שינויים

התחממות עולמית (הצגת מקור)

גרסה מ־16:44, 20 ביולי 2019

הוסרו 5 בתים , 16:44, 20 ביולי 2019

מ

אין תקציר עריכה

שורה 7: שורה 7:

[[השפעות ההתחממות העולמית]] הם רבות והרסנית. הם כוללות [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|המסת קרחונים ושלגים]], [[השפעת ההתחממות העולמית על החקלאות|פגיעה בחקלאות]], יותר [[השפעת שינויי האקלים על סופות|אירועי מזג אוויר קיצוני כמו הוריקנים]], [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|גלי חום]], [[עליית מפלס פני הים]], [[השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור| התגברות הבצורות ומדבור]], פגיעה במערכות אקולוגיות ועוד{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}. לדוגמה, [[ישראל ושינוי אקלים|בישראל נרשמו שיאים היסטוריים של יובש וחום]] ודבר זה השפיע ככל הנראה על [[השפעת שינויי האקלים על משק המים בישראל|משק המים]] ועל העוצמה של [[התחממות עולמית ושריפות יער|שריפות יער]]. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בין השנים [[1990]] ו-[[2100]] הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [http://www.sciencemag.org/cgi/reprint/309/5731/100.pdf]. התחממות זו צפויה להגביר משמעותית את ההשפעות של שינויי אקלים, כך שזה יכול להגיע ל[[הכחדה המונית| הכחדה המונית]]. רבים חושבים שזו הבעיה מספר 1 של האנושות כעת{{הערה|Campaign against Climate Change [https://www.campaigncc.org/climate_threat An Introduction to the Climate Threat]}}.

−

[[פתרונות למשבר האקלים|הפתרונות למשבר האקלים]] מתמקדים בעיקר ב 3 דרכי פעולה: [[אופטימיזם טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב|הפחתת צריכה]]. הקושי להתמודד עם התחממות עולמית נחשב לבעיה של [[מוצר ציבורי]] וכן למקרה מייצג של [[בעיה נבזית]]. הפעילויות כוללות מעבר [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], [[יער|הגנה על יערות וייעור]], [[התייעלות אנרגטית]] ועוד. הגוף הבין לאומי המרכזי העוסק בנושא הוא [http://unfccc.int/2860.php United Nations Framework Convention on Climate Change], חלק מארגון האומות המאוחדות. החלק של הגוף הזה אשר עוסק במדע האקלים נקרא [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]]. קיים הסכם בין לאומי למאבק בשינויי האקלים - [[הסכם פריז]]. מטרתו היא להגביל את ההתחממות למשמעותית פחות מ-2 מעלות מעל לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית, ורצוי גם לפחות מ 1.5 מעלות. לפי דעתם של מדעני האקלים, זה יספיק כדי למנוע אסון. כדי שהמטרות יושגו, פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת עד 2020 ולהמשיך לרדת קבוע{{הערה|Christiana Figueres, Hans Joachim Schellnhuber, Gail Whiteman, Johan Rockström, Anthony Hobley& Stefan Rahmstorf [https://www.nature.com/news/three-years-to-safeguard-our-climate-1.22201 Three years to safeguard our climate] 28.06.2017, Nature}}.

+

[[פתרונות למשבר האקלים|הפתרונות למשבר האקלים]] מתמקדים בעיקר ב-3 דרכי פעולה: [[אופטימיזם טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], [[ייצוב אוכלוסין]] ו[[כלכלת מצב יציב|הפחתת צריכה]]. הקושי להתמודד עם התחממות עולמית נחשב לבעיה של [[מוצר ציבורי]] וכן למקרה מייצג של [[בעיה נבזית]]. הפעילויות כוללות מעבר [[אנרגיות מתחדשות|לאנרגיות מתחדשות]], [[יער|הגנה על יערות וייעור]], [[התייעלות אנרגטית]] ועוד. הגוף הבין לאומי המרכזי העוסק בנושא הוא [http://unfccc.int/2860.php United Nations Framework Convention on Climate Change], חלק מארגון האומות המאוחדות. החלק של הגוף הזה אשר עוסק במדע האקלים נקרא [[הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים]]. קיים הסכם בין לאומי למאבק בשינויי האקלים - [[הסכם פריז]]. מטרתו היא להגביל את ההתחממות למשמעותית פחות מ-2 מעלות מעל לטמפרטורה שהייתה לפני המהפכה התעשייתית, ורצוי גם לפחות מ-1.5 מעלות. לפי דעתם של מדעני האקלים, זה יספיק כדי למנוע אסון. כדי שהמטרות יושגו, פליטות גזי החממה צריכות להתחיל לרדת עד 2020 ולהמשיך לרדת קבוע{{הערה|Christiana Figueres, Hans Joachim Schellnhuber, Gail Whiteman, Johan Rockström, Anthony Hobley& Stefan Rahmstorf [https://www.nature.com/news/three-years-to-safeguard-our-climate-1.22201 Three years to safeguard our climate] 28.06.2017, Nature}}.

עד עכשיו, בעקבות פעילויות שונות לעצירת שינויי האקלים, האנושות הצליחה לגרום לכך שבמשך 3 השנים 2014, 2015, 2016, פליטות ה[[פחמן-דו-חמצני]] לא עלו ולא ירדו, כלומר נשארו בערך באותה הרמה{{הערה|Fiona Harvey [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/world-has-three-years-left-to-stop-dangerous-climate-change-warn-experts World has three years left to stop dangerous climate change, warn experts] 28.06.2017, גארדיאן}}. נעשים מאמצים גדולים לגרום לכך שהפליטות יתחילו לרדת על ידי ארגונים וממשלות שונות.

שורה 17: שורה 17:

"[[גרף מקל ההוקי]]" - נתונים היסטוריים של טמפרטורות לאורך 2000 השנים האחרונות על פי שחזורים שונים, מוחלקים, על פני סקאלה של מאות שנים. הערך הבלתי מוחלק של שנת 2004 שורטט אף הוא לשם מתן נקודת ייחוס.]]

−

במשך כ-10,000 שנה, מסוף תקופת הקרח האחרונה ועד למאה ה-19 נהנתה האנושות מטמפרטורות קבועות יחסית. החל מ 1830 בערך נצפתה עליה משמעותית בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה של כדור הארץ ושל האוקיינוסים{{הערה|Nerilie J. Abram, Helen V. McGregor, Jessica E. Tierney, Michael N. Evans, Nicholas P. McKay, Darrell S. Kaufman & the PAGES 2k Consortium [https://www.nature.com/articles/nature19082Early onset of industrial-era warming across the oceans and continents] 24 לאוגוסט 2016, Nature}}{{הערה|GRAHAM LLOYD

+

במשך כ-10,000 שנה, מסוף תקופת הקרח האחרונה ועד למאה ה-19 נהנתה האנושות מטמפרטורות קבועות יחסית. החל מ-1830 בערך נצפתה עליה משמעותית בטמפרטורה הממוצעת של האטמוספירה של כדור הארץ ושל האוקיינוסים{{הערה|Nerilie J. Abram, Helen V. McGregor, Jessica E. Tierney, Michael N. Evans, Nicholas P. McKay, Darrell S. Kaufman & the PAGES 2k Consortium [https://www.nature.com/articles/nature19082Early onset of industrial-era warming across the oceans and continents] 24 לאוגוסט 2016, Nature}}{{הערה|GRAHAM LLOYD

Environment Editor [https://www.theaustralian.com.au/news/world/global-warming-may-have-begun-in-1830-nasa-scientists-say/news-story/f1c95f179a68fedbe385e7662df3495f Global warming may have begun in 1830, NASA scientists say] 25.08.2016,

The Australian}}. עליה זו מתאימה לתאוריה בתחום [[חקר האקלים]] האומרת שישנה התחממות בגלל התחזקות [[אפקט החממה]] עקב פליטת גזי חממה על ידי האנושות. התאוריה נוסחה בשנות ה-70 וצברה יותר ויותר אישושים בתצפיות וניסויים וקיבלה תמיכה גדולה והולכת בתחום חקר האקלים.

שורה 29: שורה 29:

development, and efforts to eradicate poverty] 6 לאוקטובר 2018}}

−

ב 2014 הפנל ציין שבשנים 1880-2012 הטמפרטורה העולמית עלתה ב-0.85 מעלות צלזיוס, ושיש "סבירות גבוהה ביותר שרוב ההתחממות שנצפתה ב-50 השנים האחרונות מיוחסת לפעילויות אנושיות". דעתו שאומצה באופן מפורש על ידי האקדמיות המדעיות הלאומיות של מדינות ה[[ג'י 8]], היא {{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

+

ב-2014 הפנל ציין שבשנים 1880-2012 הטמפרטורה העולמית עלתה ב-0.85 מעלות צלזיוס, ושיש "סבירות גבוהה ביותר שרוב ההתחממות שנצפתה ב-50 השנים האחרונות מיוחסת לפעילויות אנושיות". דעתו שאומצה באופן מפורש על ידי האקדמיות המדעיות הלאומיות של מדינות ה[[ג'י 8]], היא {{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}

שורה 38: שורה 38:

רוב החום שהאטמוספירה אוגרת מועבר בסופו של דבר אל האוקיינוסים. שכבת האוקינוס העליונה, עד לעומק של 700 מטרים מתחת לפני הים התחממה בין 1969 ל-2008 ב-0.167 מעלות צלזיוס.{{הערה|[http://climate.nasa.gov/evidence/ ראיות להתחממות עולמית], NASA}} {{הערה|Levitus, et al, "[http://www.oco.noaa.gov/resources/Documents/Levitus_GRL_Heat2008.pdf Global ocean heat content 1955–2008 in light of recently revealed instrumentation problems]," GEOPHYSICAL RESEARCH LETTERS. vol 36, L07608 (2009).}} התחממות האוקיינוסים וזרימת החום בינם לבין האטמוספירה הם בין הגורמים לכך שיש [[מחזורי אקלים]] שגורמים לכך שהתחממות העולמית של האטמוספירה אינה תופעה מונוטונית - שמתגברת משנה לשנה באופן עקבי אלא מתנהגת כך על פני ממוצע של מספר שנים. כאשר כמות גדולה של חום זורמת לתוך האוקיינוס ייתכנו מספר שנים מעט יותר קרות, וזרימה הפוכה , של חום מהאוקיינוס לאטמוספירה, מקצינה עוד יותר מגמה ארוכת-טווח של התחממות. דבר זה משמש לעיתים מכחישי אקלים כדי לטעון כי "המגמה התהפכה" ואין התחממות כלל - על יד התבוננות במספר קטן של שנים במהלך מחזור של התקררות.

−

באוגוסט 2017 הוציאו מדעני האקלים בארצות הברית דוח לפיו השנים 2014, 2015, 2016 היו החמות ביותר שתועדו ~~ו ב~~ 16 מתוך 17 השנים בין 2000 ל 2017 נרשמו שיאי חום. על-פי הדוח, הטמפרטורות הנוכחיות בכדור הארץ הן הגבוהות ביותר ב-1,700 השנים האחרונות. הטמפרטורה העולמית הממוצעת בין השנים 1986 2016 גבוהה ב-0.7 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בין 1901 ל-1960.{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}

+

באוגוסט 2017 הוציאו מדעני האקלים בארצות הברית דוח לפיו השנים 2014, 2015, 2016 היו החמות ביותר שתועדו וב-16 מתוך 17 השנים בין 2000 ל-2017 נרשמו שיאי חום. על-פי הדוח, הטמפרטורות הנוכחיות בכדור הארץ הן הגבוהות ביותר ב-1,700 השנים האחרונות. הטמפרטורה העולמית הממוצעת בין השנים 1986 2016 גבוהה ב-0.7 מעלות צלזיוס מהטמפרטורה העולמית הממוצעת בין 1901 ל-1960.{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}

בהתבסס על מדע בסיסי, מחקרי רגישות תצפיתיים ו[[מודל אקלימי|מודלים אקלימיים]] שה-IPCC מפנה אליהם, בין השנים [[1990]] ו-[[2100]] הטמפרטורות של האטמוספירה בכדור הארץ עלולות לעלות ב-1.4 עד 5.8 מעלות צלזיוס [http://www.sciencemag.org/cgi/reprint/309/5731/100.pdf].

שורה 80: שורה 80:

'''גזי החממה העיקריים הם אלה:'''

−

*'''פחמן דו חמצני (CO2)'''. אחראי על כ-72%-77% מההתחממות העולמית. נפלט בעיקר משרפת [[פחם]], [[נפט]], ו[[גז טבעי|גז ]]ומפגיעה בצמחייה שבדרך כלל קולטת אותו מהאטמוספרה. שרפת הפחם, הגז והנפט מתבצעת קודם כל בתחנות כוח כדי להפיק חשמל ומעט פחות בתעשייה(כמו בתעשיית [[פלסטיק|הפלסטיק]]) ובתחבורה(הדלקים השונים אשר נשרפים במנועי ה[[מכונית|מכוניות]], המטוסים, האוניות וכך הלאה). הפגיעה בצמחייה מתבטאת קודם כל ב [[ברוא יערות]] ופגיעה בפיטופלנקטון(אצות קטנות החיות בים וקולטות כחצי מהפחמן הדו חמצני).

