המהפכה המדעית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המהפכה המדעית הוא שם של תהליך שהחל לצבור תאוצה בשנת 1500 לספירה באירופה, שבו יש קשר הדוק בין מחקר מדעי, ממשלות ופירמות עסקיות. המחקר של העולם מתבסס יותר ויותר על השיטה המדעית שמשלבת נכונות להודות בבורות, שימוש בתצפיות ובמתמטיקה כדי להבין כיצד העולם מתנהג. הידע המדעי מתרגם לכוח, בעיקר על ידי פיתוח טכנולוגי שאותו מנצלות ממשלות ופירמות עסקיות כדי להשיג עוד כוח צבאי ועוד משאבים, להגדיל את כוחן ולהשקיע עוד כסף ומשאבים בפיתוח המחקר המדעי.

הגדרה זו של המושג "המהפכה המדעית" היא הגדרה רחבה, שמוצעת על ידי פרופ' יובל נח הררי בספרו קיצור תולדות האנושות. הגדרה מצומצמת ומקובלת יותר מתמקדת בשינוי בצורת המחשבה בפילוסופיה ובמדע ובמידה מסויימת גם בתרבות עקב גילויים מדעיים חדשים שהתרחשו במאה ה-16 וה-17. שינוי של מעבר מהסתמכות על מסורות עתיקות, ניסים ונבואות לשיטת המחקר של השיטה המדעית. עם ניסוח וביסוס של השיטה המדעית כשיטה מובילה למחקר, ההגדרה הכוללנית יותר, מובילה למסקנה שהמהפכה המדעית הולכת ומתחזקת שכן הקשרים בין תעשייה, ממשלה ומחקר מתחזקים ומתהדקים.

לפי הררי המהפכה המדעית היא אחת מ-3 מהפכות מרכזיות שעברו בני המין האנושי, כאשר הקודמות היו המהפכה הלשונית לפני כ-70,000 שנה והמהפכה החקלאית לפני כ-10,000 שנה. המהפכה המדעית נתנה לאנושות גישה לשליטה בכוחות אדירים שלא היו לה קודם. כך שהאנושות היום עלולה לגרום להכחדת האנושות (על ידי מלחמה אטומית לדוגמה) או אולי לשנות את חוקי הביולוגיה. בנוסף המהפכה המדעית שינתה לחלוטין את כל תחומי החיים ב-500 השנים האחרונות. אדם שהיה נרדם בשנת 1000 לספירה ומקיץ בשנת 1500 לספירה היה מגלה עולם שונה במקצת. לעומת זאת השינוי בין החברות האנושיות 1500 לבין שנת 2000 הן בטכנולוגיה והן בהסדרים החברתיים הוא שונה באופן מהותי.

הררי טוען שהתהליך העיקרי שמניע את ההיסטוריה ב-500 השנים האחרונות, הוא הברית או השילוב בין המדע המודרני, הקפיטליזם והאימפריאליזם האירופאי. האימפריאליזם והקפיטליזם מספקים את התמיכה המוסדיות והכספית שבלעדיה כמעט בלתי אפשרי לערוך מחקר מדעי, ובתמורה האימפריאליזם והקפיטליזם מכתיבים את האג'נדה של המדע וקובעים כיצד יישמו את תגליותיו. לדעת הררי, האידאל המרכזי של המערכת המשולשת הזאת הוא אידאל הקידמה, שמבוסס על שתי הנחות: (1) ידע הוא כוח, (2) ישנם דברים רבים שבני האדם עדין לא יודעים. מכאן נובע שאם בני האדם יחקרו ויגלו ידע נוסף הכוח שלהם ילך ויגבר, והם יוכלו לעשות דברים שכרגע נבצרים מיכולתם. באופן פוטנציאלי אין שום גבול ליכולתם של בני האדם מלבד הגבול שמציבה הבורות. דוגמה אחת לכך היא הירידה החדה בתמותת תינוקות והעליה החדה בתוחלת החיים בעקבות המהפכה המיקרוביולוגית, דוגמה נוספת בכיוון זה היא מה שהררי קורא לו "פרויקט גילגמש" – הניסיון להביס את הזיקנה והמוות באמצעות מחקרים ברפואה, ביו-טכנולוגיה וכיוצא בזה.

