שינויים

[[השפעות ההתחממות העולמית]] הם רבות והרסנית. הם כוללות [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|המסת קרחונים ושלגים]], [[השפעת ההתחממות העולמית על החקלאות|פגיעה בחקלאות]], יותר [[השפעת שינויי האקלים על סופות|אירועי מזג אוויר קיצוני כמו הוריקנים]], [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|גלי חום]], [[עליית מפלס פני הים]], [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור| התגברות הבצורות ומדבור]], פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}. לדוגמה, [[ישראל ושינוי אקלים|בישראל נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום]] ודבר זה השפיע ככל הנראה על [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל|משק המים]] ועל העוצמה של [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בין השנים [[1990]] ו-[[2100]] הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [http://www.sciencemag.org/cgi/reprint/309/5731/100.pdf]. התחממות זו צפויה להגביר משמעותית את ההשפעות של שינויי אקלים, כך שזה יכול להגיע ל[[הכחדה המונית| הכחדה המונית]]. רבים חושבים שזו הבעיה מספר 1 של האנושות כעת{{הערה|Campaign against Climate Change [https://www.campaigncc.org/climate_threat An Introduction to the Climate Threat]}}.

[[השפעות ההתחממות העולמית]] הם רבות והרסנית. הם כוללות [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|המסת קרחונים ושלגים]], [[השפעת ההתחממות העולמית על החקלאות|פגיעה בחקלאות]], יותר [[השפעת שינויי האקלים על סופות|אירועי מזג אוויר קיצוני כמו הוריקנים]], [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|גלי חום]], [[עליית מפלס פני הים]], [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור| התגברות הבצורות ומדבור]], פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}. לדוגמה, [[ישראל ושינוי אקלים|בישראל נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום]] ודבר זה השפיע ככל הנראה על [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל|משק המים]] ועל העוצמה של [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בין השנים [[1990]] ו-[[2100]] הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [http://www.sciencemag.org/cgi/reprint/309/5731/100.pdf]. התחממות זו צפויה להגביר משמעותית את ההשפעות של שינויי אקלים, כך שזה יכול להגיע ל[[הכחדה המונית| הכחדה המונית]]. רבים חושבים שזו הבעיה מספר 1 של האנושות כעת{{הערה|Campaign against Climate Change [https://www.campaigncc.org/climate_threat An Introduction to the Climate Threat]}}.

[[פתרונות למשבר האקלים|הפתרונות למשבר האקלים]] מתמקדים בעיקר ב 3 דרכי פעולה: [[אופטימיזם טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב|הפחתת צריכה]]. הקושי להתמודד עם התחממות עולמית נחשב לבעיה של [[מוצר ציבורי]] וכן למקרה מייצג של [[בעיה נבזית]]. הפעילויות כוללות מעבר [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], [[יער|הגנה על יערות וייעור]], [[התייעלות אנרגטית]] ועוד. הגוף הבין לאומי המרכזי העוסק בנושא הוא [http://unfccc.int/2860.php  United Nations Framework Convention on Climate Change], חלק מארגון האומות המאוחדות. החלק של הגוף הזה אשר עוסק במדע האקלים נקרא [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]]. קיים הסכם בין לאומי למאבק בשינויי האקלים - [[הסכם פריז]]. מטרתו היא להגביל את ההתחממות למשמעותית פחות מ 2 מעלות מעל לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית, ורצוי גם לפחות מ 1.5 מעלות. לפי דעתם של מדעני האקלים, זה יספיק כדי למנוע אסון. כדי שהמטרות יושגו, פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת עד 2020 ולהמשיך לרדת קבוע{{הערה|Christiana Figueres, Hans Joachim Schellnhuber, Gail Whiteman, Johan Rockström, Anthony Hobley& Stefan Rahmstorf [https://www.nature.com/news/three-years-to-safeguard-our-climate-1.22201 Three years to safeguard our climate] 28.06.2017,  Nature}}.  

