נכונות להודות בבורות

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נכונות להודות בבורות היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסויימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. דבר זה הוא חיוני לתהליך למידה של אנשים, וגם לתרבויות שלמות. אנשים שאינם מוכנים להודות בבורות מתקשים ללמוד דברים חדשים ("אי אפשר למלא כוס מלאה) ותרבויות שלא מוכנות להודות בבורות מתקשות להתקדם מבחינה טכנולוגית, כלכלית או חברתית.

הנכונות להודות בבורות בהגות של סוקרטס

אחד הראשונים להצביע על חשיבות ההכרה בבורות היה הפילוסוף היווני סוקרטס. בדיאלוג 'מנון' גורם סוקרטס לבן שיחו, משכיל יווני צעיר, להודות בכך שאינו יודע מהי "המידה הטובה" . הטקסט גם מתאר את תחושת הכעס , הבלבול וחוסר האונים שהדבר גורם לאותו צעיר.

הו, סוקראטס, נאמר לי לפני שהכרתי אותך, שאתה תמיד מפקפק בעצמך ומפקפק באחרים; ועכשיו אתה מטיל את הלחשים שלך עלי, ואני פשוט הופך מכושף ומוקסם, ושנינותי הגיעה לקיצה. ואם אוכל להסתכן ולצחוק לך, נראה לי שאתה, גם במראך וגם בהשפעתך על אחרים, דומה מאוד לדג טורפדו שטוח, שמחשמל (מטרפד) את מי שמתקרב אליו ונוגע בו, כפי שעכשיו חשמלת אותי, אני חושב. כי נשמתי ולשוני מחושמלות ממש, ואיני יודע איך לענות לך; ואף-על-פי שנאמתי מגוון אינסופי של נאומים על המידות הטובות לפני כן, ולאנשים רבים – והם היו טובים מאוד, כפי שחשבתי - ברגע זה אינני יכול אפילו לומר מהי סגולה טובה. ואני חושב כך. אתה חכם מאוד שאינך עורך מסעות ומתרחק הרחק מביתך, כי אם היית נוהג במקומות אחרים כמו באתונה, היית מושלך לתוך הכלא כקוסם".

דבר זה היה אופייני לסוקרסט - לגרום לבן שיחו להבין שכל מיני תשובות קלות ושטחיות היו למעשה לא נכונות. בהמשך מדגים סוקרטס את שיטת ההנחיה שלו, בשיחה בינו לבין עבדו של מנון, שהוא נער צעיר וחסר השכלה. בדיאלוג מוצגת הן היכולת של כל אדם ללמוד דברים חדשים, והן חשיבותה של ההכרה בבורות העצמית וסילוק הדעות הקדומות לשם פיתוח הסקרנות והלמידה. בהינתן ריבוע שבו צלע באורך 2 רגליים (ושטח של 4 רגל רבועה) מנחה סוקרטס את העבד לחפש תשובה לשאלה מה יהיה גודל הצלע של ריבוע חדש ששטחו יהיה כפול (ל-8 רגליים רבועות). בתחילה טוען הנער כי יש צורך בצלע כפולה של 4 רגליים, אך סוקרטס מעמידו על טעותו וגורם לו להבין שמדובר בריבוע בעל שטח גדול פי 4 משטח הריבוע המקורי. גם תשובה של 3 רגליים אינה נכונה. סוקרטס גורם לעבד להודות בכך שבעצם אינו יודע את התשובה. סוקרטס טוען בפני מנון, כי העבד ביצע התקדמות משמעותית - הן בתחילת השיחה והן בשלב זה, העבד אינו יודע את התשובה, אך בתחילת הדיון הוא חשב שהוא יודע אותה וענה בביטחון כאילו היא אכן ידועה לו, ואין לו שום קושי. כעת יש לו קושי, כאשר הוא אינו יודע את התשובה אך גם אינו חושב שהוא יודע את התשובה.

חשיבות הנושא הן ללימוד והן לצרכי תחילת חקירה מצד חוקרים, והדוגמה של הדיאלוג "מנון" להדגמת דבר זה מובאת גם בספר "המשוואות הגדולות" מאת רוברט פ' קריז

חשיבות הנושא להתקדמות המדע

בספר קיצור תולדות האנושות טוען יובל נוח הררי כי המיוחד בתפיסה המדעית המודרנית הוא השילוב בין נכונות להודות בבורות, הסתמכות על תצפיות אמפיריות ועל מתמטיקה כדי לחקור את העולם. בעוד ש-3 המרכיבים האלה היו קיימים גם בתרבויות קודמות, הם לא התקיימו ביחד, ולא התקיימו בעוצמה כמו שהם קיימים בתרבות המדע המודרני.

חלק חשוב מתרבות שמרנית היא התעקשות לפיה אין מה ללמוד יותר, כל השאלות החשובות כבר נשאלו וכל התשובות לשאלות אלו כבר ידועות לנו. לעומת זאת במסגרת תרבות מדעית יש הדגשה על כך שכאשר פותרים בעיה אחת ומוצאים תשובות סבירות לשאלות שהיו עד כה, בדרך כלל צצות שאלות חדשות ואתגרים חדשים.

ראו גם