוט משרדי באזור תעשייה נווה נאמן בהוד השרון. השריפה התפשטה אל מפעל [[חברת סנו]], וכתוצאה מכך הוזרמה כמות גדולה של [[סבון]] אל הנחל. הזרמה זו גרמה לזיהום קשה, קצף וריחות כלור חריפים בנחל, שגרמו למותם של דגים במשקל 100 טון ולהכחדה של החי בקטע נחל של כ-20 ק"מ מתוך נחל שאורכו 27.5 ק"מ. [http://yarqon.org.il/he/content/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2-%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%93%D7%98%D7%A8%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%97%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%A7%D7%95%D7%9F]. דבר זה הציק למתכנת בני דאון, והוביל אותו להתחיל את הפיתוח של מיזם [[כנסת פתוחה]]. [http://yeda.us/daonb]

===תביעת חיילי השייטת נגד מזהמי הקישון===

===תביעת חיילי השייטת נגד מזהמי הקישון===

===זיהום בנחל הירקון===

===זיהום בנחל הירקון===

בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך הדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל המיושב ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.

בשנות ה-60 שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי תל אביב ודרום הארץ. כתוצאה מכך התדרדרה ספיקתו של הנחל עד כדי 500 מטר קוב בשעה ולעתים נעצרה הזרימה כליל כך שאפיק הנחל החל להיסתם ולהפוך למפגע תברואתי. במקביל התחוללה תנופת בניה סביב הירקון והוא הפך לנחל המיושב ביותר בישראל. כתוצאה מכך הופנתה כל פסולת הבניין, השפכים העירוניים, והפסולת התעשייתית של היישובים השונים אל הירקון שאיבד מצורתו ועוצמתו. בשנות ה-70 וה-80 הפך הירקון לנחל ביוב שהכיל חומרים רעילים, יתושים, עצמות בעלי חיים, שלדי מכוניות. הפגנת תושבים גדולה נערכה בשנת 1977 באתר שבע טחנות. בשנות השמונים אף הועלתה הצעה להפוך את הנחל לתעלת ביוב ירקון.

עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 '''רשות נחל הירקון''', המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.

עקב הקשיים שנבעו מכך ש-22 יישובים קשורים אל הנחל בצורה זו או אחרת, הוקמה בשנת 1988 '''רשות נחל הירקון''', המאגדת בתוכה אנשי שלטון מקומי מן היישובים שלאורך הירקון, אנשי סביבה וטבע, ואנשים בעלי ידע טכני בשיקום נחלים. מטרתם הייתה להפסיק בהדרגה את הזרמת השפכים לירקון, לנקות ולשקם חלקים ממנו, ולהשיב לו חלק מערכי הטבע וההיסטוריה שהיו בו. במשך שנתיים נוקה הנחל, ובשנת 1992 הסתיימו עבודות השיקום, חורף גשום במיוחד השלים את המלאכה והזרים כמויות עצומות של מים לנחל שלא נראו זה 50 שנה ונגרמו הצפות למספר שכונות.

במשך השנים עד להקמת מכון הטיהור, הייתה בנחל זרימה קבועה של מי ביוב ושפכים מיישובים באזור ירושלים, כמו גם יישובים בחלקו התחתון כדוגמת: בית שמש, נס ציונה, רחובות, ויבנה. הנחל הזדהם, ואזורים שונים בו הפכו מקור ללכלוך וריחות רעים. בשנים האחרונות, לאחר לחץ ציבורי מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]], נעשו בנחל שורק עבודות ניקוי וטיהור, והוקמו מתקני טיהור שפכים במעלה הנחל.

במשך השנים עד להקמת מכון הטיהור, הייתה בנחל זרימה קבועה של מי ביוב ושפכים מיישובים באזור ירושלים, כמו גם יישובים בחלקו התחתון כדוגמת: בית שמש, נס ציונה, רחובות, ויבנה. הנחל הזדהם, ואזורים שונים בו הפכו מקור ללכלוך וריחות רעים. בשנים האחרונות, לאחר לחץ ציבורי מצד [[סביבתנות|ארגוני סביבה]], נעשו בנחל שורק עבודות ניקוי וטיהור, והוקמו מתקני טיהור שפכים במעלה הנחל.