[[פתרונות למשבר האקלים|הפתרונות למשבר האקלים]] מתמקדים בעיקר ב 3 דרכי פעולה: [[אופטימיזם טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב|הפחתת צריכה]]. הקושי להתמודד עם התחממות עולמית נחשב לבעיה של [[מוצר ציבורי]] וכן למקרה מייצג של [[בעיה נבזית]]. הפעילויות כוללות מעבר [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], [[יער|הגנה על יערות וייעור]], [[התייעלות אנרגטית]] ועוד. הגוף הבין לאומי המרכזי העוסק בנושא הוא [http://unfccc.int/2860.php  United Nations Framework Convention on Climate Change], חלק מארגון האומות המאוחדות. החלק של הגוף הזה אשר עוסק במדע האקלים נקרא [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]]. קיים הסכם בין לאומי למאבק בשינויי האקלים - [[הסכם פריז]]. מטרתו היא להגביל את ההתחממות למשמעותית פחות מ-2 מעלות מעל לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית, ורצוי גם לפחות מ 1.5 מעלות. לפי דעתם של מדעני האקלים, זה יספיק כדי למנוע אסון. כדי שהמטרות יושגו, פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת עד 2020 ולהמשיך לרדת קבוע{{הערה|Christiana Figueres, Hans Joachim Schellnhuber, Gail Whiteman, Johan Rockström, Anthony Hobley& Stefan Rahmstorf [https://www.nature.com/news/three-years-to-safeguard-our-climate-1.22201 Three years to safeguard our climate] 28.06.2017,  Nature}}.  

עד עכשיו, בעקבות פעילויות שונות לעצירת שינויי האקלים, האנושות הצליחה לגרום לכך שבמשך 3 השנים 2014, 2015, 2016, פליטות ה[[פחמן-דו-חמצני]] לא עלו ולא ירדו, כלומר נשארו בערך באותה הרמה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/world-has-three-years-left-to-stop-dangerous-climate-change-warn-experts World has three years left to stop dangerous climate change, warn experts] 28.06.2017, גארדיאן}}. נעשים מאמצים גדולים לגרום לכך שהפליטות יתחילו לרדת על ידי ארגונים וממשלות שונות.  

עד עכשיו, בעקבות פעילויות שונות לעצירת שינויי האקלים, האנושות הצליחה לגרום לכך שבמשך 3 השנים 2014, 2015, 2016, פליטות ה[[פחמן-דו-חמצני]] לא עלו ולא ירדו, כלומר נשארו בערך באותה הרמה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/world-has-three-years-left-to-stop-dangerous-climate-change-warn-experts World has three years left to stop dangerous climate change, warn experts] 28.06.2017, גארדיאן}}. נעשים מאמצים גדולים לגרום לכך שהפליטות יתחילו לרדת על ידי ארגונים וממשלות שונות.  

[[תמונה:Image-20150216-18478-1ud9tvm.jpg|left|thumb|250px|כאשר הקרח בארקטיקה נמס זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם דרומית יותר נחלש. אז אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם צפונה. בנוסף בגלל שהזרם נע ממערב למזרח תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה מימין אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומשמאל אחרי המסת הקרח והשלג.]]

[[תמונה:Image-20150216-18478-1ud9tvm.jpg|left|thumb|250px|כאשר הקרח בארקטיקה נמס זרם הסילון המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה והאוויר החם דרומית יותר נחלש. אז אוויר קר יכול לחדור דרומה ואוויר חם צפונה. בנוסף בגלל שהזרם נע ממערב למזרח תנועת מערכות מזג אוויר בחצי הכדור הצפוני ממערב למזרח נחלשת ומאטה. בתמונה מימין אנו רואים את מצב זרם הסילון הארקטי במצב נורמלי ומשמאל אחרי המסת הקרח והשלג.]]

'''המסת הקרחונים באנטארקטיקה וגרינלנד''' אם שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר הרי שגרינלנד ואנטארקטיקה כמעט כל השטח מכובה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד קבוע שלג וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא כה גדולה שהים אליו מגיעים המים עולה. המסת הקרח באזורים האלה היא אחד מ 2 הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]]. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות(כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם).

