תאוריית התודעה של דון הופמן

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תאוריית התודעה של דון הופמן היא תאוריה מדעית להסבר תודעה שהציע הפסיכולוג האמריקני דון הופמן לפיה חוויות תודעתיות של אורגניזמים הן תלויות-מין (species-specific) ולמעשה מבוססות על פרשנות כללית של גוף האורגניזם או חלק ספציפי בו (כמו מוח האדם תלוי-מין האדם) לאובייקט פיזיקלי ולכן חוויות תודעתיות יכולות להיות שונות מהותית ו\או כמותית בין מינים שונים.

אקסיומות התאוריה

לתאוריה שתי אקסיומות מרכזיות.

  • אקסיומה אחת היא שהאובייקט הפיזיקלי (כל מה שקיים במרחב) ← ללא תלות בשאלה איך מוחנו מפרש אותו ← הוא מה שהוא ולעולם לא נוכל לדעת מה הוא בוודאות כי אנו תלויים בפרשנות תלוית-מין (species-specific) קולקטיבית-אישית המוגבלת שלנו לאובייקט זה. בקרב בני אדם זה בהתאם למוח האדם[1].
  • אקסיומה שנייה היא שתודעה היא למעשה קבוע פיזיקלי בעולמנו ואיננה בהכרח מתבטאת רק בגוף אנושי אלא יכולה להתבטא במגוון מערכות פיזיקליות אחרות, כאשר כל מערכת פיזיקלית כזו חותרת להישרדות (survival) לפני שהיא חותרות לדיוק (accuracy) אך שמערכות שונות מדייקות יותר מאחרות באיך שהן חוות תודעתית את האובייקט הפיזיקלי ופועלות או לא פועלות עליו ובקרבתו.

השלכות התאוריה

שונות תודעתית קיצונית אפשרית בין מינים

למין אחד בן אדם אולי יתפרש כבעל צבע גוף "רגיל" ולמין אחר כבעל צבע גוף "ירוק". למין אחד הקטן ייתפש כגדול ולמין אחר הגדול ייתפש כקטן וכן הלאה ← הכל תלוי פרשנות גופנית (כגון פרשנות מוחית) ולכן הכל יחסי תלוי-מין.

לפי הופמן אנחנו בני האדם כן חווים את האובייקט הפיזיקלי בצורות יותר מדויקות ממינים אחרים בכדור הארץ ובכלל מינים שונים חווים אותו בצורות יותר מדויקות מאחרים; כביכול, חתול או ג'ירפה או קוף חווים את האובייקט הפיזיקלי יותר דומה לאדם מאשר שחגב או עקרב או חילזון חווים אותו כי השלושה הראשונים קרובים יותר לאדם מבחינה אבולוציונית, אבל עדיין, ככלל, כולנו חווים את האובייקט הפיזיקלי שונה לגמרי מכפי שהוא היה נחווה בתודעה של מתבונן חיצוני ביקום שלנו.

ערעור מושגי יסוד בפיזיקה

לפי הופמן התאוריה מערערת את מושג מרחב-זמן, שהוא מושג יסודי בפיזיקה מודרנית, כי ייתכן שתפישה תלויית-מין אחת של האובייקט הפיזיקלי אולי שונה מאד מתפישה תלויית-מין אחרת בצורה כה קיצונית שקשה לדבר על תפישה דומה של "מרחב", של "זמן" ושל "אנרגיה". כלומר, השוני הוא לאו דווקא כמותי אלא אולי מהותי-דרסטי, למשל, לפחות תאורטית, "מוח" של מין X יוכל לפרש מאובייקט פיזיקלי נתון ריבועים ומוח של מין Y אחר לחלוטין יוכל לפרש מאותו אובייקט פיזיקלי נתון מעגלים (או משולשים או כל צורה אחרת לצורך העניין).

לפיכך, חוסר הוודאות לגבי מהו באמת האובייקט הפיזיקלי בשל פרשנויות תלויות-מין ואדרבא העובדה שמושג מרחב-זמן הוא פרשנות אנושית ספציפית-מוגבלת ← או שהיא עוזרת להסביר תופעות פיזיקליות מוזרות תאורטיות לפחות כגון מסע קדימה בזמן בשל כבידה ו\או מהירות תנועה, או חור תולעת ועוד, או שהיא דווקא רומזת שישנה אי יכולת מובנית בכלל מיני האורגניזמים להבין לגמרי תופעות אלה (כל מין בשל הפרשנות הספציפית המוגבלת שלו).