+

*'''פחמן דו חמצני (CO2)'''. אחראי על כ-72%-77% מההתחממות העולמית. נפלט בעיקר משרפת [[פחם]], [[נפט]], ו[[גז טבעי|גז ]]ומפגיעה בצמחייה שבדרך כלל קולטת אותו מהאטמוספרה. שרפת הפחם, הגז והנפט מתבצעת קודם כל בתחנות כוח כדי להפיק חשמל ומעט פחות בתעשייה(כמו בתעשיית [[פלסטיק|הפלסטיק]]) ובתחבורה(הדלקים השונים אשר נשרפים במנועי ה[[מכונית|מכוניות]], המטוסים, האוניות וכך הלאה). הפגיעה בצמחייה מתבטאת קודם כל ב[[ברוא יערות]] ופגיעה בפיטופלנקטון(אצות קטנות החיות בים וקולטות כחצי מהפחמן הדו חמצני).

*'''מתאן (CH4)'''. אחראי על 14%-18% מההתחממות העולמית. הגז הזה נפלט בעיקר מתעשיית ה[[גז טבעי|גז ]], מ[[חקלאות תעשייתית]] ומהתפרקות של [[פסולת = מזון (סרט)|פסולת ]] אורגנית בתנאים ללא חמצן. ידוע גם כ"גז הביצות" כי לפני המהפכה התעשייתית, באופן טבעי הוא היה נפלט מביצות. הוא גז חממה חזק יותר פי 86-105 יותר מפחמן דו חמצני, אבל נפלט בכמויות הרבה יותר קטנות ומתפרק באטמוספרה הרבה יותר מהר.

−

*'''חמצן דו חנקני (N2O)'''. אחראי על 9%-11% מההתחממות העולמית. הגז הזה הוא גז חממה חזק פי 300 בערך מהפחמן הדו חמצני אבל נפלט בכמויות הרבה הרבה יותר קטנות. נפלט בעיקר בגלל [[חקלאות תעשייתית]] ופרוק [[פסולת = מזון (סרט)|פסולת ]] אורגנית בתנאים ללא חמצן. הגז הזה היה ידוע קודם כ "גז צחוק" כי משתמשים בו ברפואה כחומר הרדמה ליצירת תחושת איפוריה.

+

*'''חמצן דו חנקני (N2O)'''. אחראי על 9%-11% מההתחממות העולמית. הגז הזה הוא גז חממה חזק פי 300 בערך מהפחמן הדו חמצני אבל נפלט בכמויות הרבה הרבה יותר קטנות. נפלט בעיקר בגלל [[חקלאות תעשייתית]] ופרוק [[פסולת = מזון (סרט)|פסולת ]] אורגנית בתנאים ללא חמצן. הגז הזה היה ידוע קודם כ-"גז צחוק" כי משתמשים בו ברפואה כחומר הרדמה ליצירת תחושת איפוריה.

*'''גזים פלואורינטיים (Fluorinated Gases)''' יש הערכות שונות לגבי כמה הם תורמים להתחממות. על פי נתוני גרינפיס הם תורמו כ-17% ב-2005{{הערה|גרינפיס [http://www.greenpeace.org/international/Global/international/planet-2/report/2009/5/HFCs-Fgases.pdf HFCs and other F-gases:

−

The Worst Greenhouse Gases You’ve Never Heard Of]}}(אם זה נכון אז הגזים האחרים תורמים פחות). לפי הדוח האחרון של [[הפאנל הממשלתי לשינוי אקלים]] מ-2014 הם תורמים כ-2%. לפי הנתונים שמביא כתב העט הישראלי "אקולוגיה וסביבה" רק קבוצה אחת מהגזים האלה ה HFCs, היו אחראיים על 6% מההתחממות נכון ל-2015{{הערה|1=מיכאל גרבר, המנהל בפועל של מזכירות האמנה הבין-לאומית להגנה על שכבת האוזון, לשעבר[http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=576 אליה וקוץ בה – הגזים הידידותיים לאוזון תורמים להתחממות העולמית] אפריל 2016, אקולוגיה וסביבה}}.

+

The Worst Greenhouse Gases You’ve Never Heard Of]}}(אם זה נכון אז הגזים האחרים תורמים פחות). לפי הדוח האחרון של [[הפאנל הממשלתי לשינוי אקלים]] מ-2014 הם תורמים כ-2%. לפי הנתונים שמביא כתב העט הישראלי "אקולוגיה וסביבה" רק קבוצה אחת מהגזים האלה ה-HFCs, היו אחראיים על 6% מההתחממות נכון ל-2015{{הערה|1=מיכאל גרבר, המנהל בפועל של מזכירות האמנה הבין-לאומית להגנה על שכבת האוזון, לשעבר[http://www.magazine.isees.org.il/ArticlePage.aspx?ArticleId=576 אליה וקוץ בה – הגזים הידידותיים לאוזון תורמים להתחממות העולמית] אפריל 2016, אקולוגיה וסביבה}}.

−

[[תמונה:Fig 1.03-01.png|left|thumb|250px|המגמות העיקריות בריכוז של 3 גזי חממה באטמוספרה בשנים 1750-2014 לפי הדוח של הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים מ 2014. הקו הירוק מייצג את הפחמן הדו חמצני, הקו הכתום את המתאן, והקו האדום את החמצן הדו חנקני. בתמונה מוצגים כמעט כל גזי החממה העיקריים חסרים הגזים הפלואורינטיים.]]

+

[[תמונה:Fig 1.03-01.png|left|thumb|250px|המגמות העיקריות בריכוז של 3 גזי חממה באטמוספרה בשנים 1750-2014 לפי הדוח של הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים מ-2014. הקו הירוק מייצג את הפחמן הדו חמצני, הקו הכתום את המתאן, והקו האדום את החמצן הדו חנקני. בתמונה מוצגים כמעט כל גזי החממה העיקריים חסרים הגזים הפלואורינטיים.]]

בשונה מהגזים האחרים הגזים האלה הופיעו באטמוספירה רק לאחר המהפכה התעשייתית. הם גזי חממה חזקים פי אלפים מהפחמן הדו חמצני אבל נפלטים בכמויות מזעריות יחסית לגז זה. יחסית קשה להיפטר מהגזים האלה כי הם משמשים בהרבה מאוד תהליכים תעשייתיים בחברה המודרנית, אבל הכמות העיקרית נפלטת בעיקר בגלל השימוש בתרסיסים שונים כמו דאודורנטים ומטהרי אוויר, ממתקני קירור כמו מקררים ומזגנים ומתעשיית האלקטרוניקה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Fluorinated_gases Fluorinated gases]}}.

−

לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים הסיבות העיקריות לגידול בכמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה הם ה[[פיצוץ אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]] ו[[מחסור ועודף|הגידול בצריכה]]. אולם לפי הדוח הגידול באוכלוסייה נותר קבוע ב 40 השנים האחרונות לעומת זאת קצב הגידול בצריכה רשם עלייה חדה בשנים 2000-2010. ראו עמוד 46-47 בדוח(עמוד 63-64 לפי העמודים באתר האינטרנט){{הערה|הפאנל הבין משלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf Climate Change 2014

+

לפי הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים הסיבות העיקריות לגידול בכמות גזי החממה הנפלטים לאטמוספרה הם ה[[פיצוץ אוכלוסין|הגידול באוכלוסייה]] ו[[מחסור ועודף|הגידול בצריכה]]. אולם לפי הדוח הגידול באוכלוסייה נותר קבוע ב-40 השנים האחרונות לעומת זאת קצב הגידול בצריכה רשם עלייה חדה בשנים 2000-2010. ראו עמוד 46-47 בדוח(עמוד 63-64 לפי העמודים באתר האינטרנט){{הערה|הפאנל הבין משלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf Climate Change 2014

Synthesis Report] 2014}}

'''הסיבות המשניות לשינויי האקלים:'''

−

* חלק מסוים משינויי האקלים נגרם מהחום הנפלט ממכונות שבנה האדם בשביל לצרוך אנרגיה: תחנות כוח, מכשירים חשמליים, מכוניות, מכונות בתוך המפעלים. נכון לעכשיו החום הזה אחראי על חלק קטן מאוד מההתחממות אבל כמות החום הנפלטת עולה כל הזמן. ב 2008 2 חוקרים בעזרת 2 אוניברסיטאות מניוקסל שבאנגליה הוציאו מחקר האומר שאם צריכת האנרגיה תגדל ב 1% בשנה(זה איטי יותר מהקצב ב 2008) עד 2100 זה יספיק כדי לבטל את האפקט מהפחתת גזי חממה. הם מציעים דרכים שונות כדי להתגבר על האפקט: ממליצים להשתמש קודם כל באנרגיית רוח, גלים ושמש ופחות באנרגיה משרפת גז פחם ונפט, גרעינית וגאוטרמלית{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg20026845.200-heat-we-emit-could-warm-the-earth/ Heat we emit could warm the Earth] 26.11.2008, New Scientist}}{{הערה|Nick E.B. Cowern and Chihak Ahn [https://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/0811/0811.0476.pdf Thermal emissions and climate change:

+

* חלק מסוים משינויי האקלים נגרם מהחום הנפלט ממכונות שבנה האדם בשביל לצרוך אנרגיה: תחנות כוח, מכשירים חשמליים, מכוניות, מכונות בתוך המפעלים. נכון לעכשיו החום הזה אחראי על חלק קטן מאוד מההתחממות אבל כמות החום הנפלטת עולה כל הזמן. ב-2008 2 חוקרים בעזרת 2 אוניברסיטאות מניוקסל שבאנגליה הוציאו מחקר האומר שאם צריכת האנרגיה תגדל ב-1% בשנה(זה איטי יותר מהקצב ב-2008) עד 2100 זה יספיק כדי לבטל את האפקט מהפחתת גזי חממה. הם מציעים דרכים שונות כדי להתגבר על האפקט: ממליצים להשתמש קודם כל באנרגיית רוח, גלים ושמש ופחות באנרגיה משרפת גז פחם ונפט, גרעינית וגאוטרמלית{{הערה|Mark Buchanan [https://www.newscientist.com/article/mg20026845.200-heat-we-emit-could-warm-the-earth/ Heat we emit could warm the Earth] 26.11.2008, New Scientist}}{{הערה|Nick E.B. Cowern and Chihak Ahn [https://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/0811/0811.0476.pdf Thermal emissions and climate change:

Cooler options for future energy technology] School of Electrical, Electronic and Computer Engineering, Newcastle University,

Newcastle upon Tyne, NE1 7RU, UK

שורה 118: שורה 118:

* תאוריית השונות הסולארית

[[Image:Solar-cycle-data.png|thumb|left|20 שנה של קרינה מהשמש]]

−

הרמה של ההבנה מדעית של שינויים בקרינה ישירה מהמשמש היא נמוכה [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/245.htm]. למרות שרוב המדענים חושבים כי השינויים בקרינה הישירה של השמש הינם קטנים מכדי שתהיה להם השפעה משמעותית על האקלים, מדענים אחדים (לדוגמה [http://www.dsri.dk/~hsv/SSR_Paper.pdf]) הציעו כי המשוב החוזר מהעננים או של מנגנונים אחרים העצימו את ההשפעה. הרמה של הפעילות הסולארית במשך 70 שנה עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה גבוהה במיוחד, הגבוהה מתוך 8,000 השנים האחרונות. אבל, נכון ~~ל אפריל~~ 2017 הנתונים מראים שבעשרות השנים האחרונות השמש הייתה פחות פעילה כלומר עוצמת הקרינה ירדה. לעומת זאת הטמפרטורה עלתה בקביעות. מכאן שהשמש אינה יכולה לגרום להתחממות ולשינויי האקלים הנגרמים ממנה. נוסף על כך, עם השמש הייתה הגורם המרכזי השכבות העליונות של האטמוספרה היו מתחממים גם. אבל זה לא קורה. מה שמתחמם זה החלק התחתון של האטמוספרה והקרקע. לפי הנתונים השמש הוסיפה 0.1-0.01 מעלת צלסיוס להתחממות, הרי הגעש קיררו את כדור הארץ ב 0.1-0.2 מעלה, מחזור האל ניניו-לה ניניה(שגם הוא מתחזק בגלל שינויי אקלים) מקרר ומחמם את כדור הארץ כל כמה שנים ב 0.1-0.2 מעלה, גזי החממה חיממו את כדור הארץ ב יותר מ-0.8 מעלת צלסיוס{{הערה|Larry M, Sarah [https://www.skepticalscience.com/solar-activity-sunspots-global-warming-basic.htm Sun & climate: moving in opposite directions] 02.04.2017 Skeptical Science}}