המהפכה המדעית היא תהליך ארוך טווח ויש לה השפעות שונות ומרובות על העולם ועל תהליכים אחרים. חלק מהשפעות אלה הן ברורות ומכוונות וחלקן עקיפות, סמויות ולא מכוונות. הכוח הרב יותר שיש בידי אנשים יכול להיות מנוצל לרעה ולא רק לטובה או להוביל לתוצאות רעות לא מכוונות - לדוגמה פיתוח כלי נשק שהוביל למלחמות טוטליות בעלות היקף הרג גדול יותר, פיתוח הנשק האטומי שיכול לחסל את המין האנושי, והשפעות סביבתיות כמו זיהום, הכחדה נרחבת של מינים והתחממות עולמית. השינוי במדע גורם לשינויים נרחבים בתחומים ותהליכים אחרים כמו שינויים טכנולוגיים, שינויים ברעיונות נפוצים בחברה, שינויים בתפקוד ובמבנה של מוסדות חברתיים, שינויים בגוף ובמוח האנושי וכן באבולוציה האנושית, ושינויים בביוספרה ובאבולוציה של יצורים חיים אחרים וכן שינויים גאופיזקליים בכדור הארץ.

האתוס המדעי

קיצור תולדות האנושות
מאת יובל נח הררי

לפי הררי, המיוחד בתפיסה המדעית המודרנית הוא השילוב בין נכונות להודות בבורות, הסתמכות על תצפיות אמפיריות ועל מתמטיקה כדי לחקור את העולם. בעוד ש-3 המרכיבים האלה היו קיימים גם בתרבויות קודמות, הם לא התקיימו ביחד ולא התקיימו בעוצמה כמו שהם קיימים בתרבות המדע המודרני.

היו הוגים כבר ביוון העתיקה שהודו בכך שהם לא יודעים. אבל לרוב זרמים אלו היו בשוליי החברה. או שהם נרדפו או שהתעלמו מהם. הזרמים המרכזיים של התרבות, אלו שביססו מיתוסים ויצרו את הסדר החברתי היו זרמים דתיים שטענו שהם כבר יודעים את כל התשובות, וכי אם יש שאלות שאין להן תשובות, הדבר אומר שאלו הן שאלות שוליות ולא חשובות. אם אלוהים היה חושב שדבר מה הוא חשוב, הוא היה כותב את את זה בתנ"ך.

המדע, בפעם הראשונה, מבסס תרבות על נכונות להודות בכך שאנחנו לא יודעים תשובות לשאלות חשובות כמו איך נוצר העולם, איך נוצר האדם, מה קורה לאחר המוות, מה משמעות החיים או מה גורם לאנשים להיות מאושרים. אלו הן שאלות חשובות שלמדע עוד אין תשובות, אולי יהיו עליהן תשובות בעתיד, אבל כרגע עוד אין תשובה טובה.

בני אדם בכל התרבויות חקרו את העולם מסביבם, אבל המדע מסתמך יותר ויותר על שילוב של אמפיריציזים - הסתמכות על תצפיות ועל ניתוח מתמטי, ולא על שיטות מחקר אחר. בתרבויות מסורתיות רבות מקור הסמכות היה מסורות עבר וכתבי קודש. איך מבררים מהי התשובה לשאלה מסויימת - הולכים לכומר, ואם הוא לא יודע הוא הולך לבישוף ואם הוא לא יודע הוא מנסה לברר את התשובה בהסתמכות על כתבי קודש עתיקים. המדע לעומת זאת מנסה לעודד ספק כלפי התאוריות שלו עצמו ומעודד אנשים למצוא ממצאים לאישוש או לסתירה של תאוריות קיימות. הנכונות להודות בבורות פותחת פתח לשאול שאלות ולנסות למצוא להן תשובות. (דוגמה להבדלים בין תפיסת המדע לבין התפיסה הדתית מוצגת בספר "שם הוורד").

מסורות לא דתיות של מחקר העולם, שהיו הן בקרב היוונים והן בקרב הוגים אחרים, שמו דגש על השכל הישר. ניסיון להבין את העולם דרך לוגיקה ודרך הסקת מסקנות שנראות "ברורות מאליהן" לכל אדם בר דעת. במאה ה-5 לפני הספירה היו מספר הוגים יוונים (אמפדוקלס, דמוקריטוס, אריסטרכוס מסאמוס) שהשתמשו גם בניסויים כדי לחקור את המציאות, אך הוגים יוונים מפורסמים ומאוחרים יותר כמו אריסטו לעגו להם והשכיחו את הגישה הזאת ואת התגליות (באסטרונמיה, תורת האטום) למשך כ-2000 שנה.‏[1] הגישה הניסויית חזרה לגדולה רק בימי הרנסאנס. היא מיוצגת על ידי פנרסיס בייקון ולפיה יש להעדיף תצפיות אמפיריות גם אם הן סותרות את השכל הישר, ואז לנסות לחזור ולשחזר תצפיות אלה ולנסות להבין מדוע קיבלנו אותן.