ממשקים

לפי הופמן פרשנות תלויית-מין לאובייקט פיזיקלי כוללות מה שהופמן מכנה "ממשקים" (interfaces).

לפי הופמן, מרחב, זמן ואנרגיה, כמו גם אדם, קוף, חתול, כלב, שפה ומגדר, שם ראשון ושם אחרון, כלים והתקנים, מכונות ומחשבים וכו' הם מושגים בזיכרון המבוססים על פרשנות תלויית-מין (אנושית) כוללת לאובייקט הפיזיקלי, המושפעת מן ההתפתחות האבולוציונית של מין נתון; הופמן מכנה ישויות-תודעתיות כאלה בביטוי "ממשקים".
אנו מפשטים ממשקים, שהם פישוטים לפרשנות תלויית-מין בעצמם, בכדי לשרוד יותר. לדוגמה, נוכל להגיד שאוטובוס הוא ממשק המונע מאיתנו לבזבז אנרגיה על לתאר את כל ממשקים המהווים אותו יחדיו כמו שלד מתכת, מנוע, גלגלים, ציפוי, חלונות, דלת, הגה, מושבים, אמצעי תחבורה ציבורית, כרטיס נסיעה, נהג עם מדים וכדומה. עם זאת, באופן כללי אובייקט פיזיקלי מפורש יכול להשפיע על אובייקט פיזיקלי מפרש ולכן אין הצדקה להתייחס לאוטובוס רק כ"ממשק" בנפש ולא להיזהר מלהידרס ממנו. אם נבזבז אנרגיה על תיאור כל הממשקים המהווים ממשק, נפגע בסיכוינו לשרוד ולכן אנו נוטים לפשט אותם; למשל, מערכת הפעלה מודרנית של מחשב גורמת לנו לתפעל מחשב הרבה יותר בפשטות מאשר בלעדיה (לדוגמה, כמו שהיה עם מחשבים של שנות ה-50). כאמור, יש להיות עירניים ומדויקים לגבי האפשרות להיפגע מממשק נתון, יהיה זה אוטובוס שיכול לדרוס אותנו או מחשב עם מדיה חברתית שיכולה לפגוע בבריאותנו הנפשית.

ניסוי מחשבתי להמחשת התאוריה

ניסוי מחשבתי זה אינו חלק מן התאוריה אך מובא כאן כדי להבטיח או לייצק את הבנתה:

במסגרת הניסוי המחשבתי נדמיין את המציאות הפיזיקלית שלנו כתוכנת מחשב ואלוהים כל שהוא כמתכנת-על שיכול לעשות מה שהוא רוצה עם קוד המקור של התוכנה במסגרת הגבלות חומרת המחשב; במצב כזה, אלוהים זה יכול לשנות באורח נס את המוח האנושי (הנמשל כאן לפיסת קוד מקור של התוכנה) למוח שונה קמעה, המפרש אובייקט פיזיקלי נתון כקוף במקום ככלב.

אפשרות לטעות

בהרצאותיו השונות הופמן מדגיש כי סביר שהוא טועה בהקשרים מסוימים לגבי התאוריה וכי נדרש עוד מחקר רב כדי לבסס הבנה כללית של תודעה.

ראו גם

הערות כלליות

  • רכיב גופני הפועל לפרש רכיב-אובייקט-פיזיקלי הוא רכיב-אובייקט-פיזיקלי בעצמו, אך כזה שתודעה מתבטאת דרכו.

הישרדות קודמת לדיוק אך דיוק, בתורו, יכול להגביר את ההישרדות.

  • תודעה יכולה לכלול ראייה (צורה, צבע ועוד), קול, מגע, ריח, טעם ועוד ביחיד או כמכלול (השלם גדול מסכום חלקיו)[2], תלוי במין האורגניזם.

הערות שוליים

  1. ^ הפרשנות שלנו מושפעת ממידע שכבר קלטנו בעבר ועיבדנו (כולל ברמת המחשבה)
  2. ^ סך החוויות הנפשיות של אדם מלידתו ועד מותו מכונה בספרות הפילוסופיה והפיזיקה qualia