+

הרמה של ההבנה מדעית של שינויים בקרינה ישירה מהמשמש היא נמוכה [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/245.htm]. למרות שרוב המדענים חושבים כי השינויים בקרינה הישירה של השמש הינם קטנים מכדי שתהיה להם השפעה משמעותית על האקלים, מדענים אחדים (לדוגמה [http://www.dsri.dk/~hsv/SSR_Paper.pdf]) הציעו כי המשוב החוזר מהעננים או של מנגנונים אחרים העצימו את ההשפעה. הרמה של הפעילות הסולארית במשך 70 שנה עד שנות ה-70 של המאה ה-20 הייתה גבוהה במיוחד, הגבוהה מתוך 8,000 השנים האחרונות. אבל, נכון לאפריל 2017 הנתונים מראים שבעשרות השנים האחרונות השמש הייתה פחות פעילה כלומר עוצמת הקרינה ירדה. לעומת זאת הטמפרטורה עלתה בקביעות. מכאן שהשמש אינה יכולה לגרום להתחממות ולשינויי האקלים הנגרמים ממנה. נוסף על כך, עם השמש הייתה הגורם המרכזי השכבות העליונות של האטמוספרה היו מתחממים גם. אבל זה לא קורה. מה שמתחמם זה החלק התחתון של האטמוספרה והקרקע. לפי הנתונים השמש הוסיפה 0.1-0.01 מעלת צלסיוס להתחממות, הרי הגעש קיררו את כדור הארץ ב-0.1-0.2 מעלה, מחזור האל ניניו-לה ניניה(שגם הוא מתחזק בגלל שינויי אקלים) מקרר ומחמם את כדור הארץ כל כמה שנים ב-0.1-0.2 מעלה, גזי החממה חיממו את כדור הארץ ב-יותר מ-0.8 מעלת צלסיוס{{הערה|Larry M, Sarah [https://www.skepticalscience.com/solar-activity-sunspots-global-warming-basic.htm Sun & climate: moving in opposite directions] 02.04.2017 Skeptical Science}}

בדיווח השלישי של ה-IPCC ,(TAR), דווח כי פעילותם של [[הר געש|הרי געש]] ושינויים סולאריים עשויים לתרום עד למחצית מהשינוי בטמפרטורה לפני 1950, אבל ההשפעה הנקייה של כוחות טבעיים אלו הייתה ניטרלית למדי מאז [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/450.htm]. מדענים מעריכים כי השינוי באקלים עקב [[גז חממה|גזי חממה]] מאז 1750 גדול פי שמונה ביחס לשינוי באקלים עקב [[:Image:Solar Activity Proxies.png|פעילות סולארית מוגברת]] לאורך אותה תקופה [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg1/251.htm#tab611].

שורה 124: שורה 124:

מאז הפרסום של TAR, מחקרים שונים (Lean et al., 2002, Wang et al., 2005), הציעו כי שינויים בקרינה מאז התקופה הפרה-תעשייתית הינם נמוכים בפקטור של 3-4 מאשר החישובים שנערכו ב-TAR (לדוגמה Hoyt and Schatten, 1993, Lean, 2000.). סוט ואחרים [http://climate.envsci.rutgers.edu/pdf/StottEtAl.pdf] מעריכים כי התרומה של הפעילות המוגברת של השמש להתחממות העולמית הינה 16% - 36% ביחס לתרומה של גזי החממה.

[[תמונה:TvsTSI.png|left|thumb|250px|בעשרות השנים האחרונות העוצמה של קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ פוחתת, לעומת זאת הטמפרטורה בכדור הארץ עולה אפילו יותר מהר מקודם. לכן השמש איננה יכולה להיות הגורם העיקרי להתחממות העולמית.]]

−

* ההתחממות הינה בתוך התחום של השונות הטבעית. רוב המדענים חושבים שההתחממויות וההתקררויות הקודמות על כדור הארץ גם נגרמו בחלקם בגלל עלייה או ירידה בריכוז גזי החממה באטמוספירה וכאשר השינוי היה מהיר זה גרם ל [[הכחדה המונית]] כאשר ההתחממות הנוכחית נגרמת על ידי האדם. אתם יכולים לקרוא על זה [https://www.skepticalscience.com/global-warming-natural-cycle.htm כאן] ו [https://www.skepticalscience.com/climate-change-little-ice-age-medieval-warm-period.htm כאן]

+

* ההתחממות הינה בתוך התחום של השונות הטבעית. רוב המדענים חושבים שההתחממויות וההתקררויות הקודמות על כדור הארץ גם נגרמו בחלקם בגלל עלייה או ירידה בריכוז גזי החממה באטמוספירה וכאשר השינוי היה מהיר זה גרם ל[[הכחדה המונית]] כאשר ההתחממות הנוכחית נגרמת על ידי האדם. אתם יכולים לקרוא על זה [https://www.skepticalscience.com/global-warming-natural-cycle.htm כאן] ו-[https://www.skepticalscience.com/climate-change-little-ice-age-medieval-warm-period.htm כאן]

−

* ההתחממות הינה תוצאה של יציאה מתקופה קרה – [[תקופת הקרח הקטנה]]. רוב המדענים חושבים שתקופת הקרח הקטנה נגרמה מירידה בפעילות השמש ועלייה בפעילות הרי הגעש. אבל מ 1950 עד היום פעילות השמש נותרת קבועה או יורדת והפעילות הגעשית מקררת את כדור הארץ ולמרות זאת הטמפרטורה עולה. לכן זו לא יכולה להיות הסיבה. אתם יכולים לקרוא על זה [https://www.skepticalscience.com/coming-out-of-little-ice-age-advanced.htm כאן].

+

* ההתחממות הינה תוצאה של יציאה מתקופה קרה – [[תקופת הקרח הקטנה]]. רוב המדענים חושבים שתקופת הקרח הקטנה נגרמה מירידה בפעילות השמש ועלייה בפעילות הרי הגעש. אבל מ-1950 עד היום פעילות השמש נותרת קבועה או יורדת והפעילות הגעשית מקררת את כדור הארץ ולמרות זאת הטמפרטורה עולה. לכן זו לא יכולה להיות הסיבה. אתם יכולים לקרוא על זה [https://www.skepticalscience.com/coming-out-of-little-ice-age-advanced.htm כאן].

* הנטייה להתחממות עצמה לא הוכחה באופן ברור. רוב המדענים חושבים שהדבר הוכח מספיק ברור. אתם יכולים לקרוא על זה [https://www.skepticalscience.com/global-cooling.htm כאן].

שורה 135: שורה 135:

ההיקף וההסתברות של תוצאות אלו הינו דבר הנתון בוויכוח מתמשך. סיכום של השפעות אפשריות ושל תובנות עכשוויות ניתן למצוא בדו"ח של קבוצת העבודה של ה-IPCC [http://www.grida.no/climate/ipcc_tar/wg2/index.htm]. לפי רוב המדענים, התחממות עולמית גורמה כבר בשנת 2006 למוות ולמחלות ברחבי העולם על ידי [[שטפון|שטפונות]], הרס סביבתי, גלי חום ואירועים אחרים של מזג אוויר קיצוני, אשר גורמים בין השאר לרעב מלחמות ו[[פליטים סביבתיים]](רויטרס, 9 בפברואר 2006) [http://www.commondreams.org/headlines06/0209-05.htm]

−

. לפי דוח של הארגון ההומניטארי "דארא" אשר נבדק על ידי 20 ממשלות שינויי האקלים אחראים למותם של כ 400,000 בני אדם כל שנה נכון ל 2012. לטענתם המספר עלול לגדול ל 600,000 עד 2030 עם השינויים ימשיכו להתגבר{{הערה| REBECCA LEBER [https://newrepublic.com/article/121032/map-climate-change-kills-more-people-worldwide-terrorism Obama Is Right: Climate Change Kills More People Than Terrorism] 11.02.2015 New Republic}}.

+

. לפי דוח של הארגון ההומניטארי "דארא" אשר נבדק על ידי 20 ממשלות שינויי האקלים אחראים למותם של כ-400,000 בני אדם כל שנה נכון ל-2012. לטענתם המספר עלול לגדול ל-600,000 עד 2030 עם השינויים ימשיכו להתגבר{{הערה| REBECCA LEBER [https://newrepublic.com/article/121032/map-climate-change-kills-more-people-worldwide-terrorism Obama Is Right: Climate Change Kills More People Than Terrorism] 11.02.2015 New Republic}}.

=== השפעה על קרחונים ===

{{הפניה לערך מורחב|השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה}}

שורה 141: שורה 141:

מאזן המסה של קרחונים בארבעים השנים האחרונות, על פי דוחות של WGMS ו-NSIDC. הקו היורד מייצג את ירידת כמות הקרחונים בהרים. הקו שנאר באותו גובה - ההשתנות הטבעית (כלומר מה היה ללא שינויי אקלים)]]

−

את הנושא הזה כדאי לחלק ל 3 תתי נושאים:

+

את הנושא הזה כדאי לחלק ל-3 תתי נושאים:

'''הפשרת קרח בארקטיקה'''. מסביב לקוטב הצפוני הים בדרך כלל מכוסה בשכבת קרח בעובי של עד 2-3 מטרים. בחורף הקרח מתפשט דרומה ובעבר הוא הגיע עד סקוטלנד בקיץ הוא נסוג ומכסה אזור קטן יחסית מסביב לקוטב, עם תחילת שינויי האקלים הקרח החל לסגת עוד ועוד עד כדי כך שאומרים שעד 2030 הקרח יכול להתחיל להיעלם לגמרי במהלך הקיץ. התופעה הזו, גורמת לפגיעה במינים שונים של בעלי חיים, כמו לדוגמה דובי הקוטב אשר מתקשים לצוד בגלל העדר קרח.

−

בנוסף, ההפשרה עצמה גם פוגעת באקלים בחצי הצפוני של כדור הארץ. כאשר הקרח מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אוויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.

+

בנוסף, ההפשרה עצמה גם פוגעת באקלים בחצי הצפוני של כדור הארץ. כאשר הקרח מפשיר הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כתוצאה מכך נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה ממערב למזרח, במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. זרם אוויר זה המפריד בין האוויר הקר בארקטיקה לאוויר החם דרומה ממנה. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים - לאזור הארקטי. נוסף על כך המסת הקרח גורמת לכך שהזרם דוחף את מערכות מזג האוויר מזרחה בעוצמה קטנה יותר. כתוצאה מכך מערכת מזג אוויר עם ענני גשם ושלג יכולה להישאר באותו מקום זמן רב יותר ובכך לגרום לשיטפון. מצד שני גם אזורים בלי עננים יכולים להישאר במקום אחד זמן רב יותר מה שיכול לגרום לבצורת.

[[תמונה:Arctic-sea-ice-map-figure-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה העליונה אנו רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית]]

שורה 157: שורה 157:

=== השפעות על אוקיינוסים ===

−

לשינויי אקלים יש השפעות רבות והרסניות על האוקיינוסים. השפעה אחת מוכרת היטב, היא עליית פני הים אשר פוגעת בבני האדם באופן ישיר. השפעות אחרות פוגעות ביצורים השונים החיים בים. שינויי האקלים היא אחת מהסיבות העיקריות שעלולות לגרום להכחדה מאסיבית באוקיינוסים עד 2048, אם ימשיכו המגמות הנוכחיות. הסיבות האחרות הן בעיקר [[זיהום מים]] ו [[דיג יתר]]{{הערה|Boris Worm1,*

+

לשינויי אקלים יש השפעות רבות והרסניות על האוקיינוסים. השפעה אחת מוכרת היטב, היא עליית פני הים אשר פוגעת בבני האדם באופן ישיר. השפעות אחרות פוגעות ביצורים השונים החיים בים. שינויי האקלים היא אחת מהסיבות העיקריות שעלולות לגרום להכחדה מאסיבית באוקיינוסים עד 2048, אם ימשיכו המגמות הנוכחיות. הסיבות האחרות הן בעיקר [[זיהום מים]] ו[[דיג יתר]]{{הערה|Boris Worm1,*

, Edward B. Barbier2, Nicola Beaumont3, J. Emmett Duffy4, Carl Folke5,6,

Benjamin S. Halpern7, Jeremy B. C. Jackson8,9, Heike K. Lotze1, Fiorenza Micheli10, Stephen R. Palumbi10,

שורה 163: שורה 163:

Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}.

−

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר כ 50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם [[החמצת אוקיינוסים]], זיהום מ[[פלסטיק]], [[זיהום מים]], עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}.

+

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם [[החמצת אוקיינוסים]], זיהום מ[[פלסטיק]], [[זיהום מים]], עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}.

==== עליית פני הים ====

שורה 170: שורה 170:

אחת ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים היא [[עליית מפלס פני הים|עליית פני הים]]. סיבה אחת לכך היא [[המסת קרחונים ושלגים עקב שינוי אקלים|הפשרת הקרחונים]], בעיקר בגרינלנד ואנטרקטיקה. לפי הערכות המדענים הפרשה מלאה של שכבות הקרח האלה (שלא תתקיים בהכרח במאה השנים הקרובות) תעלה את מפלס הים בכ-67 מטר. סיבה נוספת המובילה לכך היא ההתחממות המים באוקיינוסים שגורמת להגדלת הנפח שלהן. העלייה משפיעה לא רק על קו החוף אלא גם על איזורי דלתא וביצות, וכן על אפיקי זרימה של נהרות ואיזורים נמוכים ליד נהרות אלה, כולל ערים רבות שבנויות ליד נהרות. עליית מי הים גורמת לנזקים גדולים ויכולה להביא לנזקים גדולים יותר עם לא תיעצר. ביניהם הצפת שטחים במי ים, שיטפונות גדולים יותר בשטחים הסמוכים, פגיעה ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]], פגיעה בחקלאות, [[פליטים סביבתיים]], [[המלחת בארות שתייה]].