לפי הררי, היוונים הקלאסיים היו אולי על סף גילוי של העקרונות המדעיים, אבל הם בחרו ללכת בכיוון של השכל הישר ולא בדרך של התצפיות. ביותר ויותר תחומי מחקר נאלצים החוקרים לוותר על מה שנראה ברור מאליו ממבט ראשון ועל תפיסות אינטואיטיביות ולהתבסס יותר על לוגיקה ותצפיות. לדוגמה בפיזיקה של חלקיקים תת-אטומים החלקיקים יכולים להופיע יש מאין, להיעלם, והם יכולים להתקיים בשני מקומות בו זמנית. שום דבר באבולוציה של האדם לא הכשיר את בני האדם להתמודדות עם תחום ידע כזה. אין לנו מנגנוני חישה לחוש בחלקיקים אלה, ומי שרוב האבולוציה שלו התבססה על ציידים לקטים לא מצוייד בתובנות כאלה. ממותה שנכנסת ליער לא נעלמת ומופיעה יש-מאין על הגבעה ליד, והיא גם לא מתפצלת לשניים.

כדי לספק הסברים על איך העולם עובד, המדע מסתמך יותר ויותר על מתמטיקה ונוסחאות כדי להסביר את אלפי ומיליוני התצפיות הנפרדות. דוגמה מאלפת מתחום זה הוא הספר "עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע" שפורסם ב-1687 על ידי הפיזיקאי אייזיק ניוטון שמסביר באמצעות כמה נוסחאות בודדות את התנועה של כל הגופים - החל מחלקיקי אבק, עבור דרך כדורי תותח ועד תנועת כוכבים. שום מסורת קודמת, לדוגמה נצרות או בודהיזם, אינה מנסה לתאר את העולם באמצעות נוסחאות מתמטיות. עם הזמן החוקרים המדעיים נתקלים בשאלות מסובכות יותר, שקשה לתת להן תשובה על ידי נוסחאות מתמטיות מדוייקות כמו המשוואות של ניוטון. במקום להרים ידיים המדענים פונים יותר ויותר אל הסטטיסטיקה כדי לקבל נוסחאות סטטיסטיות להתנהגות העולם. עם השנים הדבר הופך מקובל יותר ויותר, עד שבמאה ה-20 אפילו בפיזיקה, המבצר של המתמטיקה המדוייקת, נאלצים להודות שאי אפשר לתת משוואות דטרמיניסטיות בתחום מכניקת הקוונטים.

ידע הוא כוח

דיוקן של פרנסיס בייקון בשנת 1617

פרנסיס בייקון, טבע מונח מרכזי בתרבות המודרנית לפיו "ידע הוא כוח". דבר זה נראה לנו אולי טריוויאלי היום, אבל במשך אלפי שנים אנשים לא חשבו כך. ההשלכה של שאלה זו היא גם הפוכה - ידע שהוא לא כוח הוא חשוב פחות (או כך לפחות הדבר נראה ממבט ראשון). מאז בייקון, השאלה לגבי תאוריות מדעיות הן לא רק האם התאוריה היא נכונה או לא, אלה האם היא מסוגלת לשנות את המציאות, האם יש לה אפשרות לספק כוח למישהו כדי לבצע שינוי מהותי.

לפי יובל הררי, גם לפני המהפכה המדעית אנשים חקרו את העולם, ומלכים סיפקו משאבים לחוקרים ולאנשים חכמים. אבל בחברות לפני המהפכה המדעית, המטרה של התמיכה היתה תקווה של המלך לפיו החכמים יבססו ידע ותפיסה שמצדיקה את המשך הסדר החברתי הקיים ויבססו את שלטונו. מערכות שלטון לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל כוחות חדשים ועל ידי כך להעצים את כוחם.