'''המסת הקרחונים באנטארקטיקה וגרינלנד''' אם שכבת הקרח בים מסביב לקוטב הצפוני לא עולה על 2-3 מטר הרי שגרינלנד ואנטארקטיקה כמעט כל השטח מכובה בקרח בעובי של כמה קילומטרים. במקומות האלה יורד קבוע שלג וכאשר מצטבר הרבה שלג, השכבות התחתונות נהפכות לקרח בגלל הלחץ שמפעילות עליהן השכבות העליונות. כך הצטברו כמויות אדירות של קרח. לכן כמות הקרח המומס בהם בגלל שינויי האקלים היא כה גדולה שהים אליו מגיעים המים עולה. המסת הקרח באזורים האלה היא אחד מ-2 הגורמים העיקריים ל[[עליית מפלס פני הים]]. הגורם השני הוא הרחבת נפח המים בגלל ההתחממות(כל חומר מתרחב כאשר הוא מתחמם).

'''המסת הקרחונים בהרים'''. רוב הקרחונים בהרים נמסים בגלל שינויי האקלים. כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}}  {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)

'''המסת הקרחונים בהרים'''. רוב הקרחונים בהרים נמסים בגלל שינויי האקלים. כאשר מדברים על המסת קרחונים בהרים, לדוגמה בהימליה, הפגיעה העיקרית היא באספקת מים מתוקים. הקרחונים האלה מספקים מי שתייה לנהרות אשר משקים חלק גדול מאוכלוסיית כדור ארץ כמו גם יערות, שדות וכדומה. לדוגמה קרחוני ההימליה משרתים כ-1.5 מיליארד איש. המסת הקרחונים תפגע באספקת המים אם כי לשינויים במשקעים ועלייה בצריכת המים יכולה להיות השפעה גדולה יותר{{הערה|The National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine [http://dels.nas.edu/Report/Himalayan-Glaciers-Climate-Change-Water-Resources/13449 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)] 2012}}  {{הערה|National Research Council; Division on Earth and Life Studies; Division of Behavioral and Social Sciences and Education; Board on Atmospheric Studies and Climate; Water Science and Technology Board; Committee on Population; Committee on Himalayan Glaciers, Hydrology, Climate Change, and Implications for Water Security [https://www.nap.edu/read/13449/chapter/7 Himalayan Glaciers: Climate Change, Water Resources, and Water Security (2012)

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה באחרונה כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [http://www.ens-newswire.com/ens/dec2005/2005-12-07-01.asp], למרות ש"אין דרך להוכיח ש[הוריקן מסוים] היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [http://www.realclimate.org/index.php?p=181]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה באחרונה כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [http://www.ens-newswire.com/ens/dec2005/2005-12-07-01.asp], למרות ש"אין דרך להוכיח ש[הוריקן מסוים] היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [http://www.realclimate.org/index.php?p=181]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