−

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה ~~ב כ~~-25 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 לאוגוסט 2018, climate.gov}}. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}} מ 1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל 3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל 3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}}{{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}}

+

בשנים 1880-2018 מפלס הים עלה בכ-25 סנטימטר{{הערה|Rebecca Lindsey [https://www.climate.gov/news-features/understanding-climate/climate-change-global-sea-level Climate Change: Global Sea Level] 1 לאוגוסט 2018, climate.gov}}. קצב עליית פני הים בשנים 2010-2018 היה 4.6 מילימטר בשנה{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}} מ-1900 עד 1990 מפלס הים עלה בקצב של 1.2-1.7 מילימטר בשנה. בשנת 2000 הקצב הגיע ל-3.2 מילימטר בשנה. בשנת 2016 הוא הגיע ל-3.4-3.7 מילימטר בשנה.{{הערה|1=The Ocean Portal Team; Reviewed by Dr. Joshua K. Willis, NASA-JPL; Dr. Andrew Kemp, Tufts University; and Dr. Benjamin H. Strauss, Climate Central [http://ocean.si.edu/sea-level-rise?gclid=Cj0KEQjw2-bHBRDEh6qk5b6yqKIBEiQAFUz29vPH0GYkoo6M2cF670zkAemw2aOdoZoT-9wXZFkGrSMaAmpC8P8HAQ Sea Level Rise] Ocean Portal}}{{הערה|National Geografic [http://ocean.nationalgeographic.com/ocean/critical-issues-sea-level-rise/ Sea level rise] National geografic}}{{הערה|Robert Scribbler [https://robertscribbler.com/2018/05/15/global-sea-level-rise-accelerated-to-4-6-mm-per-year-after-2010/ Global Sea Level Rise Accelerated to 4.6 mm Per Year After 2010]}}

עליית מפלס הים גורמת לנזקים גדולים. חלקם ב[[מדינות העניות]] וחקלם במדינות עשירות. המדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר כוללות את סין, וייטנם, יפן, הודו, בנגלדש, אינדונזיה טיילנד, הולנד, הפיליפינים, מיאנמאר, ארצות הברית, אנגליה, ברזיל, גרמניה, צרפת, מלזיה, טייואן, קוריאה הדרומית, ניגריה ואיטליה {{הערה|Environmental Technology [https://www.envirotech-online.com/news/environmental-laboratory/7/breaking-news/which-countries-are-most-at-risk-of-rising-sea-levels/35807 Which Countries are Most at Risk of Rising Sea Levels?] 20.08.2015 }}. אחד האזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוא החוף המזרחי והדרומי של ארצות הברית. לפי המשרד להגנת הסביבה בארה"ב, מפלס הים שם עלה ב-10-25 סנטימטר רק ב-1960-2015{{הערה|EPA [https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-sea-levelClimate Change Indicators: Sea Level] EPA אוגוסט 2016}}.

−

כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה מ-4-5 בשנה ל 30-40 בשנה, מה ששיבש את חייהם של התושבים בחוף זה.{{הערה|EPA[https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-coastal-floodingClimate Change Indicators: Coastal Flooding] EPA}}{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}. העלות הכספית של ההשפעות ושל נסיונות התמודדת איתם היא מיליארדי דולרים{{הערה|1=JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast,

+

כתוצאה מכך מספר הימים עם שיטפונות בערים לאורך החוף הזה עלה מ-4-5 בשנה ל-30-40 בשנה, מה ששיבש את חייהם של התושבים בחוף זה.{{הערה|EPA[https://www.epa.gov/climate-indicators/climate-change-indicators-coastal-floodingClimate Change Indicators: Coastal Flooding] EPA}}{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}. העלות הכספית של ההשפעות ושל נסיונות התמודדת איתם היא מיליארדי דולרים{{הערה|1=JUSTIN GILLIS [http://www.nytimes.com/2016/09/04/science/flooding-of-coast-caused-by-global-warming-has-already-begun.html?_r=0 Flooding of Coast,

Caused by Global

Warming, Has

שורה 193: שורה 193:

לפי מחקר שפורסם בינואר 2018, בגלל שינויי אקלים כבר קיימת הפחתה משמעותית בריכוז החמצן באוקיינוסים ו[[זיהום]] בחומרי תזונה מהקרקע, המסכנים את היצורים החיים באוקיינוסים. לטענת החוקרים, צריך לעצור את שינויי האקלים להפסיק זיהום בחומרי תזונה, להגן על האזורים שכבר נפגעו, ולהמשיך לחקור את הנושא.{{הערה|Denise Breitburg1,*, Lisa A. Levin2, Andreas Oschlies3, Marilaure Grégoire4, Francisco P. Chavez5, Daniel J. Conley6, Véronique Garçon7, Denis Gilbert8, Dimitri Gutiérrez9,10, Kirsten Isensee11, Gil S. Jacinto12, Karin E. Limburg13, Ivonne Montes14, S. W. A. Naqvi15,†, Grant C. Pitcher16,17, Nancy N. Rabalais18, Michael R. Roman19, Kenneth A. Rose19, Brad A. Seibel20, Maciej Telszewski21, Moriaki Yasuhara22, Jing Zhang23 [http://science.sciencemag.org/content/359/6371/eaam7240 Declining oxygen in the global ocean and coastal waters] 05.01.2018, Science}}{{הערה|UNFCCC [https://cop23.unfccc.int/news/disappearing-oxygen-in-the-ocean-threatens-marine-life Disappearing Oxygen in the Ocean Threatens Marine Life] 09.01.2018}}.

==== פגיעה באלמוגים ====

−

העלייה בטמפרטורת המים והחמצת האוקיינוסים גורמת לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים{{הערה|Teach Ocean Science[http://www.teachoceanscience.net/teaching_resources/education_modules/coral_reefs_and_climate_change/how_does_climate_change_affect_coral_reefs/ How does climate change affect coral reefs?] Teach Ocean Science}}. נכון ל 2017 מדענים חושבים שאיבדנו כחצי מאלמוגים ב 30 השנים האחרונות ונאבד 90% מהנותרים בגלל שינויי האקלים בקרוב{{הערה|Justin Worland [http://time.com/4698781/coral-reefs-climate-change-conservation/ Why It's So Hard to Save Coral Reefs] 15.03.2017 Time}}.

+

העלייה בטמפרטורת המים והחמצת האוקיינוסים גורמת לפגיעה קשה בשוניות האלמוגים{{הערה|Teach Ocean Science[http://www.teachoceanscience.net/teaching_resources/education_modules/coral_reefs_and_climate_change/how_does_climate_change_affect_coral_reefs/ How does climate change affect coral reefs?] Teach Ocean Science}}. נכון ל-2017 מדענים חושבים שאיבדנו כחצי מאלמוגים ב-30 השנים האחרונות ונאבד 90% מהנותרים בגלל שינויי האקלים בקרוב{{הערה|Justin Worland [http://time.com/4698781/coral-reefs-climate-change-conservation/ Why It's So Hard to Save Coral Reefs] 15.03.2017 Time}}.

−

אירועי הלבנת אלמוגים קרו פעם ב 25-30 שנה בשנות ה 80 של המאה ה-20. נכון ל 2016 זה קורה כל 6 שנים, מה שלא נותן לאלמוגים מספיק זמן כדי להשתקם מהאירועים האלה.

+

אירועי הלבנת אלמוגים קרו פעם ב-25-30 שנה בשנות ה-80 של המאה ה-20. נכון ל-2016 זה קורה כל 6 שנים, מה שלא נותן לאלמוגים מספיק זמן כדי להשתקם מהאירועים האלה.

כדי שיוכלו להשתקם הטמפרטורה העולמית חייבת לרדת{{הערה|Terry P. Hughes1,*, Kristen D. Anderson1, Sean R. Connolly1,2, Scott F. Heron3,4, James T. Kerry1, Janice M. Lough1,5, Andrew H. Baird1, Julia K. Baum6, Michael L. Berumen7, Tom C. Bridge1,8, Danielle C. Claar6, C. Mark Eakin3, James P. Gilmour9, Nicholas A. J. Graham1,10, Hugo Harrison1, Jean-Paul A. Hobbs11, Andrew S. Hoey1, Mia Hoogenboom1,2, Ryan J. Lowe12, Malcolm T. McCulloch12, John M. Pandolfi13, Morgan Pratchett1, Verena Schoepf12, Gergely Torda1,5, Shaun K. Wilson14 [http://science.sciencemag.org/content/359/6371/80 Spatial and temporal patterns of mass bleaching of corals in the Anthropocene] 05.01.2018, Science}}{{הערה|Doyle Rice [https://www.usatoday.com/story/tech/science/2018/01/04/coral-reefs-under-siege-frequency-bleaching-has-increased-almost-fivefold-since-80-s/1003407001/ Coral reefs under siege: Frequency of bleaching has increased almost fivefold since the '80s] 04.01.2018, USA TUDAY}}.

שורה 202: שורה 202:

הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017{{הערה|Michael Slezak [https://www.theguardian.com/environment/2017/nov/03/more-coral-bleaching-feared-for-great-barrier-reef-in-coming-months More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months] 03.11.2017}}. בנובמבר 2017 החלו החוקרים לנסות להצמיח אלמוגים חדשים במקום והחוקרים מקווים שזה יעזור לשקם את השונית{{הערה|Laura Polson [http://www.smh.com.au/environment/climate-change/scientists-grow-baby-coral-on-barrier-reef-20171126-p4yx7v.html Scientists grow baby coral on Barrier Reef] 26.11.2017, The Sydney Morning Herald}},אבל כדי שהאלמוגים יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה בשבילם.

==== פגיעה בפיטופלנקטון ====

−

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. הפיטופלנקטון לא רק מהווה בסיס לכל המערכות האקולוגיות באוקיינוס, אלה גם מייצר כ 50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט על ידי קולטים טבעיים. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב 40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב 1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}..

+

בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. הפיטופלנקטון לא רק מהווה בסיס לכל המערכות האקולוגיות באוקיינוס, אלה גם מייצר כ-50%-80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני שנקלט על ידי קולטים טבעיים. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}..

==== ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים ====

קיימת השערה לפיה התחממות עולמית תוכל לגרום לקירור מקומי או להתחממות פחותה של האזור הצפון אטלנטי, על ידי עצירה או האטה של הסירקולציה התרמוהלנית. דבר זה ישפיע במיוחד על אזורים ספציפיים כמו [[סקנדינביה]] ו[[בריטניה]], שמחוממים היום על ידי [[זרם הגולף]]. הסיכויים לתרחיש זה אינם ברורים. היום ישנן הוכחות מוצקות לכך ששינויי האקלים הם אלה שגרמו לתופעת האל ניניו- שינוי בזרמים באוקיינוס השקט, להתחזק ולהפוך להרסנית בעשורים האחרונים[http://www.nature.com/nclimate/journal/v4/n2/full/nclimate2100.html][http://e360.yale.edu/feature/el_nino_and_climate_change_wild_weather_may_get_wilder/2960/][http://www.scientificamerican.com/article/study-strengthens-link-between-el-nino-and-climate-change/] {{הערה|Christofer Pala[ http://science.sciencemag.org/content/354/6317/1210 Corals tie stronger El Niños to climate change]

−

Science 09 Dec 2016}} מה שקורה הוא ש 90% מהחום המצטבר עקב שינוי האקלים נאגר באוקיינוסים. האל ניניו בעצם מביא את החום הזה בחזרה לאטמוספירה [http://e360.yale.edu/feature/how_long_can_oceans_continue_to_absorb_earths_excess_heat/2860/] [http://www.oceanscientists.org/index.php/topics/ocean-warming] [http://grist.org/climate-energy/now-where-did-we-place-all-that-extra-heat-oh-it-dropped-into-the-ocean/]

+

Science 09 Dec 2016}} מה שקורה הוא ש-90% מהחום המצטבר עקב שינוי האקלים נאגר באוקיינוסים. האל ניניו בעצם מביא את החום הזה בחזרה לאטמוספירה [http://e360.yale.edu/feature/how_long_can_oceans_continue_to_absorb_earths_excess_heat/2860/] [http://www.oceanscientists.org/index.php/topics/ocean-warming] [http://grist.org/climate-energy/now-where-did-we-place-all-that-extra-heat-oh-it-dropped-into-the-ocean/]

=== השפעה על סופות(הוריקנים, טייפונים וכדומה) ===

שורה 219: שורה 219:

* שינויי האקלים גורמים לשינויים בזרמי האוויר באטמוספרה מה שגורם לכך שסופה יכולה להישאר יותר זמן באותו מקום{{הערה|1=Michael E Mann [https://www.theguardian.com/commentisfree/2017/aug/28/climate-change-hurricane-harvey-more-deadly?CMP=share_btn_fb It's a fact: climate change made Hurricane Harvey more deadly] 28.08.2017, גארדיאן}}.