רוב רובם של המלכים ועסקים, לפני המאה ה-18 לא חשבו להשקיע במחקר במטרה לקבל עוד ידע כדי לשפר את הטכנולוגיה וכך לקבל עוד כוח. לדוגמה עיקר כוחו של הצבא הרומאי היה בכוח הארגון שלו. לא היה לו יתרון טכנולוגי על פני צבאות אחרים בהם הוא נלחם, כמו הצבא של קרתגו. הרומאים לא חשבו להשקיע במחקר של כלי נשק ובמשך מאות שנים טכנולוגיית כלי הנשק שלהם לא השתנתה באופן משמעותי. הצבאות של הערבים ושל המונגולים לא הביסו צבאות אחרים בזכות היתרון הטכנולוגי שלהם אלא להפך - הם סבלו מנחיתות טכנולוגית. מצביאים סינים שהותקפו על ידי המונגולים לא חשבו לכנס מדענים כדי לפתח טכנולוגיות צבאיות חדשות. אבק השריפה פותח בטעות על ידי אלכימאים סינים שניסו למצוא נוסחה לחיי נצח. לקח 600 שנה עד שאבק השריפה הגיע לידי שימוש בצבאות. אפילו צבא נפוליון לא השקיע בפיתוחי טכנולוגיה והנשקים בהם נלחם נפוליון בקרב ווטרלו היו אותם נשקים בהם השתמש בקרבות הראשונים שלו. ‏[2]

כיום יש קשרים הדוקים בין הצבא-התעשייה והמחקר המדעי. האירוע שהזניק בצורה המשמעותית ביותר את המחקר בתחומי מחקר רבים היה מלחמת העולם השנייה, והמימון שניתן לתחומי מחקר אלה על ידי ממשלות. הדוגמה הקלאסית לדבר זה היא פרוייקט מנהטן שהשקיע סכומי כסף גדולים בחקר הפיזיקה. גם חברות גדולות משקיעות כסף רב במחקר - תאגידי רכב לדוגמה משקיעים במחקר הנדסי ותאגידי מזון גדולים משקיעים בביו-טכנולוגיה. יצרני עגלות בעבר לא חשבו להשקיע כסף במחקרים על פיתוח חומרים חדשים לעגלות.

כאמור ידע שהוא לא כוח לא נחשב בתחילה לדבר חשוב - בין היתר בגלל שהחשיבה של ממשלות ושל תאגידים ושל הציבור כולו היא לעיתים קרובות לא תכנון ארוך טווח ולא חשיבה הוליסטית. ובגלל שקשה לעיתים להבין מה חשוב ומה לא חשו שכן העולם מורכב מאד. דוגמה חשובה לדבר זה הוא הזמן שחלף בין גילוי החיידקים באזור שנת 1674 על ידי אנטוני ואן לוונהוק, לבין פיתוח וביסוס תאוריית החיידקים כגורמי מחלות באמצע עד סוף המאה ה-19. עיקוב של כ-300 שנה באחד הגילויים החשובים ביותר בתולדות האנושות. באופן דומה בתחילת המהפכה התעשייתית לא היה עניין לחקור את השפעות בריאותיות של זיהום אוויר - דבר זה נחקר בעיקר במאה ה-20. הרעיון לפיו גזי חממה עלולים לשנות את הרכב האטמוספרה ועל ידי כך לחזק את אפקט החממה צמח כבר באמצע וסוף המאה ה-19. (ראו ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים), אבל לא היה דחוף במיוחד לבדוק דבר זה (הוא נחשב אפשרות חיובית) כך שעיקר המחקר החל רק לקראת 1970. למען האמת גם היה קושי גדול לבצע דבר זה ללא מחקרים של ליוונים ומחשבים להרצת מודלים אקלימיים מסובכים. עד היום חקר האקולוגיה וכן ביולוגיה בכלל לא חילחל לתודעה הציבורית התרבותית והפוליטית ורוב הציבור לא מבין את היקף ההשפעה של תחומים אלה על החיים שלנו ועל השינוי הנדרש במיתוסים רבים ובמוסדות חברתיים - לדוגמה הצורך במעבר לכלכלה בת קיימא.

השפעות המהפכה המדעית על תחומים ותהליכים אחרים

המהפכה המדעית היא תהליך ארוך טווח ויש לה השפעות שונות ומרובות על העולם ועל תהליכים אחרים. חלק מהשפעות אלה הן ברורות ומכוונות וחלקן עקיפות, סמויות בתחילה ולא בהכרח מכוונות. הכוח הרב יותר שיש בידי אנשים יכול להיות מנוצל לרעה ויש לו השלכות רבות שקשה להבין ולצפות אותם, לפעמים גם בדיעבד. בגלל שהעולם בנוי עם הרבה מערכות מורכבות שחלקן סמוי מבני האדם שינוי בתחום או בתהליך אחד, משפיעה לעיתים קרובות על תחומים אחרים. בתחומים אלה מתרחשים תהליכים נוספים אשר משפיעים בתורם או ישירות על בני האדם או דרך השפעה על תהליכים נוספים.