יש לציין שנכון לשנת 2017 שינויי אקלים אנטרופוגניים מסוגלים אפילו לעצור את הצמיחה הכלכלית לכמה חודשים. כך, לדוגמה, ב-2017 בארצות הברית הייתה עונת הוריקנים חזקה במיוחד: בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות 2 הוריקנים בדרגה 4 הכו בה במהלך עונה אחת ונשברו שאיים נוספים. על פי הערכות המדענים כנראה ששינויי אקלים אנטרופוגניים גרמו לה להיעשות לכה הרסנית. הסוכנות למזג האוויר AccuWeather מעריכה שהנזק הכולל מ 2 ההוריקנים יסתכם ב 290 מיליארד דולר(1.011 טריליון שקל) מה שיבטל את הצמיחה הכלכלית בארצות הברית מאמצע אוגוסט ועד לסוף הרבעון השלישי, כלומר עד תחילת אוקטובר. בספטמבר 2017 בפעם הראשונה ב 6 שנים נרשמה ירידה בתעסוקה בארצות הברית כלומר לחודש אחד הכלכלה הצטמקה{{הערה|Reuters [http://nypost.com/2017/10/06/us-economy-lost-33000-jobs-in-september-as-hurricanes-hit-hiring/ Economy posts first job loss in six years as hurricanes hit hiring] 06.10.2017, New York Post}}. אפשר להסתכל על התופעה הזו במידה מסוימת כ[[גבולות לצמיחה|גבול לצמיחה]]-ככל שהכלכלה תצמח עם היא תישאר תלויה בדלקים פוסיליים, יהיו יותר פליטות ואז יותר הוריקנים שיעצרו את צמיחתה ואפילו יצמצמו את הכלכלה. כמובן שבינתיים ההשפעה הייתה קטנה יחסית, רק לכמה חודשים. אבל בהמשך, עם התמונה לא תשתנה, שינויי האקלים יתגברו וכך גם ההשפעות. נשאלת השאלה, האם באמת כדאי לכל מיני גופים וממשלות לתמוך ב[[הכחשת אקלים]], אם שינויי האקלים יכולים לבטל את הצמיחה הכלכלית לזמן יחסית ממושך כבר עכשיו. סביר להניח, שבעתיד לאחר ששינויי האקלים יתחזקו עוד, הם יוכלו גם לגרום להצטמקות הכלכלה{{הערה|AccuWeather [https://www.accuweather.com/en/weather-news/accuweather-predicts-economic-cost-of-harvey-irma-to-be-290-billion/70002686 AccuWeather predicts economic cost of Harvey, Irma to be $290 billion] 11.09.2017}}.

יש לציין שנכון לשנת 2017 שינויי אקלים אנטרופוגניים מסוגלים אפילו לעצור את הצמיחה הכלכלית לכמה חודשים. כך, לדוגמה, ב-2017 בארצות הברית הייתה עונת הוריקנים חזקה במיוחד: בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות 2 הוריקנים בדרגה 4 הכו בה במהלך עונה אחת ונשברו שאיים נוספים. על פי הערכות המדענים כנראה ששינויי אקלים אנטרופוגניים גרמו לה להיעשות לכה הרסנית. הסוכנות למזג האוויר AccuWeather מעריכה שהנזק הכולל מ-2 ההוריקנים יסתכם ב 290 מיליארד דולר(1.011 טריליון שקל) מה שיבטל את הצמיחה הכלכלית בארצות הברית מאמצע אוגוסט ועד לסוף הרבעון השלישי, כלומר עד תחילת אוקטובר. בספטמבר 2017 בפעם הראשונה ב 6 שנים נרשמה ירידה בתעסוקה בארצות הברית כלומר לחודש אחד הכלכלה הצטמקה{{הערה|Reuters [http://nypost.com/2017/10/06/us-economy-lost-33000-jobs-in-september-as-hurricanes-hit-hiring/ Economy posts first job loss in six years as hurricanes hit hiring] 06.10.2017, New York Post}}. אפשר להסתכל על התופעה הזו במידה מסוימת כ[[גבולות לצמיחה|גבול לצמיחה]]-ככל שהכלכלה תצמח עם היא תישאר תלויה בדלקים פוסיליים, יהיו יותר פליטות ואז יותר הוריקנים שיעצרו את צמיחתה ואפילו יצמצמו את הכלכלה. כמובן שבינתיים ההשפעה הייתה קטנה יחסית, רק לכמה חודשים. אבל בהמשך, עם התמונה לא תשתנה, שינויי האקלים יתגברו וכך גם ההשפעות. נשאלת השאלה, האם באמת כדאי לכל מיני גופים וממשלות לתמוך ב[[הכחשת אקלים]], אם שינויי האקלים יכולים לבטל את הצמיחה הכלכלית לזמן יחסית ממושך כבר עכשיו. סביר להניח, שבעתיד לאחר ששינויי האקלים יתחזקו עוד, הם יוכלו גם לגרום להצטמקות הכלכלה{{הערה|AccuWeather [https://www.accuweather.com/en/weather-news/accuweather-predicts-economic-cost-of-harvey-irma-to-be-290-billion/70002686 AccuWeather predicts economic cost of Harvey, Irma to be $290 billion] 11.09.2017}}.

=== שינויי אקלים ומלחמות ===

=== שינויי אקלים ומלחמות ===