−

לפי נתוני המדענים, בין השאר לפי הדוח המסכם לשינויי אקלים של ארצות הברית, ישנה עלייה משמעותית בתכיפות, באורך ובעוצמת ההוריקנים בצפון אמריקה ב 30-40 השנים האחרונות. מגמה דומה קיימת גם באזורים אחרים של העולם בהם יש סופות חזקות, כמו באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט, אם כי בצורה פחות ברורה. יש לציין שגם עליית טמפרטורת המים הייתה מהירה יותר ליד חופי צפון אמריקה בעשורים האחרונים.{{הערה|300 מדענים בארצות הברית [ http://nca2014.globalchange.gov/ National Climate Assessment Home

+

לפי נתוני המדענים, בין השאר לפי הדוח המסכם לשינויי אקלים של ארצות הברית, ישנה עלייה משמעותית בתכיפות, באורך ובעוצמת ההוריקנים בצפון אמריקה ב-30-40 השנים האחרונות. מגמה דומה קיימת גם באזורים אחרים של העולם בהם יש סופות חזקות, כמו באוקיינוס ההודי ובאוקיינוס השקט, אם כי בצורה פחות ברורה. יש לציין שגם עליית טמפרטורת המים הייתה מהירה יותר ליד חופי צפון אמריקה בעשורים האחרונים.{{הערה|300 מדענים בארצות הברית [ http://nca2014.globalchange.gov/ National Climate Assessment Home

National Climate Assessment] 2014 GlobalChange.gov}} {{הערה|Union of Concerned Scientists [http://www.ucsusa.org/global_warming/science_and_impacts/impacts/hurricanes-and-climate-change.html#.WIYQOdIrK1s Hurricanes and Climate Change] Union of Concerned Scientists,01.09.2016}}.

[[תמונה:הצפות בבנגלדש.jpeg|left|thumb|250px|בגלל שינויי האקלים מפלס הים עולה והים בולע עוד ועוד חלקים של בנגלדש

Photo credit: Richard P J Lambert via Flickr https://creativecommons.org/licenses/by-nc/2.0/]]

−

נכון ל 2016 המדענים לא בטוחים שיש יותר סופות. אבל הם בטוחים שהם נהפכות לחזקות יותר{{הערה|John Cook [https://www.skepticalscience.com/hurricanes-global-warming-intermediate.htm What is the link between hurricanes and global warming?] Sceptical Science}}

+

נכון ל-2016 המדענים לא בטוחים שיש יותר סופות. אבל הם בטוחים שהם נהפכות לחזקות יותר{{הערה|John Cook [https://www.skepticalscience.com/hurricanes-global-warming-intermediate.htm What is the link between hurricanes and global warming?] Sceptical Science}}

=== השפעה על עומס החום ===

שורה 232: שורה 232:

השפעת גלי החום מוחמרת על ידי תופעת [[אי החום העירוני]] ופגיעה ב[[טבע עירוני]] בערים הגדולות. בגלל העדר צל, משטחים פולטי חום כמו בטון ואספלט ועוד. בתל אביב לדוגמה, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע בפועל הוא 45.8 מעלות בתנאי שמש מלאים {{הערה|אלינה ארביטמן [http://www.zavit.org.il/%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A1-%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%9F/ עומס תרמי כבד] 22.09.2017, זווית-סוכנות ידיעות למדע ולסביבה}}.

−

[[תמונה:Fig 1.01-01.png|left|thumb|250px|השתנות הטמפרטורות, מפלס פני הים, כמות הקרח בארקטיקה ובאנטרקטיקה וכמות המשקעים בעקבות שינויי האקלים, במאות ה-19-21, לפי דוח [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] מ 2014.]]

+

[[תמונה:Fig 1.01-01.png|left|thumb|250px|השתנות הטמפרטורות, מפלס פני הים, כמות הקרח בארקטיקה ובאנטרקטיקה וכמות המשקעים בעקבות שינויי האקלים, במאות ה-19-21, לפי דוח [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] מ-2014.]]

אם שינויי האקלים ימשכו, עד שנת 2080 כחצי מהאנושות עלולה לחיות באזורים עם עומס חום מסוכן לבריאות, ויהיו אזורים עם עומסי חום שאינם מאפשר מחיית אדם{{הערה|Ethan D Coffel1,3,5, Radley M Horton2,3 and Alex de Sherbinin4 [http://iopscience.iop.org/article/10.1088/1748-9326/aaa00e Temperature and humidity based projections of a rapid rise in global heat stress exposure during the 21st century] 22.12.2017, IOP Science}}.

=== גלי קור ===

−

שינויי האקלים יכולים לגרום גם לגלי קור. ההקשר פה הוא מעט יותר מסובך. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הזרמה מוגברת של מים מתוקים מהקרחונים הנמסים. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים מהאזורים הטרופיים קודם לחוף המזרחי של ארצות הברית ואז לאירופה ולכן הטמפרטורה באזורים אלה יכולה לרדת, במיוחד בחורף. לפי הנתונים מ 2015 זרם הגולף כבר נחלש ב 15-20% במהלך המאה 20{{הערה|RICHARD GRAY [http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3009162/Gulf-Stream-slowdown-faster-Fresh-water-melting-ice-sheets-make-European-winters-colder.html Gulf Stream slowdown is faster than ever: Fresh water from melting ice sheets may make European winters colder, warns study] 24.03.2015, MailOnline}}{{הערה|1=Stefan Rahmstorf1*, Jason E. Box2, Georg Feulner1, Michael E. Mann3,4, Alexander Robinson1,5,6,Scott Rutherford7and Erik J. Schaffernicht1 [https://www.nature.com/articles/nclimate2554.epdf?referrer_access_token=-IvYui0ehQ6dP-10uMMf8NRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0NAhBvJD3qQKAFJ5ZYnRB2DfVKqstvbeSrKxpKUhj2SxFAYOSl8lvXqcMfYZK1jwZNhV6ON3aE2lERBBXkJA6QHOFC9fbL63EDIUe7Aekg_u0puIiXKNsNTMmvKIpyrGymSn1dRi1CzCglVLYWRhWhKLhCmy5LZbFaXlUUi9k_BP4uzkQ3bvUkY2kNRoW4P7f4H6TSRuz1sp_p7Fh0L3Ka1V3hDJ0ZHBz1N2a2ZvxO2eDTsjZ3JP-6Sbv1i3crlf-vGLMam8LixKcaSFMZ0JKht3hG94N2So6H65TCPA85QjA%3D%3D&tracking_referrer=www.dailymail.co.uk Exceptional twentieth-century slowdown inAtlantic Ocean over turning circulation] 23.03.2015 Nature Climate Change}}

+

שינויי האקלים יכולים לגרום גם לגלי קור. ההקשר פה הוא מעט יותר מסובך. כך, לדוגמה, אחת ההשפעות של התחממות עולמית היא החלשת עוצמת זרם הגולף באוקיינוס האטלנטי עקב הזרמה מוגברת של מים מתוקים מהקרחונים הנמסים. זרם הגולף מביא אוויר ומים חמים מהאזורים הטרופיים קודם לחוף המזרחי של ארצות הברית ואז לאירופה ולכן הטמפרטורה באזורים אלה יכולה לרדת, במיוחד בחורף. לפי הנתונים מ-2015 זרם הגולף כבר נחלש ב-15%-20% במהלך המאה ה-20{{הערה|RICHARD GRAY [http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3009162/Gulf-Stream-slowdown-faster-Fresh-water-melting-ice-sheets-make-European-winters-colder.html Gulf Stream slowdown is faster than ever: Fresh water from melting ice sheets may make European winters colder, warns study] 24.03.2015, MailOnline}}{{הערה|1=Stefan Rahmstorf1*, Jason E. Box2, Georg Feulner1, Michael E. Mann3,4, Alexander Robinson1,5,6,Scott Rutherford7and Erik J. Schaffernicht1 [https://www.nature.com/articles/nclimate2554.epdf?referrer_access_token=-IvYui0ehQ6dP-10uMMf8NRgN0jAjWel9jnR3ZoTv0NAhBvJD3qQKAFJ5ZYnRB2DfVKqstvbeSrKxpKUhj2SxFAYOSl8lvXqcMfYZK1jwZNhV6ON3aE2lERBBXkJA6QHOFC9fbL63EDIUe7Aekg_u0puIiXKNsNTMmvKIpyrGymSn1dRi1CzCglVLYWRhWhKLhCmy5LZbFaXlUUi9k_BP4uzkQ3bvUkY2kNRoW4P7f4H6TSRuz1sp_p7Fh0L3Ka1V3hDJ0ZHBz1N2a2ZvxO2eDTsjZ3JP-6Sbv1i3crlf-vGLMam8LixKcaSFMZ0JKht3hG94N2So6H65TCPA85QjA%3D%3D&tracking_referrer=www.dailymail.co.uk Exceptional twentieth-century slowdown inAtlantic Ocean over turning circulation] 23.03.2015 Nature Climate Change}}

−

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ 400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now']19.12.2016 הגארדיאן}}. כנראה שזו אחת הסיבות למספר חורפים קרים במיוחד באירופה וצפון אמריקה בתחילת המאה ה-21, כולל גל הקור בארצות הברית הצפון מזרחית בסוף 2017-תחילת 2018{{הערה|1=HENRY FOUNTAIN [https://www.nytimes.com/2018/01/03/climate/cold-climate-change.html?smid=fb-share Why So Cold? Climate Change May Be Part of the Answer] 03.01.2018, New York Times}}.

+

עוד אפשרות היא השפעת המסת הקרח בארקטיקה. כאשר הקרח נמס הטמפרטורה בארקטיקה עולה. כאשר היא עולה יש פחות הבדל בין הטמפרטורה בארקטיקה לטמפרטורה דרומה מממנה. כאשר יש פחות הבדל נחלש זרם הרוח שנע מסביב לארקטיקה במהירות של יותר מ-400 קמ"ש בגובה של 8 קילומטר מעל הקרקע. כאשר הזרם נחלש, אוויר קר מהאזור הארקטי יכול לחדור לאזורים דרומיים יותר ואוויר חם מהאזורים הדרומיים לאזור הארקטי{{הערה|Damian Carrington [https://www.theguardian.com/environment/2016/dec/19/arctic-ice-melt-already-affecting-weather-patterns-where-you-live-right-now Arctic ice melt 'already affecting weather patterns where you live right now']19.12.2016 הגארדיאן}}. כנראה שזו אחת הסיבות למספר חורפים קרים במיוחד באירופה וצפון אמריקה בתחילת המאה ה-21, כולל גל הקור בארצות הברית הצפון מזרחית בסוף 2017-תחילת 2018{{הערה|1=HENRY FOUNTAIN [https://www.nytimes.com/2018/01/03/climate/cold-climate-change.html?smid=fb-share Why So Cold? Climate Change May Be Part of the Answer] 03.01.2018, New York Times}}.

===השפעות על המערכת האקולוגית===

שורה 272: שורה 272:

עיקר הנזק מהשרפות הוא ב[[יערות הצפון]] - יערות מחטניים בצפון כדור הארץ - כי אלה רגילים לאקלים קר ולח, וקשה להם הלתמודד עם ההתחממות וההתייבשות. בשנים 2000-2013 השרפות גרמו ל-91% [[ברוא יערות|מברוא היערות המחטניים]] בצפון אמריקה ול-56% מברוא היערות המחטניים באירופה ואסיה. ברוא יערות הצפון היווה כ-19% מסך בירוא היערות בעולם בשנים אלה. {{הערה|Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova [http://advances.sciencemag.org/content/3/1/e1600821.full The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013] American Association for the Advancement of Science 13.01.2017}}.

−

התגברות השרפות ובאופן כללי פגיעת שינויי האקלים ב[[יער|יערות]] מהוות חלק מההשפעות החמורות יותר של שינויי האקלים. יש מדענים האומרים שהדבר עלול לגרום להעלמות יערות הצפון בהתחממות של 3 מעלות ולהעלמות של יערות האמזונס בהתחממות של 3-4 מעלות{{הערה|Timothy M. Lenton, Hermann Held, Elmar Kriegler, Jim W. Hall , Wolfgang Lucht Stefan Rahmstorf, and Hans Joachim Schellnhuber [http://www.pnas.org/content/105/6/1786.fullTipping elements in the Earth's climate system] 21.11.2007 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}. יש הערכות שעלייה ב 2 מעלות תשמיד 40% ~~- 20~~ מיערות האמזונס{{הערה|David Adam [https://www.theguardian.com/environment/2009/mar/11/amazon-global-warming-trees Amazon could shrink by 85% due to climate change, scientists say] 11.03.2009, The Guardian}}. בדוח החמישי של[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] נרמז כי נקודות המפנה ביחס ל[[יערות הצפון]] והיערות באמזונס כאשר הסיכון גובר עם ההתחממות{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, בעמוד 70, [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

+

התגברות השרפות ובאופן כללי פגיעת שינויי האקלים ב[[יער|יערות]] מהוות חלק מההשפעות החמורות יותר של שינויי האקלים. יש מדענים האומרים שהדבר עלול לגרום להעלמות יערות הצפון בהתחממות של 3 מעלות ולהעלמות של יערות האמזונס בהתחממות של 3-4 מעלות{{הערה|Timothy M. Lenton, Hermann Held, Elmar Kriegler, Jim W. Hall , Wolfgang Lucht Stefan Rahmstorf, and Hans Joachim Schellnhuber [http://www.pnas.org/content/105/6/1786.fullTipping elements in the Earth's climate system] 21.11.2007 Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America}}. יש הערכות שעלייה ב-2 מעלות תשמיד 20%-40% מיערות האמזונס{{הערה|David Adam [https://www.theguardian.com/environment/2009/mar/11/amazon-global-warming-trees Amazon could shrink by 85% due to climate change, scientists say] 11.03.2009, The Guardian}}. בדוח החמישי של[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] נרמז כי נקודות המפנה ביחס ל[[יערות הצפון]] והיערות באמזונס כאשר הסיכון גובר עם ההתחממות{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים, בעמוד 70, [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}. מכאן אפשר להסיק ששינויי האקלים מהווים אולי סיכון מרכזי ליערות - לא פחות מכריתה מכוונת על ידי בני האדם.