הידע המדעי הוביל לשינויים רבים בתחומים אחרים - השינוי הבולט ביותר הוא האצה בשינוי טכנולוגי ופיתוח תחומי טכנולוגיה חדשים כמו מסילות ברזל, חשמל, טלפוניה, מכוניות, מחשוב, תעופה, פיתוח חקלאות מתועשת, טלוויזיה ובידור המוני, כלי נשק חדשים, מכוניות ועוד. שינוים טכנולוגיים אלה משפיעים הן על טכנולוגיות אחרות (לדוגמה השפעת פיתוח המנועים או מחשוב על תעופה) והן על היבטים רבים אחרים -כמו השפעת התעופה על התפתחות התיירות בעולם, הפצה של מינים פולשים ושל מחלות מדבקות בסיוע של מטוסים ואוניות מודרניות ועוד.

שינוי בטכנולוגיה ובמדע הוביל לשינוי בחשיבה ובהפצה על רעיונות - ובצורה שבה רעיונות מופצים או נשמרים בקרב האכולוסיה - בתפוצה של ממים. דוגמה לכך הוא העליה של הליברליזם ושינוי גישה ביחס לנשים, שחורים, להט"בים או שינוי הגישה של בני האדם לזמן בעקבות המהפכה התעשייתית. השינוי בהפצה של רעיונות לא נוגע רק לרעיונות עצמם אלא גם לקצב השינוי של רעיונות וצורות ההפצה שלהן - לדוגמה באלף השני והשלישי לספירה רעיונות עברו שינויים איטיים למדי ורעיונות יכלו להשאר ללא שינוי ניכר במשך אלפי שנים. במהלך המאה ה-19 וה-20 צמחו רעיונות חדשים ושונים מאד והצליחו לשנות את החברה בצורה חזקה תוך כמה עשרות שנים - כמו רעיון הלאומיות במאה ה-19 או רעיונות לגבי סובלנות ללהט"בים במאה ה-20. דרך הפצת הרעיונות השתנתה ומשתנה בצורות מהירות - מהפצה דרך סוחרים נודדים להפצה דרך עיתונים ורומנים, להפצה דרך טלגרפים ומכתבים , ובהמשך דרך רדיו, טלפונים, טלוויזיה, רשת האינטרנט ורשתות חברתיות. למדיומים שונים אלה יש השפעות לגבי אילו רעיונות מופצים והופכים נפוצים בחברה - לדוגמה השפעות חברתיות של חדשות או השפעת הטלוויזיה על הפוליטיקה.

השינוי ברעיונות, בטכנולוגיה ובסביבה הבנויה, בכלכלה ובמוסדות החברתיים משפיעה בתורו גם על גוף האדם, המוח שלו ועל האבולוציה האנושית. השפעה ברורה אחת היא כאמור תוחלת חיים ארוכה יותר וסיכוי נמוך יותר לאובדן תינוקות וילדים. דבר זה גרם לא רק להשפעה על האדם עצמו (אני לא מת) אלא גם על היחס לבני משפחתי (האחים והילדים שלי לא מתו) ועל מוסד המשפחה ועל הציפיות בחיים. הירידה בתמותת ילדים ואנשים צעירים גרמה בין היתר לגידול אוכלוסין מהיר שבעצמו משפיע על החברה והסביבה בדרכים רבות. השפעת אי תמותת אנשים צעירים פרושה גם חיזוק של סלקציה ל-K בבני אדם כלומר הולדת כמות נמוכה יותר של ילדים והשקעה רבה יותר בכל ילד. אם יודעים שילדים לא ימותו קל יותר לשלוח אותם ללימודים במשך 6, 12, או 15 שנה ולא לעבודה בשדה או בבתי חרושת. דבר זה משתלב גם עם מגמה נוספת והיא הדרישה של תעשיות רבות לעובדים משכילים יותר ומיומנים יותר- הגידול בהון אנושי - כך שבממוצע אנשים כיום הם הרבה יותר משכילים מאשר בעבר (גם אם חלק מהיבטים של הידע הולכים לאיבוד - כמו מיומנות של ציידים לקטים). לדברים אלה - כמו גם להיבטים נוספים - לדוגמה פיתוח ספרים, טלוויזיה, מחשוב וטלפונים סלולריים, או מכוניות ועיור יש השפעות על התפתחות הילד בדרכים שונות - אם זה השפעות בגיל הרך (השפעות תזונה , טלווייזיה, זיהום ואורח חיים יושבני) ואם זה בהמשך כמו התמכרות למסכים והתמכרויות נוספת. השפעה חזקה נוספת היא פיתוח הגלולה שאפשרה לנשים לשלוט בכוחות עצמן בשאלה אם להכנס להריון. כתוצאה מכך יש השפעה על גידול האוכלוסין ועל תהליך של מעבר דמוגרפי, שילוב נשים בשוק העבודה וכפועל יוצא מכך השכלת נשים. דוגמה בולטת אחרת היא בתחומים כמו נכות - אנשים שבעבר היו צריכים להיות מקבצי נדבות, מנודים מהחברה או למות ברעב היום יכולים לעבוד, להקים משפחות ולהשתלב בחברה. השפעה אחרת היא עליית החשיבות של יכולות שכליות על פני סיבולת גופנית כאשר דוגמאות בולטות לכך הם אנשים כמו סטיבן הוקינג או ביל גייטס.