בהתאם לטבלת דרוג הנחלים המזוהמים של המשרד להגנת הסביבה משנת 2006, איכות מי הנחל היא בינונית. גורמי הזיהום העיקריים הם מט"ש ירושלים, מט"ש יבנה, מט"ש שפד"ן.[http://www.teva.org.il/?CategoryID=892&ArticleID=3866] לאחר מכן שוקם חלקו התתחתון של הנחל שהיה בעבר מפגע ריח ובריאות משמעותי. כיום ניתן לטייל בקרבת הנחל ושוקמה בו הצמחייה והחי. תכנית אב לשיקום הנחל נמצאת בתהליך אישור סטטוטורי. בוצעה עבודה ראשונה של שיקום שפך הנחל ופותח אי הצבים. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Streams/RehabilitationList/Pages/SorekStream.aspx]

בהתאם לטבלת דרוג הנחלים המזוהמים של המשרד להגנת הסביבה משנת 2006, איכות מי הנחל היא בינונית. גורמי הזיהום העיקריים הם מט"ש ירושלים, מט"ש יבנה, מט"ש שפד"ן.[http://www.teva.org.il/?CategoryID=892&ArticleID=3866] לאחר מכן שוקם חלקו התחתון של הנחל שהיה בעבר מפגע ריח ובריאות משמעותי. כיום ניתן לטייל בקרבת הנחל ושוקמה בו הצמחייה והחי. תכנית אב לשיקום הנחל נמצאת בתהליך אישור סטטוטורי. בוצעה עבודה ראשונה של שיקום שפך הנחל ופותח אי הצבים. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Streams/RehabilitationList/Pages/SorekStream.aspx]

==זיהום במתכות כבדות==

==זיהום במתכות כבדות==

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים.  

* פגיעה בתיירות ובנופש לאורך הנחלים, ופגיעה באיכות החיים של נופשים ושל דיירים הנמצאים בסמוך. פגיעה נוספת נגרמת על ידי מניעת נופש מקומי ושימוש ב[[רכב פרטי]] כדי לנפוש במקומות רחוקים.  

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].   

* [[זיהום ים]] בסופו של דבר החומרים הרעילים נשטפים לים ושם גורמים לבעיות אקולוגיות שונות. וזיהום זה עלול לחזור גם אל בני האדם על ידי זיהום במזון ופגיעה ב[[דייג]].   

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* [[זיהום במזון]] - בישראל יש פליטה של חומרים שמסוגלים [[הגברה ביולוגית|להצטבר במעלה מארג המזון]] כמו [[מתכות כבדות]] או [[דיוקסינים]] שיכולים להגיע גם לדגים ומשם למזון. לפי המכון לחקר ימים ואגמים, מאז סוף שנות ה-80 חלה ירידה ניכרת ברמות ה[[כספית]] אצל דגים ורכיכות במפרץ חיפה. עם זאת, החל בשנת 2004 נמצאות רמות הכספית אצל דגים מהמפרץ במגמת עלייה. הגורם לכך עדיין לא התברר. בשנת 2009 נמצאה חריגה מהקו המנחה של שירות המזון הארצי (או מתקנים מקובלים במדינות אחרות) לריכוז כספית, בכ-10% מהדגים החופיים במפרץ חיפה.<ref name="hyal2009">ברק חרות ואחרים, [http://www.ocean.org.il/heb/_documents/report2009.pdf איכות מימי החופים בישראל בים התיכון בשנת 2009], חקר ימים ואגמים לישראל, 2010</ref> בשנת 2012 נתון זה עלה ל-19% מהדגים.[http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]. כבר בשנת 2009 המליץ המכון לבחון את האפשרות להגבלה זמנית של דייג/שיווק דגים חופיים מצפון מפרץ חיפה, בגלל רמות חריגות של כספית, אבל דבר זה לא נעשה, והמלצה זו חזרה והופיעה גם בשנת 2012. המכון המליץ גם על שינוים בתקנים ובחקיקה לשם הקטנת הסיכון לזיהום בדגים בכספית. [http://www.ocean.org.il/Heb/_documents/report2012.pdf]

* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.

* פגיעה בחופים במקום השפך של הנחל המזוהם - הן בקהל המתרחצים והן במערכות אקולוגיות חופיות.

* [[המאבק על החופים במדינת ישראל]]

* [[המאבק על החופים במדינת ישראל]]

* [[אסון אשלים]]

* [[אסון אשלים]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{זיהום}}

{{זיהום}}

[[קטגוריה:זיהום מים]]

[[קטגוריה:זיהום מים]]