=== שיטפונות ===

שורה 308: שורה 308:

* המסת הקרחונים בהרים מפחיתה את כמות המים המגיעה לנהרות, המשקים את האדמה.

−

נכון ל 2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר{{הערה| Fraser Cain [https://www.universetoday.com/65639/what-percentage-of-the-earths-land-surface-is-desert/ WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT?] 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news

+

נכון ל-2010 שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ הוגדר כמדבר{{הערה| Fraser Cain [https://www.universetoday.com/65639/what-percentage-of-the-earths-land-surface-is-desert/ WHAT PERCENTAGE OF THE EARTH’S LAND SURFACE IS DESERT?] 01.06.2010, Universe Today space and astronomy news

−

}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית תהפוך למדבר עוד 20-30%, כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב 20-30% האלה חיים נכון ל 2018 כחמישית מהאוכלוסייה האנושית של כדור הארץ כלומר כ 1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב 1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה-20-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא נמצאים במדבר פתאום ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו לפליטים{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.

+

}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית תהפוך למדבר עוד 20-30%, כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב-20%-30% האלה חיים נכון ל-2018 כחמישית מהאוכלוסייה האנושית של כדור הארץ כלומר כ-1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב-1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה-20%-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא נמצאים במדבר פתאום ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו לפליטים{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.

כנראה שאם המגמה הנוכחית תימשך עד 2025 שליש מהאוכלוסייה תסבול ממחסור במים, כאשר שינויי אקלים הם אחת הסיבות העיקריות. הסיבות הנוספות הן, בזבזנות מים, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], זיהום מים{{הערה|הקרן העולמית לשימור חיות הבר [https://www.worldwildlife.org/threats/water-scarcity OVERVIEW]}} ועוד.

−

[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] מדד את השפעת שינויי האקלים על 4 סוגי צמחים החיוניים למערכת המזון של האנושות: חיטה, אורז, סויה, תירס, בשנים 1960-2013. התוצאה היא שיבול החיטה ירד ב 10%, יבול הסויה נשאר כמו שהוא, יבול האורז נשאר כמו שהוא, ויבול התירס ירד ~~ב כ~~ 5%. ירידה משמעותית ביבול מורגשת באזורים הממוזגים, היבול באזורים הטרופיים נשאר יחסית קבוע{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}.

+

[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] מדד את השפעת שינויי האקלים על 4 סוגי צמחים החיוניים למערכת המזון של האנושות: חיטה, אורז, סויה, תירס, בשנים 1960-2013. התוצאה היא שיבול החיטה ירד ב-10%, יבול הסויה נשאר כמו שהוא, יבול האורז נשאר כמו שהוא, ויבול התירס ירד בכ-5%. ירידה משמעותית ביבול מורגשת באזורים הממוזגים, היבול באזורים הטרופיים נשאר יחסית קבוע{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}.

−

בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: [[שחיקת קרקע]]. בלי קרקע פוריה אין מזון. [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], היא אחת מ-3 הסיבות העיקריות לכך, כאשר 2 האחרות הן [[ברוא יערות]] ו [[חקלאות תעשייתית]].

+

בתחילת המאה ה-21 ניצבת האנושות לפני בעיה חמורה: [[שחיקת קרקע]]. בלי קרקע פוריה אין מזון. [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]], היא אחת מ-3 הסיבות העיקריות לכך, כאשר 2 האחרות הן [[ברוא יערות]] ו[[חקלאות תעשייתית]].

3 הגורמים האלה קשורים אחד לשני: אחת הסיבות העיקריות לברוא יערות היא הצורך לפנות מקום לשדות, עוד סיבה היא שרפות בגלל שינויי אקלים, מצד שני החקלאות התעשייתית וברוא היערות הם חלק מהסיבות המרכזיות לשינויי האקלים.

שורה 324: שורה 324:

באפריקה, אסיה, מרכז אמריקה פגיעה בפוריות הקרקע גורמת ל[[רעב המוני]] שהורג מיליונים, ומביא למלחמות.

−

בעשרות השנים האחרונות הפכו ה[[מדבור]], הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור-הוא רק נהפך לבולט ביותר ב 40 השנים האחרונות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. אחת השיטות בהן שינוי האקלים גורם לבצורות היא הפיכת אירועי האל ניניו להרסניים{{הערה|1=Nicholas Kristof [https://www.nytimes.com/2017/01/06/opinion/sunday/as-donald-trump-denies-climate-change-these-kids-die-of-it.html?smid=fb-share&_r=0 As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It] The New York Times, 6.01.2017}}(ראה מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים")

+

בעשרות השנים האחרונות הפכו ה[[מדבור]], הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור-הוא רק נהפך לבולט ביותר ב-40 השנים האחרונות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}. אחת השיטות בהן שינוי האקלים גורם לבצורות היא הפיכת אירועי האל ניניו להרסניים{{הערה|1=Nicholas Kristof [https://www.nytimes.com/2017/01/06/opinion/sunday/as-donald-trump-denies-climate-change-these-kids-die-of-it.html?smid=fb-share&_r=0 As Donald Trump Denies Climate Change, These Kids Die of It] The New York Times, 6.01.2017}}(ראה מידע נוסף בפסקה "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים")

−

תופעה זו גם גורמת למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך ל[[פליטים סביבתיים]]. לפי דו"ח של 30 קבוצות חוקרים אשר חברו לצורך חקר הנושא לארגון הנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי האקלים יכול לייצר 50 מיליון פליטים תוך עשור. לפי הדוח שינויי האקלים אינם הגורם היחיד ל[[שחיקת קרקעות]] אך הם מהווים גורם מרכזי: שטח הקרקעות החשוף לבצורות הוכפל פי 2 מאז שנות ה-70 ועד לשנת כתיבת הדו"ח (2015).{{הערה|FRANK BIERMANN[http://europe.newsweek.com/climate-change-will-cause-worlds-next-migration-crisis-333024 Frank Biermann argues that the world is ill-prepared to deal with 50 million climate refugees in the next decade.]15.09.2015}} {{הערה|AVANEESH PANDEY[http://www.ibtimes.com/land-degradation-desertification-might-create-50-million-climate-refugees-within-2097242 Land Degradation, Desertification Might Create 50 Million Climate Refugees Within A Decade]15.09.2015 International Buissnes Times}}לפי החוקרים שינויי האקלים גורמים לאיבוד של כ 120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, כמות כזו של קרקע הייתה יכולה לשמש בסיס לגדילת 20 מיליון טון זרעים{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.

+

תופעה זו גם גורמת למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך ל[[פליטים סביבתיים]]. לפי דו"ח של 30 קבוצות חוקרים אשר חברו לצורך חקר הנושא לארגון הנקרא "כלכלת שחיקת הקרקע" המדבור הנובע משינויי האקלים יכול לייצר 50 מיליון פליטים תוך עשור. לפי הדוח שינויי האקלים אינם הגורם היחיד ל[[שחיקת קרקעות]] אך הם מהווים גורם מרכזי: שטח הקרקעות החשוף לבצורות הוכפל פי 2 מאז שנות ה-70 ועד לשנת כתיבת הדו"ח (2015).{{הערה|FRANK BIERMANN[http://europe.newsweek.com/climate-change-will-cause-worlds-next-migration-crisis-333024 Frank Biermann argues that the world is ill-prepared to deal with 50 million climate refugees in the next decade.]15.09.2015}} {{הערה|AVANEESH PANDEY[http://www.ibtimes.com/land-degradation-desertification-might-create-50-million-climate-refugees-within-2097242 Land Degradation, Desertification Might Create 50 Million Climate Refugees Within A Decade]15.09.2015 International Buissnes Times}}לפי החוקרים שינויי האקלים גורמים לאיבוד של כ-120,000 קילומטר רבוע של קרקע פורייה בשנה, כמות כזו של קרקע הייתה יכולה לשמש בסיס לגדילת 20 מיליון טון זרעים{{הערה|1=The Economics of Land degradation [https://www.dropbox.com/sh/gu8bg3hy9zkw1ax/AAAXjnYQpKFPHsacTUE_Iyaxa?dl=0&preview=The+Value+of+Land+-+ELD+Initiative+(2015).pdf The Value of Land]ספטמבר 2015, ELD Initiative (2015). The value of land: Prosperous lands and positive rewards through sustainable land management. Available from www.eld-initiative.org.}}.

−

[[תמונה:Fig 1.11-01.png|left|thumb|250px|התמונה התחתונה מימין מראה ב 4 העמודות הצהובות, את השפעת שינויי האקלים על יבול החיטה, הסויה, האורז והתירס. היא מראה עלייה או ירידה ביבול, באחוזים לעשור, בשנים 1960-2013. זה לא אומר שהיבול עולה או יורד אלה מראה את ההשפעה, כלומר, אם ההשפעה על החיטה היא 10%- ב 40 שנה, זה אומר שללא שינויי האקלים בשנה ה-40, היבול היה ב 10% גבוה יותר. 2 העמודות הכחולות מראות את ההשפעות הכוללות על האזורים הטרופיים והממוזגים.]]

+

[[תמונה:Fig 1.11-01.png|left|thumb|250px|התמונה התחתונה מימין מראה ב-4 העמודות הצהובות, את השפעת שינויי האקלים על יבול החיטה, הסויה, האורז והתירס. היא מראה עלייה או ירידה ביבול, באחוזים לעשור, בשנים 1960-2013. זה לא אומר שהיבול עולה או יורד אלה מראה את ההשפעה, כלומר, אם ההשפעה על החיטה היא 10%- ב-40 שנה, זה אומר שללא שינויי האקלים בשנה ה-40, היבול היה ב-10% גבוה יותר. 2 העמודות הכחולות מראות את ההשפעות הכוללות על האזורים הטרופיים והממוזגים.]]

ביולי 2017 נערך כינוס של האגף למזון ולחקלאות של ארגון האומות המאוחדות. בכנס הודיע ראש האגף שהמגמה החיובית לצמצום מספר הרעבים בעולם בשנים האחרונות שעוד הייתה ב-2015 התהפכה בשנתיים האחרונות. מספר הרעבים בעולם החל שוב לגדול. 2 הסיבות העיקריות לדעתו הן שינויי אקלים ומלחמות. האגף מנה 19 מדינות עם בעיית רעב כבד. בכולם יש מלחמות ורבים נתונים תחת השפעה כבדה של שינויי אקלים. מדובר במדינות כמו ניגריה, סודן סומלי, תימן ועוד. לטענתו 60% מהאנשים הרעבים בעולם חיים במקומות בהם יש סכסוך והשפעות חזקות של שינויי אקלים. מספר האנשים שנהפכו לפליטים גדל פי 2 מ-2007 עד 2015 והגיע ל-60 מיליון{{הערה|Food and Agrficulture organization of the United Nations [http://www.fao.org/about/who-we-are/director-gen/faodg-statements/detail/en/c/902584/ A statement by FAO Director-General José Graziano da Silva] 03.07.2017}} {{הערה| Tharanga Yakupitiyage [http://www.ipsnews.net/2017/07/progress-world-hunger-reversed/ Progress on World Hunger Has Reversed] 03.07.2017

Inter Press Service News Agency.}}.

שורה 384: שורה 384:

יש לציין שבשנת 2015, שהייתה השנה החמה ביותר שנמדדה עד ששנת 2016 שברה את השיא, לראשונה מאז 1993 [[תוחלת החיים הכללית]] בארצות הברית ירדה. בידיעות על הירידה הזו '''לא הוזכר''' שינוי האקלים. אבל עם רואים את הסיבות לירידה ניתן '''לשער''' שהוא יכול להיות אחד מהגורמים העיקריים{{הערה| Ben Tinker [http://edition.cnn.com/2016/12/08/health/us-life-expectancy-down/ US life expectancy drops for first time in 22 years] CNN 08.12.2016}}.