שינויים אלה משפיעים על התפקוד ועל המבנה של מוסדות חברתיים כמו חברות מסחריות, תאגידים, ממשלות, מפלגות, מוסד הנישואין, כסף ועוד. לדוגמא בנדיקט אנדרסון, בספר קהילות מדומיינות, מתאר את השפעת הדפוס ודרכו הרומנים והעיתונות על צמיחת רעיון הלאומיות וצמיחת המוסד של מדינות הלאום במאה ה-19, וזאת על ידי הפצה של חדשות באותה שפה. בספר כלכלה בקומיקס מודגם כיצד המצאות כמו טלגרף ורכבות סייעו להפחתת חסרונות לגודל ולכן לצמיחת תאגידים גדולים בסוף המאה ה-19 בארצות הברית - תקופת הברונים השודדים - וזאת בניגוד למגבלות שהיו על חברות בתקופת אדם סמית. פיתוח גלולה נגד הריון שינה היבטים במעמד האשה, במוסד הנישואין, ובתחומים אחרים. פרוש הדבר הוא שהסביבה הטכנו מוסדית משתנה עם הזמן - השינוי הוא הן בתפקוד ובדינמיקה בתוך המוסדות עצמם והן בסביבה שבה המוסדות האלה צריכים לתפקד בהם. כך לדוגמה מוסד הנישואין בחברה של חקלאים שגרים בכפרים כאשר היחידה הכלכלית החשובה ביותר היא החמולה, שונה ממוסד הנישואין בחברה העירונית של המאה ה-19 באירופה שבה יש כבר משפחות גרעיוניות (אמא אבא וילדים) ודבר זה שונה עוד יותר במאה ה-20 שבה חלק מהמשפחות הן עם הורה יחיד. היכולת של נשים לחיות עם בן זוג למשך תקופה ארוכה מאפשר נישואין בגיל מאוחר הרבה יותר ותחילת הולדת ילדים בגיל 30 במקום בגיל 16 או 18. דבר זה משנה בצורה חדה את היחס לנישואי שידוכין וליכולת של הורים להכתיב לילדים למי להינשא - לכל הדברים האלה יש השפעות ניכרות על התפיסה של ילדים במשפחה ועל מעמדן של נשים. דוגמה אחרת היא כיצד הטלוויזיה ואמצעי תקשורת אחרים שינו ומשנים את פני הפוליטיקה במדינות דמוקרטיות - בין היתר ירידה בחשיבות של מצעים ושל מפלגות לכיוון של מנהיגים כריזמטיים בודדים שנבחרים בזכות היכולת שלהם לעבור מסך או לנסח מסרים ששובים את לב ההמון.

השפעה נוספת וחשובה שיש היא השפעה על העולם הטבעי - הן על מערכות אקולוגיות ועל המגוון הביולוגי ומינים שונים והן על המערכות הגאופיזיות בתהליכים כמו התחממות עולמית או החמצת אוקיינוסים. השינוים בתחומים אלה מתרחשים במקביל ומשפיעים אחד על השני - לדוגמה שינוי אקלים גורמים לשינוי רעיונות של אנשים ודבר זה משפיע על כיווני המחקר ועל כיוון הטכנולוגיות שמפתחים - כמו פיתוח של אנרגיות מתחדשות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו פרטים בפרק 7 של קוסמוס
  2. ^ יובל הררי, קיצור תולדות האנושות