−

באירופה כבר יש ראיות לגבי קשר בין שינויי אקלים לירידה ב"[[נטל תחלואה|תוחלת השנים הבריאות]]" ב 7 ממדינות אירופה החל מ-2003{{הערה| Ugo Bardi*

+

באירופה כבר יש ראיות לגבי קשר בין שינויי אקלים לירידה ב"[[נטל תחלואה|תוחלת השנים הבריאות]]" ב-7 ממדינות אירופה החל מ-2003{{הערה| Ugo Bardi*

and Virginia Perini [https://arxiv.org/ftp/arxiv/papers/1311/1311.3799.pdf Declining trends of healthy life years expectancy (HLYE) in

Europe. ] Dipartimento di Scienze della Terra – Università di Firenze

שורה 401: שורה 401:

תוכנית הסביבה של האו"ם הכריזה באחרונה כי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם הפך את 2005 לשנה היקרה ביותר בהיסטוריה המתועדת [http://www.ens-newswire.com/ens/dec2005/2005-12-07-01.asp], למרות ש"אין דרך להוכיח ש[הוריקן מסוים] היה, או לא היה, מושפע מההתחממות העולמית" [http://www.realclimate.org/index.php?p=181]. הערכות ראשוניות שהוצגו על ידי איגוד הביטוח הגרמני מוניך רה הצביעו על הפסדים כלכליים של למעלה מ-200 מיליארד דולר, כאשר ההפסדים לחברות הביטוח היו למעלה מ-70 מיליארד דולר.

−

יש לציין שנכון לשנת 2017 שינויי אקלים אנטרופוגניים מסוגלים אפילו לעצור את הצמיחה הכלכלית לכמה חודשים. כך, לדוגמה, ב-2017 בארצות הברית הייתה עונת הוריקנים חזקה במיוחד: בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות 2 הוריקנים בדרגה 4 הכו בה במהלך עונה אחת ונשברו שאיים נוספים. על פי הערכות המדענים כנראה ששינויי אקלים אנטרופוגניים גרמו לה להיעשות לכה הרסנית. הסוכנות למזג האוויר AccuWeather מעריכה שהנזק הכולל מ-2 ההוריקנים יסתכם ב 290 מיליארד דולר(1.011 טריליון שקל) מה שיבטל את הצמיחה הכלכלית בארצות הברית מאמצע אוגוסט ועד לסוף הרבעון השלישי, כלומר עד תחילת אוקטובר. בספטמבר 2017 בפעם הראשונה ב 6 שנים נרשמה ירידה בתעסוקה בארצות הברית כלומר לחודש אחד הכלכלה הצטמקה{{הערה|Reuters [http://nypost.com/2017/10/06/us-economy-lost-33000-jobs-in-september-as-hurricanes-hit-hiring/ Economy posts first job loss in six years as hurricanes hit hiring] 06.10.2017, New York Post}}. אפשר להסתכל על התופעה הזו במידה מסוימת כ[[גבולות לצמיחה|גבול לצמיחה]]-ככל שהכלכלה תצמח עם היא תישאר תלויה בדלקים פוסיליים, יהיו יותר פליטות ואז יותר הוריקנים שיעצרו את צמיחתה ואפילו יצמצמו את הכלכלה. כמובן שבינתיים ההשפעה הייתה קטנה יחסית, רק לכמה חודשים. אבל בהמשך, עם התמונה לא תשתנה, שינויי האקלים יתגברו וכך גם ההשפעות. נשאלת השאלה, האם באמת כדאי לכל מיני גופים וממשלות לתמוך ב[[הכחשת אקלים]], אם שינויי האקלים יכולים לבטל את הצמיחה הכלכלית לזמן יחסית ממושך כבר עכשיו. סביר להניח, שבעתיד לאחר ששינויי האקלים יתחזקו עוד, הם יוכלו גם לגרום להצטמקות הכלכלה{{הערה|AccuWeather [https://www.accuweather.com/en/weather-news/accuweather-predicts-economic-cost-of-harvey-irma-to-be-290-billion/70002686 AccuWeather predicts economic cost of Harvey, Irma to be $290 billion] 11.09.2017}}.

+

יש לציין שנכון לשנת 2017 שינויי אקלים אנטרופוגניים מסוגלים אפילו לעצור את הצמיחה הכלכלית לכמה חודשים. כך, לדוגמה, ב-2017 בארצות הברית הייתה עונת הוריקנים חזקה במיוחד: בפעם הראשונה מאז תחילת המדידות 2 הוריקנים בדרגה 4 הכו בה במהלך עונה אחת ונשברו שאיים נוספים. על פי הערכות המדענים כנראה ששינויי אקלים אנטרופוגניים גרמו לה להיעשות לכה הרסנית. הסוכנות למזג האוויר AccuWeather מעריכה שהנזק הכולל מ-2 ההוריקנים יסתכם ב-290 מיליארד דולר(1.011 טריליון שקל) מה שיבטל את הצמיחה הכלכלית בארצות הברית מאמצע אוגוסט ועד לסוף הרבעון השלישי, כלומר עד תחילת אוקטובר. בספטמבר 2017 בפעם הראשונה ב-6 שנים נרשמה ירידה בתעסוקה בארצות הברית כלומר לחודש אחד הכלכלה הצטמקה{{הערה|Reuters [http://nypost.com/2017/10/06/us-economy-lost-33000-jobs-in-september-as-hurricanes-hit-hiring/ Economy posts first job loss in six years as hurricanes hit hiring] 06.10.2017, New York Post}}. אפשר להסתכל על התופעה הזו במידה מסוימת כ[[גבולות לצמיחה|גבול לצמיחה]]-ככל שהכלכלה תצמח עם היא תישאר תלויה בדלקים פוסיליים, יהיו יותר פליטות ואז יותר הוריקנים שיעצרו את צמיחתה ואפילו יצמצמו את הכלכלה. כמובן שבינתיים ההשפעה הייתה קטנה יחסית, רק לכמה חודשים. אבל בהמשך, עם התמונה לא תשתנה, שינויי האקלים יתגברו וכך גם ההשפעות. נשאלת השאלה, האם באמת כדאי לכל מיני גופים וממשלות לתמוך ב[[הכחשת אקלים]], אם שינויי האקלים יכולים לבטל את הצמיחה הכלכלית לזמן יחסית ממושך כבר עכשיו. סביר להניח, שבעתיד לאחר ששינויי האקלים יתחזקו עוד, הם יוכלו גם לגרום להצטמקות הכלכלה{{הערה|AccuWeather [https://www.accuweather.com/en/weather-news/accuweather-predicts-economic-cost-of-harvey-irma-to-be-290-billion/70002686 AccuWeather predicts economic cost of Harvey, Irma to be $290 billion] 11.09.2017}}.

=== שינויי אקלים ומלחמות ===

שורה 444: שורה 444:

GLOBAL STATUS REPORT]}}.

−

אחד ההישגים החשובים הוא הירידה במחיר האנרגיות המתחדשות. ובאמת תעשיית הפחם נסגרת בארצות הברית למרות תמיכת טראמפ בגלל המחיר הנמוך יותר של גז ואנרגיות מתחדשות. הסיבה למחיר הנמוך היא עבודת מדענים על הורדתו עקב הבנתם שחשוב לעבור לאנרגיה נקייה. נכון ל 2016 רוב המדענים חושבים שהאנרגיות המתחדשות סביבתיות הרבה יותר מנפט פחם וגז ולכן בשנה הזו הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות הפכה לזולה ביותר{{הערה| Zachary Shahan [https://cleantechnica.com/2017/01/22/renewables-now-cheapest-renewable-energy-costs-low-too-high/ Renewables Now Cheapest, But How To Enable Faster Renewable Energy Growth?]22.01.2017}}. ב 2017 המגמה המשיכה ובקיץ 2017 הסוכנות הפיננסית מורגן סטנלי הוציאה תחזית לפיה חשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה הזול ביותר בכל רחבי העולם עד 2020{{הערה|

+

אחד ההישגים החשובים הוא הירידה במחיר האנרגיות המתחדשות. ובאמת תעשיית הפחם נסגרת בארצות הברית למרות תמיכת טראמפ בגלל המחיר הנמוך יותר של גז ואנרגיות מתחדשות. הסיבה למחיר הנמוך היא עבודת מדענים על הורדתו עקב הבנתם שחשוב לעבור לאנרגיה נקייה. נכון ל-2016 רוב המדענים חושבים שהאנרגיות המתחדשות סביבתיות הרבה יותר מנפט פחם וגז ולכן בשנה הזו הפקת החשמל מאנרגיות מתחדשות הפכה לזולה ביותר{{הערה| Zachary Shahan [https://cleantechnica.com/2017/01/22/renewables-now-cheapest-renewable-energy-costs-low-too-high/ Renewables Now Cheapest, But How To Enable Faster Renewable Energy Growth?]22.01.2017}}. ב-2017 המגמה המשיכה ובקיץ 2017 הסוכנות הפיננסית מורגן סטנלי הוציאה תחזית לפיה חשמל מאנרגיות מתחדשות יהיה הזול ביותר בכל רחבי העולם עד 2020{{הערה|

Graham Rapier [http://www.businessinsider.com/solar-power-energy-renewables-cheapest-power-says-morgan-stanley-2017-7 'INFLECTION POINT': Renewables will be the 'cheapest form of new power generation' by 2020] 08.07.2017}}. עד 2020-2025 המכוניות החשמליות שאותם אפשר להטעין גם מחשמל מאנרגיות מתחדשות יהיו זולים יותר ממכוניות על גז{{הערה|1=Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/electric-vehicles-cost-2490184925.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1506535846 Electric Vehicles Will Soon Be Cheaper Than Gas Guzzlers] 27.09.2017 Ecowatch}}.

שורה 468: שורה 468:

פרט לנתונים האלה יש הרבה מחקרים אחרים שהכותבים שלהם רוצים להוכיח שאנרגיית מים או אנרגיה גרעינית יותר טובה מהמתחדשות, אבל, המחקרים האלא הרבה פחות פופולריים בקהילה המדעית{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Life-cycle_greenhouse-gas_emissions_of_energy_sources Life-cycle greenhouse-gas emissions of energy sources]}}. נושא ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של האנרגיות המתחדשות הוא נושא שמסביבו מתנהל ויכוח חזק מאוד ברחבי העולם. לדוגמה בישראל יש התנגדות מצד החברה להגנת הטבע להצבת טורבינות רוח בגולן כי זה עלול לפגוע בציפורים ותחנות כוח סולאריות בשטחים פתוחים בטענה שהם תופסות יותר מידי שטח. החברה להגנת הטבע טוענת שיש להתמקד בפאנלים על הגגות אם כי לטענתה זה יכול לספק רק 30% מהחשמל בישראל.

−

מצד אחד, אלה הטוענים שהאנרגיות המתחדשות גם פוגעות בסביבה, הרבה פעמים קשורים לתעשיות הדלקים הפוסיליים (לדוגמה דונלד טראמפ). מצד שני, אם לקבל כהנחה שגם לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי ובריאותי גבוה, המסקנה היא שכדי שהאנושות תשרוד צריך לא רק לעבור לאנרגיות מתחדשות, אלא גם להפסיק את [[מחסור ועודף|ייצור היתר]] ולהגיע ל [[כלכלת מצב יציב]]. אחד הצעדים המבוצעים בכיוון זה היא [[התייעלות אנרגטית|ההתייעלות האנרגטית]].

+

מצד אחד, אלה הטוענים שהאנרגיות המתחדשות גם פוגעות בסביבה, הרבה פעמים קשורים לתעשיות הדלקים הפוסיליים (לדוגמה דונלד טראמפ). מצד שני, אם לקבל כהנחה שגם לאנרגיות מתחדשות יש מחיר סביבתי ובריאותי גבוה, המסקנה היא שכדי שהאנושות תשרוד צריך לא רק לעבור לאנרגיות מתחדשות, אלא גם להפסיק את [[מחסור ועודף|ייצור היתר]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אחד הצעדים המבוצעים בכיוון זה היא [[התייעלות אנרגטית|ההתייעלות האנרגטית]].

−

חשוב לא להתייחס לאנרגיות המתחדשות כפתרון מוחלט של בעיית משבר האקלים, כמו שלפעמים מציגים את זה. מהפסקה הקודמת אפשר לראות שכאשר מייצרים חשמל מפנלים סולריים נפלטים פי 11 פחות גזי חממה ביחס לייצור חשמל מגז ופי 18 פחות בהשוואה לייצור מפחם. לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]](עמוד 24 בדוח הסינטזיס שלו מ 2014) עד 2100 צפויה הצריכה לעלות פי 7 עם אפשרות של עלייה גבוהה יותר{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

+

חשוב לא להתייחס לאנרגיות המתחדשות כפתרון מוחלט של בעיית משבר האקלים, כמו שלפעמים מציגים את זה. מהפסקה הקודמת אפשר לראות שכאשר מייצרים חשמל מפנלים סולריים נפלטים פי 11 פחות גזי חממה ביחס לייצור חשמל מגז ופי 18 פחות בהשוואה לייצור מפחם. לפי נתוני [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]](עמוד 24 בדוח הסינטזיס שלו מ-2014) עד 2100 צפויה הצריכה לעלות פי 7 עם אפשרות של עלייה גבוהה יותר{{הערה|הפאנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the

Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.] 2015}}, מה שאומר שכמות הגזים הנפלטים אומנם תקטן אבל לא בהרבה. צריך עוד לקחת בחשבון שאם על העלייה בצריכת החשמל אפשר לפצות במעבר לאנרגיה מתחדשת, הרי שעלייה בצריכת הפלסטיק תביא בהכרח להגדלת הפליטות כי בשביל פלסטיק חייבים נפט או גז. לפחות שליש מגזי החממה נפלטים בגלל [[חקלאות תעשייתית]] ו[[ברוא יערות]], יש בעיה של פליטת חום ישירה ממכונות שונות ובגלל כיסוי שטחים באספלט ובטון, ואפילו לאנרגיה המתחדשת יש השפעות שליליות על הסביבה באיזו שהיא מידה. יש על הנושא הזה הרבה מאמרים של מדענים עם הרבה דעות{{הערה|Carolyn Williams [https://weather.com/science/environment/news/solar-energy-contributes-climate-change-study Solar Energy Contributes to Climate Change Some, Study Finds] 03.11.2015 The weather channel }}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nitrogen_trifluoride Nitrogen trifluoride]}}{{הערה|Charles Q. Choi [https://www.livescience.com/2324-solar-power-greenhouse-emissions-measured.html Solar Power's Greenhouse Emissions Measured] 26.02.2008, Live Science}}{{הערה| GREG WALTERS [https://www.seeker.com/a-potent-greenhouse-gas-used-to-make-solar-panels-is-on-the-rise-2288834288.html A Potent Greenhouse Gas Used to Make Solar Panels Is on the Rise] 27.02.2017 Seeker }} {{הערה|CHRISTOPHER BOYD [https://www.chemservice.com/news/2015/02/learn-which-chemicals-make-solar-power-possible/ LEARN WHICH CHEMICALS MAKE SOLAR POWER POSSIBLE] 04.02.2015 Industry News}} {{הערה|1=M.J. de Wild-Scholten E.A. Alsema, ,V.M. Fthenakis,G. Agostinelli, ,H. Dekkers, K.Roth,Roth, V. Kinzig, [https://www.ecn.nl/publications/PdfFetch.aspx?nr=ECN-M--07-015 FLUORINATED GREENHOUSE GASES IN PHOTOVOLTAIC MODULE MANUFACTURING:

POTENTIAL EMISSIONS AND ABATEMENT STRATEGIES

שורה 488: שורה 488:

הצמחים בכדור הארץ קולטים פחמן דו חמצני בתהליך הפוטוסינתזה ובכך מסייעים בעצירת שינויי האקלים. אותו התהליך מייצר את החמצן שאנו נושמים ואת המזון שאנו אוכלים. ביבשה אלה עצים, עשב ושיחים ובאוקיינוסים הפיטופלנקטון.

−

[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. עצירת כריתת היערות וייעור יכולים לספק כ 30% מפטרון בעיית משבר האקלים{{הערה|José Graziano da Silva Achim Steiner Erik Solheim [http://www.undp.org/content/undp/en/home/blog/2018/Forests-A-natural-solution-to-climate-change-crucial-for-a-sustainable-future.html Forests: A natural solution to climate change, crucial for a sustainable future] השלישי לאוקטובר 2018, United Nations Development Programme}}.

+

[[יערות]] מהווים את אחד מהמרכיבים החשובים במאבק למען האקלים הן מבחינת הקטנת ההתחממות והן מבחינת הסתגלות להתחממות. עצים קולטים [[פחמן דו חמצני]], מייצרים חמצן, שומרים על [[קרקע|קרקע פורייה]] ומספקים [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] נוספים. יש קונצנזוס מדעי שלפחות 12% משינויי האקלים מקורם ב[[ברוא יערות]]. עצירת כריתת היערות וייעור יכולים לספק כ-30% מפטרון בעיית משבר האקלים{{הערה|José Graziano da Silva Achim Steiner Erik Solheim [http://www.undp.org/content/undp/en/home/blog/2018/Forests-A-natural-solution-to-climate-change-crucial-for-a-sustainable-future.html Forests: A natural solution to climate change, crucial for a sustainable future] השלישי לאוקטובר 2018, United Nations Development Programme}}.

−

לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל 1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל 1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב 11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר, 2018}}.

+

לפי הדוח המיוחד להגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלה של הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים כדי להגביל את ההתחממות ל-1.5 מעלה ללא [[הנדסת אקלים]] יש צורך להגדיל את שטח יערות ב-11 מיליון קילומטר רבוע עד שנת 2050{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_spm_final.pdf GLOBAL WARMING OF 1.5 °C Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר, 2018}}.

−

מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב 24-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] {{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

+

מדינות בעולם לקחו על עצמן התחייבויות שונות ביחס להפסקת ברוא היערות, ולשיקום היערות שכבר נכרתו. מימוש ההתחייבויות באופן מלא יפחית את פליטות גזי החממה ב-24%-30%-צעד אדיר, אבל ליישום נידרש שיתוף פעולה בין לאומי. המדינות בהם ישנם את רוב היערות הטרופיים הן מדינות עניות אשר לפי התסריט הנאו-ליברלי רואים את הסיכוי היחיד למיגור העוני לא בחלוקה יותר צודקת וכד' אלה רק ב[[צמיחה כלכלית]] לפי אותו המסלול בדיוק שעברו המדינות העשירות. פיתוח כזה כרוך בברוא יערות. לכן התחייבו המדינות העשירות ב[[הסכם פריז]] לתת סכומי כסף גדולים למדינות העניות כדי לפצותם על ההפסד. המנגנון המיועד לשרת את התהליך ניקרא [http://www.un-redd.org/ The United Nations Collaborative Programme on Reducing Emissions from Deforestation and Forest Degradation in Developing Countries ] {{הערה|John Vidal [https://www.theguardian.com/global-development-professionals-network/2017/jan/23/destroying-rainforests-quickly-gone-100-years-deforestation We are destroying rainforests so quickly they may be gone in 100 years] גארדיאן, 23.01.2017}}.

האמצעים העיקריים הדרושים כדי לעצור את כריתת היערות ולהתחיל להגדיל את שטחם הם מעבר [[חקלאות בת קיימא|לחקלאות בת קיימא]], הגבלת צריכת מוצרים מעץ, ייצוב אוכלוסין, שינוי באופן[[משבר הדיור בישראל: סיבות, השפעות ופתרונות|התכנון והבנייה]], עצירת שינויי האקלים שמובילים לשרפות ולפלישת מזיקים, שיתוף פעולה בין לאומי, עצירת קידוחי הנפט והגז וכריית הפחם ושאר פעילויות שמובילים לזיהום היערות.

שורה 504: שורה 504:

דוגמה לתכנית שאפתנית לפתרון הבעיה הוצגה בשנת 2017 על ידי ארגון גרינפיס בגרמניה. התכנית מדברת על מעבר ל[[חקלאות בת קיימא|מערכת מזון אקולוגית]] בגרמניה עד 2050. התכנית כוללת 4 היבטים: מעבר לחקלאות עם פחות קוטלי עשבים וחרקים, מעבר לחקלאות מקומית, צמצום בזבוז מזון ב-50% והפחתת צריכת בשר ב-50%. תכנית זו מהווה שינוי גישה מסוים. במקום הגישה הקפיטליסטית של סחר בין לאומי-ייצור עצמי. פחות מזון יבוזבז-פחות מזון ייוצר. ובנוסף צמצום ביצור הבשר ורכיבים שונים של חקלאות תעשייתית, מה ששונה מהגישות הקפיטליסטיות והמרקסיסטיות של "כמה שיותר מוצרים לנפש". בגלל שגרמניה היא אחת מהכלכלות הגדולות בעולם, ומזון מהווה חלק נכבד מהתל"ג השינוי יהיה משמעותי אם התכנית תתקבל{{הערה|Dirk Zimmermann [http://www.greenpeace.org/international/en/news/Blogs/makingwaves/ariculture-revolution-germany-berlin/blog/58577/ Agricultural revolution in Germany: we want it and we can do it] Greenpeace Internationa 25.01.2017}}.

−

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב [[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

+

דוגמה למדיניות שיכולה לעזור במידת מה, למרות שהתקבלה מסיבות אחרות היא המדיניות להפסיק את ריסוס העשבים ב[[חומרי הדברה]] במטעים שבזמן האחרון נהפכה לנפוצה בישראל. לא רק שזה מונע את הפליטות מייצור חומרי ההדברה ההחלטה להשאיר את העשב ולא להשמיד אותו, תגרום לכך שהעשב יקלוט פחמן דו חמצני וימנע [[שחיקת קרקעות]] מה שיעזור לעצור את שינויי האקלים{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}

−

[[תמונה:PikiWiki Israel 157 Laundering תליית כביסה לייבוש.jpg|left|thumb|250px|תלית כביסה בישראל ב 1957. ייבוש כביסה באמצעות תליה על חבלי כביסה במקום ייבוש במייבש כביסה, מפחיתה את פליטות גזי החממה]]

+

[[תמונה:PikiWiki Israel 157 Laundering תליית כביסה לייבוש.jpg|left|thumb|250px|תלית כביסה בישראל ב-1957. ייבוש כביסה באמצעות תליה על חבלי כביסה במקום ייבוש במייבש כביסה, מפחיתה את פליטות גזי החממה]]

==== צמצום שימוש בגזים פלואורינטיים ====

בכנס לפיתוח בר קיימא בריו דה ג'נירו הכריזו המדינות על רצון להוציא כלל מהשימוש את ההידרופלואורוקארבונטים(hydrofluorocarbons). ארצות הברית ומיקרונזיה החליטו להוציא מהשימוש את ההידרופלואורוקארבונטים עד 2030. האיחוד האירופי הציב לעצמו מטרה של הפחתת פליטות הגזים הפלואורינטיים ב-72%-73% עד 2030 וב-70%-78% עד 2050{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Fluorinated_gases Fluorinated gases]}}. בישראל פרסם המשרד להגנת הסביבה מספר אלוני מידע לגבי צמצום השימוש בגזים אלה. ראו מספר קבצים בתחתית הדף [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/GHGandEnergyEfficency/Pages/default.aspx התייעלות אנרגטית והפחתת פליטות גזי חממה].

שורה 541: שורה 541:

בהתחלה ניסו להקים חומות כדי לעצור את עליית פני הים. הסתבר שהחומות יכולות לגרום להריסת החוף ושהים יכול לחפור מתחת לחומות. לכן היום מנסים לעשות את זה בדרכים טבעיות יותר כמו שתילת מנגרובים{{הערה|אוניברסיטת סאוטהמפטון באנגליה [http://www.southampton.ac.uk/news/2015/07/mangroves-help-protect-against-sea-level-rise.page Mangroves help protect against sea level rise] 23.07.2015}}

==== עזרה כספית ====

−

העזרה הכספית למדינות הנפגעות משינויי אקלים, לפי התכניות של ארגון האומות המאוחדות אמורות להיות מועברות קודם כל דרך[[קרן האקלים הירוק]], קרן שנועדה במיוחד למטרות אלה. עד עכשיו הקרן כבר ארגנה לא מעט פרויקטים שונים. המטרה היא שהקרן תוכל לספק למטרות אלה 100 מיליארד דולר כל שנה החל מ 2020. נכון לעכשיו 43 מדינות התחייבו להעביר לקופה שלה 10.3 מיליארד דולר{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Green_Climate_Fund Green Climate Fund]}}{{הערה|קרן האקלים הירוק [http://www.greenclimate.fund/home GREEN CLIMATE FUND]}}.

+

העזרה הכספית למדינות הנפגעות משינויי אקלים, לפי התכניות של ארגון האומות המאוחדות אמורות להיות מועברות קודם כל דרך[[קרן האקלים הירוק]], קרן שנועדה במיוחד למטרות אלה. עד עכשיו הקרן כבר ארגנה לא מעט פרויקטים שונים. המטרה היא שהקרן תוכל לספק למטרות אלה 100 מיליארד דולר כל שנה החל מ-2020. נכון לעכשיו 43 מדינות התחייבו להעביר לקופה שלה 10.3 מיליארד דולר{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Green_Climate_Fund Green Climate Fund]}}{{הערה|קרן האקלים הירוק [http://www.greenclimate.fund/home GREEN CLIMATE FUND]}}.

==== חקלאות ====

ישנן דרכים רבות בהן החקלאות יכולה להסתגל לשינויי האקלים. בין הנפוצות ביותר גידול זנים פחות רגישים לבצורת לגלי חום וקור, השקייה בדרכים חסכוניות יותר. אחת הדרכים היא לעצור את המדבור הקשור ל[[שחיקת קרקעות]]. אחת השיטות שיכולות לעזור בכך היא להשאיר את עשב הבר במטעים במקום להשמיד אותו. השיטה הזו הופכת ליותר ויותר מקובלת בישראל. מעניין שזה נותן למטע מראה כה יפה, שזוגות מצטלמים במטעים כאלה לתמונת חתונה{{הערה|1=מאיה פלח - זווית, סוכנות ידיעות למדע ולסביבה [http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=6736&mytemplate=tp2 הסכם שלום עם העשבים: הדרך המפתיעה להפחתת חומרי הדברה] 12.08.2017, הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה}}.

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות

שינויים

התחממות עולמית (הצגת מקור)

גרסה מ־16:44, 20 ביולי 2019

תפריט ניווט

חיפוש